נדב כהן
שניהם הפכו את העיסוק בספר התניא ללחם חוקם, וכוכבם דורך ועולה כמרצים בכירים בתחום. הרב נדב כהן והרב ליאור רוזנבוים אף הוציאו לאור חיבורים מרתקים על הרעיונות המרכזיים של התניא, בהם מנגישים בצורה נפלאה את המושגים הכי נעלים לכל אחד ואחת, ואף לצעירי הצאן • כיצד הופכים מושגים נעלים בתניא לכלי עבודה מעשיים
שניהם הפכו את העיסוק בספר התניא ללחם חוקם, וכוכבם דורך ועולה כמרצים בכירים בתחום. הרב נדב כהן והרב ליאור רוזנבוים אף הוציאו לאור חיבורים מרתקים על הרעיונות המרכזיים של התניא, בהם מנגישים בצורה נפלאה את המושגים הכי נעלים לכל אחד ואחת, ואף לצעירי הצאן • כיצד הופכים מושגים נעלים בתניא לכלי עבודה מעשיים בחיי היום יום? איך מתרגמים רעיונות גבוהים לתובנות פשוטות? • רב-שיח מקיף ומרתק
צילום אילוסטרציה: א. יעקוביבשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של לימוד תורת אדמו”ר הזקן בקרב חוגים ומגזרים רחבים. בעוד שפעם היו שהתנגדו להפצת תורת החסידות, הרי שהיום תורת ‘בעל התניא’ בפרט, ותורת רבותינו נשיאנו בכלל, ובייחוד תורתו של הרבי מלך המשיח, הפכה לחלק מתכני הלימוד בבתי המדרש השונים כאשר רבים מוצאים בזה מקור מים חיים.
אלפי אברכי משי, חסידי פולין והונגריה, ליטאים ואנשי הכיפות הסרוגות, לומדים את ספר ‘התניא’. דומה שמדי יום נוספים עוד ועוד יהודים המקדישים זמן יומי ללימוד תורת רבותינו נשיאנו. מחזה רגיל הוא לשמוע על שיעורי תניא המתקיימים בכל עיר או יישוב, גם כשאין למוסרי השיעור קשר גלוי לחסידות חב”ד.
לקראת חג הגאולה, י”ט בכסלו, אשר פדה בשלום נפשנו, היום בו התבטל הקטרוג על פירסום והפצת תורת החסידות - פנינו לשני מרצים חב”דיים שהפכו את העיסוק בספר התניא ללחם חוקם. השניים, הרב נדב כהן והרב ליאור רוזנבוים, עוסקים רבות בהנחלת הרעיונות המרכזיים של ספר התניא לכלל העם ואף חיברו חיבורים מרתקים אשר מנגישים בצורה נפלאה את המושגים הכי נעלים לכל אחד ואחת, ואף לצעירי הצאן.
על כך בדיוק ביקשנו לשוחח עמם - איך הופכים מושגים נעלים בתניא לכלי עבודה מעשיים לחיי היום יום? איך הופכים רעיונות גבוהים לתובנות פשוטות שאפשר להיאחז בהם בחיי היום יום.
והשניים - יצויין לשבחם - קיימו את מה שמבקש מהם אדמו”ר הזקן “שלא לשום יד לפה”, והם חולקים מנסיונם ומדעתם הרחבה את מה שמצאו הם בספר התניא.
הבה נפתח בשאלה הראשונה והכי מסקרנת - איך הופכים רעיונות עמוקים של חסידות לכלים מעשיים בחיי היום יום?
הרב ליאור רוזנבוים: ראשית כל, צריך לדעת שהדבר אפשרי. כמו בכל נושא אותו אנו באים ללמד, קודם צריך שהדברים יובנו ויתיישבו אצלנו. חסידות מלמדת אותנו להתבונן. לאחר שלמדנו היטב אפשר להתחיל להתבונן לגבי הוראות מעשיות שניתן להפיק מהלמידה, בדיוק כשם שהרבי מסיים כל שיחה בהוראה מעשית, גם אם השיחה עסקה בענינים שברומו של עולם. תורת החסידות היא אמנם השכלה ויש בה הרבה מאוד רציונל, אבל אחרי הכול היא תורה מעשית שצריכה להביא את היהודי לעבודת המידות, שליטה על הכעסים ושליטה על היצרים. חסידות אמורה וצריכה ליצור חיבור עמוק בנינו לבין הקב”ה.
השאלה היא איך עושים זאת? כשאני הולך להעביר שיעור בתניא, אפתח במתן רקע על הפרק לפני שאנחנו ניגשים ללמוד. עוד לפני הלמידה אסביר את המושגים הנלמדים בשפתם שלהם. ההקדמה כל כך חשובה, שאם השיעור הוא חצי שעה, הרי שעשרים דקות אקדיש להבהרת מושגים ורק בעשר דקות שנותרו אלמד מבפנים.
כמו כן חשוב לחלק את התניא לנושאים. אם אני קובע שהנושא של השיעור יהיה על מידת הכעס, אלמד אותם את המובא בפרק א’ שכעס יסודו מאש ואבאר להם את הקשר לנטיות האדם. אחר כך נלמד פרק כ”ה שקשורה אף היא למידת הכעס, איך להתבונן באדם שעומד מולך ומכעיס אותך, לאחר מכן נמשיך ללמוד באגרת התשובה פרקים י”א וי”ב כיצד להיות מהנעלבים ואינם עולבים. כך אנחנו הופכים את התניא לדבר מעשי פרודקטיבי שאנשים מתחברים אליו.
כך אפשר למצוא שלל נושאים בספר התניא, כמו ניהול נכון של זמן, ועוד. כשאני מסביר לשומעי השיעור את המושג של “כתר”, שהוא מושג נעלה מאד, באמת לא הכול אנחנו מבינים, אבל בהחלט אבאר להם שיש עולם וזה למעלה מהעולם. זה מכניס את היהודי לפרופורציות על מעמדו ומקומו בעולם ומעצים את מקומו של הקב”ה בנפשנו.
חשוב שמי שמעביר את השיעור יחיה את מה שהוא לומד. כשאני רוצה להשפיע על מישהו, צריך להזדהות עם האדם שעומד לפנינו ועם עולם התוכן שלו, וכשאני רוצה להתחבר איתו וחשוב לי שתבין זה ייכנס.
הרב נדב כהן: בתורת החסידות יש את ההבנה הכי עמוקה שיכולה להיות בנפש האדם, הבנה שעוזרת לאדם לחיות חיים טובים יותר ומאושרים יותר. מצד אחד הלימוד בחסידות על אודות נפש האדם, הוא כדי שנוכל להבין טוב יותר את הדרגות השונות באור האלוקי ולהעצים את ההבנה שלנו לגבי גדולת השם. מצד שני, הלימוד הוא גם כדי שהיו לנו כלים לעשות את העבודה הנפשית הנדרשת מיהודי, לתקן את המידות שלו, לשנות את היחס הפנימי שלו לקב”ה, לעולם, לזולת ולעצמו.
לפעמים יש נטייה לחשוב שעבודת השם ותיקון המידות זה רק בבית הכנסת ובבית המדרש, אך חסידות מלמדת שהקב”ה נמצא בכל מקום, ועבודת השם היא כל רגע משעות היממה. אדרבה, עיקר העניין הוא לבטא את מה שלמדנו בבית המדרש גם כשיוצאים לעבוד, כשחוזרים הביתה, או גם כשיוצאים לעולם.
אם לומדים בחסידות על אמונה בהשגחה פרטית שעוזרת להתגבר על מידת הכעס, זה דבר שאפשר לתרגל בכל סיטואציה בחיים. כשלומדים בחסידות שצריך להרגיל את עצמנו לראות השגחה פרטית בכל מקום, זה דבר שאפשר לחיות איתו כל יום ובכל מקום.
אבל יש גם דברים שהקשר הוא קצת פחות ישיר, נביא לכך דוגמה קצרה. בסוף פרק כ”ו, אדמו”ר הזקן מסביר שתשובה על עבירות לא עושים באמצע היום, אלא מחכים לערב, שאז יש יישוב הדעת. באמצע היום, באמצע הלחץ, להתחיל לחשוב על עבירות, להתחרט וכו’, זה לא יהיה כמו שצריך.
אפשר להסתכל על עצה זו כעצה בחינוך, שהרי אנחנו מחנכים כאן את הנפש הבהמית, העצה היא שלא מחנכים בזמן לחוץ. חינוך - ועכשיו כל אחד יכול להשליך את זה על המשפחה והסובבים אותו - נעשה אך ורק בזמן רגוע כשיש יישוב הדעת, הן אצל המחנך והן אצל המחונך.
מהדוגמא הזו אפשר לעבוד לכלל, שאת העצות של התניא לגבי חינוך עצמנו אפשר להשליך גם על חינוך הילדים.
כדי לתת תשובות,
צריך להיות מוכנים
מי שלא קשור לחסידות ואפילו לא יודע על מצוות פשוטות, כמו אנשים שרק עכשיו למדו להכיר את אור התורה - איך ננגיש לו את תורת החסידות?
הרב ליאור רוזנבוים: אדמו”ר הזקן כותב שבספר התניא יש את כל התשובות לכל השאלות. יש לך שאלות? לך תבדוק בספר התניא. וכפי שאמרתי, כדאי ללמוד בדרך של נושאים, כעס, שמחה, אתכפיה אתהפכא, שליטה על יצרים, התמכרות, הרגלים רעים. כשאני עושה עבודה מקדימה וניגש כך לשיעור, ישנו חיבור בין התוכן לבין האנשים, ולא משנה מהי מידת הידע של העומד מולי בתורה ומצוותיה. להיפך, לפעמים אפילו החיבור של אדם כזה יהיה יותר חזק.
עניין זה מחייב אותנו לבא מוכנים לשיעור. פעם אחת בחיים אתה בונה מערך של שיעורים ומאז אתה רק צריך לשכלל ולהוסיף, עוד דוגמה, עוד משל, עוד המחשה או סיפור. כדאי מאוד לתת למשתתפים להביע רגשות, מה הם חווים, מה הם מרגישים, האם הם ניסו את מה שלמדנו. האמת היא, שלא פעם זה מאוד מחזק ואתה גם לומד ומתחדדים לך דברים דרך ההבנה והתובנות של התלמידים. לא סתם כתוב “ומתלמידיי יותר מכולם”.
הרב נדב כהן: כאשר יהודי שומע חסידות, זה משפיע על הנשמה שלו. שמעתי שפעם הייתה תשובה מהרבי למישהו ששאל מה ללמוד עם אנשים מהקיבוצים, והרבי השיב ללמוד איתם ‘המשך’ ס”ו או ע”ב, המאמרים העמוקים ביותר בחסידות. ‘המקיף מסמא עיני החיצוניים’, האור הגדול של חסידות יפעל עליהם יותר מכל דבר אחר.
מצד שני, צריך גם שאותו יהודי יבין מה מדברים איתו, כדי שהלימוד לא רק יעורר לו את הנשמה, אלא שיחדור לתוך חייו ויגרום לו לשנות את התנהגותו הלכה למעשה. בשביל זה צריך לדעת איך לדבר בשפה שלו.
במאמר בי’ כסלו תשכ”ב, הרבי מדבר על המלחמה בין הנפש האלוקית והנפש הבהמית, בהסבירו שכדי להתגבר על הנפש הבהמית הנפש האלוקית צריכה להתלבש בה, כלומר לרדת אליה, ולדבר איתה בשפה שלה. אם מישהו שלא דובר עברית יבוא לשיעור חסידות בעברית, הוא לא יבין כלום. מה יקרה אם הוא יבוא לשיעור שמדברים בו בשפה חסידית שהוא לא מבין? אותו דבר… צריך למצוא את המילים, את הדוגמאות ואת המשלים שהעולם מכיר היום.
אני רוצה עדיין לחדד משהו. יש בחסידות מושגים שאולי ניתנים להסבר, כמו ‘אתכפיא’ ו’שני יצריך’, אבל איך ניתן להסביר ולבאר מושגים טמירים יותר כמו ‘ספירות’ או ‘רישא דלא אתידע’, ‘אדם קדמון’ וכדומה. האם גם מושגים אלו ניתן להפשיט ולדבר עליהם עם כל יהודי בתחילת התקרבותו?
הרב ליאור רוזנבוים: אנחנו בדור של חטוף ואכול. כשיהודי מבקש, צריך לתת עלינו רק לדעת איך לעשות זאת. אולם, כמו בכל דבר, צריך ללכת מהקל אל הכבד. תמיד עדיף להתחיל עם “קונטרס ומעין מבית ה’”, שיותר קל להבין את המובא שם. זהו קונטרס לדעתי חשוב מאוד שמבאר מושגי יסוד בחסידות.
אני תמיד אומר לאנשים, אם אתם לא מבינים ואתם חשים שזה עמוק מידי בשבילכם, לא להתבייש לשאול. כך גם בנושא משיח, שאלו אתכם שאלה שאתם נתקעים בה? תבררו ותחזרו עם תשובה. אסור לשים יד לפה ולמנוע מיהודים שפע ואמת.
הרב נדב כהן: כן, גם על המושגים האלה צריך לדבר. ראוי שאנשים ידעו איזה עומק עצום יש בתורה, בפרט בפנימיות התורה. גם כאן, חסידות מסבירה את המושגים האלה עם משלים מנפש האדם, ולזה כל אחד יכול להתחבר.
אני רוצה להוסיף עוד עניין חשוב. מצד אחד אנחנו רוצים לגרות ולעורר אצל אנשים סקרנות ורצון ללמוד, ולכן מדברים לפעמים על מושגים גבוהים כדי שיבינו שיש כאן משהו עמוק וירצו לשמוע עוד. אך מצד שני, אם נעשה רק את זה, זה יכול לתת למקורב הרגשה שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא יודע כלום, ולא באופן שיגרום לו לרצות להתרומם, אלא באופן שיוציא לו את החשק מלהמשיך ללמוד.
כשהייתי עושה סיורים בעיר העתיקה של צפת עם יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, רציתי לעורר בהם רצון ללמוד חסידות, אבל הייתי מתחיל תמיד עם רעיונות פשוטים, שירגישו שהם בסדר, שגם הם יודעים, ורק אז עברנו לשאלות קשות יותר שמהם הבינו שיש להם עוד הרבה מה ללמוד.
כמובן שגם כאן כל מקרה לגופו וצריך הרבה רגישות כדי לזהות מי נמצא מולנו כרגע.
כן, גם ילדים
כיום מושקע מאמץ רב כדי להנגיש את החסידות גם לילדים ולדור הצעיר (מה שלא היה פעם) הלומדים בתלמודי תורה ובבתי הספר. יש לכם רעיון איך עושים זאת בצורה נכונה ומועילה?
הרב ליאור רוזנבוים: זה אפשרי בהחלט, ואספר סיפור שימחיש זאת. כשהבן הצעיר שלי היה בן חמש הוא יצא עם כמה מבני המשפחה לטיול באחד מימי חול המועד פסח במוזיאון חיל האוויר בחצרים. גיסי, שאינו נמנה על חסידי חב”ד, שאל אותו במהלך הטיול אם הוא רוצה ארטיק? הוא אמר לו, אנחנו לא אוכלים זאת, אבל אתה יכול לקנות לאחרים. זה ‘אתכפיא’, הוא שלט ברצונות שלו, הרי איזה ילד לא רוצה ארטיק?!
המציאות מראה שזה חודר. ניתן ללמד הכול. כך למשל המושג של ‘צדיק יסוד עולם’, ילד יכול להבין את מלוא עוצמתו על ידי סיפורים חסידיים. כך גם המושגים ‘נפש אלוקית’ ‘נפש בהמית’ ניתנים בהחלט להסברה בפני ילדים אפילו בגן, ובמשך הזמן ניתן להכניס עוד ועוד מושגים.
במשך תקופה ארוכה הייתי מעביר חוגים פרטיים לילדים בני הציונות הדתית. מדי שבוע הייתי לוקח שיחה של הרבי, ומתרגם את המסר לשפתם. במשובים שהם כתבו בסוף, התלהבתי שמרביתם תפסו את הנקודה. על אחת כמה מי שלומד בחדר חסידי שיכול להבין מושגים בחסידות.
בשנים האחרונות ישנם ספרי חסידות מבוארת רבים המותאמים גם לילדים והם עושים מהפכה בתחום. ילד היום יכול ללמוד תניא בעל–פה באמצעות קלטת שמע, אך הדבר הכי חשוב עם ילדים זה להיות דוגמא חיה, בכדי שהללו לא רק ידעו אלא גם יפנימו ויבצעו את מה שהם רואים אצל ההורים או המורים שמתנהגים כחסידים.
הרב נדב כהן: ילדים היום הם בהחלט ‘כלים’ ללימוד חסידות וללימוד תניא. אדרבה, יש רעיונות מופשטים שקל להם להבין יותר אפילו ממבוגרים… האמונה שהקב”ה בכל מקום היא אצלם בפשיטות ללא צורך בהסברים של חסידות על אחדות השם.
גם רעיונות של ‘עבודה’ שייכים לילדים היום. כמובן שקל להם יותר לקבל מסר שעובד באמצעות סיפור או דוגמה מוחשית. תמיד כדאי לבחור מסר אחד ברור שיהיה מובן גם לנו היטב ולא להעמיס הרבה מושגים בבת אחת.
דוגמה מעשית? בחסידות לומדים שהמצוות צריכות להיעשות מתוך תענוג. צריך לגרום לילדים להתענג מהמצוות, כך למשל לתת להם להרגיש ששולחן שבת זה חוויה מהנה, התוועדות זו חוויה מהנה, קיום מצווה זו חוויה מהנה, וכן הלאה.
האור הזורם
דרך סיפורי חסידים
מה המקום של סיפורים חסידיים או סיפורים על רבותינו נשיאנו בכל הקשור להנגשה של חסידות להמוני העם ואף לנו כחסידים? איך עושים זאת בצורה הנכונה והאפקטיבית ביותר?
הרב ליאור רוזנבוים: המהות של סיפור על צדיק היא, שכל ההשפעות מגיעים דרך הצדיקים. מספרים על החסיד רבי הלל מפאריטש שכשתלמיד חדש היה מגיע ללמוד אצלו, הוא היה שולח אותו קודם לזקני החסידים בעיר כדי שימלאו אותו בסיפורי צדיקים. אין ספק שהנהגות והליכות של צדיקים מרפאים את הנפש ורואים זאת בחוש. אנחנו אנשים פשוטים שנמצאים בעולם, וכשאנחנו שומעים סיפור מופת מצדיק, זה מגביה אותנו ממעמדנו ומצבנו. יש לסיפורים מקום חזק לפני השינה, או בפתיחה של התוועדות חסידית.
כך סיפורי צדיקים בכלל, ובפרט סיפורים מהדור האחרון על הרבי מלך המשיח. כל סיפור שמספרים על הרבי, מרגש אנשים מאוד. אנשים מספרים לך אחר–כך שהייתה להם צמרמורת. זה סיפורים השייכים לדור שלנו, לא לפני מאות שנים, ולכן נוצר חיבור טוב. זה פותח את הלב.
הרב נדב כהן: אני זוכר שכשהייתי בבית חב”ד פושקר אצל הרב שימי גולדשטיין, גם כחוזר בתשובה בתחילת דרכו וגם כבחור שליח, כשמישהו היה מגיע ומתחיל להתעניין או להתקרב, ניסינו להביא אותו לקרוא סיפורים על הרבי. ידענו שמי שיקרא סיפורים על הרבי, לא יוכל להישאר אדיש. כך גם לגבי סיפורים על כל אחד מרבותינו נשיאנו. אדם שאינו שומר תורה ומצוות אין לו שום מושג מה זה צדיק; הוא לא מודע כלל למציאות הזו.
קח למשל את סיפור המאסר והגאולה של אדמו”ר הזקן, אצלנו זה כבר סיפור מוכר, אבל בן אדם ששומע לראשונה שהיה רבי, צדיק, וקצת מסבירים לו את המושגים האלה, והוא נכנס למאסר למקום שממנו בדרך כלל לא יוצאים, והיה בשמחה על עצם המאסר בגלל הזכות למסור את הנפש בשביל הפצת המעיינות, ואחר כל השתחרר באופן ניסי, זה סיפור מדהים. אף אחד לא יכול להישאר אדיש לסיפור כזה. צריך כמובן רגישות, לראות מי נמצא מולנו, ומה מתאים שישמע כרגע ומה לא.
חסידות נותנת
תשובות ברורות
איך אתם מסבירים את המשיכה העמוקה של יהודים לתורת החסידות, ממה זה נובע? ואיך זה קשור לנבואתו של הרבי שהנה זה משיח בא?
הרב ליאור רוזנבוים: אם בעבר היו ערכים ואידאלים שונים בעולם, הרי שהם נעלמו ונוכח זאת מזדקרת האמת של התורה. סיבה נוספת: העולם נהיה יותר ויותר חומרי ומגושם וממילא יהודים צמאים יותר לשמוע את דבר ה’, לשמוע ולחיות חיים של אמת. בשני העשורים האחרונים העולם עובר טלטלות רבות, ואנשים שואלים למה זה קורה? איפה אני נמצא בכל הסיפור הזה? בתורת החסידות אין קושיות, יש אור גדול שעונה ומתרץ את הכול.
הרבי הריי”צ כותב, שספר התניא הוא ספר עצות לתחלואי הנפש, ומי שרוצה להיות בריא ולחיות חיים טובים בעולם, מוכרח ללמוד חסידות.
כשהתמניתי לרב בית הכנסת לא חב”די לפני חמש עשרה שנה, מסרתי שם שיעורים, וכמובן דיברתי חסידות אך לא ציינתי מהיכן הדברים מובאים. אנשים יודעי ספר היו ניגשים אלי לאחר כל הרצאה ושואלים מאיפה אתה מביא את הדברים המופלאים הללו? יש לא מעט שאלות שבלי תורת החסידות אין עליהם תשובה מספקת, ויש לכך אינספור דוגמאות.
אדמו”ר הזקן לקח את החכמה בינה ודעת והמחיש זאת בצורה פשוטה כפי שהוא עצמו מציין באופן של ‘כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו’. סיפר לי אברך שחזר בתשובה עם רעייתו לאחר נישואיו, שבחיי העבר שלהם, כשהם היו מתווכחים, צלחות היו עפות בבית. אך לאחר התקרבותם ליהדות ולתורת החסידות, יש שקט ושלווה בבית. חסידות יוצרת שינוי אמיתי בנפש, היא עובדת על המידות ומתקנת אותם, ואנשים מחפשים זאת זה בהחלט.
הרב נדב כהן: חסידות זה אלוקות ויהודי מטבעו נמשך לאלוקות. חסידות זה אמת, והאמת מושכת אנשים. בפרט שרואים שהחסיד שמוסר את השיעור חי על פי האמת הזו ולא מתפעל מהעולם.
מובן שזה קשור גם לגאולה, שכן עכשיו הוא הזמן שהמאור מתגלה וכל הניצוצות נמשכים אל המאור. כחלק מהתקופה המיוחדת בה אנו נמצאים, חסידות מתגלה בכל מקום ואנשים נמשכים לכך.
בנוסף, כיום אפשר ללמוד על מבנה הנפש בהרבה מקומות ולא רק בחב”ד, אמנם לא באותה רמה ובאותו עומק ובהירות, אבל כביכול זה דבר שאינו ייחודי רק לחסידות חב”ד. מה כן ייחודי רק לנו? ענייני גאולה ומשיח. מי עוד מדבר על זה, מי עוד מלמד את הנושא הזה? לנו יש את הידע מה צריך לעשות היום כדי להביא את הגאולה, לנו יש את הידע מה יקרה פה בזמן הגאולה - גם במישור הכללי וגם במישור הפרטי. מה אדם צריך לעשות כדי להגיע לגאולה הפרטית שלו, איך זה יעזור לעם ישראל להגיע לגאולה הכללית - אלה דברים שרק הרבי הסביר ובזה יש לנו יתרון מובהק על כולם.
עד כמה מקום יש ללימוד שיחותיו ומאמריו של הרבי מלך המשיח, ובעיקר את השיחות של השנים האחרונות, כאשר יש תשובות לכל השאלות בספרי אדמו”ר הזקן ‘תניא’ ‘ליקוטי תורה’ או במאמרי הרבי הרש”ב?
הרב ליאור רוזנבוים: אנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות, וכדי לדעת איך להינצל ולהתמודד בגלות, צריכים ללמוד את תורתו של הרבי בנושא זה. תורתו של הרבי לא רק מסבירה איך לצאת מהגלות, אלא היא מסבירה איך בתוך הגלות גופא לחיות באופן של גאולה. כשיהודי חי גאולה הוא מבין שכמו שלו יש גאולה פרטית, כך מוחשית גם הגאולה הכללית בעולם.
בתורת הרבי בעיקר מובאים עצות מעשיות ותשובות לכל השאלות, כיצד ניתן לחיות גאולה כבר היום, כפשוטו ולא רק כמדרשו.
זאת ועוד: הרבי הוא נשיא הדור, והנשיא הוא הכול, כל השפע עובר דרכו, הוא המנהיג, ואם יש קושי - אליו פונים. בזכות הרבי אנחנו יכולים לחיות באופן של היינו כחולמים, חיים של גאולה בתוך החלום של הגלות. ב’היום יום’ של י”ד כסליו כותב הרבי שחסיד צריך להיות מנותק מעניני העולם ושענייני העולם לא יבלבלו אותו. איך ניתן להצליח בזה? על ידי לימוד תורתו של הרבי מלך המשיח.
הרב נדב כהן: יהודי יכול ללמוד תניא, ליקוטי תורה, מאמרי הרבי האמצעי, הצמח צדק, מאמרי הרבי המהר”ש הרבי הרש”ב ואף שיחותיו של הרבי הריי”צ, ולא להפוך להיות חב”דניק. אמנם הוא ידע יותר חסידות, ובפשטות יעבוד את ה’ באופן נעלה יותר, אבל ייתכן כי עדיין לא יתקשר לרבי.
מי שרוצה לקשר יהודים לרבי מה”מ, צריך ללמוד את השיחות והמאמרים של הרבי. חוץ מזה שיש הוראה ללמוד ענייני גאולה ומשיח ולחיות אותם, ואנחנו רוצים לעזור לכולם לקיים את ההוראה הזו.
אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לגמרי מהתקופה של אדמו”ר הזקן ואדמו”ר האמצעי. רק בשיחת ה’דבר מלכות’ בשבוע שעבר למדנו שנסתיימה כבר עבודת הבירורים וכעת יש עבודה אחרת. תחשוב על מקורב שלמדנו איתו רק מאמרי אדמו”ר הזקן ויום אחד הוא יגלה את השיחות האלה. הוא יבוא אליו בטענה, איך לא גילינו לו שהיום יש עבודה אחרת - עבודה של גאולה?!
הרב נדב כהן
כרטיס ביקור
הרב נדב כהן מוכר היטב לקוראי ‘בית משיח’ ממדורו השבועי והפופולרי ‘תניא בחיי היום יום’. הרב כהן נחשב למרצה מבוקש בספר התניא בעקבות בהירות לשונו ויכולתו להנגיש מושגים טמירים וקשים בשפה קלה וברורה. בשנה שעברה חיבר את ספרו הראשון שהפך עד מהרה לרב מכר - ‘מודעות יהודית’. בספרו זה הוא מציג סיכום בהיר ונהיר של כל ספר התניא כך שכל אחד יוכל לקחת את הספר וללמוד בו, ללא צורך במורה צמוד.
בשבועות האחרונים הוציא הרב כהן את ספרו השני - ‘קיצור התניא’ ובו תמצות לכל פרק בג”ן הפרקים המובאים בספר התניא. “בלימוד התניא יש שתי בעיות מרכזיות”, מציין הרב כהן, “בעיה ראשונה היא החומר הלימודי המאוד גבוה שלא תמיד אנו מוצאים את הקשר לחיים שלנו. בעיה שנייה היא, שלא תמיד אנו מוצאים את הקשר בין הפרקים השונים, לא מבינים את המהלך והולכים לאיבוד.
“את הבעיה הראשונה ניסיתי לפתור השנה במדור התניא ב’בית משיח’, לקחנו רעיונות מהתניא והשלכנו אותם לחיי היום יום.
“במקביל לכך הוצאתי עלון שבועי המתמצת את התניא שלומדים בשיעורי החת”ת. עלון זה בא לפתור את הבעיה השנייה, חוסר הבהירות לגבי מהלך העניינים בתניא. כעת העלונים עברו עריכה מחודשת ויצאו בספר כיס ‘קיצור התניא’, תמצות לכל פרק בג”ן פרקים. כדי שהתמצות לא יישאר ‘יבש’, הוספנו לכל פרק ביאור וסיפור הקשור לפרק”.
הרב ליאור רוזנבוים
כרטיס ביקור
הרב ליאור רוזנבוים הנו חסיד חב”ד מבאר–שבע, בעל כושר לרב עיר ומכהן כרב מתקן הכליאה ‘אהלי קדר’, לצד היותו רב מורה הוראה בעירו.
במסגרת עבודתו מרצה הרב רוזנבוים רבות בתורת החסידות ובשנים האחרונות אף חיבר שלושה ספרים מיוחדים ומרתקים אשר מנגישים את תורת החסידות להמוני העם, גם כאלה שאין להם ידע מוקדם, אף לא במושגים פשוטים בחסידות.
ספרו הראשון נקרא ‘מושל ברוחו’. “בספר תוכנית טיפול שלמה המלמדת את האדם לשלוט בכעסיו ולתעלם לאפיקים חיוביים. התוכנית כוללת תרגול מעשי ועצות פרקטיות לשליטה במידת הכעס”, מציין הרב רוזנבוים.
ספרו השני נקרא ‘אמונתך בלילות’. “הדאגות זורעות בנו בלבול וחרדה. אחד החסרונות של הדאגה בא לידי ביטוי אפילו בשמה, ‘דאגה’. במילה הזאת נוכחות כל האותיות מא’ עד ה’, מלבד האות ב’ - ביטחון. כשאין ביטחון יש דאגה”, מסביר הרב רוזנבוים. ספר זה מתחלק לארבעה חלקים שונים העוסקים ביתרונות הביטחון בבורא עולם עד עצות מעשיות וסגולות כיצד להשיג ביטחון ואמונה ביד ההשגחה.
ספרו השלישי נקרא ‘לעבדך באמת’ העוסק בהדרכה להכרת עצמנו, קבלת החלטות, ניהול זמן ומניעת התמכרויות. מהלכי הספר נוסו בהצלחה רבה בקהילות שונות, גם בתוך בית הכלא וגרמו לאנשים שהיו בצד אחד שעל המתרס לבצע היפוך בחייהם האישיים לכיוון טוב”, אומר הרב רוזנבוים.