ב הרבה חצרות חסידות, אולי בכל חצרות החסידות, אנחנו מוצאים ניגוני מארש שונים. זהו

בהרבה חצרות חסידות, אולי בכל חצרות החסידות, אנחנו מוצאים ניגוני מארש שונים. זהו סוג מקובל של ניגונים מאז הדורות הראשונים לחסידות. בויז’ניץ יש נוהג לחבר כל שנה ניגון מארש חדש לקראת השנה החדשה.

האי קרונשטט, מול מרכז פטרבורג“מארש” בתרגום מלולי הוא שיר לכת, שיר של מצעד. כיצד אפוא הגיע מארש צבאי לאוצר הניגונים החסידי?

את ההסבר על אודות מקומו של המארש בעבודת ה’ מוצאים בחסידות - שבני ישראל נקראו בתורה “צבאות ה’”, וכל יהודי הינו חייל של מלך מלכי המלכים הקב”ה. תפקידו לנצח את היצר הרע, ולתקן את העולם במלכות שד–י. כשם שבצבא של מלך בשר ודם, יוצאים החיילים למלחמה במאַרש, מלאי תקווה ובטחון בניצחונם, כן צריך היהודי לצאת למלחמת ה’ מתוך מאַרש, והרגשת ביטחון בניצחונו.

הרבי דיבר פעמים רבות בשם אדמו”ר הריי”צ - על התועלת והכרח המארש בעבודת השם.

 

פתגם של חיילים, מקרונשטט לליובאוויטש

קרונשטט (Kronstadt) היא עיר נמל רוסית, הממוקמת באי, מול מרכז פטרבורג.

בשלהי שנת תר”ג, בתקופת שהותו של אדמו”ר הצמח צדק בפטרבורג, החיילים היהודיים - הקנטוניסטים שבקרונשטט, הגישו בקשה מיוחדת לשר הצבא שברצונם להזמין את הרבי מליובאוויטש - ה”צמח צדק” - שינאם בפניהם. שר הצבא אישר את בקשתם והעביר אותה לשר הפנים. שר הפנים הודיע על כך לאדמו”ר הצמח צדק שהשיב בהסכמה לקיים את בקשתם באחד מימות החול. התעודות הרשמיות ובהן בקשת הרישיון לנסוע לקרונשטט - נמצאים עד היום בארכיון שר ההשכלה בפטרבורג1.

בתחילת חודש מנחם אב תר”ג, נסע אדמו”ר הצמח צדק מפטרבורג [דרך הים] לקרונשטט בלוויית כבוד של כ–50 אנשים מחסידי חב”ד, שם התאספו חיילים יהודיים מחיל הים, חיל הרוכבים וחיל הרגלי. הרבי אמר בפניהם מאמר חסידות “מחיתי כעב פשעיך” בשפה המדוברת [באידיש] “ויגד לפניהם איזה מאמרי חז”ל ממדרש איכה רבה, מה שפעל עליהם התעוררות מיוחדת, והרבה מהם בכו בעת שמעם את המאמר”. [בהמשך, גדל הביקוש ובתחילת חודש אלול נאם הצמח צדק בפני כ–600 חיילים בחצר הראשונה של המבצר הפטרופאוולי, שם אמר את המאמר “שמע ישראל”]2.

שבועות ספורות לאחר מכן, בערב ראש השנה תר”ד, בהיותו בליובאוויטש, דיבר הצמח צדק על אותו ביקור שלו אצל החיילים בקרונשטט, וסיפר ש”החיילים אמרו, שלא כובשים עיר בדמעות אלא בשיר לכת” (מארש)3.

מכיוון ש”מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע”, ככל המשל הזה בצבא וחיילים ובניצחון המלחמה, קיים בעבודת ה’ בבני ישראל שנקראים “צבאות השם”. כשם שבצבא הגשמי החייל מציית לגנרל, הולך גם למקום סכנה, מתוך שיר לכת ולא בדמעות - כך גם עבודת מסירות הנפש בעבודת השם, והמסירות נפש על הפצת היהדות, צריכה להיעשות מתוך מארש שמח.

 

מה ל’מארש’ בתפילה?

בהזדמנות קישר אדמו”ר הריי”צ את משל ההליכה לקרב מתוך מארש, לעבודת התפילה הנקראת גם היא “שעת קרב” במובן הרוחני, ועד שבמאמרי חסידות מבארים את כל סוגי כלי הנשק (המנויים במשנה מסכת שבת) כפי שהם בעבודת התפילה, “וכך הוא גם בעבודת התפילה, צריך לנגן ניגון שמח”4.

‘מארש’ מן התורה מניין?

בהתוועדות ח”י אלול תשי”א שקיים הרבי, שרו את הניגון “ניע זרוטשי”, ואחד המסובים הכריז ברוסית “נאַשאַ ביריאָט” (דידן נצח). הרבי התייחס לכך בהמשך ואמר: ההכרזה “נאַשאַ ביריאָט”, שפירושה “דידן נצח” - נכונה היא, ושייכת במיוחד לימים אלה:

“ובהקדמה - שסדר ההנהגה אצל אנשי–חיל, שצועדים עם ‘מאַרש (שיר לכת) של נצחון’ גם ביציאתם למלחמה, למרות שזוהי מלחמה קשה נגד אויב חזק כו’. וטעם הדבר - לפי שתנאי עיקרי ביציאה למלחמה היא ש’אל ירך לבבכם’, אלא אדרבה, חיזוק הלב, כפי שמתבטא גם בהיציאה למלחמה מתוך שמחה, ועל ידי זה מצליחים לנצח במלחמה.

בהמשך הזכיר הרבי את המדרש העוסק בניצחון באופן של “אני אומר שירה ואתה עושה”. המדרש מספר על יהושפט המלך שבאו בני עמון ומואב להלחם בו. יהושפט אמר לפני הקב”ה “אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה”, אתה נלחם בשבילי. יהושפט העמיד משוררים לשיר ולהלל להוי’, “ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן ה’ מארבים על–בני עמון מואב והר–שעיר הבאים ליהודה ויינגפו”. הרי לנו מקור בתורה לכך, שעצם השירה לה’ פועלת ניצחון.

 

מארש: ‘מעל אויביך’

בנוסף על המשל מחיילים שיוצאים לקרב מתוך מארש, בנמשל בעבודת ה’ יש סיבה יותר גדולה לצאת למלחמת היצר מתוך מארש. בעוד שבמשל לא יודעים למי יהיה הניצחון ולכן יש מקום למורא ופחד, אולם בנמשל - אומר הרבי: “כאשר יודעים מראש בטוח שיש כוח לנצח ושינצחו בפועל . . אז היציאה למלחמה היא מלכתחילה באופן אחר לגמרי, בניגון של ניצחון”5, והרבי קישר זאת למשמעות של “פדה בשלום נפשי מקרב לי”, שהפדייה היא בשלום.

ובאחד ממכתבי קדשו מוסיף הרבי: “וכידוע פתגם כ”ק מו”ח אדמו”ר, אשר חיל היוצא למלחמה, תחלת יציאתו הוא בשיר (מארש) של נצחון, וזה עצמו מקרב הנצחון ומגדילו”6.

בשבת שירה תשל”ו הרבי האריך ודייק: … הגם שזה לא מובן, לכאורה הרי “אל יתהלל חוגר כמפתח”, ובמלחמה שבה כולם חוזרים בשלום זהו נס, אז איך יכולים ללכת למלחמה בניגון שמח, בכל זאת רואים שכך היא המציאות אפילו אצל אומות העולם, וההליכה למלחמה במארש של ניצחון - מוסיפה, מגדילה ומקרבת את הניצחון, שיהיה נעלה יותר מאשר הליכה למלחמה ללא מארש של ניצחון, זאת אומרת שהליכה במארש של ניצחון זהו חלק מהניצחון, שלכן כאשר מלמדים את חיילים תכסיסי מלחמה, מלמדים אותם גם ללכת מתוך מארש של ניצחון מכיוון שגם זהו מתכסיסי המלחמה וזה פועל את עניין הניצחון.

זו הסיבה שבכינוס הילדים שהתקיים בסוף חודש תשרי תשמ”א, ניגנו בפתיחת הכינוס את מארש נפוליון. הרבי התייחס לכך באריכות, ואמר שכל ילד הינו חייל של ה’, וזה הזמן לערוך פאראד של הרבה חיילים יחד וכדרך החיילים לנגן ניגון של ניצחון ולנצח בוודאות במלחמת היצר7.

 

ויעקב הלך לדרכו - יום יום מתוך מארש

כאשר שליח יוצא לשליחות, לכבוש עיר ולתקנה במלכות ש–ד–י, אז הוא יוצא מתוך מארש. ולכל יהודי בדורנו יש את השליחות שלו, אחרי תקופת החגים כאשר מגיע “ויעקב הלך לדרכו”, צריך לצאת מתוך מארש. ובעצם בכל יום אחרי התפילה, כאשר יהודי יוצא לכבוש את חלקו בעולם - שיעשה זאת מתוך מארש.

                               

1) קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה (מהדורת תשע”ו) ע’ 31 הערה 61.

2) רשימת מאמרי דא”ח - צמח צדק ע’ סא. קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה ע’ 30 (ושם בהוספות נדפסו שני המאמרים של הצמח צדק הנזכרים כאן). אגרות קודש אדמו”ר הריי”צ בכמה מקומות ע”פ מפתח העניינים ערך ‘קנטוניסטים’.

3) סה”ש תש”ה ע’ 3. 59. הובא בספר הניגונים חלק א’ ע’ סא.

4) סה”ש תש”ז ע’ 122. סה”ש תש”ט 323 ע’ 290.

5) שיחת פ’ ניצבים וילך תשל”ג.

6) אגרות קודש כרך יז אגרת ו’רלח.

7) לקו”ש חלק כ”ד ע’ 320.