היחידות: האדמו”ר הנערץ שהגיע ל’יחידות’ אצל הרבי, וזו הופסקה באופן בלתי צפוי. ימי

היחידות: האדמו”ר הנערץ שהגיע ל’יחידות’ אצל הרבי, וזו הופסקה באופן בלתי צפוי. ימי הקיץ: בעוד שהבחורים יצאו לשליחות והבעלי בתים יצאו לחופשה, אצל הרבי אין שום שינוי בהנהגתו, והכל נמשך כרגיל. מבצעים: הרבי מעודד ללא הרף לכבוש את העולם עם חמשת המבצעים. הטנקים - חידוש ליובאוויטשי - יוצאים להסתער על המטרה. שינויים: שיפוץ כללי בקומה הראשונה של 770 >> רשמים מרתקים מחודש תמוז תשל”ד - מיומנו של הרה”ח הרב טוביה זילברשטרום, רב שיכון חב”ד בירושלים

הרב טוביה זילברשטרום עומד במרכז, מאחורי הרבי. ברקע נראים טנקי המצוותהאדמו”ר מרימניץ אצל הרבי

יום ד׳, ערב ראש חודש תמוז תשל״ד.

ערב חודש הגאולה - וכמו שהוזכר בהתוועדות דשבת קודש, שכל אחד מהנאספים כשמזכירים שבת מברכים תמוז, מיד נזכר בימים של י״ב י״ג תמוז.

לכם יקרים לאורך ימים ושנים טובות.

בזה אני שוב מצרף קצת משיחות משבת קודש שעברה. כמובן שדובר שוב בעיקר על ה’מבצעים’ שזהו עניין שהזמן גרמא ביותר, בפרט בנוגע לשמירה והגנה. כמו שכתבתי הייתה תשובת הרבי הראשונה על המבצעים “תשואות חן ותשואות חן ואשרי חלקם”.

ביום ראשון הייתה אסיפה אודות המבצעים, שם הוכרז על מגבית בסכום ׳מבצע׳ 202$ והחליטו על אסיפה נוספת למוצאי שבת קודש, בהתוועדות חודשית של צא״ח. ועל זה ענה הרבי וצירף סכום ׳מבצע מזוזה׳ 267$ למטרה זו, והוסיף, עד מוצאי שבת קודש אפשר לכבוש במבצע זה את כל ניו יורק ושכנותיה בדרכי נועם ודרכי שלום, כך שהמבצע מתגבר בכל יום ויום, ובפרט במזוזה; וכמו שהרבי אמר בהתוועדות, שבזה הייתה התעוררות הכי גדולה.

בכל יום יוצאים כאן מכוניות גדולות בפלקטים גדולים וברמקולים על מבצעים אלו. שמעתי שבארץ ישראל גם התעוררו על זה חזק, בקשר למשרד החינוך על מוסדותיו. מעניין אם גם ה’פרומע’ בירושלים השתלבו במבצע נעלה ונשגב זה.

ביום א׳ העבר, כפי שכתבתי, היה כאן הריבניצער רבי קרוב לשעה במחיצתו של הרבי שליט״א. הרבי קם מכיסאו ובחיוך רחב קבלו. בסוף השעה נכנס ר’ לייבל גרונר ואמר לרבי שצריך לדאוג לו מחמת שהיום עדיין לא טעם כלום ובצום הוא, ובגין כך, כעבור זמן מועט הסתיימה היחידות. בזה אחר זה ניגשו חסידיו אל הרבי, אחר שהריבניצער יצא, והושיטו לו את ידם לשלום. והרבי אמר לחסידיו שהם צריכים לדאוג שיאכל, אך ענו שהוא אינו רוצה. ואמר להם הרבי “כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען” [לדאוג]…

בתגובה על בקשתו של ר’ לייבל גרונר [שצריך לדאוג לאדמו”ר מחמת שלא אכל כלום במשך כל היום] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, “איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ’האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער [הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר], ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע. אף אמר שהרבי דיבר איתו בעיקר על יהודי רוסיה ומצבם שם, ויעץ גם איך יוכלו לעזוב את רוסיה יותר בקלות.

היום שוב נסע לאוהל לכבוד ערב ראש חודש. מחר שוב תהיה יחידות. וככה יום רודף יום, והרבי ממשיך בעבודתו במרץ המחדיר גם לחסידים תנועה זו, ליכטיג מאכן די וועלט און מיט א שטורעם [להאיר את העולם בשטורעם]. שהקב״ה יוסיף תמיד כח להראש וממילא גם לשאר אברי הגוף במילוי תפקידם, ובינתיים שבת שלום ולהשתמע.

טוביה

נ.ב. בוודאי שמעתם כבר, שציפו את בית הכנסת למטה כולו בפורמייקה ומאד יפה יחסית לתשרי. כולל אף בימה חדשה ורחבה שהיא על חצי בית הכנסת. עכשיו מחליפים למעלה מהכניסה עד לחדר של חודקוב את הרצפה ואת הקירות. בינתיים הוציאו הישנים; כנראה שאלו כבר עומדים למעלה מ–60 שנה. כנראה ישימו שיש.

כובשים את ניו יורק ב’מבצעים’

יום א׳, י׳ תמוז תשל״ד

משפחה יקרה לאורך ימים ושנים טובות, רב שלומות!

כולנו כאן בשעה זו בהכנות לקראת חג הגאולה הבעל״ט בימים ג׳ ד׳.

ה’מבצעים’ אף הם בעיצומם ובתקפם, משרדי המטכ״ל [צא״ח] פתוחים ועובדים ללא הרף. העיר ניו יורק וסביבותיה הולכת ונכבשת בית אחר בית, אזור אחר אזור, כאשר מידי יום ביומו יוצאים הטנקים הידועים לכיוון ולמטרה זו. כמובן שהמצב רוח של החיילים הוא הטוב ביותר, ובפרט בימי ב׳ ו–ה׳ שסודר שבשעה שהרבי מגיע במכוניתו ל–770 או אז ייצאו הטנקים. ואכן, מה נעים מחזה זה, כאשר הרמטכ״ל מופיע והטנקים מתחילים לנוע בשירה עליזה, כשכ״ק אד״ש ממריצם בתנועת ידו הקדושה, וכך נעמד כמה דקות בפתח 770 עד שכל הטנקים נעלמו מן האופק כאשר מאחריהם עוד נשמע מהרמקולים אשרינו מה טוב חלקנו… כמופת הייתי לרבים.

גם בשעה שחוזרים מהפעולה כששלל רב תחת מצודתם, יוצאים במחול. וכשכ״ק אד״ש הגיע מהאוהל ביום א׳ העבר, שוב בחיוך ובמרץ לעבר תלמידי התמימים צבאות ה׳. גם כשנסע הביתה לאחר ערבית, וכן אתמול במוצאי שבת קודש אחר יום מנוחה לפי ערך [כולל התהלוכות לפלטבוש וברייטן ביטש לעורר על המבצעים, על פי תשובת כ״ק אד״ש ביום ו’ על הדו״חות: ״תשואות חן וימשיכו בשבת כהדין דמפקחין על צרכי ציבור״] כאשר מתכוננים להמשך הכיבוש, ולכן רקדו בחוצות 770, וכ״ק אד״ש שוב ממריץ בידו לעבר הקהל וגם בתוך המכונית כמה דקות, כולל מעבר לכביש, כאשר החבר’ה ממשיכים לשיר וכ׳׳ק אד׳׳ש ממשיך לעודד בידו הק’ מתוך המכונית תוך כדי נסיעה. כמובן שכולם כבר טעונים בדלק לכל ימות השבוע…

מידי כמה ימים יש תשובות מכ״ק אד״ש על הדו״חות בברכות “תשואות חן” וכו’.

ביום ד׳ העבר השתתפתי גם אני בכיבוש, ובאמת נראה לעין איך שהדבר מתנהל בהצלחה, כאשר יהודים עונים, חלקם באנגלית וחלקם (בחלק גדול) בעברית, שכבר קיבלו יום קודם. גם במנהטן אפשר לפגוש כאלו שכבר נפגשו בקצה שני של נ.י.

ולבנימין [הכוונה לר’ בנימין זילברשטרום, אחיו של כותב השורות]: שמענו כאן הרבה על פעולותיך הברוכות לנחת רוח כ״ק אד״ש. כמובן שאילו לכל זה היית מקבל עפעס א תנועה פון רבי’ן עם ידו, זה מוסיף הרבה. על כל פנים במחשבה אני חושב עליך באותו מעמד, ובודאי שמוסיף מרץ וכו’. כמובן מעל כולנה, שכ״ק אד״ש בעצמו כתב במכתב אליך.

ומסביב לעניינים: יש בחורים שכבר יצאו בשבוע העבר להיות מדריכים בקעמפ בקנדה. חלק אחר ייסע בשבוע הבא לחוצות נ.י.. תלמידי ה’קבוצה’ שלנו כנראה יעברו ללמוד ב־770 למשך תקופה זו. ובינתיים, ודאי המכתב יגיע אחר שתשמעו השידור חי מבית חיינו, אך תמיד להשתמע אך ורק בבשורות טובות. וכמובן כמו שנכנס כאן העניין בדם ובנפש, אלעס מיט א שטורעם.

הדורש שלומכם,  טובי׳

הסוד של ה’טנקים’ החב”דיים

יום י״ז בתמוז. צום הרביעי שייהפך לששון ולשמחה תשל״ד

להורי היקרים לאורך ימים ושנים טובות

רב שלומות!

תמיד כשאני מתחיל מכתב, אני מהרהר שצריך להתחיל לכתוב את כל המכתבים מחדש, שכן כל מה שנכתב, כבר אין זה סיפור שהיה בעבר, אלא בזה חיים תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה. קשה מאוד להאמין, אך זוהי המציאות שכל זה הוא אדם אחד וכל זה הוא באדם אחד.

בוודאי שמעתם ההתוועדות משידור חי שעובר לכל קצווי תבל, ואיך שהיה הדבר מאוד שמח, בפרט בשירים בהם הרבי מחא בהם כפיים וכמובן כל הקהל הרחב מצטרף.

לי״ב תמוז הגיעו אורחים, ביניהם גרשון מענדל גרליק, הרב רלב״ג מירושלים, [א. לויפר מלוד - תלמידו של אבא מפריז] ועוד. מעניין לראות איך שהבנים מפוזרים בכל העולם, אך נראים שמחים כשהם שבים הביתה למשך זמן קצר, בית חיינו, די ווארמע שטוב, וכאן הם מטעינים את עצמם עד לביקור הבא.

היום שוב הייתה חויה חדשה כאשר כ״ק אד״ש יצא לתפילה. דבר מפליא בצידו, כאשר אחר אשרי, קדיש, הרי שבמקום קריאת התורה כ״ק אד״ש פסע לאחוריו ג׳ פסיעות והחל בתפילת שמונה עשרה. כמובן שהקהל שלא ציפה כלל למתרחש, הצטרף אף הוא. לאחר שמונה עשרה וחזרת הש״ץ (תחנון לא אמרו בגלל חתן) עמד שם ר’ ל’ גרונר וכ״ק אד״ש אמר לו שישאל רב אם אומרים ‘אבינו מלכנו’ במקום שיש חתן, הרב ענה שכן, וכך השיב לכ״ק אד״ש, ואז ר’ לייבל גרונר המשיך ושאל “האם לפני קריאת התורה או אחריה?” ושוב כ״ק אד״ש ענה שישאל רב, וכמובן שאמרו “אבינו מלכנו”, קדיש ואחר כך קריאת התורה, הפטרה, עלינו.

כשכ״ק אד״ש יצא מבית המדרש, פנה אל כ״ק אד״ש הר’ משה פנחס כץ (אחד הגבאים) ואיחל: “דער אויבערשטער זאל הלפען שתהיה זו התחלה שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה”. כ״ק אד״ש חייך ואמר “בעגלא דידן” און איז אַרויס מיט אַברייטן שמייכל [ויצא עם חיוך רחב] על פניו הקדושות.

בשבת זו הייתה התוועדות, ובאה בהמשך למדובר בי״ב תמוז. עוד אכתוב יותר באריכות בימים הקרובים. דיבר שוב על הטנקים (כפי שכבר כתבתי במכתבי הקודם, שכ״ק אד״ש קרא בשם זה למשאיות הפעילים, והוסיף בהתוועדות די״ב תמוז שכל המבצעים הם טנק, וגם ראשי תיבות של טהרות שמטהר עצמו מכל פניה אישית בדבר, ואחר כך פועל נזיקין - להסיר דבר המזיק, עד שפועל קדשים שמקדש בכל אחד ואחד, וזהו החידוש שבטנק. כן דיבר על ה’מבצעים’, בפרט מבצע מזוזה וכו׳ שזה שייך בפרט באה״ק, שכן הדין שגם השוכר שם בית מיד חייב במזוזה, וילכו לפעול אצל ראש הממשלה וסגנו שיהיה מחויב לפעול שבכל בית מישראל תהיה מזוזה וששר האוצר יממן זאת. והרבי הציע שזה לא יבוא מבקשת רבנים שוחטים מלמדים וכו׳ אלא מהקהל, מהרוב עם שבארץ ישראל, שדבר זה הכרחי ושמירה, ומגני ומצלי, ובפרט עכשיו אפשר לפעול זאת כאשר הדתיים אינם בממשלה וממילא אין זה לחץ ואין זו כפיה וכו׳, וכמובן שגם לא משר הדתות [ובמאמר המוסגר, בכלל אין כזה שם ד״דתות״ שהרי יש רק דת אחת וכל השאר הם אמונות טפלות].

גם הייתה הוראה שבארץ ישראל ילכו לפעול במסגרת ה’מבצעים’ במחנות הצבא על ידי הטנקים. עניין זה התקבל על ידי הוראה טלפונית במוצש״ק.

כמו כן דיבר על בתי החינוך שיש הטוענים בארץ ישראל שעכשיו יפסיקו לבנות מחמת אמצעי ביטחון, ואמר כ״ק אד״ש שאדרבה, ילכו ויסבירו להם, בכל מקום בשפתם ובלשונם, שכל מוסד, מבנה, גנים, ויותר מזה גנון שקשור בתורה ומצוות, הרי זו שמירה על העיר וצריך להמשיך בזה ביתר שאת ועוד וכו’ וכו’. אף אמר שייתן בתור השתתפות לכל אחד ואחד, בין לאלו שנוסעים לשליחות שבכל שנה מקבלים ב׳ שקלים יקבלו השנה ה׳ שקלים, על דרך זה הטנקיסטים יקבלו ה׳ שקלים בזכות ה׳ מבצעים. כן ציוה לכל הטנקיסטים לומר ‘לחיים’, ושיכוונו בדעתם להוציא את כל אלו שנמצאים במקומות אחרים, קרוב חבר וכו’ ושיהיה לחיים ולברכה ולהמשכה, ובאמרו זאת - הקהל ענו אמן. ואמר שלא יסתפקו ב’אמן’, אלא לומר ‘לחיים’ בפועל.

בכללות היה מאוד שמח כשבכל שיר כ״ק אד״ש ממש מחא כפיים. כן, כשדיבר שיחה על מיהו יהודי, אמר כ״ק אד״ש, שכל מי שיש לו שמחה שיעשה זאת עכשיו, שבע ברכות, בר מצווה, פדיון הבן, בשמייכל [ובחיוך]. ופונה אל פינסון מטוניס [שהשיא את בתו ואת בנו, אך הצליח לצאת מטוניס רק לחתונת בנו, וכבר קודם לזה עשו ה–7 ברכות של בנו] ואומר לו כ״ק אד״ש “הרי עשית חתונה גם לבן וגם לבת, איפה ה–7 ברכות השניים? וענה שכבר נגמרו האחרים. וענה כ״ק אד״ש: “הרי אפשר לברך שוב בלא שם ומלכות, ומוסיף מ”קען יוצא זיין מיט א ניגון”. והתחיל ניגון “עוד ישמע”, ופעם ראשונה בניגון זה שכ״ק אד״ש מחא כפיים און מיטן קאפ וכו’.

בקיצור, כולנו נמצאים בשדה הקרב ותפקידנו ללכת ולכבוש עם הטנקים שעוברים כל תל וכל גבעה, כל חריץ וכל תעלה, און מיט א שטורעם ובשמחה.

להשתמע,
טוביה

בקיץ, הבחורים הם הבעלי בתים ב–770

לכם יקרים, לאורך ימים ושנים טובות

מה שלומכם, ואיך החום בארץ? כאן ישנה טמפרטורה קצת יותר גבוהה מאשר בארץ, אך מידי פעם נשבר החום ושוב יש אוויר נעים ולפעמים אף אוויר ירושלמי. ב״ה שלנו בני הישיבה לא מפריע כלל החום, שכן בהיכל הישיבה תמיד ישנו מיזוג אוויר וכדו׳. בחדרי המגורים בדרך כלל לכל אחד יש סידור אחר. הרבה מהבעלי בתים נוסעים לחופש, כך שחלק קטן נשאר במקום. כמו כן רובם ככולם של הבחורים נוסעים לשליחות על פני קצווי תבל, לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, כך שיוצא שהישראלים הם הבעלי בתים בימים אלו בישיבה…

בשבת זו, שבת מברכים חודש מנחם אב, הייתה התוועדות שוב, ואצרף כאן כמה קטעים מהשיחות. אצל הרבי שליט״א נמשכים כל הסדרים כרגיל, ימי זרע וחום וכו׳ בלי שום שינויים, לילות היחידות וכדומה.

אף בשבוע העבר נכנסו ל’יחידות’ שני פקידים בכירים של אל על, אחד מהם קצין בטחון כאן. הרבי הודה להם על האפשרות שנותנים לערוך מבצעים במשרדיהם [ובזכות כך יש בכל פעם כ־400 איש לפעילות]. כמו כן דיבר אתם שוב על מלחמת יום הכיפורים, על דעתו מאז שהיו צריכים לכבוש את דמשק וקהיר, והרחיב בזה הדיבור אתם, כולל שמסר להם שמות המפקדים, מספר הטנקים, מספר החיילים של כוחות ישראל. כמו כן מספר להם מספר החיילים שהיו למצרים בצד השני. אף הסביר להם שוב, מדוע היה זה הנס הגדול שקרה לנו אשר התעכבו האויבים לפני שהגיעו לשם כוחות מארץ ישראל וכו׳.

האורחים שאלו את הרבי לגבי נסיעה באל על, וענה להם, בצטטו מהתלמוד ופוסקים, שאם אפשרי לנסוע באל על צריך אותם לכל לראש. מלאי התפעלות והתרשמות עזבו את בית חיינו.

בינתיים אין כל עניין במיוחד. מעניין שהרבי החל להחליף את הסידורים ביומיים האחרונים, ואינו יוצא עם הסידור הרגיל. ביום ב׳ במנחה אחר שהתיישב כבר, קם שוב ממקומו כדי להוריד טלית גדול שהיה מונחת על ספר לקוטי תורה. העיניים מבחינות בכל אות ובכל קוץ, און ניטא קיין בהאלטען זיך מקרוב ומרחוק.

להשתמע ולהתראות,
החל בהורים וכלה בבנים

טוביה

(מתוך ‘תשורה’ שיצאה לשמחת נישואי בנו)