דברי קדש ותשובות מכ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ומכ”ק אדמו”ר מה”מ, כפי שנרשמו ע”י הרב חיים

דברי קדש ותשובות מכ”ק אדמו”ר מהוריי”צ ומכ”ק אדמו”ר מה”מ, כפי שנרשמו ע”י הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ע”ה • מוגש לרגל יום היארצייט שלו ביום השבת קודש, ג’ אייר

 

רועדים כמו לולב, וחבוטים כמו הושענא

ז’ מ”ח, ה’תש”ח. ברוקלין, נ.י.

היום ביחידות אצל כ”ק אדמו”ר [מהוריי”צ] שליט”א, בהמשך לענין שכבר הזכיר אודות השגחה פרטית כביאור הבעש”ט ז”ל, ואחר-כך סיפר לי כי אדמו”ר הזקן ז”ל היו זמנים אשר הי’ אומר תורה “אַ וואָרט”.

והנה פעם בראש השנה אמר אדמו”ר הזקן כדברים האלה: “אַז אַ גרעזעלע ליגט אין וואַסער און ס’קומט אַ ווינט און קערט אים אום איז עס השגחה פרטית” [= כאשר עשב קטן מונח במים, ומגיעה רוח ומניעה אותו - הרי זה השגחה פרטית].

הדברים האלה עשו רושם כביר מאד. יענעם ראש השנה איז מען געגאַנגען חאָדאָראָם - כך שמע כ”ק אד”ש - מען האָט זיך געטרייסלט ווי אַ לולב און מען האָט זיך געשמיסן - רוחניות’דיק - ווי אַ הושענא [= אותו ראש השנה הלכו נרעשים .  . היו רועדים כמו לולב,  וחבוטים (רוחנית) כמו הושענא].

הוראה לרמ”ש

כ”א תמוז, ש”ט. ברוקלין נ.י.

היום אמר כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] לרמ”ש שי’ כי בפסוקי דזמרה מפסיקים לאמר כל הקדושה וגם כל מודים דרבנן, אבל אינם מפסיקים לאמן שאחר תתקבל ולא לבריך שמי’ שבהוצאת התורה.

לגלות את ההעלם

ו’ כסלו, ה’תש”י

בשבוע העבר ביחידות דבר אתי כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] אדות הרשימה של אנשים אשר הר”ז שי’  גרינגלאס דבר אתם בקישור עם מעמד, וברשימה שנשלחה על ידו לכ”ק אד”ש [מהוריי”צ] היו פ”ו אנשים.

ויאמר כ”ק אד”ש [מהוריי”צ] כי פ”ו בגימטריא אלקים. שם אלקים הוא העלם, שם הוי’ גילוי, באמת גם שם אלקים הוא גילוי אלא הוא גילוי ההעלם. וצריכים לפעול (באנשים הנ”ל) כי יהי’ הגילוי בהעלם.

סגולה לחולי ברגל

כ”ד אייר, ה’תשי”א. ברוקלין נ.י.

היום סיפר לי ר’ בן ציון שי’ שם טוב כי ביחידות ביום א’ דשבוע זה (כ”א אייר) אצל כ”ק אד”ש אמר כ”ק אד”ש אדות אחד שחלתה רגלו, כי צריך הוא: א) לתת צדקה בריבוי פעמים. ב) להזהר במצות תפילין. ג) לאמר תהלים’ ד) ללמד (להרבות בלHמוד ה)חסידות.

נסיעה באני’ ישראלית - איסור גמור!

ד’, ג’ מנ”א, י”ז

בתור מענה על שאלתו הטלפונית של . . אם בהתחשב עם סבות שונות שהזכיר בשאלתו, מותר אולי לנסוע לארץ הקודש באני’ ישראלית המתחילה בנסיעתה ג’ ימים לפני השבת, הואיל כ”ק אד”ש לרשום בכי”ק את הדברים דלקמן, שאודיע אותם ל…. ואלה הם דברי כ”ק אד”ש:

“הנסיעה באניות הישראליות הנוסעות גם בשבת קודש - הוא איסור גמור דחילול שבת בפרהסיא. ואפילו אם יעלו על האני’ ביום ראשון לשבוע. ומצוה לפרסם למנוע בני ישראל מעבור ח”ו על מצוה שהיא שקולה כנגד כל המצות (ירוש’ נדרים ספ”ג)”.

מטפחת או שייטל

כ”ב אלול, התש”כ

כלה אחת הודיעה לכ”ק אד”ש שבדעתה לגלח לפני החתונה את ראשה ושואלת איך לכסות ראשה - במטפחת או בפיאה נכרית (שייטל).

המענה של כ”ק אד”ש הי’ כי במדינה זו צריך להיות שייטל כי באופן דמטפחת נותן מקום להכשיל אחרות וד”ל.

העצה לכעס; וכבוד אשתו

ט”ז שבט, כ”ב

מהמענה של כ”ק אד”ש רשום במכתבו של …

“בנוגע לענין הכעס - דברים מבהילים כתוב עד”ז בכתהאריז”ל [על דבר זה בכתבי האריז”ל] (ומרומז גם בנגלה).

וישתדל להיות חקוק זה בזכרונו. וכן מש”כ בתניא רפמ”א: והנה ה’ נצב עליו ובוחן כו’ - ואיך זה יתכעס בנוכחיותו של ממה”מ [מלך מלכי המלכים] הקב”ה! כן יחליט - כשיכעוס ימתין 60 סעקונדעס [שניות] טרם ידבר בזה (ובמילא ישקוט הכעס ברובו).

ביחסו לזוג’ תי’: יחקוק בזכרונו ציווי חז”ל (חולין פ”ד, ב) שצריך לכבד את אשתו יותר מלפי היכולת וצריך להזהר מלצערה אפילו בדברים (ב”מ נט, א)”.

זמן ההליכה לאוהל כשחל ר”ח בש”ק

בדר”ח אלול, כ”ד

באשר ראש חודש אלול הי’ בשבת קודש וביום ראשון - הלך כ”ק אד”ש על הציון ביום שישי.

אור ליום ו’ כשהייתי אצל כ”ק אד”ש הסתובב הדיבור אודות זמן ההליכה לאוהל (וכנראה הרגיש כ”ק אד”ש שיש מי שמתפלאים על שאינו הולך ביום ה’).

ויאמר לי כ”ק אד”ש, כי המגן אברהם אומר אשר כשחל ראש חודש בשבת קודש, אזי יום כיפור קטן הוא ביום וא”ו (מה שאין כן כשחל ר”ח ביום א’ - אזי יום כיפור קטן ביום ה’).

האם אפשר לעשות עירוב תבשילין בהשכמה?

מוצאי ש”ת תשל”א

אור לערב ר”ה שאלתי את כ”ק אד”ש אם אפשר לעשות עירוב תבשילין בהשכמה (כוונתי היתה לברר מטעם שלפעמים חוזרים מהאהל בשעה מאוחרת).

ויען כ”ק אד”ש, כי מהסתם עושים עירוב תבשילין סמוך יותר (לערב), כי לולא זאת הלא יוכלו לאכול בינתים אותו.

(ולמחרת אחר מנחה מהר כ”ק לנסוע לביתו ואמר גם לי שאוכל לנסוע אתו לביתי).

ניטל בליל ש”ק

אור ליום ו’ עש”ק ויגש, תשל”ב אמר כ”ק אד”ש לי כי יש לעורר את מסדרות הפגישה של הסטודענטקעס שמַתחילה ביום ו’ זה, כי באשר בליל שבת קודש דשבוע זה “ניטל” - בטח לא יסדרו אתן ענין של לימוד. אפשר תפילה, נאומים, סיפורים אבל לא לימוד עד חצות הלילה.

לימוד שעה ביהדות בבית ספר תיכון

לפני איזה שבועות הבאתי לפני כ”ק אד”ש את שאלת . ., אם לקבל את הצעתו של המנהל של אחד מבתי–הספר הכלליים ב . . לסדר שמורה יהודי ילמד שם שעה בשבוע דת יהודית, ובתנאי שהילדים הנכריים שנמצאים שם יהיו רשאים לשבת גם הם בשעורים ההם, ושבאם לא יסכים לזה, יקבל המנהל להבדיל גוי שילמד משלהם, ושאז ישבו גם הילדים היהודים בשיעורו זה של הגוי.

ויען כ”ק אד”ש שלא יעשה . . פראבלעם [בעייה] מזה ויעשה זה בלי טומל [רעש], וכי הכי משום שנמצאים שם נכרים ימנעו מהילדים היהודים את לימוד היהדות?

לא לחשוב כלל - על כל הענין אפילו לא בגנותו

על שאלת . . עצה איך להנצל מענינים בלתי רצויים בשעת השינה, ענה כ”ק אד”ש:

“העצה להנ”ל היא גם כן ועיקר - שלא לחשוב כלל - ע”ד כל הענין אפילו לא בגנותו ותיקונו (עיין שו”ת צ”צ שער המילואים ח”ב בתחלתו). בין ארוחת הערב והשינה יהי’ הפסק יותר מכשעה. שינה מתוך דברי תורה”.

העתקת תנור

על שאלתו של . . באשר זוגתו רוצה להעתיק התנור שלהם - געזרענדש(?) - ממקומו, אם צוואת ר’ יהודא החסיד שלא להעתיק תנור שייכת גם לתנור כזה, הואיל כ”ק אד”ש לרשם מענה דלקמן: “קאי בבנין ונתיצה, ולא בדבר המיטלטל. והבו דלא לוסיף עלה”.

לבישת קיטל

על כתבו של  . . ששמע מא’ מזקני החסידים אשר לא כל זמן הי’ נהוג ללבוש קיטל, ענה כ”ק אד”ש: “מעולם לא שמעתי כזאת”.

שהחיינו על הטלית

על שאלתו למה נהוג אצלנו שלא לברך שהחיינו בלבישת הטלית בפעם הראשונה, ענה: “הדעות והנימוקים בזה נקבצו בס’ מאסף לכל המחנות סכ”ד”.

אבנט בעת החתונה דוקא

ועל שאלתו מה שייכות האבנט עם החתונה דוקא ענה: “יש לומר בדרך אפשר: חגירת אבנט ענינה - הכון לקראת גו’. ועל דרך לבישת טלית - וטלית גדול ביחוד - פריסו דמלכא, עיין תניא ריש פרק מ”א”.

(מתוך ‘תשורה’ לחתונת הרה”ת יוסף וחיה מושקא שיחיו קרעמער).