השתררות ואדנות כ”ק אדמו”ר הזקן: טעם שאף קטן ועם הארץ הקורא ושונה, הקב”ה קורא ושו

השתררות ואדנות

כ”ק אדמו”ר הזקן: טעם שאף קטן ועם הארץ הקורא ושונה, הקב”ה קורא ושונה כנגדו, הוא, שכבר מראש ניתן הכח לכך מהקב”ה למשה וממשה לכל ישראל, כפי שניתן כח זה במתנה לישראל בשעת מתן תורה, על ידי משה. שכן משה נקרא “איש האלוקים”, שפירוש המילה “אלוקים” הוא בחינת השתררות ואדנות, כנאמר “נתתיך אלוקים לפרעה”.

(מאמרי אדמו”ר הזקן, תקס”ו ח”ב, מאמר ד”ה משה ידבר, עמ’ תסב)

“תכלית המנגד” לקליפת פרעה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: משה רבינו בהיותו בבחינת “עצם לב נשבר ונדכה נבזה בעיניו נמאס”, בתכלית הביטול לה’, דווקא הוא, הראוי והמתאים להיות “תכלית המנגד” לקליפת פרעה - תכלית הישות והגסות, להכניע את ליבו הקשה כברזל, לשברו לגמרי. לכן דווקא משה בהיותו בתכלית עומק רוח נשברה ונפש שפלה ביותר, הוא היה “אלוקים לפרעה” להכותו מכות גדולות, כמו שכתוב “ראה נתתיך אלוקים לפרעה”, עד שגם אבן קשה כפרעה נכנע ונשבר לפניו.

(תורת חיים, שמות ח”א, פרשת וארא, פג, א)

חולק ליראיו מכבודו ממש

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: אומר המדרש, במדרש רבה פרשת בהעלותך פט”ו: “מהו ה’ צבאות הוא מלך הכבוד סלה? שהוא חולק ליראיו מכבודו. כיצד? הוא נקרא אלוקים וקרא למשה אלוקים, כמו שנאמר ראה נתתיך אלוקים לפרעה”. והקשר בין זה לבין המילים “ה’ צבאות” הוא: שבו ועל ידו מתייחד ה’ עם הנשמות והמלאכים, שעל ידי זה הוא חולק ליראיו מכבודו ממש. וזהו גם מה שמבואר בגמרא בבא בתרא (עה, ב) ש”עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב”ה”.

(יהל אור, מילואים, על פרק קמט, עמ’ תשד)

אני על גבך

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אמרו חז”ל במדרש רבה בתחילת רות: “אמר הקב”ה למשה אף על פי שקראתי אותך אלוקים לפרעה (בכל זאת) אלוקיך אנכי. אני על גבך”. וצריך ביאור היאך יעלה על הדעת באופן אחר, עד כדי כך שצריכה להיות הבהרה כזו?

ביאור הענין: משה רבינו הוא נשמה של עולם האצילות, ובעולם האצילות, זוהי אלוקות ממש, בהתאחדות גמורה עם השם יתברך, ועד כדי כך שבריאת העולמות, נעשית על ידי ספירת המלכות של עולם האצילות, ולפיכך משה אף הוא נקרא “אלוקים לפרעה”. אולם כיון שלגבי אור אין סוף ברוך הוא אין הבדל בין עולם העשיה הגשמי לעולם האצילות, שהכל בטל אליו לגמרי במידה שווה מצידו יתברך, לכן אמר למשה “אלוקיך אנכי”.

(תורת שמואל, תרל”א ח”א, ד”ה ויאמר וכו’ ראה נתתיך, עמ’ קלז)

בבחינת כוונה פנימית שבמוח

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: פרעה הוא בחינת עצמות הקליפה, כפי שמפרש המקדש מלך על הזוהר (פרשת בא). והנה על משה נאמר “ראה נתתיך אלוקים לפרעה” - דהיינו להיות שר ומושל על פרעה, לשבור את התוקף של “עצמות הקליפה”. שכן משה הייתה עבודתו בבחינת כוונה פנימית שבמוח, והיה בבחינת “ביטול במציאות” ממש, ועל כן היה ביכולתו לשבור גם את תוקף הקליפה.

(המשך תער”ב, חלק שני, עמ’ תתמא)

בכח עצמות אין סוף

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: בשל שורשו של משה רבינו בדרגה שלמעלה מעולם התוהו, לכן היה ביכולתו לרדות את פרעה, וכמו שכתוב “ראה נתתיך אלוקים לפרעה”. וידוע שלשבר את הקליפה בעודה בתוקפה הוא רק בכוח עצמות אין סוף ברוך הוא, וזה האיר במשה רבינו. משום כך, על ידו נשבר פרעה.

(ספר המאמרים תש”ד עמ’ 197 ואילך)

נשיא הדור - משה שבדור

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: כשם שהיה אצל משה רבינו בדורו, כך בכל דור ודור, שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, עד דורנו עתה, נתתיך אלוקים לפרעה. שלנשיא הדור שהוא המשה שבדור, נותנים לו את הכח לשבור את את כל הקליפות ולהוציא את בני ישראל מהגלות. שנותנים לו כח מלמעלה לשבור ולרדות את הקליפות במכות ויסורים, ולהוציא את ישראל מהגלות. וכח זה הוא ממשיך לכל השייכים אליו, ולכל המקושרים אליו, שלא להתפעל מכל ההסתרים, ולשברם ולרדותם במכות ויסורים, ולצאת מהגלות לגאולה שלמה ואמיתית.

(ספר המאמרים שמות חלק א’ מאמר ד”ה ויאמר גו’ ראה נתתיך, עמ’ קי ואילך)