בימים אלה לפני שלושים שנה, יצא הרבי עם מבצע ‘עשה לך רב’ שהפך להיות אחד המבצעים ה

בימים אלה לפני שלושים שנה, יצא הרבי עם מבצע ‘עשה לך רב’ שהפך להיות אחד המבצעים המשפיעים ביותר (תרתי משמע) על חייהם של אלפי יהודים – שכל איש ואישה, בחור ונערה ואף ילדים, ימנו לעצמם משפיעים ומשפיעות שיסייעו להם לבחון את מצבם בעבודת ה’ * “בית משיח” מספר על המבצע ומרחיב את היריעה באינספור שאלות שמציקות לאנשים בנושא זה, כשהוא משוחח עם משפיעים, בודק בשיחות של הרבי ומבהיר את פרטי המבצע שהרבי מה”מ קרא לה “בקשה נפשית” * וגם – מוקד מיוחד של משפיעים שמחכים לטלפון שלכם… *

עצור רגע וחשוב: יש לך בעיה? יש קושי? מתלבט בקשר לענינים שונים בחייך? מרגיש שאתה תקוע בעבודת ה’ שלך ומשהו ‘לא זז’?

זו באמת בעיה. הרגש גם הוא נתקע, כי אתה מרגיש חסום, לא מתקדם. זה כבר מעיק עליך.

מה עושים?

עכשיו תחשוב שיש לך דמות, מישהו שאתה מעריך אותו, אוהב ומקבל את דבריו. הוא מכיר אותך, יודע את נפשך; יודע לזהות את חולשותיך כמו גם את החוזקות שלך. ואתה מגיע אליו עם הבעיה, והוא לא רק חכם ונבון מספיק, אלא יש לו גם כוח וסמכות רוחנית שהוא קיבל מהקב”ה ומהרבי. ממש ‘צינור’ מושלם בשביל להשפיע עליך רק דברים טובים.

בנוסף לכל, זה גם בלי כסף, כי הוא בעצם ה’עשה לך רב’ שלך. הוא המשפיע האישי שלך. מה יכול להיות טוב יותר מזה?

אם נחשוב על כך, לא רק מההיבט הרוחני, אלא מהצד התועלתי לאדם - זו אחת המתנות הגדולות והיפות ביותר שיכולנו לקבל מהרבי, שעודד אותנו לאמץ הלכה למעשה את דברי חז”ל במסכת אבות, “עשה לך רב”.

“אומר לך את האמת”, מספר לי אברך מאנ”ש שמטעמים מובנים ביקש שלא להזדהות בשמו. “הרבה שנים התקשיתי לבחור לעצמי רב. אני יודע שזו לא הבחירה כמו הקושי בעצם המינוי; מישהו שאצטרך לחשוף את עצמי בפניו והוא יאמר לי מה לעשות. כך ראיתי את הדברים.

“בשלב מסוים, עברתי תקופה לא–פשוטה של טלטלה רצינית, ואז הבנתי שאני צריך רב שיעזור לי להוציא את עצמי מהבוץ, כי אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. זה לא היה קל לי, אבל המציאות דחקה בי לעשות זאת - ומאז אני מברך את הרגע שבו קיבלתי על עצמי משפיע–רב שיסייע לי. זה לא כמו שחשבתי שמישהו שיכתיב לי את החיים. להיפך, זה מישהו שמכיר אותי היטב, את הצדדים הטובים שבי, והוא מעצים אותם, וגם עוזר לי לחשוב נכון, לברוח ממוקשים ולעקוף פינות לא נעימות בחיים”.

וכך מתאר אדמו”ר הריי”צ את מקומו של המשפיע בעולמה של החסידות:

“משפיעים אצל חסידים, הם דבר עיקרי בדרכי החסידות… דרכי החסידות הן זריעת השפע… כאשר הזורע [=המשפיע] הוא מומחה בעבודתו ואינו עצל במלאכתו.

“הכתר החסידי בעיירה היה המשפיע. איתו התייעצו בענייני עבודה, עמו נועצו כיצד להיפטר ממידה רעה ואיך להתרגל במידה טובה, באיזו סגולה נוקטים כדי שהתפילה תהיה תפילה, כיצד קוראים קריאת–שמע שעל המיטה.. מה’משפיע’ מקבלים סדר הכנה לקראת הליכה אל הרבי ל’יחידות’”…

הרבי מפציר: ‘עשה לך רב’

שלושים שנה חלפו מאז יצא הרבי מה”מ במבצע ובקריאה ‘עשה לך רב’. חודש מנחם אב תשמ”ו. למעשה, זו עצתם החכמה של חכמי ישראל, שכל אחד יקח לעצמו דמות שתוכל לסייע לו להתוות לו דרך בחייו, הן בפן הגשמי ועל אחת כמה הרוחני.

אז לפני שנספר על המבצע עצמו, כדאי קודם לקרוא את הדברים של הרבי בעניין, אלו דברים שמאירים את כל הנושא. ככה זה אצל הרבי.

בהתוועדות שהתקיימה בשבת קודש פרשת דברים תשמ”ו, עמד הרבי על דברי חז”ל אלו, והסביר כי אדם קרוב אל עצמו, ומסיבה זו הוא אינו יכול לסמוך על עצמו בפרט לא בענינים של צדקה ולימוד תורה. אשר על כן, הוא צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו לגדול ממנו, ולקיים את דבריו.

למי מכוון הרבי את קריאתו? - לכולם. כל אחד בלי יוצא מן הכלל: “טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה ‘עשה לך רב’, על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל’מבחן’ בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה’, גם בעניני הרשות, ‘כל מעשיך יהיו לשם שמים’ ו’בכל דרכיך דעהו’, ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא השוחד דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת ‘דין וחשבון’ לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה”.

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת ולא מצויה, ואנחנו החסידים הרי אוהבים ביטויים מיוחדים ולא שגרתיים של הרבי:

“הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו’) - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה “עשה לך רב”, ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל”מבחן” בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה’, אשר, על ידי זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור”.

יותר מכך, הרבי מוסיף כי גם מי שהוא גדול בתורה וביראת שמים וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, ימנה לעצמו רב למרות שהוא בדרגה פחותה ממנו. עצם העובדה שמישהו מן הצד רואה את מצבו, זה כבר יעזור לו לראות את הדברים בצורה בלתי משוחדת. באחת משיחות קדשו ציין הרבי, כי ידוע ומפורסם שאף לגאון מוילנא היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!

למעשה, לא הייתה זו הפעם הראשונה שהרבי עמד על הצורך ביישום דברי חז”ל אלו. שלושים ושלוש שנים קודם לכן, בשנת תשי”ג, הרבי דיבר על כך מפורשות בשיחה שנשא:

“יש החושבים שבנוגע לעניינים נמוכים יכולים הם בעצמם להבין ולהחליט, ובמילא אינם צריכים לשאול אודותם אצל “רב”.

“המשנה אומרת ‘עשה לך רב’, כל יהודי צריך שיהיה לו רב - ואילו הם חושבים שהכוונה בזה היא בנוגע לעניינים נעלים, אבל כשמדובר אודות עניינים פשוטים, מאמין הוא בעצמו, ואינו זקוק להשפעה של רב. ביכולתו לפעול זאת לבדו.

“ואף שעובר משך זמן ועדיין עומד הוא באותו מצב הנמוך - אף–על–פי–כן חושב הוא שלא כדאי ללכת בשביל זה ל”רב”. הוא ימתין “עד שיערה עליו רוח ממרום”, עד שיתעורר ביראה כדבעי, ויתקן כל מה שצריך לתקן - בכוח עצמו”.

ומה עושה מי שאינו מוצא לעצמו רב מתאים? גם אליהם פונה הרבי ולא נותן להם ‘הנחות’: “עליהם לדעת שזהו מעצת ופיתוי היצר. כי בודאי לא אלמן ישראל, ולא שייכת מציאות כזו שבין בני–ישראל לא יהיה אחד שיש לו אהבת ה’ ויראת ה’ יותר ממנו, ובמילא יכול הוא להיות עבורו ‘רב’. אלא שבשביל זה צריך להיות “עשה” (גם מלשון ‘מעשין על הצדקה’, כפיית ישות עצמו) ויגיעה - עליו להתייגע ולחפש, עד שימצא ‘רב’. כי, על עצמו אסור לו לסמוך, ובהכרח שיהיה לו רב. ו’יגעת ומצאת’ - אם יתייגע ויחפש באמת, ימצא רב”. (‘תורת מנחם’ תשי”ג חלק ז עמ’ 72–73).

חלפו עשרים וארבע שנים, ובשנת תשל”ז שוב עורר הרבי את עניין המשפיעים והמשפיעות. כדי לעודד את אנ”ש להיות משפיעים למבקשיהם, הורה הרבי להוציא לאור קונטרס ‘אהבת ישראל’ בהוצאה מיוחדת עבור המשפיעים. “בכל מקום שבו יגיעו דבריי אלו - בקשה הפצרה והתחננות (בכל לשון של בקשה ותחינה שרק אפשר לנקוט בו) שייסדו עניין זה בפועל ממש, ובאופן שכבר בחנוכה… תחל כבר השפעת המדריכים והמדריכים… ולאחר מכן יתפתח באופן דמוסיף והולך ואור… ובשמחה וטוב לבב”.

אולם נראה שהרבי לא היה מרוצה ממצב המשפיעים של ‘עשה לך רב’. בשבת קודש פרשת בא תשמ”ג, הסיח הרבי את אשר על ליבו: “כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי משפיעים בכל מקום ומקום… רציתי להוסיף בזירוז ועידוד עניין זה, ולכן, מכיוון שהודפס בשעתו “קונטרס אהבת–ישראל” ובו פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו… הודעתי שאחתום בחתימת ידי על קונטרסים אלו, ואתנם לכל אחד ואחד מה’משפיעים’ - ומאז ועד היום הנה מלבד מתי–מספר, לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה בחתימת ידי! למרות שהצעתי מעצמי!…”

‘עשה לך רב’ לחודשיים

הרבי הבהיר במשך השנים כי את בחירת הרב צריך אדם לעשות מרצונו הטוב, ולא על–ידי כפייה כלשהי. מאידך גיסא, הרב צריך להיות רב אמיתי שידריכנו בדרך הנכונה. אין לחפש דווקא רב שיהיה נוח ומקובל ומתאים לרצונו, שכן אוי ואבוי ל”רבנות” כזו, כי אם לקבלו בדרך כפייה וקבלת עול דווקא.

שאלת השאלות היא - מהם הקריטריונים לבחירת רב? גם על כך השיב הרבי על פי דברי חז”ל: “אם דומה הרב למלאך ה’ צבאות - יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו…” והרב פירט: תכונת המלאכים היא, שאין ביניהם קנאה, שנאה ותחרות, אלא אדרבה, ככל ג’ הסימנים דבני–ישראל בכלל, שהם “הרחמנים, הביישנים וגומלי- חסדים”, ויש לחפש רב כזה שסימנים אלו יהיו אצלו באופן הגלוי ונראה לעין כל.

מיד לאחר הוראת הרבי עמה יצא לעולם בימים אלה לפני שלושים שנה, יצא ‘וועד המימוש’ בפרסומות בקרב ריכוזי אנ”ש. כמו כן חולקו פתקים למילוי פרטים, על מנת שיוכלו למסור לרבי דיווח מרוכז על ביצוע בקשתו.

החוקר החסידי ר’ שניאור זלמן ברגר מספר אפיזודה מעניינת הקשורה לכך: “באותם ימים פנו שמונה עשר חסידים, רובם רבנים, משפיעים ושלוחים, אל ר’ זושא הפרטיזן בבקשה שישמש כ’עשה לך רב’ שלהם, והוא הסכים. זמן מה לאחר מכן ביקש ממנו גם המשפיע הנודע ר’ מענדל פוטרפס, אך ר’ זושא סירב בתואנה כי הרשימה מלאה… הוא נימק כי החליט לקבל מספר מסוים של מושפעים וכעת הרשימה התמלאה… בפועל, המושפעים שלו נהנו ממנו רק זמן קצר, שכן כחודשיים לאחר מכן, בחג הסוכות תשמ”ז, נפטר ר’ זושא באופן פתאומי”.

מאז הקריאה של הרבי - זינק הקשר האישי בין המשפיעים לחסידים והגיע לרמות שלא היו קודם לכן: אברכים ובחורים, זקנים וגם רבנים מינו משפיע אישי; עקרות–בית ונערות, תלמידות ואף מורות בחרו לעצמן ‘משפיעה’. אפילו הילדים של 30 השנים האחרונות, מכוונים ומודרכים למנות להם משפיע.

 

משפיע? משרה של רמ”ח איברים ושס”ה ימים בשנה

דומה, כי המבצע של הרבי ‘עשה לך רב’, למרות השנים הרבות שחלפו מאז נוסד, עדיין יש בו חלקים לוטים בערפל, והגיע הזמן לעשות קצת סדר: מתי שואלים את הרבי ומתי שואלים את המשפיע? מה עיקר האחריות של המשפיע, ומהי האחריות של המושפע? האם ה’עשה לך רב’, הוא כתובת לכל נושא ובעצם, מה ההבדל בין ‘משפיע’ ל’עשה לך רב’ האם ה’עשה לך רב’, הוא כתובת לכל נושא ובעצם, מה ההבדל בין ‘משפיע’ ל’עשה לך רב’? על שאלות אלו ועוד ננסה לפתור בשורות הבאות.

כדי לענות על שאלות מורכבות, פנינו אל הרה”ח ר’ זלמן נוטיק, משפיע בכל רמ”ח איבריו ושס”ה ימות השנה. מלבד מאות מושפעיו, והמושפעות של רעייתו שתחי’ - העומדים איתם בקשר הדוק - משמש הרב נוטיק משפיע, בכמה מישיבות חב”ד בארץ הקודש, מוסר שיעורי חסידות בטוב טעם ומתק לשון ומתוועד בחסד עליון.

“ההוראה ‘עשה לך רב’ חוללה מהפכות רבות, העיקרית שביניהם היא, שעד ההוראה, היו המשפיעים פונים מיוזמתם האישית אל המושפעים. ההוראה של הרבי חייבה את המושפעים לדאוג מיוזמתם, למנות להם משפיע, ולבוא להתייעץ איתו מדי פעם בענייני עבודת השם, מה שכמובן הפך את ההשפעה למשהו חזק יותר ומתקבל יותר.

יהיו שיאמרו, שההתייעצות התכופה עם המשפיע נוטלת מהחסיד את יכולת העבודה האישית. מה תאמר על כך?

“אדרבה: העבודה האישית מתבטאת בביצוע ההדרכה שהמשפיע נתן… העבודה האישית יכולה לבוא רק אחרי שיודעים מה צריך לעשות. לרוב, המושפע לא יודע מעצמו מה עליו לעשות ולוואקום הזה נכנס תפקידו של המשפיע, שמסביר למושפע מה ואיך עליו לפעול - אבל העבודה היא בהחלט, של המושפע, לא של המשפיע!”

יהיה מי שיטען: “אני לומד שיחות ומאמרים של הרבי, זוכה לקבל הדרכות ב’אגרות קודש’ והרבי מלמד ומורה–דרך בכל הנושאים ובכל התחומים. יש לי ‘ידידים מבינים’, ‘רופא ידיד’ ו’רב מורה הוראה בפועל’; לשם מה עלי לפנות למשפיע?” מה דעתך על גישה כזו?

“היא הנותנת. הרבי נתן הנחיות ברורות בנוגע לכך שצריך לשאול ‘עשה לך רב’. הרבי הדריך אותנו שיש סדר בדברים: אם לחסיד יש שאלה בעבודת ה’ או שיש לו ספק כיצד עליו לנהוג בחיים -  עליו לשאול את ה’עשה לך רב’. לעיתים, חלק מהבלבול בעבודת ה’ מתחיל מכך שחסיד מעמיס על עצמו דרגות שלא שייכות אליו, ומתפקידו של ה’משפיע’ להתאים את ה’אורות’ ל’כלים’; לדעת להעריך את כוחותיו ויכולותיו של מי שעומד מולו; לבחון את מעמדו ומצבו ולהתאים את אותה הדרגה שעליה למד במאמר או בשיחה וברצונו להגיע אליה - למצב הרוחני שלו!”.

המשפיע אמור להתערב בשאלות חינוך הילדים, בשלום–בית, בהכרעות על מציאת מקום–עבודה וכדומה?!

“באופן טבעי, צריך המשפיע לעזור למושפע שלו בכל תחום שהוא, הן האישי והן המשפחתי, אבל, כאמור, לא זו עיקר עבודתו ואחריותו של המשפיע. לעיתים, יכול המשפיע לענות על נושא של מציאת מקום–עבודה, למשל, היות והוא אובייקטיבי ורואה מהצד, דברים שמי שבא להתייעץ ונמצא בתוך הסיפור לא יכול לראות.

“לפעמים”, מודה ר’ זלמן, “עם כל האובייקטיביות של המשפיע - ישנם דברים שלא יכולים להיות מוכרעים על ידו. לא אחת יש ‘נעלמים’, שלא יכולים להיות מוכרעים על ידי חסיד ורק רבי יכול להכריע בזה, ולכן יאמר המשפיע למושפע: תשאל את הרבי”.

“למשפיע צריכה להיות תכונה של ‘ביטול’” - מטעים ר’ זלמן - “והוא יכול לומר כששואלים אותו בשאלות שלא בתחום הבנתו, ‘אינני יודע’ או ‘אני לא מבין בזה’, ולהפנות למישהו מקצועי שמבין בתחום. או אז, כאשר פונים לאיש המקצוע בעקבות הוראתו של המשפיע -  יש בזה את ה’סייעתא דשמיא’ שיש למשפיע בכוחות של הרבי מלך המשיח”.

גם אם מדובר במאמן אישי (קאוצ’ר) או פסיכולוג?

הרב נוטיק לא מתבלבל: “תפקידו העיקרי של משפיע הוא לקדם את המושפע בענייני עבודת ה’ ובזה יש לו סייעתא–דשמיא. אם המשפיע מרגיש שהקושי של המושפע בעבודת ה’, נובע מקושי נוסף של בעיה רגשית כזו או אחרת, והמשפיע בעצמו לא יודע איך להתמודד עם זה -  המשפיע צריך להפנות אותו לקאוצ’ר, פסיכולוג, יועץ זוגי או כל גורם אחר שלדעת המשפיע, מומחה בתחום הדורש טיפול אצל המושפע”.

הרב זלמן נוטיק טורח לחדד את ההבדל בין משפיע למאמן–אישי: “המאמן האישי לא מתעסק כלל בענייני עבודת ה’. תפקידו הוא לפתח את אישיותו של האדם; ללמד אותו להוציא את הכוחות הפנימיים מהעלם אל הגילוי; לגלות את היכולת שלו להתמודד עם החברה; לדעת לקבל בעיה כאתגר וכדומה. לעיתים רחוקות בלבד, ישפיע הדבר ישירות על עבודת ה’. בנושאי עבודת ה’ כאמור, פונים למשפיע”.

הרב נוטיק בהחלט מעודד את ההורים לספר לילדיהם על כך שהם מתייעצים עם ‘עשה לך רב’: “כאשר הילדים יודעים שגם לאבא הגיבור והיודע–כל, יש משפיע אישי, איתו הוא מתייעץ בענייני עבודת ה’, נחקקת אצלם באופן טבעי התובנה, שכל אחד צריך משפיע כי הוא לא אובייקטיבי כלפי עצמו ומשוחד באהבת עצמו. ההבנה הזו תקדם אותם בחינוך החסידי וברצון למנות לעצמם משפיע אישי”.

ההצלחה של מוקד המשפיעים

בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב המבצע שחוגג בחודש זה שלושים שנה. מי שאחראי על המהפכה, הוא הרב שמעון יהודה פיזם, מנהל “התאחדות החסידים” ולצדו מנהל הפרויקטים של הארגון, הרה”ח ר’ שניאור גורפינקל, שעשה עבודה אדירה להקים את המוקד בסיועו של ר’ מנשה אמיתי.

“ה’ זיכה אותנו להתעסק עם ענין שהרבי קרא לו “עניין נפשי” (והרבי אף התבטא שאין לו מילים לבטא מה שהוא מרגיש מאשר “בקשה נפשית”). כיוון שזו בקשה שכל כך חשובה לרבי, הרגשנו צורך לסייע לאנשים למלא את ההוראה הזאת”.

בעקבות זאת, הקים “התאחדות החסידים” בי’ שבט תשע”ד, בו מלאו 64 שנים לנשיאותו של הרבי, מוקד מיוחד שבו יושבים 64 משפיעים שעונים לפונים על שאלותיהם השונות ומורים להם דרך. “זו מהפכה של ממש”, מודה הרב פיזם, “מהפכה שנעשתה בסיועו הרב של ר’ יעקב לנצ’נר ומשפחתו שסייעו בהקמת המערך הטכנולוגי של המוקד הטלפוני”.

מה בעצם המטרה בהקמת המוקד?

“להנגיש את המשפיעים למושפעים. כל חסיד שרוצה להתייעץ עם משפיע, מוזמן להרים טלפון ולשוחח עם המשפיע שהוא בוחר בו בהתאם לשעות המסודרות. יש לא מעט אנשים שמהססים להתקשר למשפיע כדי שלא להפריע לו, והמוקד למעשה נתן אפשרות לאנשים להגיע בנוחות למשפיעים”.

לא מעט שיחות מקבל המוקד מדי חודש בחודשו. אמנם בתקופה הראשונה נרשמו אלפי פניות בחודש, בגלל החידוש בדבר, אבל גם כיום יש בין 500 ל–700 פניות מדי חודש דרך המוקד, “מלבד שיחות שנעשות ישירות אל המשפיע”.

אחד המשפיעים הקבועים שמשיבים לפונים, הוא הרב אפרים מיפעי, שמקבל לא מעט פניות, מסייע ומכוון אנשים למצוא פתרונות בעבודת ה’. “מאז שהחלה התעמולה בנושא ‘עשה לך רב’, וביחוד מאז פתיחת המוקד - אני רואה תהודה רבה בקרב אברכים חסידיים שמשוחחים אודות הענין ומעדכנים זה את זה ‘מתי משפיע פלוני עונה’ ו’באיזו שעה אפשר להשיג את משפיע אלמוני’. ברור שלפעולה זו יש השפעה מרחיקת לכת על נפשות האברכים ובני ביתם”.

בפיו של הרב מיפעי גם דוגמה מוחשית לתועלת שבמינוי רב אישי: “פעם אחת התקשר אלי אברך שלא הכרתי אותו לפני כן. הוא החל לשוחח איתי על הבעיות הרבות שהוא נתקל בהן, בכל תחום: פרנסה, שלום–בית, חינוך הילדים ומקום המגורים.

“התעניינתי בכל הפרטים, ועמדתי איתו בקשר במשך יומיים–שלושה עד שפתרנו את כל הדילמות אחת לאחת! אמרתי לו ‘למרות שאיני מכיר אותך, נראה לי שבנושא זה עליך לעשות כך ובנושא ההוא לפעול אחרת’. האברך התרגש מאוד והודה לי מכל הלב. זו פעולה אחת קטנה–גדולה מתוך רבות.

“סיפור נוסף, שימחיש את העוצמה של הפניה למשפיע: יהודי מאנ”ש פנה אלי לאחר שפיטרו אותו מהעבודה בגיל מבוגר. שוחחנו והוא קיבל על עצמו החלטה טובה להתייעץ איתי כמשפיע, וכבר בשיחה הראשונה ביקשתי ממנו לכתוב לרבי, ועד שיתקבל לעבודה חדשה-  נלמד תורה בחברותא בכל בוקר אחרי התפילה.

“ביום שישי הוא כתב לרבי, וביום ראשון, כשלמדנו ביחד הוא כבר הודיע לי שקיבל שלוש הצעות עבודה… ביום רביעי באותו שבוע הוא כבר היה בעבודה אחרי תפילת שחרית. הפסדתי חברותא”… צוחק הרב מיפעי.

מה אתה למד מכך?

“שכאשר חסיד מקבל על עצמו את עולו של הרבי וממנה לעצמו משפיע, יש לו כבר את הסייעתא דשמיא הגדולה ובאופן של ‘עד מהרה ירוץ דברו’. כשחסיד מתייעץ עם משפיע כי זו ההוראה של הרבי - הרבי לוקח על כתפיו הרחבות את דאגותיו וקשייו של החסיד ומוציא אותו מן המיצר אל המרחב. צריך רק ‘להרים טלפון’ ולהתייעץ…

גם מקים המוקד הרב פיזם נחשף לסיפורים רבים המעידים על הצורך הרב בקשר שבין מושפע למשפיע: “היה יהודי מבוגר מאנ”ש שחזר מ–770, כולו ב’אורות’, אולם חלפו כמה ימים והוא חווה נפילה רוחנית לא פשוטה. הוא ממש לא מצא את עצמו. כשקיבל הודעה בסלולרי שלו על מוקד ה’עשה לך רב’ שהקמנו, החליט להתקשר ולנסות לקבל עזרה. ואכן, המשפיע בצד השני של הקו, נתן לו כמה עצות וטיפים איך לשמר את ההרגשה המיוחדת של 770 גם בחיי היום יום. הוא המליץ לו ללמוד כל יום עניין שקשור ל–770 או בית רבינו שבבבל, מה שנתן לו חיבור אמיתי למציאות”.

הרב פיזם, במלוא הכנות, האם דרך זו של להתקשר למשפיע שיושב במוקד, זו הייתה הכוונה של הרבי ב’עשה לך רב’?

“התשובה היא לא! הרבי רוצה שה’עשה לך רב’ יכיר באופן אישי את האדם ויבחן את מעמדו ומצבו בתורה ובצדקה לפי יכולותיו. הרצון שלנו היה להעלות את הנושא למודעות על סדר היום. רוב אנ”ש ממילא יש להם משפיע ורב שמנחים אותם באופן אישי מתוך היכרות, אבל אנחנו רצינו לסייע לאלה שאין להם משפיע אישי, שיהיה להם משפיעים באופן נגיש כדי לקיים את ההוראה הנפשית של הרבי בעניין. אבל ברור שהרבי רוצה שכל אחד ימנה לעצמו רב אישי שאתו הוא יישב פעם בחודש או חודשיים וידון איתו בענייניו בצורה רצינית, ולא שאלות מזדמנות מדי פעם דרך שיחת טלפון למוקד”.

מה שואלים משפיע, ומה לא?

במסגרת כתבה זו, חשוב לחדד ולהבהיר את מקומו של המשפיע בחיי המושפע - האם כל שאלה בחיים צריך להפנות אל המשפיע? אלו שאלות לא צריך להפנות למשפיע אלא לאנשים ‘ברי סמכא’ אחרים? על כך השיב הרבי מה”מ בעצמו באחת משיחות קדשו:

“אמנם, מצד חושך העולם (מלשון העלם והסתר), יכול להיות, שלמרות כל ההוראות ברורות שב”תורה אור” - עדיין יהיה “מבולבל” ויפלו לו ספיקות וכו’;

והנה, מכיוון שאין בלבוליו וספיקותיו משחררים אותו (חס–ושלום) מחיובו “לשמש את קוני” (אף אם הספק מוצדק על–פי תורה), כי הרי זה חיוב תמידי על האדם (“אדם לעמל יולד”) - אם–כן, בוודאי שהתורה הורתה לו דרך להתיר כל ספקותיו ובלבוליו, שיוכל לשרת את קונו מתוך מנוחה והתיישבות.

בנוגע לרוב העניינים, יכולים למצוא פתרון על–פי המענה הכללי המיוסד על הוראות התורה:

בענייני רפואה - כעצת רופא מומחה. ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי, ויעשו כדעת הרוב; ומה טוב - רופא ידיד, שמתעניין בטובתו או - שניהם יחד.

בענייני פרנסה והסתדרות - כעצת ידידים מבינים, על–פי מה שנאמר “ותשועה ברוב יועץ”, היינו, שצריך להיות “מבין”, שאז יכול להיות “יועץ”, ו”ברוב יועץ”, מיעוט רבים - שניים, ו”ידידים” - שחפצים בטובתו, שלכן, יתבוננו כדרוש במצבו ויתנו לו עצה הוגנת.

ובענייני עבודת ה’, תורה ומצוותיה - וכיו”ב, לשאול רב מורה–הוראה (או בית- דין) שבעירו כולל “משפיע”, כהוראת המשנה “עשה לך רב”.

ובשיחת ב’ אדר תשמ”ח הורה הרבי שבכל ענין וענין, הן בענינים הפרטיים והן בענינים הכלליים, יש להתנהג על פי הוראות הבד”צ של רבני ליובאוויטש (“חסידישע רבנים”) בכל מקום ומקום, שכיוון שלומדים נגלה וחסידות, הרי הם משלבים נגלה ופנימיות. ובפרטיות - לשאול אצל שלושה רבנים, או אצל אחד מהם (בפרט בעניינים שמצד צניעות וכיוצא–בזה אי–אפשר לדבר עם שלושה) - שהוא יתדבר גם עם השניים, וישיב בשם כולם.

הקב”ה מסייע במציאת ‘משפיעים’

כשהרבי דיבר על עניין המשפיעים בשנת תשל”ז, הוא הוסיף וציין כמה פרטים פרקטיים וחשובים. כדאי להביא אותם כאן:

1) לתפקיד זה נדרש פרנס לפי הדור, וכן דור לפי הפרנס, ובפרט בימינו אלו - יש לבחור (או במקביל להתנדב) יהודי אשר על–פי ההשערה ראוי להיות משפיע, ולאו דווקא באופן הכי גדול ובשלימות הדבר.

2) ולהוסיף: כמאמר רז”ל “לא שררה אני נותן לכם - אלא עבדות אני נותן לכם כו’ .

3) תפקיד זה יבוצע בדרכי נועם ובדרכי שלום, מתוך אמת ושלום וקירוב הלבבות וקירוב אחים אמיתי, מתאים להמבואר בקונטרס ‘החלצו’ (“הידוע ומפורסם”).

4) ובמיוחד כאשר הולכים בכוח המשלח, שהם רבותינו נשיאינו, החל מבעל השמחה והגאולה, וממלאי–מקומו עד לנשיא דורנו כ”ק מו”ח אדמו”ר… אשר עניין זה מתחיל מהמאור הגדול הבעש”ט… ובסיוע רבותינו נשיאיו, יחד עם זכות הרבים!

5) בוודאי יתברר במשך הזמן מי ראוי יותר ומי מתאים וצריך להיות משפיע.

6) אין מניעה שיהיו כמה (שניים או שלושה) משפיעים, אם בחלוקה לפי בתי–כנסת, או בהתאם לתחומים - תורה, עבודה וגמילות–חסדים.

7) דבר ברור שה’ יתברך לא ייטוש צאן מרעיתו, וידאג ויבטיח שבכל מקום ומקום יימצא משפיע ומדריך ברוח ועל–פי תורת רבותינו נשיאינו, ומברכו בהצלחה רבה ומופלגה בעבודת ההשפעה וההדרכה.

 8) זכותו של המשפיע גם בזה שנעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה.

משפיע חייב גם ניסיון חיים

מסתבר שלא הכל פשוט ולא הכל ‘גלאט’ בנושא של ‘עשה לך רב’, למרות שבבסיסו הוא מועיל ונהדר.

בשנים האחרונות ישנה תופעה של אברכים (או נשים - כמשפיעות) צעירים שנבחרים לשמש כמשפיעים ‘עשה לך רב’ עבור אחרים. אברכים אלו שחודרים בלהט חסידי, עדיין נשמתם יוקדת את יקוד 770, מעבירים המון רגש חסידי לצעירים אחרים ומסייעים להם בדרכם בעבודת ה’, כמו גם בהכוונה בתחומים שונים של החיים.

תופעה זו כשלעצמה, מבורכת מכמה סיבות: מצד גודל מעלת אהבת ישראל, בבחינת איש את רעהו יעזורו וכו’. ומעבר לכך, יש גם קיום ההוראה של אדמו”ר הזקן בפתיחה לספר התניא, בו הוא מציין את גודל העונש של מי שיכול לסייע לזולת ונמנע מכך באמתלאות של ענווה מזויפת, ומאידך גיסא ברכתו של אדמו”ר הזקן “לשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב”.

“יחד עם זה יש להבהיר דבר חשוב”, מסייג המשפיע הרב זלמן נוטיק המשמש כמשפיע להרבה מאד אנ”ש, אברכים ובחורים.

“ישנם דברים שרק ניסיון החיים יכול לתת את האינדיקציה הנכונה ואת המבט הנכון איך וכיצד לענות על שאלות מסוימות. אלו שאלות שצריך בשבילם לא רק חכמה אלא גם ניסיון, וכפתגם הידוע ‘אין חכם כבעל הניסיון’. לא כל מה שכתוב בספרים, יכול להתאים לכל אחד. לעתים, תשובה שאתה שולף מתוך ‘אגרות קודש’ או שיחות של הרבי, או הרגש חסידי כזה או אחר שמפעם בתוכך והמשפיע מנסה להעביר אותו הלאה, למושפע שלו, יכול להסב נזק לאותו אדם, או אפילו לפעמים לזוג צעיר. הללו, אמנם צריכים את אותו עיקרון חסידי, אך בשעת מעשה, הם צריכים את אותו רעיון ברובד נמוך יותר באופן שיותאם להם. יש משפיעים חסרי ניסיון, שחסרים ביכולת האבחנה הנכונה של כלי הזולת להכיל את ההוראה של הרבי. אי אפשר ‘להנחית’ עליהם את מה שהרבי אומר, כי לפעמים זה יכול לגרום נזק.

“יש יכולות שמקבלים רק על ידי ניסיון מתמשך הבא על ידי גיל ו’השתפשפות’ שה’עשה לך רב’ עצמו חווה ועבר”.

זו אמירה לא פשוטה. תוכל לתת דוגמה למשל?

“בהחלט. לא מזמן הגיע אלי מקרה: זוג צעיר בא למשפיע של הבעל כדי להתייעץ עמו, האם לנסוע לרבי לחודש תשרי הקרוב, שזה זמן קצר מידי אחרי חתונתם. לעתים הלהט החסידי של אותו משפיע צעיר דוחף אותו לענות תשובה חיובית, כי מה יכול להיות יותר נפלא מלהתחיל את החיים מאשר שהייה של חודש ימים במחיצתו של הרבי מה”מ? אבל ה’כלים’ של אותו זוג צעיר, במרבית הפעמים, עלולים להיסדק ולעתים גם להישבר מול האורות הגדולים. ייתכן דווקא והם צריכים לעבור את שנת ההסתגלות הראשונה במציאות שקטה וסולידית יותר, ומאידך, ייתכן והנסיעה כן יכולה להיות חיובית ולהביא ברכה לחייהם של הזוג הצעיר.

“זו דוגמה מוחשית שמשפיעים צעירים צריכים לפחד לפני מתן תשובה החלטית בעניין כזה”.

מה אתה מציע למשפיע צעיר שקיבל שאלה כזאת?

“עליו להתייעץ עם משפיעים בוגרים ומנוסים יותר, ולהביא בפניהם את הנתונים ולא להחליט בעצמם - כל זאת כאמור, מבלי לגרוע בחשיבות התופעה של אנשים עם כוחות צעירים ורעננים לשמש כמשפיעים, מתוך אמונה אמיתית במציאותו של הרבי ובדאגתו למשפיע ולמושפע כאחד. ובוודאי הרבי ינחה את כולם בדרך הטוב והישר”.