בימים אלו של ‘בין המצרים’, עוברים מטעם “מטה משיח” מרצים בקהילות רבות ברחבי הארץ
בימים אלו של ‘בין המצרים’, עוברים מטעם “מטה משיח” מרצים בקהילות רבות ברחבי הארץ ומרצים על נושא המקדש וכליו, וביחד ‘בונים’ עם הציבור את בית המקדש השלישי – זאת לאור קריאתו של הרבי מה”מ ללמוד נושא זה “הואיל ואתם מתעסקים בו (בבית-המקדש) – כאילו אתם בונים אותו” • “בית משיח” פנה לשלושה מרצים, וביקש מהם לס
בימים אלו של ‘בין המצרים’, עוברים מטעם “מטה משיח” מרצים בקהילות רבות ברחבי הארץ ומרצים על נושא המקדש וכליו, וביחד ‘בונים’ עם הציבור את בית המקדש השלישי – זאת לאור קריאתו של הרבי מה”מ ללמוד נושא זה “הואיל ואתם מתעסקים בו (בבית-המקדש) – כאילו אתם בונים אותו” • “בית משיח” פנה לשלושה מרצים, וביקש מהם לספר על הרצאותיהם ועל התגובות בשטח, לצד ההתעוררות, הגעגועים והכמיהה של הציבור לבית המקדש השלישי
נמשך לענייני המקדש כבר מגיל צעיר
הרב יהודה לויוב, נתניה,
יו”ר ארגון “פאר המקדש”
נושא בית המקדש, הוא נושא כללי ורחב מאוד. תוכל לספר לנו בכמה מילים על הנושא בו אתה מרצה?
רבים מהמרצים והמכונים שעוסקים בעניני ‘בית המקדש’ מביאים את השיטות השונות, בדרך כלל את שיטת רש”י על בית שני, שזו השיטה המפורסמת ביותר, אך במקורות מובאים תיאורים רבים על אודותיו. לצערנו, שיטתו של הרמב”ם וביאורי הרבי נותרו שנים ארוכות מחוץ לתחום המחקרי של המקדש. במכון שלנו “פאר המקדש” מבקשים להביא את שיטת הרמב”ם וביאורי הרבי לקהל הרחב, הן בצורה עמוקה עם ביאורים ותרשימים, והן בצורה מוחשית יותר על ידי ציורים ובניית פורמטים של כלי המקדש או בית המקדש עצמו בתבנית המבוארת על ידי הרבי, והכל בצורה שתמשוך את העין ואת הלב גם יחד.
רוב ציורי המקדש המפוארים הנמצאים כיום בשוק הרחב, הנם לא על-פי שיטת הרמב”ם. מעניין, כי מי שהתחיל לבנות פורמטים של בית המקדש וכליו, היו לאו דווקא אנשים תורניים אלא יותר אמנים ואנשי אקדמיה, פרופסורים וארכיאולוגים. רבנים התעסקו יותר בתחום העיוני יותר ומקסימום ערכו תרשימים ושירטוטים. פרופסור מיכאל אבי יונה בנה את הדגם המפורסם ביותר ששכן במלון ‘הולילנד’ וכיום שוכן במוזיאון ישראל. הוא התמקד בפרשנות המשנה וכן בתיאורים המובאים בספרו של יוסף בן מתתיהו, אשר נבנה גם על לא מעט השערות. הוא לא טרח לברר את דברי הראשונים והאחרונים, ובטח לא את דברי הרמב”ם והרבי. המציאות היא שמרבית המודלים שנבנו אחריו, נוצרו בהשראת יצירתו.
מי שהולך לפי שיטתו של הרמב”ם וביאורי הרבי – בית המקדש שלו נראה אחרת לגמרי בפרטים רבים. מי שפרץ את הדרך היה הרב דב לבנוני, שהיה הראשון שבנה את בית המקדש על פי שיטת הרמב”ם, ואנחנו באנו אחריו עם מכון ממוסד, מצגות ועבודות אומנותיות במטרה להשריש את נושא המקדש בהתאם לשיטת הרמב”ם וביאורי הרבי. אנחנו רואים בכך שליחות, שיהודים מכל העולם יידעו איך באמת בית המקדש היה בנוי”.
הרב יהודה לביוב נמשך לנושא כבר מגיל צעיר מאוד, כמו גם לכישורי האמנות שלו. כבר כשהיה ילד, נושא בית המקדש שבה את לבו. מאז ומתמיד הייתה בו שאיפה לבנות דגם של ‘בית המקדש’. את הדגם הראשון שלו מלגו בנה כבר בגיל עשר, אולם היה זה ללא הדרכה, רק מתוך לימוד והבנה עצמית.
בגיל ארבע עשרה כבר החליט שהנושא הזה מסקרן אותו בצורה יוצאת דופן והוא התחיל באופן שיטתי ללמוד את הלכות בית המקדש מהמקורות השונים. הוא מגלה לנו כי בגיל שש עשרה נתן הרצאות בנושא המקדש. “זאת הייתה משיכה פנימית שלא ניתן להסביר אותה בהיגיון שכלי”, הוא מגלה. בגיל מבוגר יותר יסד את מכון “פאר המקדש”, וכעת הוא ואנשי המכון עובדים כעת על ספר מפואר שייצא לאור.
מה מושך אנשים להגיע להרצאות בנושא הזה שהוא לכאורה עתיק וקדום? ואיך אתה באופן אישי מצליח לרתק אותם לנושא כזה, שכל עוד אנחנו בגלות – הוא אינו מעשי?
“מניסיון של עשר שנים אני יכול להעיד שהנושא הזה בהחלט מושך אנשים ומשנה לשנה אף הולך וגובר. עובדה. אני נפגש עם יהודים מכל הזרמים ומרגיש שליהודים יש קשר ‘עצמי’ עם בית המקדש. קיימת השתוקקות להכיר ולדעת איך היה נראה בית המקדש. אנשים שאתה יודע שלא מגיעים לשיעורי תורה, לא מקפידים על שלוש תפילות, אבל הם באים להרצאה על בית המקדש ויושבים מרותקים אפילו שעתיים ושלוש.
“הצימאון בקרב העם היהודי לבית המקדש גובר ומתעצם. עצם העובדה שהעולם מוכן לגאולה, כפי שהרבי מסביר, תורם רבות לעניין הזה. יש אנשים שיותר מתחברים לפן העיוני של הנושא וישנם כאלה שיותר מתחברים לפן הסיפורי והרוחני של הנושא, כמו הניסים והמעלות הרוחניות שהיו לכל כלי במקדש. יש שהתעניינותם גוברת כאשר מראים להם ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בחפירות המבוצעות בשנים אלה סביב מקום המקדש. כך או כך, המציאות היא שבית המקדש הוא נושא שמרתק את כולם”.
הרב לביוב מספר שהתגובות שהוא מקבל הן חמות, והן בעצם מה שזירזו אותו להתפתח בנושא ולפתוח את המכון. בעשר השנים שהוא מרצה בתחום דומה כי לא הייתה עיר בארץ ישראל שלא הרצה בה. “משנה לשנה אני רואה את ציבור המשתתפים גדל והולך, ולא רק בקרב הציבור הדתי-לאומי או בקרב חסידי חב”ד שאצלם תמיד הייתה התעניינות בנושא, אלא גם בקרב ציבורים אחרים”.
בשנים הראשונות ההרצאות היו מינימליות. הוא נעזר בפלקטים פשוטים מעשה ידיו, אך ההיענות שהפתיעה גם אותו, הביאה אותו להשקיע במצגים אומנותיים יותר. “התגובה שהכי חוזרת על עצמה – בסיום כל הרצאה בעיקר – ‘נו, מתי כבר יבוא משיח ויבנה המקדש’?”
תורתו של הרבי מלאה בהתייחסויות לנושאים אלו, אך לרוב מדובר בהתייחסות לפרשנות עיונית. כיצד אתה משלב את דברי הרבי בהרצאות בפני ‘עמך’?
“ללא הביאורים של הרבי, ישנן סוגיות שלמות בנושא המקדש שלא ניתן להבינם. הרבי שופך אור על כל הנושא של בית המקדש וכליו”.
תוכל לתת דוגמה?
“קח את הנושא אולי הכי מפורסם – המנורה. הרבי קבע בעניין זה מסמרות שקני המנורה היו באלכסון. כשהרבי מלבן סוגיה, הוא מבאר אותה מכל היבטיה ובצורה בהירה. גם רב תלמיד חכם, גם ד”ר, פרופסור או ארכיאולוג שמתעסקים בכליים מדעיים בלבד, יבינו שיש כאן אמירה ברורה לפי אמות מידותיהם; וכך גם מובן לאיש הפשוט שמעולם לא התעסק בנושא.
“המנורה הנראית בשער טיטוס, נראים עליה סמלי עבודה זרה, יש לה שלוש רגליים, ועוד דברים מוזרים. הרב הראשי לישראל בזמנו הרב יצחק הרצוג ניסה להסביר עובדות אלו בעובדה הבאה, שכאשר טיטוס העביר את המנורה לרומי, נשברה אחת הרגליים באמצע המסע, והאמנים של רומי שהיו ידועים ביופי יצירותיהם, הוסיפו רגל לפי הבנתם ולא רגל שהייתה דומה לזו שנפלה. וכך הם הוסיפו ‘קישוטים’ לפי ראות עיניהם.
“הרבי בשיחותיו כלל לא נכנס לנושא הזה. הוא מבאר שברור שהמנורה שהייתה בבית המקדש לא הייתה עם סמלי עבודה זרה, כי ברור ופשוט שלא שייך שסמלים כאלה יכנסו לבית המקדש. הוא נצמד לדברי הגמרא, שהמנורה שהעמידו בשער טיטוס נועדה כדי להראות לכל השבויים היהודים ולהפיל את רוחם – ובאמת אין זה מנורת המקדש.
“אמנם נכון שרבות מהשיחות של הרבי על הנושא הן עיוניות, אבל ניתן גם להסבירם באופן שכל יהודי יוכל להבינם או לפחות את רוח הדברים. זאת בעצם המשימה שנטלנו על עצמנו, להביא את השיחות הללו למודעות הציבור בצורה מרתקת ומושכת, ולקבוע בלב כולם את המציאות שהייתה בבית המקדש, כפי שהיא משתקפת בדברי הרמב”ם ועל פי שיחותיו של הרבי”.
“אנשים מבינים שהמקדש השלישי אינו חלום אלא קרוב מאוד”
הרב דוד רוזנפלד,
שליח הרבי מה”מ בכרמי צור
הרב דוד רוזנפלד בהרצאותיו נעזר במצגת מיוחדת באמצעותה הוא עורך סיור וירטואלי בבית המקדש השלישי. הרב רוזנפלד שליח הרבי בכרמי צור, חי את נושא השליחות והלימוד בכל ימות השנה, אולם בימים אלה, הוא מקדיש זמן רב לנושא המקדש. הרצאותיו מתחלקות לשני חלקים: בראשון הוא מדבר בהרחבה על ההמשכיות של עם ישראל מאז המשכן ועד בית המקדש השלישי. הוא מתעכב מעט על תחנות שונות שבדרך כמו על המשכן וכליו, נוב, גבעון, בית המקדש הראשון והשני, כאשר גולת הכותרת היא להגיע לבית המקדש השלישי.
“בעצם, בית המקדש הראשון, השני וגם השלישי, נבנים על פי אותו מודל בסיסי, אך אבל בכל בית מקדש היו את הדברים המיוחדים שלו”, הוא מסביר. מרכז ההרצאה של הרב רוזנפלד הוא על בית המקדש השלישי, כאשר המקור היחיד שיש על כך נמצא בנבואת יחזקאל, וסביבו עדת פרשנים, ובראשם רש”י.
הרב רוזנפלד מודה כי מדובר באתגר לא פשוט, שכן רבים מהפרטים לא ברורים ואותם יידעו רק כאשר ייבנה בית המקדש השלישי בקרוב בימינו.
אז איך אתה מתמרן עם זה?
“אנחנו לא נמנעים מלהכנס לכל תחום ואינני מדלג על שום פרט, אבל בדברים שאינם ידועים לנו, אני אומר שכעת אנחנו לא יודעים איך הדברים הללו ייראו, ולכן הדבר מגביר עוד יותר את התשוקה לגאולה השלימה, כאשר אז נדע בדיוק מה יהיה ואיך יהיה”.
מדוע בחרת דווקא בנושא הזה?
“כל מי שמגיע להתעסק בנושא הזה כנראה שהוא נולד עם סקרנות רבה בנושא. אולם במשך שנים רבות לא עשיתי כלום עם הסקרנות הזאת, עד לפני שנתיים, או אז קיבלתי לבית חב”ד תוכנית לקורס שהגה השליח הרב חיים הבר מבאר שבע. לקחתי את הדפים לידי בשביל לדפדף בהם ולא האמנתי שייצא מזה משהו בפועל. אולם כשהתחלתי לקרוא את החומר, הרגשתי שאני נשאב פנימה. הדברים היו מרתקים.
“אנחנו כל הזמן מדברים על גאולה ומשיח, אולם עד כמה אנו יודעים ומבינים מה היה בבית המקדש, איך דברים היו בנויים, באיזה גודל, מה השוני בין בתי המקדש השונים? כל זה התחוור לי רק לאחר שהתחלתי ללמוד את הלכות בית הבחירה בשלושת השבועות והעמקתי בנושאים אלו. נברתי ולמדתי, הסתכלתי על עבודות ופרויקטים שעשו אנשים שחקרו את הנושא, וראיתי שיש הרבה דברים שלא היינו מודעים אליהם. לקחתי אפוא את הקורס של הרב הבר, הוספתי לו הרבה עובדות ומעשים, וכך בניתי קורס שיורד לפרטים מעשיים”.
מה שנתן לרב רוזנפלד דחיפה משמעותית להיכנס לעובי הקורה, היא העובדה שהוא פועל בשליחות הרבי כבר שנים ארוכות ביישוב ‘כרמי צור’, וביישוב עצמו פועל כולל ללימוד הלכות בית הבחירה. “פעם אמר לי ראש הכולל, הרב צבי שלווה, בבדיחות הדעת, שבחב”ד מתעסקים בהלכות בית המקדש רק בשלושת השבועות. הוכחתי לו אפוא שלא כך הוא הדבר; ישנם חסידים רבים הבקיאים בנושא ומרצים עליו במשך כל השנה”.
מה מושך אנשים להגיע להרצאות בנושא הזה? ואיך אתה מצליח לרתק אותם לנושא כזה, שכל עוד אנחנו בגלות – הוא אינו מעשי?
“ראשית, זאת מציאות שאין מי שמתכחש לה, שמרגישים גאולה באוויר. הרבי אומר שהעולם מוכן לגאולה ומשנה לשנה יותר מרגישים זאת בצורה מוחשית. יש תחושה של משהו גדול מאוד שעומד לקרות, ולכן לא כל-כך קשה למשוך אנשים להגיע להרצאות הללו. אנשים באים, מתעניינים, שואלים, לפעמים אפילו בצורה שמפתיעה אותי. לא מדובר רק באנשים תורניים, אלא גם עמך בית ישראל שומעים על בית המקדש וזה מסקרן אותם. אתה שומע את השאלות ונדהם. כדי להגביר את הסקרנות, אני משתמש רבות גם בתמונות, ציורים ותרשימים, ולצד כל אלה אני מנסה להעביר לשומעים את החוויה של בית המקדש. כשמדברים על בית המקדש השלישי, זה מעורר אצלם את הכמיהה לגאולה. זה נותן מבט אחר, וזה עובד. עובדה שיותר ויותר אנשים לומדים ומתמקצעים בתחום הזה. מהפכה של ממש”.
מה התגובות שקיבלת מאנשים במהלך השנים?
“בדרך כלל ישנה תגובה אצל הקהל שחוזרת בכל אחת מההרצאות; בתחילה אנשים שקטים, דרוכים, מקשיבים בדומיה; בכל זאת מדברים על בית המקדש השלישי, דבר משהו שעדיין לא קרה לצערנו, משהו שאנחנו שואפים אליו, ואז לקראת סוף ההרצאה אנשים מתעוררים, תופסים שכל מה שדברנו עליו זה לא חלומות, אלא יקרה וקרוב לקרות כאשר הכל תלוי במעשינו ועבודתנו. אנשים שואלים ומתעניינים, והשיח הופך להיות ‘מה מוטל עלינו לעשות שזה יקרה בהקדם’. כך שהרווחנו שני ציפורים, גם הידע שאנשים למדו, וגם להביא אנשים לידי מעשה שיגרום לידע להיות מוחשי”.
תורתו של הרבי מלאה בהתייחסויות לנושאים אלו, אך לרוב מדובר בהתייחסות לצד העיוני. כיצד אתה משלב את דברי הרבי בהרצאות ל’עמך’?
“הדברים נתונים כפי הצורה שאתה מציג את הדברים, אבל בעיקר בציפייה ובהמחשה שזה עומד לקרות. לפני תחילת כל הרצאה אני מקרין קטע וידיאו שבו הרבי מדבר על נושא בית הבחירה ועל החשיבות של לימוד בית הבחירה. אני עושה השתדלות שהחומר הלימודי יהיה מרתק; פחות פרטים ויותר רצון להמחיש את כלי המקדש, היכן הם, מה היה ההיסטוריה שלהם ומה הם באים ללמד אותנו.
לסיום?
“הרבי מרבה לדבר בשיחותיו על הסגולה בימים אלה – ייהפכו לששון ולשמחה – על החשיבות בלימוד ענייני המקדש, כיוון שבזה עצמו יש משום בניית המקדש. ימים אלו, על אף שימים אלו ימי חורבן, הם גם ימי רצון, וניתן לנצלם ביתר שאת לבניית בית המקדש”.
“נושא בית המקדש הוא חלק מהלימוד והעיסוק בענייני גאולה ומשיח”
הרב ישי קלי, משלוחי הרבי בחיפה
הרב ישי קלי מעביר כמה סוגי הרצאות ושיעורים בנושא המקדש, בהתאם לקהל היעד. בפני קהל תורני ההרצאה תהיה שונה מאשר הרצאה בפני ‘עמך’. בפני קהל אנ”ש ומקורבים הוא מלמד על מבנה בית המקדש והלשכות בליווי מצגת ‘סיור וירטואלי בבית המקדש’. לנשים הוא מרצה על “יום בחיי הכהנים” בו הוא ‘מלווה’ את עבודות הכהן מהבוקר ועד הלילה, כאשר התכנים מותאמים גם לבית היהודי ולנשות ישראל. לקהל ‘מקורבים’ של בתי חב”ד הוא מציג ‘סיור ארכיאולוגי בהר הבית’. הוא עוקב באמצעות מצגת אחר ממצאים שמצאו ארכיאולוגים בהר הבית בשנים האחרונות.
מדוע בחרת דווקא בנושא הזה ואיך הגעת אליו?
“נושא בית המקדש הוא חלק מהלימוד והעיסוק בענייני גאולה ומשיח עליהם הרבי אמר ש’זוהי הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש’. במהלך השיעורים הקבועים בבית חב”ד אצלנו בחיפה, העברתי שיעורים על בסיס הקורס ‘לגעת במקדש’ של JLI עם מצגות מקצועיות ומרהיבות. בעזרת המצגות וקטעי וידאו קל יותר להעביר גם את התכנים העמוקים של הלכות בית הבחירה. ראיתי שאנשים מתלהבים מאוד מהנושאים הללו, כולל אנשים שקשה להאמין שיש להם נגיעה לנושא הזה. והנה, כשמגיעים לדבר על בית המקדש, הם יושבים מרותקים ושותים בצמא את הדברים. החלטתי אפוא להשקיע בנושא ולבנות הרצאות שיתאימו לקהלים שונים כחלק מהפצת המעיינות”.
איך אתה מצליח לרתק אנשים לנושא זה, כאשר הוא לכאורה אינו מעשי כעת, בימי הגלות?
“למרבה הפלא, או לא, אנשים מאוד סקרנים לדעת על בית המקדש והנושא הוא מרתק אותם. אנשים רוצים לדעת על בית המקדש גם מהבחינה ההיסטורית: מה היה בירושלים בבית ראשון ובבית שני, וכמובן עם המבט לעתיד. המוּדעוּת כיום לגאולה היא גבוהה מאד וכולם מתעניינים מה יהיה בבית השלישי. דווקא בגלל שבית המקדש נתפס כמשהו רוחני, לא משהו שאנחנו מתמודדים אתו בחיי היום יום, ישנם יותר ויותר אנשים שמגלים בו עניין, שכן הדור שלנו מתעניין בדברים נסתרים. זה מצית לאנשים את הדמיון, ויצר הסקרנות מושך אותם לנושא הזה”.
הרב קלי מגלה ‘טיפ’ נוסף להצלחה: “אני מחבר את העולם הרוחני של בית המקדש עם המציאות המעשית, מביא סיפורים ומשלים תוך כדי הדברים, בעיקר רעיונות משיחות של הרבי, מה שיוצר אצל אנשים עניין רב.
“ישנו משל שאני מרבה להשתמש בו, אותו שמעתי בהתוועדות: אדם עבר ברחוב ונזרקה עליו אבן. הוא תר בעיניו אחר מי שזרק עליו את האבן והגיע עד לקומה העליונה של בניין בו התגורר אדם עשיר מאוד שהבניין היה שייך לו. כשהוא שאל אותו ‘מדוע זרקת עלי אבן?’ קיבל תשובה מפתיעה. לדברי העשיר הוא נמצא נעול בקומה העליונה זמן רב וכל זעקותיו לעזרה לא נענות. הוא החליט אפוא לזרוק כסף למטה כדי שאנשים ברחוב ירימו את הכסף ויביטו למעלה בשביל לראות מי הנדיב שמפזר כסף, ואז ישמעו על צרתו, אך אנשים לקחו את הכסף והסתלקו. הוא הגביר את סכום הכסף אך המציאות חזרה על עצמה – אנשים לקחו את הכסף והסתלקו. לכן לבסוף החליט לזרוק אבנים, והנה חיש מהר הביט מי שנפגע מהאבן ומצא את בעל הבית הנעול. הנמשל הוא על החורבן: ליהודים היה בית מקדש ראשון ובית מקדש שני, והקב”ה שביקש לעורר ‘הנחית עליהם’ הרבה אורות רוחניים, אבל זה לא עזר. הם נהנו מהאורות הרוחניים, אך לא הטיבו את דרכם, ולא הביטו למעלה כדי לראות מי שלח להם כל זה. עד שהקב”ה ‘נאלץ’ היה לזרוק אבן, החורבן, וזה הדבר שגורם לנו להתעורר.
“כמובן שאנחנו מוסיפים שהגאולה הבאה תהיה שלמה מקודמותיה, והבית השלישי יהיה מושלם מקודמיו, אך המסרים והמשלים עושים את נושא בית המקדש מוחשי ומעניין יותר”.
מה התגובות שאתה מקבל מאנשים?
“תגובות חיוביות מאוד, והטובות ביותר הן שאלות שאנשים שואלים. רבים לא מבינים מה מעכב את בניית הבית השלישי, ומדוע אין אפשרות לבנות אותו כעת. לא פעם אני נתקל באנשים עם ידע רב. מסתבר שיש מודעות וידע נרחב בציבור לנושא המקדש. התגובות והשאלות מאפיינות את הרקע ממנו מגיע היהודי, אך ההתעניינות בכל מקום היא גדולה ורחבה מאוד.
“אנשים מזמינים אותי למסור אצלם הרצאות, וזאת התגובה שהכי מחממת את הלב. אנשים רוצים לשמוע, להפנים ולהעמיק. במקומות רבים אנשים יושבים מרותקים מלאי עניין, ואין מדובר רק בקהלים חב”דיים”.
תורתו של הרבי מלאה בהתייחסויות לנושאים אלו, אך לרוב מדובר בהתייחסות לצד העיוני. כיצד אתה משלב את דברי הרבי בהרצאות ל’עמך’?
יש הרבה שיחות נפלאות של הרבי בנושא המקדש. כמו בכל שיחה שרוצים להעביר ל’עמך’, צריך לעבד את הנקודה המרכזית ולחזור עליה בשפת העם. הרבי מביא שפע רעיונות מקוריים בנושאי המקדש, כמו על צורת המנורה, המדרגות במקדש, הקרשים במשכן, קודש הקודשים ומקום הארון אינו מן המידה וכו’. כל אלו רעיונות שבהחלט אפשר להעבירם בשפה מתאימה והקהל מבין ונהנה. אני אישית משתדל להכניס הרבה שיחות של הרבי ולמסור הרצאות בעלות ‘אופי’ חב”די.
“העיקר שנזכה כבר לראות את בית המקדש בעיני בשר ומלכנו בראשנו”.