* סיפורים מיוחדים על הרבי מה”מ שסופרו על ידי מזכירו של הרבי הרה”ח הרב יהודה לייב גרונר * מוגש לכבוד י”א ניסן.
* סיפורים מיוחדים על הרבי מה”מ שסופרו על ידי מזכירו של הרבי הרה”ח הרב יהודה לייב גרונר * מוגש לכבוד י”א ניסן.
הבאה לדפוס: ר’ סטודניץ
* סיפורים מיוחדים על הרבי מה”מ שסופרו על ידי מזכירו של הרבי הרה”ח הרב יהודה לייב גרונר * מוגש לכבוד י”א ניסן.
אם הוא רבי אז הוא יודע הכל!
היו זוג יהודים כבני חמישים שהאישה היתה חסידה של הרבי הריי”צ ובעלה היה ‘מתנגד’. אף על פי כן, ברוך ד’, הם חיו בנעימים ולא היו להם בעיות בשלום בית. יום אחד הבעל, שהיה איש עסקים, חזר הביתה ואמר לאשתו שיש להם בעיה מאוד רצינית. מישהו הלשין עליו שהוא עושה דברים לא חוקיים והוא קיבל הזמנה להופיע בבית המשפט. הוא כבר דיבר עם עורך הדין שלו וזה אמר שהמצב נראה מאוד רציני ושצריכים לשבת ולחשוב מה לעשות כדי לזכות במשפט.
כששמעה האישה את הדברים, אמרה מיד לבעלה “אין בעיה, תיסע לרבי הריי”צ, תספר לו על הבעיה ותשאל אותו כיצד לפעול”. הבעל ענה בחוסר אמון “אני מבין שהרבי יודע ללמוד גמרא, קבלה, חסידות, אבל מה הוא מבין בענייני משפטים?”
לשמע דברי בעלה, קבעה האישה בנחרצות:
“אם הוא רבי אז הוא יודע הכל, אין דבר שהרבי לא יודע!”
לאחר זמן מה הבעל השתכנע ונסע לוורשה. הוא נכנס אל הרבי הריי”צ וסיפר לו על התביעה נגדו. “עליך לנסוע לוילנה, אמר הרבי, “שם יש רופא שיניים. תבקר אותו וה’ יצליחך”. הבעל היה מופתע מאוד מדברי הרבי שנראו בעיניו כמשונים ולא קשורים לעניינו.
כשחזר הביתה הטיח באשתו “למה את עושה ממני צחוק? מה, יש לי? כאבי שיניים?! הרי כשאכנס לרופא שיניים, הוא ישאל אותי איזה שן כואבת, ומה אגיד לו?” האישה, לא התפעלה מדברי בעלה, והשיבה: “אם הרבי אמר ‘וילנה’ – אז זה ‘וילנה’. אין עצה אחרת. סע לוילנה”.
לקח קצת זמן אך לבסוף הבעל השתכנע ונסע לוילנה. הוא התיישב על הכסא של הרופא שיניים וזה שאל אותו:
“איזה שן כואבת לך?”
“תשמע, אין לי כאב שיניים”…
“אז למה באת לכאן?”
“באתי לכאן כי יש לי בעיה עם האשמות לא נכונות שאני מואשם בהן. הייתי אצל הרבי הריי”צ בוורשה והוא הפנה אותי אליך”.
“הרבי הריי”צ שלח אותך לכאן? טוב, מחר בשעה ארבע תחזור למשרד שלי”.
למחרת חזר האיש בשעה היעודה, והרופא הושיב אותו בחדר ההמתנה. בזמן שישב וחיכה, פתאום התחיל לשמוע את הרופא מספר לפציינט שבחדרו על התביעה המופנית כנגדו. כעס האיש וחשב “מה זה? אני הרי אמרתי לו את הדברים באופן חשאי ומדוע הוא מספר על כך לאחרים?!” אך הוא התאפק ולא אמר דבר.
לאחר כמה דקות יצא הרופא מהחדר ואמר לו: “האדם הזה שאתה רואה, הוא שופט. סיפרתי לו על הבעיה שלך, והוא רוצה לשמוע על כך ממך, בא תכנס לחדר ותספר לו את כל הסיפור”.
השניים נכנסו לחדר, ולאחר שהשופט שמע ממנו את הדברים, שאל מה יש לו לומר להגנתו. האיש השיב שיש לו ראיות שכל ההאשמות הם שקר ואין להן כל יסוד, ואף פירט את הגיחוך שבהאשמות.
“באיזה יום עליך להופיע בבית המשפט?” הוסיף השופט לשאול, והאיש נקב בתאריך.
השופט הוציא את היומן שלו, עיין בו לרגע קט וחייך חיוך רחב: “אתה יודע מה? זה היום שאני יושב על הכסא… תקשיב טוב למה שנעשה: אתה לא מכיר אותי ואני לא מכיר אותך. אתה תופיע ביום המיועד בבית המשפט וכשאני אפנה אליך על מנת שתגן על עצמך, תאמר בדיוק מה שאמרת לי כאן מבלי שום רמז שאנו מכירים”.
הבעל חזר הביתה ואשתו שאלה אותו “נו, מה היה עם רופא השיניים”?!
כשסיפר לה את כל מה שארע עם השופט, נענתה ואמרה “עכשיו אתה מאמין שהרבי יודע מה שהוא עושה?!”
הבעל עדיין לא היה משוכנע, ואמר “בואי נראה קודם איך יהיה הסוף”.
“טוב, אצלי העסק כבר גמור” השיבה. “אתה תחזור הביתה, הכל יהיה בסדר, אני בטוחה בזה”.
כמובן שכך היה. השופט פסק שאין כל יסוד לתביעה נגדו וכי הוא יכול לחזור הביתה.
למה ברא הקב”ה עכברים?
סיפור דומה מסופר גם על הרבי מהר”ש.
באחד הימים הגיע לרבי המהר”ש יהודי עם בעיה לאחר שהעלילו עליו עוון פלילי. הוא הוזמן לבוא לבית המשפט בפטרבורג. בצר לו, נסע לליובאוויטש לרבי המהר”ש ושפך את מרי לבו. נענה הרבי ואמר לו “אם הקב”ה ברא עכברים, סימן שצריכים עכברים”. היהודי לא הבין איזו מן ברכה זו. רק כשהגיע למשפט הבין את פשר הדברים.
כאשר השופט פנה לצד התובע שיציגו את עמדתם נגד היהודי, התנצלו התובעים בבושה שהם לא מוצאים את הניירות המפלילים. הם ביקשו הארכה של שעתיים על מנת לחפש את הניירות, אך גם לאחר זמן זה לא מצאו אותם. לבסוף פסק השופט “אם אין ניירות, תחזור הביתה” וזיכהו.
בדרך חזרה, נכנס היהודי לרבי המהר”ש להודות לו, ועוד לפני שהספיק לפצות את פיו אמר הרבי: “נו, אתה רואה למה הקב”ה ברא עכברים?
שום מילה אינה נאמרת ‘סתם’
יהודי שלא מחסידי חב”ד סיפר לי כי הוא צריך לנסוע לאירופה לצורך עסקיו וביקש להיכנס לרבי ולבקש ברכה לפני נסיעתו. הוא נכנס ל’יחידות’ ביום ראשון, וכשיצא אמר “איני מבין את הרבי שלכם. הרבי שאל אותי איפה אשהה בשבת הבאה. אמרתי לו שלפי המתוכנן אצא ביום חמישי מאירופה ואגיע לניו יורק ביום שישי בבוקר. כיוון ששבת נכנסת בשבע בערב, אין חשש שאחלל שבת. הרבי לא הרפה ושאל שוב, “איפה תהיה בשבת הבאה?” עניתי לרבי בשנית, שאני טס ביום חמישי ואגיע ביום שישי. אך הרבי הוסיף ושאלני הרבי בשלישית. אמרתי הלא עניתי פעמיים, למה הרבי שואל עוד הפעם. הרבי בירכני אפוא ‘הקב”ה יעזור שבכל מקום שתהיה, תהיה לך שבת שמחה’”.
חלף שבוע ועוד כמה ימים, והלה התקשר למזכירות וסיפר לי:
ביום חמישי המריא המטוס כמתוכנן, אך פתאום הייתה נחיתת חירום בגרינלנד הרחוקה. רק בשעה שתים עשרה בצהריים של יום שישי הודיעו שהמטוס תוקן וכל הנוסעים יכולים לשוב למקומותיהם. כשבררתי מתי נגיע ליעדנו, התשובה הייתה על שעה אחרי כניסת השבת. אמרתי שמסיבה דתית אינני יכול לטוס, ונשארתי בשדה תעופה.
התחלתי להסתובב במקום אנה ואנה, חיפשתי מקום להניח בו את ראשי, ולבסוף מצאתי חדר שהיה כתוב עליו “הכניסה אסורה”. נו, אם כתוב ‘הכניסה אסורה’ זה סימן שצריכים להיכנס… פתחתי את הדלת וראיתי יהודי מזוקן נם את שנתו. נחמתי את עצמי, מכיוון שצרת רבים חצי נחמה. הלה התעורר פתאום, הביט בי והתפלא לראות אותי במקום. הרגשתי כי משמים הוליכו אותי למקום הזה.
“מה אתה עושה כאן?” שאלתי אותו.
הוא השיב לי: “אני שליח של הרבי. יש פה בסיס צבאי אמרקאי ובו כארבעים חיילים יהודים, והרבי רצה שנעשה עמם את השבת כדי לעודד אותם. ומה אתה עושה פה?” החזיר החסיד בשאלה.
סיפרתי לו את סיפורי, ואז החסיד חשב רגע ואמר שיש בעיה, שכן יש לו רישיון להיכנס לבסיס הצבאי, אבל אין אישור בעבורי. הוא אמר לי שיבקש מהמפקד אישור מיוחד בעבורי. לאחר תיאום עם המפקד סודר העניין.
איש העסקים סיים את סיפורו באוזניי באָמרו שמעולם לא הייתה לו שבת כה עילאית. הוא נהנה לשמוע את השיחות של החסיד בפני החיילים, הניגונים והריקודים וכו’, התרשם לראות כיצד קירב אותם ליהדות, העלה אותם דרגה אחת למעלה ו’חימם’ אותם לדעת מה עליהם לעשות בתור יהודים.
אמרתי לו: “הברכה של הרבי עזרה לך שלא לשבות בסתם מקום. הרבי רצה שתהיה במקום בו תהיה לך שבת שמחה!” והוספתי: “אין זה סתם שנחיתת החירום הייתה בגרינלנד הרחוקה דווקא. היא הייתה יכולה להיות גם במקומות רבים אחרים”.
כשהרבי שאלו ‘איפה אתה בשבת?’ שלוש פעמים, אין זו סתם שאלה אלא יש בה עניין שצריך להסב את תשומת לבנו. מהסיפור הזה למדים שהרביים אינם רק נותנים ברכה, אלא מנהיגים שהברכה שלהם תתקיים.
צריכים להיזהר בכל מילה ומילה שהרבי אומר. צריכים למלא את דבריו בצייתנות.
שינויים ברבע שעה
יום אחד אמר לי הרבי להתקשר לאחד השליחים ברחבי העולם ולומר לו שיעלה מיד על המטוס הראשון שיוצא מהעיר שלו ויסע לעיר מסוימת, ולמצוא שם יהודי. התקשרתי לאותו שליח ולאחר זמן קצר חזר אלי ואמר כי בדק אצל סוכן הנסיעות, והמטוס הראשון שיוצא מלא עד אפס מקום.
מסרתי לרבי את הדברים והוא אמר שצריך לדבר עם הנהלת המטוס, כי לפעמים הם משאירים מקומות פנויים בשביל מקרים דחופים. השליח בדק אצלם אך עדיין התשובה נותרה בעינה: המטוס מלא. מסרתי את הדברים לרבי ושוב ביקש למסור לשליח להמתין רבע שעה ואחר כך שישאל את סוכן הנסיעות או הנהלת המטוס פעם נוספת. אחרי עשר דקות התקשר השליח בשמחה להודיע שמישהו ביטל את הטיסה שלו והוא קיבל את מקומו על הטיסה למרות שהיתה רשימת המתנה ארוכה.
מסרתי את הדברים לרבי שחייך ואמר: “האם הוא מבין למה אותו אדם ביטל את הטיסה שלו?!”
“שתחזור הביתה
בריא בגוף שלם!”
את הסיפור הבא שמעתי מיהודי שגר עכשיו בירושלים עיר הקודש, לא חסיד חב”ד.
פעם הוא תכנן לנסוע למקסיקו לקנות שם סחורה בשביל העסק שלו, ובדרך היה צריך לשהות בניו-יורק למשך יום אחד. הוא התקשר לחבר שלו, חסיד חב”ד שגר בקראון הייטס, ובקש להתאכסן אצלו. מובן שהחבר הסכים. לאחר שקיבל את פניו בשדה התעופה אמר לו החב”דניק בהתרגשות “הגעת ביום מיוחד! היום י’ שבט, יום ההילולא של הרבי הריי”צ ויום קבלת הנשיאות של הרבי. הלילה הרבי יתוועד ואני מציע לך להשתתף בהתוועדות”. האורח סירב בנימוס בתואנה שהוא מאוד עייף, אך המארח לא ויתר “מתי תהיה לך עוד הזדמנות להיות בהתוועדות אצל הרבי? תשכח מכל העייפות ותבוא”.
האורח הסכים לבסוף, וכשהגיעו השניים ל-770, החסיד הושיב את חברו על הבימה, בסמוך לרבי. לפני ההתוועדות הכין החסיד את חברו ואמר לו שלאחר השיחה הראשונה שאומר הרבי, נוהגים לקחת כוסית ראשונה של ‘לחיים’. האורח עשה כפי שהודרך, ביקש כוסית ‘לחיים’ כמו כולם, והרים אותה לכיוון הרבי. הרבי הסתכל עליו ועשה לו סימן שיגמור את כל הכוסית. אחר כך הרבי סימן לו שימלא כוס שניה ויגמור גם אותה. כשגמר את הכוס השניה, הרבי ציוה למלא כוס שלישית. הדבר היה תמוה למדי בעיני החסידים ששמו לב למתרחש, וכולם רצו לדעת מי זה האיש שכבר בתחילת ההתוועדות הרבי מורה לו לשתות שלוש כוסיות ‘לחיים’.
בהמשך ההתוועדות פנה שוב הרבי לאורח והורה לו לומר ‘לחיים’ עוד שתי פעמים, כך שבסך הכל שתה חמש כוסות במהלך ההתוועדות.
בדרכם הביתה הודה האורח לחברו החב”דניק על שלקח אותו להתוועדות ואמר שאף פעם לא שמע כאלו דברים נפלאים.
למחרת בבוקר, לפני שיצא לשדה התעופה, אמר לו החב”דניק: “תשמע, הרבי עומד עכשיו בבית הכנסת ומחלק דולרים לצדקה. אני מציע לך שתכנס אליו ותבקש ברכה להצלחה בנסיעה למקסיקו”. האורח הסכים לגשת אל הרבי אך כשעבר ליד הרבי, הרבי לא הגיב כלל לבקשתו. הוא חיכה בצד, וכשהרבי סיים לחלק דולרים, פנה אליו בשנית וביקש ברכה להצלחה. הרבי הסתכל עליו ואמר: “שהקב”ה יעזור לך שתחזור הביתה בריא בגוף שלם”… האורח קצת נבהל מדברי הרבי ושאל את החב”דניק איזו מן ברכה זו? החסיד לא הסתיר את הפתעתו ואמר שזו הפעם הראשונה שהוא שומע ברכה שכזו, וגם הוא איננו מבין את פשרה.
לאחר שבוע התקשר אלי החב”דניק ומסר לי מה שסיפר לו חברו: “כשהגעתי למקסיקו נסעתי לחנות ממנה הייתי צריך לאסוף את הסחורה. כשהייתי באמצע החשבון כמה אני חייב לבעל החנות, הדלת נפתחה פתאום, ושודדים עם מסכות על הפנים ואקדחים בידיים נכנסו פנימה ותבעו לקבל את כל כספינו. באופן שהפתיע גם אותי, יצא לי מהפה צעקה “רבי תעזור”! דקה לאחר מכן, נכנסו שוטרים באופן מפתיע, תפסו את הגנבים והחזירו לנו את כל הכסף”.
אמרתי לו “תשמע, אתה יודע איזה זכות היתה לך? מה היה קורה אם לא היית אצל הרבי, ולא היית מקבל את ברכתו ‘שתחזור הביתה בריא בגוף שלם?’ מי יודע מה היה הסוף? זה שהרבי ברך אותך, זה מה שעזר שחס ושלום לא יקרה לך שום דבר”.
הרבי נותן רשות
יום אחד התקשרה אישה למזכירות וסיפרה שבעלה חולה כבר כמה חדשים והרופאים לא מצליחים לעזור לו. היא שמעה שכשפונים לרבי מליובאוויטש, הוא יכול לתת עצה טובה. לקחתי ממנה את שם בעלה ושם אמו, ומסרתי לרבי את הפתק. הרבי ענה “להתייעץ עם רופא ידיד”.
כשמסרתי לאישה את הדברים, ענתה בייאוש “אבל כבוד הרב, היינו כבר אצל ארבעה רופאים ידידים וזה לא הועיל!” נכנסתי לרבי וחזרתי על דבריה והוא ענה: “תשאל אותה מתי היא הייתה אצלם? לפני שאמרתי לה או אחרי שאמרתי לה?
הרבי שמע בקול הרופא
פעם שמו לב אנשים המקורבים לרבי שהוא סובל מכאבים מאוד חזקים אך הוא לא מדבר על זה.
יום אחד קיבלתי טלפון מהרבנית ע”ה, והיא אמרה לי “אני מבקשת ממך שתגיד לרבי שיתן רשות לד”ר זליגסון לבדוק אותו. אני דיברתי איתו על כך, אך הוא לא הסכים”.
נכנסתי אכן לרבי ואמרתי לו שד”ר זליגסון כאן, והרבי הסכים שיכנס. מובן שקודם לכן הכנתי את ד”ר זליגסון.
כשיצא הד”ר מחדרו של הרבי שאלתי אותו “נו?” והוא אמר לי שהרבי סובל כאבים מאוד חזקים מאבנים. הוא נתן לרבי עצות מה לעשות, אך הרבי אמר לו “מי אתה שתתערב בענייני הקב”ה? אם הקב”ה נותן כאבים, סימן שיש סיבה לכך ואני צריך לעבור את זה”.
כיוון שלא היה לרופא מה לענות, הוא יצא מהחדר.
אמרתי לד”ר זליגסון “למה לא אמרת מה שכתוב בתורה “ורפא ירפא”, מכאן שנתנה רשות לרופא לרפא. הקב”ה נתן רשות ולכן אתה מתערב. הוא תפס את ראשו בשתי ידיו ואמר “אוי! שכחתי מזה”.
בין כה וכה הרבנית הגיעה ל-770 וסיפרתי לה מה קרה. היא הכניסה את הרופא בחזרה לחדרו של הרבי והוא אמר לרבי “שמעתי שהתורה נתנה רשות לרופא לרפא”.
ביום למחרת אמרה לי הרבנית שהרבי עשה את מה שד”ר זליגסון המליץ לו ובינתיים הוטב לו במקצת.
“איזה רחמנות הייתה עליכם אם היינו רק מה שאתם רואים”.
הצדיק רבי מרדכי מטשרנוביל דיבר פעם על גדלותם של צדיקים נסתרים. ניגש אליו אחד החסידים הזקנים ואמר לו “אנו בטוחים שבין החסידים שלך ישנם כמה צדיקים נסתרים, אולי תראה לנו אחד מהם?” נענה הצדיק אומר לו “אתה מביט כעת על צדיק נסתר”.
“אבל רבי” ענה הזקן “אתם הרי מפורסמים כגאון וכצדיק, אינכם נסתרים כלל”. ענה לו הצדיק: “כמה רחמנות הייתה עליכם אם היינו רק מה שאתם רואים”!
מהסיפור הזה למדים, שכל הגדלות והעניינים שאנחנו יכולים לומר על הרבי, זה לא הוא. הפנימיות של הרבי זה דבר שאי אפשר לדעת או לגלות. מה זה רבי? רבי זה למעלה מכל הבנה ומכל הסבר. אף אחד לא יכול להגיד מה זה ‘רבי’. כל מילה שהרבי אומר, פועלת כאן למטה בפועל ממש. לכן הרביים היו מאוד נזהרים בדיבורם, ואילו אנו מצדנו צריכים להיזהר ולהישמע לכל מילה ומילה שהרבי אומר.
שהקב”ה יעזור והרבי יתגלה, למטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו, ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה והשלימה!
(מתוך דברים שנאמרו בהתוועדות)