הרופאים ערכו בדיקות יסודיות, והודיעו לנו כי התינוקת שלנו נולדה עם מחלה נדירה ששכ

הרופאים ערכו בדיקות יסודיות, והודיעו לנו כי התינוקת שלנו נולדה עם מחלה נדירה ששכיחותה היא אחת לחמשת אלפים: המעי הדק לא התפתח, ואין ברירה ומוכרחים לנתח את הילדה! אמרתי לרופא: “מדובר בתינוקת בת שבוע. אני לא רוצה לנתח אותה כעת”! אך הרופא היה תקיף ואמר: “מדובר בחיים ומוות, והניתוח מוכרח להתבצע. אין כל ברירה אחרת”… • בדידי הווה עובדא מרגש שחוו זוג מאנ”ש במונטריאול, קנדה

את הסיפור הבא מספר הרה”ח ר’ ראובן (רוביק) שי’ שפינדלר, מאנ”ש במנטריאול, קנדה:

בכ”ט ניסן תשע”ג, לפני כתשעה חודשים, נולדה בתנו טלי’ רחל תחי’ למזל טוב. בימים הראשונים שהינו בבית הרפואה, כמו כל זוג הורים המאושרים עם ילדתם הקטנטונת שזה עתה נולדה ומעתירים תפילה זכה שיזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים. מיותר לציין כי באותו הזמן, הדבר שעתידים היינו לשמוע, לא עלה כלל על דל מחשבתנו.

 חלפו שלושה ימים, ובמהלכם התברר לנו כי בתנו אינה מפרישה את היציאות מגופה.  כבר היינו בבית ולגודל בהלתנו נוכחנו לראות שהמצב אינו משתנה. חלף שבוע ויותר, הבטן של התינוקת התקשתה והתנפחה, ורצנו איתה בלחץ לבית הרפואה.

אין ברירה, מוכרחים לנתח!

הרופאים מיד ביצעו ביופסיה וערכו בדיקות יסודיות שלקחו כשבוע עד שהגיעה התוצאה הראשונית, וככלות הכל הודיעו לנו כי התינוקת שלנו נולדה עם מחלה שנקראת “הירשפרונג” (Hirschsprun gdisease) ומתרחשת אחת לחמשת אלפים: המעי הדק, לו תפקיד חשוב במערכת העיכול, לא התפתח. אין ברירה ומוכרחים לנתח את הילדה! 

הרופא הסביר לנו כי מדובר בניתוח לא פשוט כלל, במהלכו יוצאו המעיים החוצה ויוחזקו במעבדה מחוץ לבטן של הילדה למשך שנה שלימה, ורק לאחר מכן יהיה ניתן להחזירם פנימה, ובינתיים נצטרך ללמוד כיצד לתפקד עם המצב הזמני המורכב.

אמרתי לרופא: “מדובר בתינוקת בת שבוע. אני לא רוצה לנתח אותה כעת”!

אך הרופא היה תקיף ואמר: “מדובר בחיים ומוות, והניתוח מוכרח להתבצע. אין כל ברירה אחרת”…

אמרנו שאנחנו רוצים זמן לחשוב. בינתיים שלחו אלינו זוג שעברו את אותו מקרה, על מנת שילמדו אותנו כיצד יש להתמודד עם המצב, וללמד אותנו איך לנקז את היציאות של התינוקת 3 פעמים ביום בדרך מלאכותית. חזרנו הביתה נסערים ודאוגים.

הרופא ביקש שנחזור אליו עם תשובה כבר למחרת, אך הי’ לנו מאוד קשה להחליט. ביקשנו לחכות שבוע, ובינתיים המשכנו לטפל בילדה כפי שלימדו אותנו בבית הרפואה.

חוות דעת של רופא נוסף

כתבתי לרבי, ביקשתי ברכה ושאלתי מה עלינו לעשות. פתחתי את אחד מכרכי ה”אגרות קודש”, אך לא ראיתי כל התייחסות הקשורה למצבנו. שאלתי את המשפיע שלי, והוא אמר לי שבעניני רפואה הרבי מורה תמיד לקבל חוות דעת של רופא נוסף.

ניגשנו לד”ר לבארש, רופא מומחה במונטריאול. הוא הסתכל על כל הבדיקות, ואמר לנו: “עשו לה ביופסיה וב–99 אחוז מהמקרים אין טעות בתוצאות שמראה ביופסיה. במילים אחרות - אין טעויות. אתם צריכים לעשות את הניתוח”. חזרתי למשפיע, ולאחר ששמע את חוות הדעת הנוספת, אמר: “אם כך, זה מה שצריך לעשות”…

התייעצנו עם ארגון ‘רפואה וחסד’ במונטריאול והם אמרו לנו שד”ר לבארש ידוע כמומחה במצבים כגון אלו והם ממליצים שהוא יבצע את הניתוח. פנינו אליו, והוא הסתמך כמובן על הבדיקות שעשה הרופא הראשון, שאת תוצאותיהן ראה גם הוא בעצמו, אבל בפגישתנו ביקשתי ממנו בכל זאת שיערוך בדיקה נוספת.

הוא אמר לנו שמיותר לערוך עוד בדיקה, והחלטנו יחד שנקבע תאריך לניתוח, כי יותר קל לבטל במקרה הצורך, מאשר לקבל. “בינתיים”, אמר הרופא, “למרות שאין צורך, אעשה עוד בדיקה, כדי שתהיו רגועים”… קבענו תאריך לניתוח והלכנו הביתה.

התאריך לניתוח נקבע, הרבי מברך לנס

לילה לפני הניתוח ישבנו עם דמעות וכתבנו לרבי שאנחנו לא רוצים לעבור את הניתוח הזה. כאמור מדובר בניתוח לא פשוט, והתינוקת שלנו רק בת שלושה שבועות… בקיצור, ביקשנו ברכה שהכל יעבור בשלום והסיוט ייגמר.

פתחתי אגרות קודש חלק כח, ונפתח בעמוד בו מופיעה אגרת י’תרל. מדובר במכתב שכולו כתוב ברוסית, חוץ ממספר מילים בודדות במהלך המכתב שהופיעו בעברית. המכתב היה מופנה למרת רחל, וכזכור, שמה של בתי: טלי’ רחל. מיד התמלאנו צמרמורת.

המשכנו לקרוא ולא האמנו למראה עינינו: המילים היחידות שהופיעו במכתב בעברית וריצדו מול עינינו, היו: “בעת רצון. על ציון כ”ק מו”ח אדמו”ר. נסים. בברכה לרפואה ולבשורות טובות”.

קפצנו בהתרגשות ואמרנו: “לא חשוב אפילו מה כתוב ברוסית, הרבי בודאי רצה שנראה את מה שכתוב בעברית”… הלכנו לישון, כשאנו משתדלים להסיר כל דאגה מליבנו ולבטוח בברכת הרבי.

ההכנות לניתוח מתחילות…

בבוקר למחרת הגענו לבית הרפואה עם מזוודות עם בגדים לשבוע, והתארגנו בחדר שניתן לנו. לקחו מאתנו את הילדה והחלו בתהליך השגרתי של ההכנות לניתוח. התחילו לעשות ניקיון של הקיבה, וכבר נכנס הרופא המרדים כשבכוונתו לחבר את הילדה לחמצן כדי להרדימה. פתאום נכנס בריצה הרופא המנתח ואומר: “תעצרו, תעצרו”. הצוות התפלא ואמר: “מה תעצרו, לא צריך לנתח”?…

אמר להם הרופא: “אני מחכה לתשובה מהפתולוג על הבדיקות הנוספות שערכנו. נחכה עשר דקות”.

ישבנו שם כעשר דקות שנדמו בעינינו כנצח. הרגשנו כאילו אנחנו יושבים על קוצים… לבסוף הגיעה התשובה:

התוצאות חיוביות. אין לה את המחלה. לא צריך לנתח - - -

הם טענו שלרופא הראשון היה טעות טוטאלית, ואין להם מושג כיצד הוא הגיע למסקנה הזו. “ישנן שתי אפשרויות”, אמרו, “או שהוא נרדם באמצע הבדיקה או שהחליף בטעות עם תוצאות של מישהו אחר”…

מאוחר יותר, כתוצאה מכך שרצה לנתח ילדה בת שבוע ללא צורך, שלל בית משפט של הרופאים בארה”ב וקנדה את הרישיון של הרופא הראשון למשך ששה חודשים…

תודה לראש בני ישראל!

אבל אנחנו ידענו כמובן שאפשרות שלישית היא הנכונה - הרי הרבי כתב: “ננסים. בברכה לרפואה ולבשורות טובות“…

הרופאים אמרו שהבדיקות החדשות מראות שרק התפתחה לרחל שלנו שתחי’ אלרגי’ לפרוטאין שנמצא במוצרי חלב פרה, וזה מה שגרם לחסימת מערכת העיכול שלה.

ניקו לה את הקיבה, נתנו לאשתי רשימת דיאטה מיוחדת שתתאים לילדה, ומאז ברוך השם הכל בסדר.

תודה לקדוש–ברוך–הוא, ותודה למשה עבדו שבדורנו - הרבי מלך המשיח!