אדמו”ר הריי”צ: יש למנוע את ההרס הנורא של החיים הדתיים של עשרות אלפי ילדים יהודים

אדמו”ר הריי”צ: יש למנוע את ההרס הנורא של החיים הדתיים של עשרות אלפי ילדים יהודים >> זה חייב להשפיע על המצפון של כל אחד כל זמן שהוא לא עושה כל שביכלתו בכדי למנוע עוולה נוראית זו >> ארגון הג’וינט: הדרך היחידה להתמודד עם בעיה זו היא להפעיל לחץ על הסוכנות היהודית בארץ ישראל, וללחוץ שיגדילו את התקציב לארגונים דתיים להקמת בתים עבור ילדים אלה >> הצלת ילדי ישראל ממוות רוחני

מר יוסף שוורץ, המנהל האירופי של הג’וינט, נואם בפני ישיבה של האיגוד היהודי אורתודוקסים בצרפת לאחר המלחמהבקיץ תש”ט, חודשים ספורים לאחר סיום מלחמת השחרור, ממשלת ישראל הרחיבה את פרויקט “עליית הנוער” במטרה להביא לארץ ישראל עשרות אלפי ילדים יהודים, בעיקר מארצות ערב, ולשלב אותם אל תוך החברה החילונית הישראלית. כאשר הגיעו הילדים לארץ ישראל, רשמו אותם בבתי–ספר חילוניים ושם גנבו מהם את זהותם היהודית, בעוד הוריהם אינם מודעים לנזק הרוחני העצום שנגרם לילדיהם.

בחודש אלול תש”ט שלחה ממשלת ישראל את מר משה קול, מנהל “עליית הנוער” למרוקו בכדי לשכנע את ההורים לשלוח את ילדיהם לארץ ישראל. איכשהו נודע לאדמו”ר הריי”צ על תוכנית זו חודשים לפני שהתחילה, ומיד התחיל לעבוד בכדי למנוע מהילדים את החינוך האנטי–דתי, הן באמצעות הרחבת מוסדות חינוך חב”ד והן בהקמת ארגון בכדי להוביל את המאמצים בארץ ישראל.

בפרק זה אנו מציגים את ההתכתבות של אדמו”ר הריי”צ עם ארגון הג’וינט לגבי נושא זה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי). רוב המסמכים בתרגום מאנגלית.

הסכנה המרחפת על ראשי הילדים היהודים

ביום י”ח סיון תש”ט כתב אדמו”ר הריי”צ מכתב לראשי הג’וינט, מר אדוארד ורבורג (יו”ר הג’וינט) וד”ר יוסף שוורץ (ראש המחלקה האירופית), וכל אחד מהם קיבל עותק אישי של המכתב באידיש עם תרגום לאנגלית (מכתב דומה באידיש הודפס באגרות קודש ח”י ע’ רב):

לאחרונה אני מזועזע עמוקות מהדיווחים שאני מקבל ממקורות מהימנים, שעשרות אלפי ילדים יהודים מצפון אפריקה, שהוריהם דתיים מאוד ושעד עתה קיבלו חינוך דתי לחלוטין, עומדים כעת לעלות לארץ ישראל, והם עומדים חלילה בסכנה גדולה שיכריחו אותם לקבל חינוך אנטי–דתי, בתירוץ כי לארגונים הדתיים אין מקום לארח אותם.

אני בטוח שהארגון שאתה עומד בראשו מודע למצב זה, ובלי ספק שמיד תתחילו לחפש ובעזהי”ת תמצאו את הדרך הנכונה לפתרון מצב זה.

למותר לציין, שענינים פורמליים ואנשים המעורבים בהנ”ל, יש לדחות אותם שלא יהוו סתירה למניעת ההרס הנורא, חלילה, של החיים הדתיים של עשרות אלפי ילדים יהודים, דבר שבוודאי יהיה לו השלכות חמורות גם על הרווחה הפיזית והמוסרית של היישוב היהודי.

שיקול עמוק בשאלה חייב להשפיע על המצפון והשקט–הנפשי של כל איש כנה, כל זמן שהוא לא עושה כל שביכלתו בכדי למנוע עוולה נוראית זו.

הניסיון שלי אתכם ופעולותיכם במשך תקופה של שנים רבות בעבודה הציבורית נותנת לי את התקוות הכי הטובות שגם הפעם תראו את הדרך הנכונה שבה אמורים לטפל בבעיה זו, וכי מיד תנקטו צעדים בכדי להציל אלפי ילדים אלה מפני הסכנה שיקרעו אותם בכח מכל מה שמקודש להם להוריהם ולזקניהם, עד שמסרו נפשם על כך.

אני ממתין לתשובה מספקת ממך בהקדם.

יהי רצון שהשי”ת יעזור לכם ותצליחו בעבודתכם.

המברכו בכל טוב בגשמיות וברוחניות

יוסף יצחק שניאורסאהן

הג’וינט: גם אנו מודאגים מכך

ביום ד’ תמוז תש”ט מר יוסף שוורץ הגיב לאדמו”ר הריי”צ:

בזאת הנני מאשר קבלת מכתבך מיום י”ח סיון תש”ט שבו אתה כותב על הילדים מצפון אפריקה המהגרים לארץ הקודש.

כבר זמן מה שאנו מודאגים מבעיה זו. העובדה הפשוטה היא כי האחריות שלנו מוגבלת לזירת אפריקה הצפונית ואירופה, וכעת אין לנו דרך להכניס את עצמנו אל תוך המצב בישראל.

בזירה האירופית ובצפון אפריקה אנו עושים כל מאמץ בכדי לוודאות כי הילדים שבאים מבתים דתיים ישוכנו בסביבה דתית מתאימה ושלא יעבירו אותם מסגנון החיים המסורתי שלהם. לעומת זאת, כאשר הילדים מגיעים לישראל האחריות שלנו חייבת להפסק שכן הסוכנות היהודית יש לה האחריות המלאה והבלעדית על יישובם מחדש של העולים בישראל.

דנתי בנושא זה עם הרב הרצוג, וכן עם הרב מאיר ברלין המנוח ועם מספר אישים דתיים אחרים הן בתוך והן מחוץ לישראל והראיתי להם כי הדרך היחידה להתמודד עם בעיה זו היא להפעיל לחץ על הסוכנות היהודית בארץ, וללחוץ שיגדילו את התקציב לארגונים דתיים להקמת בתים עבור ילדים אלה. הם הסכימו כי זה הפתרון היחיד שלהם, ואני יודע שהם עושים כל שביכולתם בכדי להשיג את התוצאות הנצרכות.

הלוואי והיה אפשרי עבורי לומר לך משהו בעל אופי חיובי יותר בנושא הזה, אבל אני בטוח שאתה תבין שבגלל הדרך בה אנו מסודרים - זה בלתי אפשרי עבורנו לבצע פעולה נוספת בעניין.

בברכה ובאיחולים

תעשה משהו לא–רשמי באופן לא–רשמי

פרסום ראשון: כמה ימים לאחר שאדמו”ר הריי”צ קיבל את מכתב המענה של מר יוסף שוורץ, הוא הגיב ביום ח’ תמוז תש”ט, במכתב הבא, המתפרסם כאן לראשונה:

מכתבך מיום 1 ביולי, המשקף את הגישה המאוד–אישית שלך לבעיית החינוך הדתי של ילדי צפון–אפריקה המהגרים לארץ הקודש, גרם לי סיפוק עמוק. שמחתי עוד יותר לשמוע שזו המדיניות הכללית של הג’וינט בתוכנית שיקום הפליטים שלה.

אני מעריך את עמדתך, אבל לנוכח חומרת המצב ברצוני להדגיש, כי בעוד שרשמית ייתכן שלא תוכל להיכנס למצב שנמצא מחוץ לתחום הג’וינט, אני מאמין שבאופן בלתי–פורמלי ובלתי–רשמי יתכן והנך בעמדה לממש מידה רבה של השפעה במקומות המתאימים שבו מחליטים בנוגע לבעיה זו. למרות שאני פניתי אליהם ישירות, אני מרגיש שאתה יכול לעורר אותם ביעילות לעניין זה. אני מאוד מקווה שתעשו כל שביכלתכם בעניין זה,

מיטב האיחולים והברכות

ידידו הדורש שלומו מכבדו ומברכו בהצלחה בעניניו הפרטיים ובעבודתם הנשגבה לטובת אחינו וב”ב יחיו בגשמיות וברוחניות

יוסף יצחק שניאורסאהן