הרבי מדריך את הנהלת הישיבה כיצד לקבוע את סדרי הלימוד לתורת החסידות • פרקים מסיפו

הרבי מדריך את הנהלת הישיבה כיצד לקבוע את סדרי הלימוד לתורת החסידות • פרקים מסיפור חייו של הרה”ח התמים ר’ יהושע שניאור זלמן סרברנסקי ז”ל • פרק ארבעה-עשר

חברי הוועד למען הקמת הישיבה דיווחו לרבי על אסיפת אנ”ש והחלטתם, ובז’ כסלו תשי”ב שיגר אליהם הרבי את המכתב שלהלן. מעניין לציין את דיוק לשונו של הרבי בהפניית מכתבו ל”ועד המתעסק בסידור הישיבות בשפרטון ובמעלבורן” – ממנו משמע כי אכן רצונו הק’ היה שימשיכו להחזיק את הישיבה בשפרטון עד שהישיבה בבערווד תתבסס היטב.

וזהו לשון קדשו:

ב”ה, ז’ כסלו תשי”ב

ברוקלין, נ.י.

לאנ”ש אשר במדינת אוסטרלי’ ובראשם ועד המתעסק בסידור הישיבות בשפטרטון ובמלבורן
ד’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מיום ב’ דר”ח חשון, שהגיע אלי באיחור זמן ובו מודיעים על-דבר החלטת האסיפה שנתקיימה במעלבורן בהנוגע להעתקת הישיבה משפרטון למעלבורן. בינתים קבלתי ג”כ הידיעה, אשר ביום יו”ד כסלו הבא-עלינו-לטובה יחנכו הבית בשעה טובה ומוצלחת.

ולחגיגת חנוכת הבית של הישיבה ביום הגאולה של אדמו”ר האמצעי, הנני שולח ברכתי אשר זכות כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, אשר בשמו דוגלת הישיבה, ימשיך וישפיע ברכה והצלחה בעבודתה להקים דור ישרים. דור נאמן לתורה ומצות וחדור ברוח החסידות המאור שבתורה, ואשר ימלאו הכוונה ותכלית של מחולל הישיבה להיות נרות להאיר את כל סביבתם. וה’ יתברך יברך את כל המייסדים המסייעים והתומכים של הישיבה, שהשתתפו בעבר ושישתתפו לעתיד, שהשתתפותם תביא להם ולכל אשר להם ברכה והצלחה להאיר בתיהם בטוב גשמי ורוחני.

בכדי להסיר שגיאות ובעיקר בכדי שיהי’ מובן למשתתפים בחגיגה, צויתי להבריק תוכן ברכתי באנגלית. וסימנא מילתא חנוכת הבית ביום יו”ד כסלו יום צאת אדמו”ר האמצעי חפשי ממאסרו, הנה בטח יאהילו עליהם הנשיאים לדורותיהם בזכותם אשר כל המשתתפים והמסייעים במפעל הנשגב הזה יתברכו בכל טוב גשמי ורוחני…

בברכה

בחורף תשי”ב ארגנו אנ”ש במלבורן, יחד עם הוועד המיוחד של הבעלי-בתים לטובת הישיבה, את חנוכת הבית של הישיבה בבערווד. מספרם המועט של התלמידים, הצדיק להחזיק בינתיים רק אדם אחד במשרה מלאה. הוחלט איפוא, שר’ אבא פליסקין ע”ה, שעד עתה עבד יום שלם כמגיד-שיעור בישיבה בשפרטון – יעבור למלבורן ויהיה אחראי גם על ניהול הישיבה.

בתקופה זו הפנה ר’ אבא לרבי כמה שאלות בקשר ללימוד החסידות בישיבה. ועל כך קיבל את מענה הרבי בתחילת טבת תשי”ב: 

בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע על-דבר מצב הישיבה בהוה, וסדר לימודו עמהם.

ובנוגע לשאלתו כמה זמן ביום תהיה להם הקביעות ללימוד דא”ח, הנה שתי נקודות בדבר: א) לימוד הדא”ח מוכרח הוא, ב) על המתחילים אין להעמיס בזה ביותר, כדי שלא ישתמטו לגמרי מהישיבה, אבל המטרה צריכה להיות להתקרב עד כמה שאפשר אבל רק אם אפשר הוא, שיהי’ לימוד דא”ח הן בבקר והן בערב ובפרט בשבת-קודש ובליל חמישי.

מה שכתב במכתבו אשר בטח נתקבל ידיעות מפורטות אודות חנוכת הבית, הנה נתקיים בזה מאמר רז”ל קדירה דבי שותפי כו’ שכל אחד סומך על חבירו, ומודיע גם כן בנוסח הנ”ל ומהראוי היה שבחלקם את כל מקצועי העבודה בהישיבה יהיה בזה גם ענין ההודעה לכאן בפרטיות מוטל על שכם אחד מהם ובמילא יהיה הדבר בטוח שיגיעו לכאן ידיעות מה נעשה וכו’.

בברכת הצלחה בעבודתו ופ”ש כהדו”ש.

הרבי מבקש לקבל
ידיעות על הישיבה

לאחר שחלפו כמה חודשים בהם ניהל ר’ אבא את הישיבה, התברר כי ר’ אבא יכול להיות משפיע טוב, אך לא מנהל גשמי. שאר אנ”ש במלבורן היו טרודים בפרנסתם ולא יכלו להתמסר להצלחת הישיבה.

בט”ו בשבט תשי”ב שיגר הרבי מכתב לר’ איסר קלובגנט, מאנ”ש במלבורן, בו הביע את פליאתו על כך שאיננו מקבל עדכונים על מצבה של הישיבה.

ב”ה, ט”ו שבט, תשי”ב

ברוקלין

ש”ב הרה”ח הוו”ח אי”א נו”נ וכו’
מוה”ר איסר שי’

שלום וברכה!

… אתפלא במה שזה זמן רב שאין אצלי ידיעות מהנעשה בישיבת אהל”י[י] במעלבורן, ובפרט שזה חדשים הראשונים להוסדה שאז כל פרט נוגע ביותר.

בברכה ופ”ש כהדו”ש.

ר’ זלמן מגיע למלבורן, ומגלה
את מצבה הקשה של הישיבה

בכל אותה תקופה המשיך ר’ זלמן להתגורר בשפרטון, שם עבד לפרנסתו בשדותיו של הרמ”ז פייגלין. בסמיכות לחג הפסח תשי”ב עבר ר’ זלמן למלבורן. לדאבונו הגדול ראה כי מצבה של הישיבה הולך ומידרדר. אפילו המורה הנוסף שעבד בישיבה לצד ר’ אבא, היה צריך לעזוב מאחר ולא היה מספיק כסף בקופת הישיבה לשלם עבור שניהם, וגם משום שלא היו מספיק תלמידים לשני מורים…

ר’ זלמן, שמצא עבודה לפרנסתו בבית חרושת במלבורן, היה מנצל את השעות הפנויות מעבודתו, אחר הצהריים, לפעילות תורנית עם ילדים יהודיים. הוא קיווה כי יצליח ליצור קשר עם התלמידים והוריהם, ולשכנעם לעבור ללמוד בישיבה. אולם המצב הגשמי בישיבה היה בכי-רע, ובקושי הצליחו להחזיק את התלמידים הקיימים.

ר’ זלמן עדכן את הרבי אודות מצב הישיבה, אולם לא זכה למענה. בג’ אייר שב וכתב לרבי בנושא, ובסיום מכתבו תינה לפני הרבי את כאבו הגדול על שאיננו זוכה לקבל מענה מהרבי על מכתביו. “לבד זה שלא זכינו לבא להראות לפני כ”ק שליט”א – אין לנו ח”ו גם הזכות לקבל הוראות ומענה כ”ק שליט”א בכתב”, כותב ר’ זלמן במרירות, ומוסיף: “הנני מתחנן מכ”ק שליט”א לחוס עלי ועל בני ביתי שיחיו שנהיה מקושרים ודבקים לכ”ק שליט”א ולהורות לנו את הדרך נלך בה, בגשמיות וברוחניות, ושהשי”ת יזכנו להיראות אצל כ”ק שליט”א בקרוב”.

על מכתבו זה קיבל מענה מיום כ”ו אייר. הרבי לא התייחס ישירות לשאלותיו, אך הבהיר כי בכל פעם שמקבל ממנו מכתב, הוא מבקש עליו רחמים, אלא שמרוב הטרדות לא תמיד אפשר להשיב לו במכתב: 

הרה”ח הוו”ח אי”א נו”נ וכו’
מוה”ר יהושע שניאור זלמן שי’

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מט’ אייר, בו כותב שיש לו עגמת-נפש מזה שאין לו מענה ממני על מכתביו, והנה כבר כתבתי לכמה מאנ”ש שי’, אשר משתדל הנני למלאות את בקשותיהם כפי יכולתי, וכן לקרוא את הפ”נ שלהם על הציון של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע בהקדם, אבל בנוגע לההודעה על-דבר-זה – הנה אין זה תלוי כל-כך בי, מפני רוב הטרדה והעגמת-נפש וריבוי המכתבים המתקבלים. ויהי רצון מה’ יתברך אשר יצליח בזמן ובעבודה למלאות רצון כל אחד ואחד גם בזה, ובכל אופן אם יש להם עגמת-נפש, אין לזה כל יסוד כי אין זה החסרון בהם, אלא במה שאין די זמן אצלי וכו‘…

ג) נהניתי לקרות במכתבו על דבר בניו מר חיים ומר אהרן שיחיו בהנהגתם, וכן קבלתי מכתבים מהם גם-כן, והזכרתים להמצטרך להם על הציון של כ”ק מו”ח אדמו”ר, ובהמשך הזמן אענה גם-כן על מכתבם – להם ביחוד. ומטובו לפרוש שלומם וברכתי לתלמוד-תורה ביראת שמים, ובהצלחה בעבודתם.

כידוע לכ’ כבר העירותי את אנ”ש שי’ במחנם, אשר צריכים היו להשתמש ולנצל את העתונים המופיעים במדינתם לפרסם בהם מזמן לזמן, ובפרט לפני החגים ומועדים, ענינים מתורת החסידות וסיפורי החסידים המתאימים לכיוון זה, והרי סוף סוף באה העת לדחות את החשך בכל קצוי תבל ובכל פנותי’, אשר זהו הכנה והקדמה לאותו היום המקווה, אשר לילה כיום יאיר.

בברכה לפרנסה בהרחבה והצלחה בעבודתו בקדש בענינים הציבוריים, ולרוב נחת – אידישן נחת חסידישן נחת [=נחת יהודי, נחת חסידי] – מכל יוצאי-חלציהם, ביחד עם זוגתו שיחיו וברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

מ. שניאורסאהן