כעס על כך
בילדותו כעס על כך שנולד לעם היהודי, וכיום הוא שליח של הרבי בקרב דוברי רוסית ברובע סטטן איילנד שבניו יורק • הכירו את הרב אליהו קוגן, הבחור הכשרוני במתמטיקה שעשה דרך ארוכה בחייו, וכיום הוא מגיע לנשמותיהם של אלפי יהודים שהגיעו מברית המועצות לארצות הברית, והוא בנה בעבורם קהילה חמה ומקרבת • סיפורה של שלי
בילדותו כעס על כך שנולד לעם היהודי, וכיום הוא שליח של הרבי בקרב דוברי רוסית ברובע סטטן איילנד שבניו יורק • הכירו את הרב אליהו קוגן, הבחור הכשרוני במתמטיקה שעשה דרך ארוכה בחייו, וכיום הוא מגיע לנשמותיהם של אלפי יהודים שהגיעו מברית המועצות לארצות הברית, והוא בנה בעבורם קהילה חמה ומקרבת • סיפורה של שליחות
פותח ומספר הרב אליהו קוגן, שליח הרבי מלך המשיח לקהילת דוברי הרוסית ברובע סטטן איילנד שבניו–יורק:
“באחד מימי שישי יצאתי למבצע תפילין בשכונה, כפי שאני נוהג לעשות כמעט מדי ערב שבת. מדובר במסלול קבוע שבו אני פוקד מספר חנויות של יהודים מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר המתגוררים בשכונה. ברבות השנים יצרתי עם האנשים קשר חברותי חם והם ממתינים לי מדי שבוע כדי שאניח להם תפילין, כאשר לאחר מכן מתפתחת שיחה בנושאי יהדות. לכולם יש נכונות ופתיחות להקשיב וללמוד.
“באותו שבוע נכנסתי לאחת החנויות, שם פגשתי באדם חדש שלא ראיתיו עד אז. התברר כי הוא אחד השותפים בעסק. לאחר שחלצתי את התפילין מזרועו של הזבן בחנות, שאלתי את ה’פנים חדשות’ האם הוא יהודי? הוא ענה לי בשלילה. ‘הקשר היחיד שיש לנו במשפחה ליהדות’, ענה כמסיח לפי תומו, ‘הוא שאימא של רעייתי יהודיה’. שמחתי לשמוע זאת והבהרתי לאיש שהקשר שלו עם העם היהודי הוא עמוק יותר ממה שהוא חשב, שכן גם רעייתו וילדיו הנם יהודים.
“הוא היה מופתע מאוד מדבריי, ובמידה מסוימת ראיתי שהדבר שימח אותו מול חבריו הרבים שהינם יהודים. החלטתי להכות בברזל בעודו חם, והסברתי לאיש שמן הראוי אפוא לחשוף בפני רעייתו וילדיו את העובדה הזאת ולשלוח אותם ללמוד יותר על אודות הזהות היהודית שלהם - את האישה לשיעורים בבית חב”ד ואת הילדים לשלוח לבית ספר יהודי המתקיים בימי ראשון. דבריי נפלו על אוזניים קשובות ולשמחתי הרבה, הילדים נכנסו ללמוד במסגרת יהודית.
“בזכות כך, עוד כמה נשמות יהודיות ניצלו מטמיעה באומות העולם, וכשאני נזכר במקרה הזה כמו גם בסיפורי שליחות נוספים, אני נרגש, שכן יש בזה בבחינת נבואת הגאולה ‘ובאו האובדים והנידחים’. אלו הפירות הכי מתוקים של השליחות”.
כזה הוא הסיפור שמספר הרב אליהו קוגן, שליח הרבי מלך המשיח לקהילת דוברי הרוסית ברובע סטטן איילנד בניו–יורק. בתשע שנות שליחותו בנה הרב קוגן קהילה חמה ומיוחדת של יהודים רבים, מהגרים ממדינות חבר העמים, הרואים בשליח ובבית חב”ד את הבית השני שלהם.
פעילותו של הרב קוגן היא גדולה, רחבה, רבגונית מאוד ופונה אל כל שכבות הגיל. מתוך מבנה רחב ידיים שאת רכישתו תרמו חברי הקהילה, יוצא אור ליהודים רבים הנמצאים באזור, מגדלור חסידי של חמימות חסידית המשיבה אל חיק היהדות נשמות תועות.
הוא מושך אליו יהודים רבים בזכות שיעוריו המרתקים הבנויים לתלפיות, בזכות תפילות השבת, ערבי הקהילה, בפעילויות בחגי ישראל ומועדיו, בשיחות ‘אחד על אחד’, בזכות העיתון המיוחד שעורך ומגיע לאלפי יהודים דוברי רוסית בעולם, ובזכות אתר האינטרנט לדוברי רוסית שהוא עורך. רבים נחשפים לאור של היהדות.
“אני לא רואה בבאי בית חב”ד ‘מקורבים’ ולא נוהג בהם כרב המתנשא על תלמידיו; אני רואה בהם נשמות, ומתנהג עמם כאחים ממש, חברים קרובים. אני אוהב באמת כל אחד מהיהודים שנמצאים אצלנו, והם חשים זאת היטב”, אומר הרב קוגן בפרץ של גילוי לב.
האנטישמיות הטיבה
הרב קוגן עצמו נולד וגדל במוסקבה הרחק מהווית העולם היהודית. “כשהסבא והסבתא רצו לדבר מבלי שנבין את דבריהם, הם שוחחו באידיש”, מסכם הרב קוגן את הקשר של משפחתו לדרך ישראל סבא. “הפעם היחידה שאיזה סממן יהודי היה מונח על שולחננו, היה בחג הפסח. סבא היה צועד לבית הכנסת הגדול ורוכש שם מצות אותן היה מביא הביתה. לא אהבתי את המצה”, מודה הרב קוגן בגילוי לב.
כבר בגיל צעיר אבחנו הוריו אצלו כישרון חזק במתמטיקה, והוא נכנס ללמוד בבית ספר מיוחד למתמטיקה. “האנטישמיות ברוסיה של אותם שנים הייתה טבועה עמוק בתלמידים, והצקות מצד החברים לספסל הלימודים היו עניין של יום ביומו. גם אנשי הצוות דאגו להזכיר לי תמיד מי אני ולאיזה עם אני שייך. תמיד הייתי שואל את עצמי בכעס מדוע הייתי צריך להיוולד יהודי? דמיינתי איך אני נולד במשפחה נורמלית שלא שונאים אותה וחי חיים שגרתיים”.
כשסיים את חוק לימודיו בבית הספר בהצלחה רבה, הומלץ לו ללמוד מתמטיקה שימושית. “אהבתי את התחום מאוד וביקשתי להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית, אך אז החלו הבעיות. האוניברסיטה הזו הייתה אנטישמית ולא הכניסה יהודים בין כתליה. ראשיה עשו הכול כדי לדחות את בקשתי להיכנס.
“אחד ממבדקי הקבלה לאוניברסיטה באותם שנים הייתה מול וועדה רפואית. נכנסתי לוועדה והתשובה שקיבלתי הייתה שהשיניים שלי לא מספיק בריאות. ערערתי על ההחלטה התמוהה אך לא הסכימו לקבל את הערעור. ברגע נדיר של אמת לחש לי אחד מרופאי הוועדה שמדובר בשטות מוחלטת והשיניים שלי מצוינות. הוא הוסיף שגם אם היתה בעיה בשיניים, על פי סעיף מסוים בחוק אותו נקב לא ניתן לפסול אותי על בעיות שיניים.
“הייתי עדיין תמים ושלחתי לוועדה ערעור נוסף עם אותו סעיף בחוק, ואכן זימנו אותי בשנית. כשהגעתי ביקשו הרופאים לערוך לי בדיקה של ‘לחץ דם’ והודיעו לי שהתוצאות כבר יגיעו לביתנו. התשובה שקיבלתי הייתה הזויה, הם שלחו לי מכתב שבעקבות לחץ דם גבוה, לא אוכל להכנס לאוניברסיטה מפני שהלימודים מלחיצים מאוד ומסוכנים עבורי. מובן שהיה זה שקר מוחלט ורק אז ‘נפל לי האסימון’ שלא משנה כמה מוכשר אני וכמה שאתאמץ, עצם היותי יהודי פוסלת אותי להיכנס לאותו מוסד אקדמאי”.
הרב קוגן נכנס ללמוד באוניברסיטה אחרת, שם השלים את לימודיו האקדמאיים. “מאוחר יותר הבנתי שהיו אוניברסיטאות שקיבלו יהודים והיו אוניברסיטאות שלא קיבלו יהודים ויהי מה. לא ייפלא אפוא כי כשהייתי בחור צעיר, התמרמרתי רבות על עובדת היותי יהודי; לא הבנתי את העומק והמשמעות של העניין. שנאתי את העובדה שאני יהודי”.
השינוי החל לנבוט בעת סיום לימודיו, בד בבד עם קריסת הקומוניזם. “באוניברסיטאות החלו להיכנס מגמות של פילוסופיה והצעירים נהרו אחרי קורסים של מודעות עצמית ורוחניות. החלטתי גם אני להיכנס לקורס של פילוסופיה, וזה עורר בי שאלות שאף פעם לא נתנו לנו מקום לשאול אותן, כמו מדוע אנחנו חיים בעולם? מה התכלית של בריאת העולם? מה תפקידנו כבני אדם בעולם? ומדוע בכלל אנו שונים אחד מהשני?
“מעולם לא שמעתי תשובות על השאלות הללו. בעולם של רוסיה שלפני המהפכה, מי ששאל שאלות כאלה נתפס בעיני ההמון כתימהוני. המחשבות והדיבורים היו רק סביב עבודה ומקצוע.
“לימודי הפילוסופיה הגבירו אצלי את הסקרנות ואת השאלות שהיו בי. הפילוסופיה הציפה אצלי שאלות ברומו של עולם והתיימרה לתת עליהם תשובות, אך הרגשתי שהן שטחיות מדי וביקשתי לדעת את האמת האמיתית. התחלתי אפוא לנבור בכל מיני ספרי רוחניות שהתגלגלו לידי והייתי קורא את הספרים בשקיקה רבה.
“בשלב מסוים התחדדה בי התובנה שהמקור לכל השיטות הרוחניות היא בתורת הקבלה היהודית. רבים מהספרים ציטטו את הקבלה היהודית, והחלטתי שבמקום ללמוד את החיקוי, אלך ללמוד מתוך המעיין עצמו. ימים ארוכים חיפשתי מי יוכל ללמד אותי את ספרי הקבלה? המחשבה הראשונה שלי הייתה לצעוד בפעם הראשונה בחיי לבית הכנסת שם אשאל ואתעניין.
“בהשגחה פרטית רגליי נשאו אותי לבית הכנסת החב”די ‘מארינה רושצ’ה’, נכנסתי פנימה מהוסס ונרגש ושאלתי את הבחור הראשון שפגשתי מי יכול ללמד אותי עברית וקבלה? הבחור חייך וענה לי שבבית הכנסת אכן מתקיימים שיעורים בעברית, ואני יכול עוד באותו היום להצטרף, אך קבלה היא צפונות התורה. מדובר בבית הכנסת חסידי בה לומדים חסידות שהיא בדרגה גבוהה יותר מ’הקבלה’.
“הוא הלווה לי כמה ספרי חסידות מתורגמים לשפה הרוסית וקראתי אותם בשקיקה. הסתובבתי באותם ימים בהתרגשות כה גדולה, שמי שלא חווה זאת לא יבין לעולם. הרי לא ידעתי עד אז מאומה על יהדות ואפילו את ההיסטוריה היהודית; שנאתי כל הזמן את הרגע שנולדתי במשפחה יהודית, והנה ברגע אחד אני מתמלא אהבה עזה למסורת ומלא בהודאה לבורא עולם על כך שנולדתי יהודי. כמעט ולא ישנתי באותם ימים מהתרגשות.
“לאחר כמה חודשים של קריאת ספרים לצד ביקורים תכופים בבית הכנסת, החלטתי להיות חלק מהישיבה שנפתחה שם. היו שם בחורים מצוינים שהרגשתי בנוח להיות בחברתם, כולם היו ‘מקורבים’ טריים שעברו פחות או יותר מה שאני עברתי והייתה לנו שפה משותפת, ביניהם היו הרב נחום תמרין השליח בז’יטומיר, הרב ברוך גורין והרב ברוך קלינברג, כיום שלוחים במוסקבה. מהר מאוד הפכתי להיות ‘תמים’ מן המניין, והרב תמרין אף שכנע אותי להיות אחראי את”ה בישיבה. אין יום שאני לא מודה לו על כך. הצלחתי כיום בשליחות נעוצה באותו תפקיד אחראי שהיה לי באותם ימים”.
הוריו של הרב קוגן שהבחינו בבנם הופך להיות שומר תורה ומצוות, התנגדו בתחילת הדרך בנחרצות רבה. “הם היו אחוזי בהלה, במיוחד אבי שניסה לשכנע אותי לחדול מהדרך בה בחרתי והיה בטוח שנטרפה עלי דעתי. רק לאחר שעזבתי לניו–יורק והקמתי משפחה ויש להם נכדים מקסימים, הוא מתמלא בגאווה ובשמחה, וכיום אנחנו נמצאים בקשר מצוין”.
“במסגרת תפקידי כמנהל את”ה, הייתי כותב מדי שבוע דו”ח מסודר לרבי על הפעילות. הדריכו אותי שאל לנו לצפות לתשובה מהרבי, אלא מספיק שהרבי מקבל את הדו”ח ואנחנו מבורכים. להפתעתי, לאחר שליחת אחד הדו”חות זכינו לקבל תשובה מהרבי: “אשרי חלקם וגדול זכותם. אזכיר על הציון”. היינו מאושרים מאד מהיחס המיוחד לו זכינו, מה שהגביר אצלנו את היציאה ל’מבצעים’ וההתעסקות בהפצת המעיינות”.
לאחר שנתיים במארינה רושצ’ה, טס הרב קוגן עם כמה חברים ל–770 ונכנס ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’ במוריסטאון. לאחר תקופה לא ארוכה נשא לאישה את רעייתו, והשניים התגוררו בשכונת המלך, שם עבר בהצלחה מבחני ‘סמיכה’ בכולל שעל–יד המזכירות. כשסיים את לימודי ‘הסמיכה’, עבד בספריית ליובאוויטש לצד הספרן הראשי הרב בערל לוין. “התפקיד שלי היה לערוך קטלוג של כל הספרים בשפה הרוסית הנמצאים בספרייה, זו הייתה עבודה מעניינת ואחראית, אך ידעתי שאני מייעד את חיי לשליחות, וכך הגעתי לסטטן איילנד”.
“היהודים מרוסיה ברובם לא מתחברים ליהודים האמריקאים”
את תחילת דרכו בשליחות עשה הרב קוגן בארגון “ברית אברהם” לצד הרב אברהם קנלסקי בניו–ג’רסי. בד בבד התוודע לקהילה היהודית הגדולה מקרב עולי רוסיה, והחל לפעול איתם בתחילה בשיעורי חסידות ומאוחר יותר בפעילות נוספת עד לרכישת מבנה ומעבר לשכונה.
“היהודים מרוסיה ברובם לא מתחברים ליהודים האמריקאים, ולכן גם מי שיש לו מעט מסורת בקרבו, לא יכנס להתפלל בבית כנסת של דוברי אנגלית. זו הסיבה עד כמה חשוב לייעד בעבורם פעילות מגדרית שמיועדת אליהם ומדברת בשפתם. כשנכנסתי לפעילות, לא האמנתי עד כמה הצימאון הוא עצום”.
לא במהרה עזב הרב קוגן את ביתו בניו–ג’רסי. מדי יום היה נוסע לסטטן איילנד לשיעורי תורה ולאחר מכן שב לביתו. בערבי שבת היה מגיע עם משפחתו להתארח אצל אחד מבני הקהילה, ובמוצאי שבת היו עוזבים לביתם. “לפני שנה רכשנו את הבניין הגדול בו אנו פועלים כיום”.
כשאנחנו שואלים את הרב קוגן על פעילותו, הוא מחלק אותה לשניים - פעילות בדרך ‘מקיף’ ופעילות בדרך ‘פנימי’. ב’מקיף’, הוא מוסר הרצאות רבות ומשדר תוכנית שבועית ברדיו לדוברי רוסית לו מאזינים יוצאי רוסיה רבים. כמו כן מוציא הרב קוגן לאור עיתון יהודי ברוסית שמודפס ומופץ באלפי עותקים ונשלח גם דרך הדואר האלקטרוני בתפוצה של כארבעת אלפים מנויים. בדרך ‘פנימי’, יש את שיעורי התורה הרבים, התפילות ההתוועדויות, והפעילות הרבה שמתבצעת ‘אחד על אחד’ בבית חב”ד ובביקורי בית.
“על פי הערכות, בסטטן איילנד מתגוררים כחמישים אלף יהודים מעולי ברית המועצות, וחלומו הגדול לרתום שלוחים נוספים לפתוח בתי חב”ד נוספים ברחבי השכונה”.
כשהרב קוגן מספר על הקהילה שלו הוא מתרגש ואפילו מתלהב. “אלה יהודים שאף לא אחד מהם ביקר בילדותו בבית הכנסת ולא חווה חיים יהודים. להפך, האנשים הללו חונכו על ברכי האתאיזם. תפילה וקריאת התורה היה בעבורם דבר זר בתכלית. מדי שבת אני מתרגש לפגוש יהודים רבים שלא יכולים לחשוב על שבת בלי ‘תפילה’ ובלי ‘קידוש’. ישנם אנשים רבים שהפכו את חייהם ושומרים כיום על כשרות ועל טהרת המשפחה. בלי עולם השליחות, איפה הם היו כיום?”
המת קם לחיים
הדבר הכי חזק בבית חב”ד לדוברי רוסית בסטטן איילנד זאת האווירה המשפחתית והקהילתית בה כל אחד מרגיש קרוב לזולת מתוך אכפתיות. הרב קוגן מביא סיפור הממחיש זאת: “לפני שלוש שנים היה אצלנו בקהילה יהודי שאביו נפל למשכב והיה במצב של ‘קומה’. האבא המשיך את חייו רק בזכות המכשור הרפואי, ובחלוף תקופה המליצה הנהלת בית הרפואה לבני המשפחה לנתק את האיש ממכשירים, מפני שגם כך לא יוכל להתעורר עוד.
“הבן שמאוד מקורב אלינו, התייעץ איתי על כך, וכמובן שהתנגדתי בנחרצות והסברתי לו את מהות ההלכה היהודית בעניין. במקום זאת ביקשתי ממנו לקבל על עצמו החלטות טובות שיסייעו לרפואת אביו. מרגש היה לראות איך כל בני הקהילה מתגייסים בתפילות ובהחלטות טובות לזכותו של החולה. נתתי לו דולר של הרבי שיניח תחת הכר של אביו.
“מה שקרה הוא פלא פלאים, המופת הכי גדול שהתרחש אצלנו בבית חב”ד: בחלוף כמה שבועות האבא התעורר לחיים. הצוות הרפואי היה כל–כך בהלם, שבשבועות הנוספים שבהם הוא נותר שם להשגחה, הגיעו סטודנטים לרפואה מכל האזור כדי לקבל מקרוב הסבר על מצבו של הנס הרפואי”.
בפיו של הרב קוגן עוד סיפור מיוחד: “יש לנו בקהילה זוג יהודים נחמדים, אנשי עסקים, שהאישה טעתה בחישובים הכספיים ונתפסה על ידי רשויות מס הכנסה. מי שמכיר את מדיניות המס בארצות הברית יודע שהעונשים על עבירות כאלה הנם חמורים מאוד. אנשי המס המליצו בפני בית המשפט על מאסר ממושך, וזה הגיע לכדי מצב שעל פי טבע לא היה לה כל סיכוי לצאת מזה. בעלה כבר ביקש לשבת במקומה בבית הכלא, אך אנשי התובע לא הסכימו.
“אני זוכר היטב את אותה תקופה קשה. כל הקהילה הייתה שותפה לצערם של בני הזוג. ליוויתי אותם מקרוב והצעתי לבעל שיעשה מצווה גדולה במיוחד, וזה יבטל את הקטרוג. הוא נסע לרבי, והתחייב שיעבור ברית מילה - מצווה שהוא כבר הבין מזמן שעליו לעשות אך חשש מאוד. ואכן, כבר למחרת מל את עצמו. חלפו שלושה ימים בדיוק מאז הברית, והאיש מקבל טלפון מעורך הדין שלו שמבקש להרגיע אותו שהכול יהיה בסדר. מסתבר שהתובע בתיק שלו התפטר, ומי שהחליף אותו הוא ידידו הטוב ביותר של עורך הדין, כך שעניין המאסר הוחלף בפיצויים”.
הרב קוגן מספר על קהילה מיוחדת שבה משפחות לרוב, והוא בוחר לספר על משפחה אחת מתוך עשרות. “לפני שלוש שנים הצטרפה לקהילה משפחה יהודית הישר מהכנסייה בשכונה. אותה משפחה הגיע מרוסיה וחיפשה רוחניות וקהילה, אך אף בית כנסת יהודי לא קלט אותם, והם ל”ע נפלו לנצרות והפכו להיות חברים שם. אחד המכרים שלהם שהפך להיות חבר בקהילה שלנו הכיר להם אותנו, ומאז חזרו לחיק תורת משה וישראל.
“בחלוף תקופה קיימנו להם חופה יהודית כשרה. כיום אותה משפחה שומרת שבת ומקפידה על כשרות”.
והחלפתם את
חמש מזוזות ביתך
הרב קוגן מקפיד מאוד שלא להשאיר את ההתקרבות של היהודים בגדר ‘אורות’ בלבד, או בגדר ‘יהודי כשנוח לי’. כמי שעבר בעצמו תהליך של התקרבות לבורא עולם, הוא מדבר עם מקורביו רבות על החשיבות שבמצוות מעשיות דווקא. זה בא לידי ביטוי בשיעורים ובפעילויות. בכל פעם הוא ידבר על ערכה של מצווה אחרת. ואם מישהו מבקש לתת לשליח מתנה או לבקש ברכה, הוא יצטרך לקבל על עצמו החלטה מעשית טובה. כך נבדקו ונקבעו מזוזות רבות בקרב אותם יהודים, ורבים מבני הקהילה החלו לשמור על מצוות כמו כשרות ותפילין מדי יום.
כשאנחנו משוחחים על מבצע מזוזה בה משקיע הרב קוגן כוחות רבים, הוא נזכר בשני סיפורים שהיו לו לאחרונה: “התקשרה אלי אישה תושבת השכונה שאינה משתתפת בפעילויות שלנו ורחוקה משמירת תורה ומצוות. היא סיפרה כי שמעה עלינו ומבקשת שנבוא לבדוק את המזוזות בביתה. הגעתי לבדוק אותן, ומצאתי רק שתי מזוזות בפתח הבית ובמטבח. בדיקה קצרה העלתה שהן אינן כשרות ורכשתי בעבורה מזוזות חדשות.
“כשקבעתי את המזוזות החדשות בביתה, התעניינתי מדוע החליטה לבדוק מזוזות? היא סיפרה שאימהּ שנפטרה באה אליה בחלום והפצירה בה לבדוק את המזוזות. כשהחלום חזר ונשנה כמה פעמים, החליטה לעשות מעשה ופנתה אלינו”.
בפיו של הרב קוגן סיפור דומה ממשפחתו האישית. “בקיץ שעבר משפחתי יצאה להתגורר בבית קיט בהרים ואני נשארתי בשליחות. רק לקראת שבת הייתי עולה להרים ומצטרף אל בני המשפחה. שבוע אחד טרדה את מנוחתי שאלה, החלטתי לכתוב את השאלה לרבי ולקבל עצה.
“התשובה שקיבלתי מהרבי לא עסקה בשאלה ששאלתי, אלא בנושאים אחרים. היו במכתב שני סעיפים: בסעיף אחד הרבי כותב שידוע שבכל עניין של קדושה יש התנגדות מן הצד השני, ובסעיף השני כותב הרבי שהוא מתנצל על כך שהוא מרשה לעצמו לבקש דבר–מה למרות שלא נשאל עליו, אך הוא בטוח שלא אכעס על זה והוא מבקש שאבדוק את המזוזות היכן שבני משפחתי מתגוררים.
“בערב שבת הקרוב, כשעליתי לבונגלו בהרים, הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק את חמש המזוזות שהיו בבית. מזל שהבאתי איתי מזוזות חלופיות, מפני שכל החמש היו פסולות לחלוטין”…
בניין של ניסים
במסגרת פעילותו רכש הרב קוגן בניין גדול עבור הפעילות, ובסטטן איילנד אין זה דבר של מה בכך.
איך הצלחת לרכוש בניין לפעילות בתוך זמן קצר יחסית מאז התחלת הפעילות שלך?
“זה אכן היה נס שהתחולל בברכתו של הרבי, אין לי לזה כל הסבר אחר. בימים אלה שלאחר משבר המשכנתאות הגדול בארצות הברית, הבנקים מקשים מאוד על מתן הלוואות, ולא ידענו איך אנחנו נוכל לרכוש את המבנה. לפני שעזבנו את ניו–ג’רסי לטובת מגורים בסטטן איילנד, מקום השליחות, קיבלנו את ברכת הרבי וקפצנו אל תוך המים, האמנו שיהיה בסדר, אם הרבי מברך בסייעתא דשמיא נוכל להסתדר.
“כשהגענו לשכונה עשינו סיורים עם מתווכים באזור, ולאחר מסע חיפושים מצאנו מבנה רחב ידיים שהיה מושלם עבור הפעילות. כסף מנלן? כתבנו לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’ וביקשנו ברכה מעל הטבע. התשובה של הרבי הייתה מיועדת לקהילה יהודית בניו–יורק להם כותב הרבי כי הוא שולח את השתתפותו וברכתו לבניין שהם מקימים. ראיתי בזה ברכה מדויקת. הרבי לא רק שולח ברכה אלא גם את השתתפותו, ופתחתי בהליכי קניה, תוך שאני משתף את בני הקהילה ומבקש את עזרתם.
“קודם לכן ערכתי חישובים כמה להערכתי כל אחד מבני הקהילה יוכל להשתתף, ונוכחתי לדעת שהסכום אפילו לא קרוב למה שאנחנו צריכים. אבל המציאות עלתה על כל דמיון; היה מרגש מאוד לראות איך אנשים נודבים סכומי כסף שאין להם, הם ממש שפכו את כל רכושם, וב”ה זכינו להיכנס לבניין ללא חובות. סכומי הכסף שאנשים נדבו היו בלתי נתפסים, ויהודים מרוסיה הם בדרך כלל אנשים מחושבים ושכליים. אין לי ספק שהיה זה מעל הטבע”.
מהי הדרך הטובה ביותר להשפיע על יהודים כאלה לעשות צעדים של התקרבות ליהדות?
“אינני יכול להחליט מהי הדרך הכי טובה, אני כן יכול לומר כיצד אנחנו פועלים. אנחנו עושים פעולות שאותם יהודים יחושו חיבור לבית חב”ד עד שירגישו כי זהו ביתם השני ואנחנו משפחתם. בשום אופן איננו מרגישים שהם ‘חומר’ שאנחנו צריכים לפעול איתם, אלא אוהבים אותם כמו אחים. כשיהודי מרגיש כך הוא מתקרב מאוד”.
ישנם בקרב יהודי רוסיה במיוחד הרבה משפחות מעורבות שאחד מבני הזוג איננו יהודי, איך אתם פועלים איתם?
“אנחנו לא דוחפים אותם להתגרש, ואם הם יעשו את הצעד הזה זאת תהיה החלטה שלהם, אבל אנחנו כן מדברים בצורה מאוד ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים, שאנחנו שמחים שהילד היהודי או האישה היהודייה מגיעים לבית הכנסת, אך לעולם לא נוכל לכבד באף כיבוד את החצי הלא–יהודי של המשפחה. בשום פנים לא נחגוג בר מצווה לילד של אבא יהודי ואימו גויה, שכן הוא גוי לכל דבר.
“יש בקהילה כמה משפחות כאלה והם מבינים שזהו קו אדום שאנחנו לא נחצה. יש משפחה אחת שהאימא איננה יהודיה, אך לאחרונה היא עושה צעדים אמיתיים להתגייר. אנחנו כמובן לא מתערבים בזה, ורק מפנים לסמכויות ההלכתיות המתאימות. בשיעורים אנחנו מדברים הרבה על המהות האמיתית של יהודי ומדוע גוי ששומר מצוות ונחמד מאוד ואפילו מוסרי, הוא עדיין איננו יהודי. להרבה אנשים לא קל לקבל את הדברים, אך זו תורתנו וכך אנו פועלים.
“לאחרונה אנחנו משקיעים רבות בבני הנוער היהודים כדי למנוע התבוללות עתידית. אנחנו מקיימים פגישות פעם בשבועיים עם בני נוער במרכז הקהילתי בשכונה, בכוונה לא בבית חב”ד, ותוך כדי ערב חוויתי אנחנו לומדים על מהותה של היהדות ומעלים על פני השטח את נושא הזהות היהודית. הפעילות הזו בה משתתפים רק נערים יהודים, תורמת רבות לחיזוק הנקודה היהודית ובכך שבעתיד יינשאו רק עם יהודים”.
חלק מעבודת השליחות שלך נעשית מחוץ לגבולות השכונה. אתה משדר בתוכנית רדיו, מוציא עיתון ואף עורך את “חב”ד.אורג” בשפה הרוסית, מה אתה יכול לספר על זה?
“זו עבודה עם אחריות גדולה ואנחנו מתכוננים לכל תוכנית ומשקיעים שהמאמרים באתר האינטרנט או בעיתון יהיו ברמה גבוהה ובאופן משכנע. בחב”ד.אורג ישנם כמה רבנים שעונים על שאלות ומדהים להיווכח עד כמה ליהודים אכפת כל מצווה וכל עניין, דבר שבא לידי ביטוי בשאלות. מדהים לראות כל פעם מחדש עד כמה דברי אדמו”ר הזקן שיהודי לא יכול ולא רוצה להיות מנותק מיהדות, יהודים שלא חונכו על מסורת מדקדקים בכל פרט ובכל תג.
“לאחרונה הגיע אלינו למערכת מכתב מאישה שמתגוררת באוקראינה. היא סיפרה כי היא אינה יהודיה, אך מהיכרותה עם אנשים יהודים היא יודעת שהם אנשים טובים, מוסריים ועם חוש של צדק. היא שמעה מהם על בורא עולם והרגישה שהיא רוצה להתקרב אליו. מכיוון שהיא איננה יהודיה היא פנתה לכנסייה בעיר מגוריה, אך שם הופתעה לשמוע בדרשות עד כמה היהודים הם המקור לכל הבעיות בעולם. היא לא חששה ונכנסה עם הכמרים לעימותים פומביים, ‘הרי אני מכירה אותם בעצמי, אל תאמרו דבר שקר’, התריסה מולם והעמידה אותם במקום.
“היא סיפרה במכתבה, כי לאחר כמה פעמים שהיא הגיעה, ניגשו אליה שומרי המקום וסילקו אותה בחמת זעם החוצה, וכעת היא לא יודעת מה לעשות. היא הוסיפה ושאלה האם היא יכולה להיות יהודיה? מפני שהיא חשה שהיהדות היא דת האמת. כמובן שחוש כזה של צדק מתאים מאוד ליהודי, וצריך לבדוק אולי היא אכן יהודיה והיא אינה יודעת מכך; ברחבי ברית המועצות מסתובבים מאות אלפי אנשים שלא יודעים שהם יהודים. אך גם אם לא, היה מרגש מאוד לקרוא את דבריה. מכתבים מעין אלה מגיעים מכל רחבי העולם”.
ומה עם חינוך הילדים? הרי אתם גרים במרחק ניכר מכל קהילה. עד כמה הילדים מעורבים בשליחות?
“המרחק אינו הבעיה. ישנם שלוחים ברוסיה או במדינות שונות בארצות הברית שבעייתם היא הרבה יותר אקוטית. אנחנו גרים ארבעים וחמש דקות מקראון הייטס וכשעה ממוריסטאון, אז הילדים נוסעים מדי בוקר כשעה למוסדות חינוך חב”דיים. הנסיעה אמנם לא נעימה, אך זה סביר.
“הילדים עצמם מעורבים מאוד בשליחות שלנו. כשהמקורבים רואים ילד יהודי עם כל הלבושים ועם עדינות יהודית חוזר על ‘פרשת השבוע’, מתפלל בכוונה או מסייע בארגון בית הכנסת, זה בהחלט משפיע לטובה. לא פעם כשאנחנו מבקשים להשפיע ולא מצליחים, הילדים מראים דוגמה חיה ואנשים נמסים. לא בכדי הרבי השקיע כל–כך בילדים, צבאת ה’ ממש”.
יותר הסברה
איך אתם בבית חב”ד מקיימים את הוראתו של הרבי מכינוס השלוחים תשנ”ב לפרסם את בשורת הגאולה?
“אנחנו מפרסמים את בשורת הגאולה, בהתאם להוראות הרבי, ועושים זאת בצורה עדינה ופנימית. בפעילות עם יהודי רוסיה, צריכים להתמקד בהסברה, ופחות בסיסמאות.
“כשאני נשאל על ידי מי מהמקורבים מי המנהיג של חב”ד, אני עונה שהרבי. כאן אני כבר רגיל לקבל את השאלה הבאה: הרי לא רואים אותו?! ואז אני מסביר מדוע הרבי פועל גם כיום בעולם ועוד יותר מלפני ג’ תמוז. אני מעביר את המסר מתוך נתונים של המציאות האמיתית בה אנו חיים ומדברים על מהות הנהגתו של הרבי.
“כשמסבירים את הנושא של ‘ראש בני ישראל’ ומה תפקידו, אנשים מבינים זאת ואז קל יותר לעבור ולהסביר את המושג ‘משיח’ בתורת משה, ומדוע הרבי הוא המתאים ביותר לגאול אותנו בקרוב ממש. בכדי להעצים את העניין הרי ישנם יהודים רבים בקהילה שחוו ניסים באמצעות ברכותיו של הרבי, וזה בהחלט מעצים את המסר”.
התפתחות והרחבה
הרב קוגן הוא מסוג האנשים שאינם נחים על זרי דפנה. “בימים אלה אנחנו שוקדים על הרחבת הבניין כדי שיוכל לאכלס מתפללים ומקורבים נוספים. בשנה האחרונה מורגשת צפיפות בעיקר בזמני התפילות, והחלום הכי גדול הוא לפתוח מקווה טהרה בסמיכות מקום שישמש את כל יהודי הסביבה, ובעיקר את העולים מרוסיה שיחושו יותר בנוח”.
לפני שנתיים החל הרב קוגן לממש את חלומו והביא לשכונה שליח נוסף לדוברי רוסית שפתח בית חב”ד נוסף בקצה אחר של השכונה. “השליח הוא הרב זאב קושרינסקי והוא פועל בסאות’–ביטש שבסטטן איילנד. הוא רואה הצלחה רבה בפעילותו ואף הקים קהילה יפה סביבו ובית הכנסת פעיל. לפני כחודש התקיים בבית חב”ד אירוע מרגש במיוחד, כאשר הוכנס ספר תורה ראשון שנתרם על המקורבים ומתפללי בית חב”ד שמחו ורקדו עם ספר התורה ואף ערכו את ההקפות כמנהג חב”ד - וזה אור גדול בפעילות השוטפת”.