– יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הקב”ה נותן לנו את ארץ ישראל במתנה שלא על מנת לוותר על חלקים ממנה, וכפי שמלמד אותנו הרבי מה”מ – הרי שזו הדרך לשמור על בטחון עם ישראל, ולשלול כל דיבור על וויתור, שהוא מסימני הגלות – ע”י בשורת הגאולה האמיתית והשלימה

פרשיות השבוע, מפרשת בראשית בה רש”י פותח את פירושו לתורה ומבאר כי הטעם לפתיחה בה הוא משום “כח מעשיו הגיד לעמו” – העמידה על שלימות הארץ בידינו, ועד לפרשות בהן אוחזים, שבהן מובטחת הארץ לאברהם, יצחק, יעקב ובניו – הן שבתות שבהן נוהג בדרך כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, לעסוק בנושאי “שלימות הארץ”.

כידוע, נושא הבטחת הארץ לעם ישראל, והדאגה לשלימות ארץ ישראל בידי עם ישראל, תופס מקום מיוחד בשיחותיו, פעולותיו ומלחמותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי בנושא תמיד אקטואליות, וחלקן, ולצערנו לא החלק אותו ייחלנו שיתגשם, נעשה אקטואלי יותר ויותר ככל שחולפים הימים.

אולם למרות השפע העצום של השיחות, ההנהגות, המכתבים והפעולות, אותן עשה ועושה הרבי מה”מ בעניין זה, כחלק ממלחמות ה’ של מלך המשיח; ולמרות שהמציאות בשטח זועקת “משה אמת ותורתו אמת” – עדיין יש המעלים באוב טענות שונות ומשונות שאין להן מקום, לא רק על פי תורה, אלא גם על פי המציאות היום יומית.

כך לדוגמא עולה מפעם לפעם הדיון “מה עדיף: שטחים או שלום?”, או: “האם פיקוח נפש דוחה את מצוות ישוב הארץ?”. שאלות אלו מתבססות על הנחת-יסוד, שמסירת שטחים תביא שלום, ועל סמך זה מתחילים דיון תורני כביכול. עלינו להבהיר, כי זהו דיון תיאורטי במצב שאינו קיים כלל, לא היה קיים ולא יכול להיות קיים.  ההלכה קובעת בשו”ע או”ח סימן שכט כי לסכסוך עם גויים, סמוך לגבול, אין פתרון מדיני, אלא הגנה בדרך הטבע ובאמצעים צבאיים, וכי אין מושג כזה של “שטחים תמורת שלום”.

על סמך הלכה זו קבע הרבי את שיטתו והשקפתו, ובמשך כל השנים התבסס עליה, ולפיה הראה והסביר את פירושם של כל האירועים והמהלכים בעניין בטחון עם ישראל בארץ ישראל. שיחות בהם יש התייחסות למהלכים הצבאיים, המדיניים, הפוליטיים, ולכל היבט אחר של המתרחש. השקפה שתמיד הייתה  הנכונה, הצלולה והבהירה ביותר, ושהיום רבים מכירים בצדקתה ואף מנסים לאמץ אותה – הכל מסעיף אחד בשו”ע, בהלכות שבת.

אך כיום לא צריך אמונה בכך, די אם נראה לאן הובילו אותנו הוויתורים, עד לאיוולת האחרונה – הגירוש והבריחה מחבל עזה, לאן מובילים אותנו הדיבורים על וויתורים וכניעה – התגברות מעשי הטרור רח”ל, ומה היה קורה אילו היו מאמצים את גישת “שטחים תמורת שלום” ברמת הגולן היל”ת.

כל אלו מוכיחים שוב, כי הנוסחה האמיתית היא “וויתורים תמורת סיכונים”, “שטחים תמורת פיגועים” ו”הסכמים תמורת פיקוח נפש”. אף פוסק הלכה לא פסק מעולם כי יש לוותר על מה שהקב”ה נותן, על מנת לסכן מליוני יהודים…

כמובן שהנימוק ההלכתי והבטחוני (שתקף גם בחו”ל), כאשר הוא מתייחס לארה”ק, הרי שהוא בא בהמשך לאמת האלוקית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, משום שכך הבטיח ואותה נתן לנו בורא העולם.

כיום, כמעט כל מי שמוח בקודקודו מבין את האיוולת שבמחשבה על נסיגות וויתורים נוספים. דומה שכעת ניתן לומר בוודאות, אף אחד כבר לא מאמין שיש בכחם של הנסיגות להביא לשלום אמיתי, גם אלו הדוגלים בכך, מכירים בעובדה. מה שקיים זה רק תחושה של יאוש וחוסר אונים מחד, ונסיונות השרדות פוליטיים, ומניעים מושחתים מאידך. אין מי שמסוגל להתייצב מול האמת ולומר ההיפך, וכאן זהו כבר התפקיד שלנו. להבהיר את הדעה האמיתית והאלוקית, דעתו של הרבי מה”מ, בענייני שלימות ובטחון הארץ

ויחד עם זה – יש לדעת כפי שדיבר הרבי מה”מ, שכל אותם דיבורים, הם תוצאה מגלות, בעיקר פנימית של מקבלי ההחלטות וכו’, ולכן הפיתרון האמיתי הוא לזכור ולפרסם שאנו בזמן השיא של הגאולה, על כך שהשליחות היחידה שנותרה היא להתכונן לקבלת פני משיח, כי ישנה כבר מציאותו, והתגלותו, של מלך המשיח בעולם. מציאות שבאה לידי ביטוי בהכרזה

– יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!