כ”ק אדמו”ר הזקן:

אשר תשים — בלשון יחיד

כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר: “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”. תשים — לשון יחיד. וממשיך: “כי תקנה עבד עברי” — תקנה לשון יחיד. ובא ללמדנו כי משה רבינו הוא שנצטוה “אשר תשים” והוא זה שעליו נאמר גם “כי תקנה”.

כי הנה “עבד עברי” מורה על בחינה של נשמות שהן מעולמות בריאה יצירה ועשיה, המכונות נשמות “זרע בהמה”. ובנשמות אלו מצד עצמן, אין יכולת להגיע להרגשה באלוקות, בבחינת דעת מלשון הכרה והרגשה. אולם משה רבינו הוא זה, שממשיך ומשפיע את בחינת הדעת באלוקות גם לנשמות אלו, וזהו “כי תקנה” — (שממשיך בחינת הדעת אפילו בנשמות של בחינת) “עבד עברי”.

(תורה אור פרשת משפטים, עד, ד ואילך)

משפט — לשון הליכה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: משפט הוא לשון הליכה, כפי שמתרגם אונקלוס את המילים: “כמשפט הראשון — הלכתא קדמייתא (הלכה ראשונה), כלומר שעתה עולים ישראל ומהלכים מדרגה לדרגה, על ידי שמשה רבינו יאיר לבחינת הפנימיות של נשמות ישראל, את בחינת הדעת, שהיא פנימיות המידות.

(תורת חיים פרשת משפטים, רעח, ב)

לפניהם — פני אדם שבמרכבה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: בחינת אדם שבמרכבה התחתונה היינו מה שהאדם מקשר את מחשבתו דיבורו ומעשיו בתורה ומצוות. ואילו בחינת פני אדם שבמרכבה העליונה, הוא מה שהקב”ה קורא ושונה כנגד האדם הלומד. וגם: אדם — הוא בחינת דעת, ואדם שבמרכבה התחתונה פירושו — דעת תחתון, בעוד שאדם במרכבה העליונה זהו דעת עליון. וזהו אשר תשים לפניהם — שמשה רבינו ממשיך את ה”דעת” לפני אדם שבמרכבה.

(אור התורה במדבר כרך ב, פ’ שלח, עמ’ תקפה)

ובשביעית יצא לחופשי

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: את הקטע המתחיל במילים “ואלה המשפטים וגו’, התורה מסיימת במילים “ובשביעית יצא לחופשי” וגו’. פירוש הדבר: מדובר באלף השביעי, שאז יצא לחופשי — דהיינו שאז העולם וברואיו יהיו בבחינת חירות אמיתית בגשמיות וברוחניות.

(תורת שמואל תר”מ ח”ב, מאמרים, עמ’ תרצב)

התענוג שבגן עדן

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: משה רבינו הוא הממשיך את בחינת הדעת בה’, בנשמות ישראל. ועיקר גילוי הדעת בנשמות ישראל הוא עניין הידיעה וההשגה האלוקית שבגן עדן.

(המשך תער”ב חלק שלישי, א’ריט)

“אלה” — בגימטריא 36, “ואלה” - בגימטריא — 42

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “ואלה” המשפטים — רומז על עבודת ה’ עם ששת המידות כפי שכל אחת מהן כלולה משש מידות, בגימטריא “אלה” — 36. ברם העיקר הוא להביא את המידות לידי פועל ממש, מה שנרמז ב”ואלה” העולה בגימטריא ל”שבע פעמים — שש מידות”, שהפעם השביעית היא כנגד ספירת המלכות — המידה השביעית, זו המורה על הבאת המידות לידי פועל ממש.

(ספר השיחות תר”צ, שיחת ליל שבת פ’ משפטים עמ’ 132)

תשים לפניהם

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: ואלה המשפטים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. ו”לפניהם” פירושו שימסור לבני ישראל את פנימיות התורה בפרט. וכדאיתא בתלמוד ירושלמי, ש”תשים” הוא מלשון סימה, שהוא עניין של אוצר. שכן פנימיות התורה היא בחינת האוצר שבתורה, שאפילו המשפטים אשר הם דברים המובנים בשכל האנושי, גם בהם ישנו עניינם הפנימי, שהם בבחינת אוצר וסימה, עניין פנימי ונעלה ביותר.

(ספר המאמרים שמות ח”ב, מאמר ד”ה ואלה המשפטים תשד”מ, עמ’ קצט)