סיפר הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק: העיר צ’אנג דו בסין כבר ראתה מראות רב

 סיפר הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק:

העיר צ’אנג דו בסין כבר ראתה מראות רבים אך כזאת עוד לא ראתה. צ’אנג דו היא עיר גדולה ומתורבתת אך רחוקה מתורה ויהדות כרחוק סין מארץ ישראל. השליח שם הוא נכדי היקר הרב דוב בעריש הניג, לשם נסע חודשים ספורים לאחר נישואיו מתוך אמונה בדרכו של הרבי מליובאוויטש.

את הימים הנוראים של תחילת השליחות, עשו הזוג הצעיר בסימן “כל ההתחלות קשות”. הם ליקטו יהודי אחר יהודי, ביררו אחר כל זיק של יהדות המסתתר ברחבי המדינה הגדולה ועשו נפשות לה’ ולתורתו.

כשהגיעו לחנוכה, ביומו הרביעי, ליתר דיוק, אירע להם נס חנוכה פרטי שזכה להד תקשורתי רב.

היה זה בעיצומו של אירוע ההדלקה המרכזית בבית חב”ד, כשהמקום היה צפוף מהכיל את ההמונים. בדיוק אז יצרתי קשר עם נכדי כדי לאחל לו ‘חנוכה שמח’. הודעתי לו כי ‘דמי חנוכה’ שלי יהיו בדמות תשלום שלי לשכירות עבור מקום חדש ומרווח למשך כל השנה הראשונה.

אנחת רווחה נשמעה מפי הנכד, שבישר לי שזו בדיוק הסוגיה הקשה עימה הוא מתמודד בימים אלו. הוא ביקש שאברך את הקהל הרב שגדש את המקום באותה שעה, ואכן נשאתי דברים קצרים בשבח האכסניה, מעניינא דיומא ופרשת השבוע.

•    •    •

ההפתעה האמיתית ציפתה לנכדי דווקא למחרת היום.

פרופסור יהודי למתמטיקה באוניברסיטת צ’אנג דו, שהרבה לאחרונה לבקר בבית חב”ד, ביקש מנכדי לבוא להדליק נרות באוניברסיטה. נכדי ההמום לא ציפה לכזו הזמנה, אבל כשליח העושה שליחותו, הוא השיב ב’הן’ והכין עצמו להדלקה. בשעה 5 אחר הצהריים, כבר עמדו מאות סטודנטים סיניים בסדר מופתי כבמצעד צבאי, וחיכו בציפייה דרוכה לטקס ההדלקה. הס הושלך באולם ההרצאות המרכזי של האוניברסיטה כאשר נכדי עשה את פסיעותיו אל עבר הבמה במרכז האולם, שם ניצבה במלוא הדרה חנוכייה גבוהה עם חמישה נרות.

לאחר ההדלקה ושירת ‘מעוז צור’, נעמד נכדי השליח ונשא דברים נלהבים על אודות ניצחון המכבים על היוונים, ניצחון האור על החושך. בין הדברים סיפר על הסבא רבא שלו, הלא הוא חותני המשפיע החסיד המפורסם ר’ דוב בעריש רוזנברג ז”ל, שעל שמו אף נקרא והיה סמל של מסירות נפש ואהבת ישראל. עם סיום הדברים, הוחשך האולם והסטודנטים התיישבו כגורן עגולה סביב המשפיע הצעיר. ואז, בחסות החשיכה, ניגש סטודנט צעיר לנכדי ולחש באזנו: יהודי אני. מעולם לא הדלקתי נרות חנוכה, מעולם לא חגגתי חג יהודי, אפשר לבוא ללמוד קצת על היהדות שלכם?!

קולו של הסטודנט נשבר ודמעות נקוו בעיניו: אני ממש מתחנן, אני צמא להכיר את עמי ומולדתי.

“בוא עימי”, קרא נכדי, “בוא לבית חב”ד ואלמדך הכול”.

והוא הגיע. ביום שישי הוא הניח תפילין לראשונה, ובשבת האחרונה, שבת חנוכה, חגגו בבית חב”ד את שמחת בר המצווה של הסטודנט היהודי שגילה את אור היהדות בתוככי הרפובליקה העממית של סין.

כוחן של מסירות הנפש והערבות לכל נפש יהודית. כי לא יידח ממנו נידח, הוא שקירב עוד נשמה אל כור מחצבתה והדליק עוד נר ה’ נשמת אדם בזכות נרות חנוכה.