אסור שהרגשות, ההצהרות והדיבורים סביב פינוי יהודים בארה”ק, יסיטו את תשומת הלב מאל

אסור שהרגשות, ההצהרות והדיבורים סביב פינוי יהודים בארה”ק, יסיטו את תשומת הלב מאלו שיכולים וצריכים לעשות, ולא רק לדבר. אסור להסתפק במסירות נפש, אמונה ובטחון, כאשר משה רבינו מורה להתקדם, ולהכין את העולם בפועל לקבלת פני משיח. 

בשבועות האחרונים, עסקו הציבור ומדורי החדשות, על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל והזכות לגור בה בכל מקום, אל מול אלו המבקשים לערער על כך. פינוי של ישוב, רק בגלל טענה בלתי מוכחת, שאפילו אויבנו לא היו מעיזים לטעון, לולא עשו זאת עבורם ‘מהרסייך ומחריבייך’ שבתוכנו, ואליהם הצטרפה הממשלה, שמעולם לא טענה כי אין שום כוונה או נימוק לפנות יהודים בארץ ישראל, אלא הסכימה לטענה העקרונית, ובקשה רק לדחות את הקץ, ומשחלפו השנים והימים, ואחרי כל התרגילים האפשריים, חזינו במחזות המבישים של יהודים מפונים מבתיהם, על ידי כחות שתפקידם לדאוג לביטחון, ולשמירה על עם ישראל.

בהמשך, מדברים על חוק חדש המכונה ‘הסדרה’, מסיטים את האש לכיוון בית המשפט, שמונע אישור של חוקים ו’מתווים’, ורק שוכחים ומשכיחים, את מה שצריך ואפשר היה לעשות מזמן, את מה שצריך ואפשר לעשות כעת. מכל הדיבורים, הרעיונות וההצעות, עדיין לא הוקם בית אחד, ועל כך אין הסבר ואין כפרה. גם לשיטת הטוענים כי במקרים ספציפיים ונקודתיים, אין דרך להימנע מפינוי, טענה מופרכת ומקוממת כשלעצמה, ברור כי אילו היו בונים במהלך הזמן והשנים שחלפו מאז החלו הדיונים, עוד יישובים, עוד שכונות ועוד בתים, כדי לאכלס בהם פי כמה וכמה יהודים מאלו שגרים בבתים שעליהם הוגשו התביעות, היינו במצב אחר לגמרי.

במקרים כאלו, אנו נזכרים כמובן בתביעתו וקריאתו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, על ההכרח ליישב את כל שטחי ארץ ישראל “בבת אחת ובקול דממה דקה”. נדמה, שאנו חוזים בהיפך הגמור, הימנעות מהתיישבות, או התיישבות שרחוקה מאד להיות בבת אחת, ומאידך - קול רעש גדול, של הצהרות, נאומים ודיבורים, הגוררים תגובות מבית ומבחוץ, גורמות נזק, אך בפועל, לא מביאות תועלת מעשית, וגורמות לנזק מיותר. גם אם יש צדק בשלילה ובגינוי, ואף בפעולות מעשיות כנגד ארגונים ותנועות שבחרו לשתף פעולה עם אויבינו, וגם אם התערבות של בית המשפט היא בלתי נסבלת, יש מי שתפקידו וביכולתו לעשות, ואל לו להתחמק מכך. הרבי ציין כי צריך לחשוף את התחבולות בהן נוקטים מי שנמנעים מהפעולות למען עם ישראל, ורק כך, ייתכן שהם יבינו כי לא ניתן לרמות את הציבור לאורך זמן, והחשש מההשלכות שיכולות להתבטא בבא העת בקלפי, עשוי לעזור להם לגלות את האמת הפנימית שלהם, ולעשות את מה שנכון.

כל האמור, נוגע לא רק למהלכי הממשלה, ולנושאים הביטחוניים, אלא מהווה תזכורת ולימוד עבור כולנו. אנו נמצאים במערכה, לא רק על שלימות הארץ, אלא על שלימות העולם כולו, השלמת הכוונה האלוקית, השלמת תפקידו של עם ישראל בכלל, ודורנו במיוחד, על ידי הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו והגאולה השלימה.

גם כאן, אסור לנו לסטות מהעיקר, מהמעשה שהוא העיקר, ולהסתפק בדיבורים, רעיונות ורגשות, נפלאים, מתאימים ונכונים כשלעצמם. בימים אלו, שבין יו”ד–י”א שבט, לכ”ב בו, וההכנה לי”א בניסן, כאשר אנו מתעוררים מחדש בהתקשרות אל הרבי, נזכור את דבריו הק’, הקשורים לפרשת השבוע, ליציאת מצרים וקריעת ים סוף, שבכל דור.

עלינו לזכור, כי לא רק מי שחושב על ‘חזרה למצרים’ טועה, שכן על הים עמדו כל ארבעת הכתות, ואף אחת מהן לא מילאה את הכוונה והתכלית. מי שחושב ‘ליפול ים’ - מצהיר ואף מוכן למסור את הנפש מתוך דבקות ומסירות, אך בלי לבדוק אם זה מה שנדרש כעת, נמנה עם אלו שאינם מבצעים את הרצון העליון. גם מי שמאמין בכל ליבו, ולכן מסתפק בתפילה וזעקה, מתוך בטחון מוחלט, וגם מי שמוכן להילחם בכל מי שמנסה להפריע, כל אלו הן הנהגות ומידות טובות וראויות, אך הן שליליות בתכלית, כאשר ההוראה והמטרה היא אחרת.

‘דבר אל בני ישראל ויסעו’ - יש ללכת קדימה, בלי חישובים, רגשות ודיבורים מיוחדים, ואז הים נקרע, או שאפשר ללכת על גביו כמו על היבשה. כאשר ממלאים את ההוראות של הנשיא, של משה רבינו הגואל הראשון, ושל הרבי מה”מ, נשיא הדור השביעי, הגואל האחרון, רואים שהכל אפשרי, שאין מונע ומעכב, רואים את העולם מוכן, ומצפה להצטרף אלינו בהכרזה

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!