בהתקרב יום הבהיר י”א ניסן, יום בו כל חסיד חושב כיצד להגביר את רגש ההתקשרות ואהבה

בהתקרב יום הבהיר י”א ניסן, יום בו כל חסיד חושב כיצד להגביר את רגש ההתקשרות ואהבה לרבי מלך המשיח, מפרסם “בית משיח” לראשונה ויכוח נוקב שהתקיים בין חסידים - האם מותר לכהן–חסידי לחשוב במיוחד על הרבי בעת ברכת כהנים? • וגם: מה הכריע אדמו”ר הריי”צ בעניין • מתוך “תיק כהן רפאל נחמן”

השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. למרות זאת, קבוצה גדולה של חסידים ישבו סביב שולחנות עץ ישנים בבית הכנסת החב”די הוותיק ברחוב נחלת בנימין, בטבורה של תל אביב.

ניגון עתיק מעורר–נפש רדף אמירת ‘לחיים’, וכוסית אחת אחרי שיחה רוויית ערגה מפי אחד המתוועדים שעורר את אחיו החסידים בענינים שעל הפרק. מעל הכל ריחפה רוח של גאולה, לכבודו של יום - חג הגאולה י”ט כסלו תש”ד.

זה לצד זה ישבו חסידים שעוד זכו להסתופף בליובאוויטש בצלו של אדמו”ר הרש”ב וכן חסידים צעירים אשר החלו את דרכם החסידית באותן שנים.

ברכת כוהנים לרבי?!

כשאומרים ‘לחיים’ נפתחים הלבבות, והחסיד ר’ רפאל, פולע, כהן פותח את פיו ומשתף את חבריו בסוד כמוס השמור עמו. וזה דבר הסוד: בכל פעם שהוא חולץ נעליו ועולה לברך את עם ישראל באהבה בברכת כהנים, הרי הוא ממקד את מחשבתו במיוחד לברך את הרבי, הלא הוא כ”ק אדמו”ר הריי”צ.

משסיים ר’ פולע לדבר, פתח את פיו דוד–רעייתו, החסיד הנודע ר’ מיכאל דבורקין.

“איי, איי,” קולו מתנגן, “טועה אתה ידידי היקר” הוא פונה לעבר אחיינו ר’ פולע. “ברכת כוהנים אינה אמורה להיות לאיש אחד, יהא אשר יהא, אלא כוונת הכהן צריכה להיות מכוונת לכלל ישראל, ואם מתכוון אתה רק לאדם אחד - הרי אתה מועל בשליחותך ככהן”. ר’ מיכאל דבורקין, חסיד נלבב ובעל רגש, מצליף בלשונו בר’ פולע כדרך חסידים אחרי ‘לחיים’ בשעה שבין אשמורה ראשונה לשניה, ומרחיב בדברים כהנה וכהנה.

ר’ פולע, שלא כהרגלו, נבוך.

ימים אחדים לאחר מכן, ישב והעלה את הדברים על הכתב בצורה מסודרת, ושגרם לאדמו”ר הריי”צ. הוא פרש במכתבו את נושא הויכוח וטענות הצדדים כמו גם את אמירתו החריפה של דודו, כי הוא מועל בשליחותו ככהן.

המכתב התעכב זמן רב בדרך נוכח מאורעות מלחמת העולם השניה שהייתה אז בעיצומה, מה שהשפיע על משלוחי הדואר. תשובתו של הרבי הריי”צ אליו, נכתבה בו’ באדר תש”ד.

באגרתו מבאר אדמו”ר הריי”צ, כי בקיום המצוות יש כוונה כללית וכוונה פרטית, ולכן כדי לקיים את מצוות ברכת כוהנים, יש לכוון בעת הברכה ואמירת הפסוקים שמברכים את כל עם ישראל, אך ניתן גם לכוון בכוונה פרטית על יהודי מסויים:

“מה שאמר לו ידידי עוז דודו וו”ח אי”א ר’ מיכאל שי’ דווארקין בענין הכוונה בברכת כהנים, הנה הסגנון ‘מועל בשליחות’ חס ושלום אינו חל על אחת מהכוונות הפרטיות שמכוונים בשעת קיום מצוה כמבואר בדא”ח אשר שתי כוונות ישנן בכל מצוה ומצוה, כוונה כללית שהיא ציווי הבורא יתברך וכוונה פרטית שהיא בתפילין למשל המשכת ד’ מוחין.

“וככה הוא גם במצות ברכת כהנים, הכוונה כללית היא לקיים מצות הקב”ה לברך את כל ישראל באהבה מתוך אהבה ובאהבה היינו אהבת ישראל. והכוונה פרטית היא אשר ימלא השם יתברך את כל מחסוריהם של ישראל בגשמיות בבריאות הנכונה ובפרנסה טובה ובזרעא חיא וקיימא וברוחניות בקיום מצות מעשיות בקביעות עיתים לתורה בתיקון המידות באהבת ישראל ובעבודה שבלב”.

אדמו”ר הריי”צ מסביר כי הכוונה הכללית היא בעת ברכת המצווה והכוונה הפרטית היא בשעת אמירת הפסוקים ‘יברכך’, ‘יאר’, ‘ישא’ ובהם צריכים לכוון על כלל ישראל. אבל אם לכהן המברך יש מי שהוא קרוב אליו - בין קירוב גשמי ובין קירוב רוחני - שהנו בעל יסורים באחד הענינים בחולי, בעוני, במאסר וכו’, הוא צריך ומחוייב להזכירו במחשבת כוונתו הפרטית, אם כי רק במחשבה ולא בדיבור. אולם לאחר אמירת “ריבונו של עולם” הנאמרת אחר ברכת כוהנים, צריך להזכיר בפירוש “ישלח רפואה” או שאר דברים החסרים, לפלוני בן פלוני (האגרת נדפסה בשמועות וסיפורים, יגדיל תורה ואג”ק אדמו”ר הריי”צ חלק ח אגרת ב’ רצט).

מפליא ששמונה שנים לאחר מכן, באגרת ששיגר הרבי מה”מ (מיום כ”ח בתשרי תשי”ב) לר’ פולע כהן, מודה לו הרבי על כך שמכוון את שמו בעת ברכת הכהנים “ת”ח ת”ח על שמכוון שמי בברכת כהנים, ועל קיומו מרז”ל, הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, ויהי רצון שיקויים בו בטוב הנראה והנגלה הבטחת הקב”ה ואני אברכם, ובתוספתו שהיא מרובה על העיקר”.

במכתב זה הרבי מוסיף ומבקש כי יודיע לו את הכוונות בברכת הכהנים כפי שכתב לו הרבי הריי”צ, אך שולל אפשרות “לכוון בברכת כהנים למי שנסתלק כבר”.

אגרת לשזר

עשרים שנה חלפו מאז.

באחד הימים ביקר ר’ פולע בלשכת הנשיא אשר בירושלים, שם כיהן באותה תקופה מר זלמן שזר. במהלך ביקורו, סיפר לשזר על הסיפור האמור. שזר התעניין נוכח הדברים, ור’ פולע הבטיח לשגר לו את אגרתו של הרבי.

ואכן, בי”א במנחם אב תשכ”ד, שיגר ר’ פולע לשזר העתק מאגרתו של אדמו”ר הריי”צ בצירוף מכתב שלו.

הנה מכתבו של ר’ פולע מתוך ארכיון המדינה:

ב”ה. אור ליום ב’ י”א מנחם אב תשכ”ד, מוצאי תשעה באב יהפך לנו לשמחה

לכבוד ידידנו נשיא מדינת ישראל ר’ שניאור זלמן וכו’, שזר

שלום וברכה.

הבאתי לו העתקת מכתב כ”ק אדמו”ר [הריי”צ] זי”ע אלי, שהבטחתי להביא בהיותי אצל כבוד מעלתו. פרשת המכתב הוא מענה על מכתבי שכתבתי אז אל כ”ק אדמו”ר זי”ע בענין ההתוועדות שהיה בליל י”ט כסלו בשנה ההיא - תש”ד - בבית הכנסת נחלת בנימין בתל אביב, שהמדובר היה בענין אהבת רבי וחסידים ואמרתי אז שבעת ברכת כוהנים הנני מכוון לכ”ק אדמו”ר ואמר לי אז דודי ר’ מיכאל ז”ל דבורקין, שהנני ‘מועל בשליחותי’, חס ושלום. וזה כתבתי אז לכ”ק אדמו”ר זי”ע וזהו המענה.

דרך אגב העתקתי לכבוד מעלתו עוד מכתב יקר מכ”ק אדמו”ר זי”ע שבודאי כבוד מעלתו יהנה מזה.

רפאל נחמן כהן.

למכתב זה צורף העתק בכתב יד מאגרת אדמו”ר הריי”צ ששיגר אל אחד מחשובי החסידים בדור הקודם - הרב מרדכי חפץ הי”ד. באגרת זו מספר הרבי על דברי אביו, הרש”ב, בשעה שהלכו יחד בעיר מענטאן, צרפת. בשיחה זו דיבר הרש”ב באוזני בנו על הנחיצות בלחשוב חסידות לפני התפילה בטלית ותפילין. לאחר זמן השתתק אדמו”ר הרש”ב והמשיך ללכת עם בנו כשהוא עטוף בהרהורים. פתאום ניעור מרעיונותיו העמוקים ופנה לבנו: “יוסף יצחק, שמע! כל המעלות הללו שמנינו בענין של לחשוב חסידות בטלית ותפילין לפני התפילה, הן אצל חסידים והן אצל צדיקים, כל זה אינו בערך לגבי המעלה הנפלאה שהקב”ה מזכה ומקבלים חוש והנאה לעשות טובה ליהודי” (אג”ק אדמו”ר הריי”צ חלק ג’ אגרת תשנז).

נראה שבאגרת זו, ביקש ר’ פולע להבהיר לשזר, עד כמה חשובה העשיה שלו למען חסידות חב”ד בשנים ההן. ואולי היה זה קשור לאירוע המרגש שהתקיים אך חודש ימים קודם לכן - הנחת אבן הפינה לקומפלקס בית שזר בכפר חב”ד, הקרוי על שמו של שזר שהיה אחד התומכים העיקריים בבניינה של כפר חב”ד.

התקשרותו של חסיד

לאחרונה מפרסם גנזך המדינה תיקים רבים הקשורים לפעילויות שונות שהיו לפני עשרות שנים בין אישים בכירים שונים.

לאחרונה פרסם הגנזך את “תיק כהן רפאל נחמן” במסגרת תיקי “לשכת הנשיא פניות אזרחים”. התיק הועלה לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה, על פי בקשת כותב השורות. מהמכתבים בתיק זה ניתן ללמוד על דרכי ההתקשרות של חסיד לרבו.

על אודות התיק עצמו, מסופר בגוף הכתבה, אך מן הראוי לייחד מילים אחדות על דמותו החסידית של ר’ רפאל, פולע, כהן.

ר’ פולע היה ידוע כמקושר באמת לרבותינו נשיאינו. הוא זכה להיות משמש בקודש אצל אדמו”ר הרש”ב, ומהחסידים הנלהבים של אדמו”ר הריי”צ והרבי מלך המשיח. את כל חייו מסר עבור ענייניהם של רבותינו נשיאנו.

ידוע הסיפור אשר בעת התוועדות בבני ברק, התבטא בפני תלמידי ישיבות לא–חב”דיים, כי החזון איש מקנא בילד שלומד חסידות. דבריו אלו עוררו רעש גדול, עד שהרבי נדרש לכך במהלך פארבריינגען, וסיפר כי הדואר הישראלי הרוויח הרבה כסף ממשלוח המכתבים מארץ הקודש בגין פרשיה סוערת זו…

שמו של ר’ פולע מוזכר גם ברשימת כספי תמיכה ששיגר אדמו”ר הריי”צ לרבנים ברוסיה, וליד שמו של ר’ פולע מצויין “פ”ש” דהיינו אדמו”ר הריי”צ דאג לו לפידיון שבויים בעת מאסרו הידוע בשנת תר”צ. מה לנו יותר מכך, שכאשר נסע לארץ הקודש עם משפחתו, שיגר אדמו”ר הריי”צ במיוחד את חתנו - הרבי מה”מ - לתחנת הרכבת כדי לדאוג להם. והרבי הגיע לתחנת הרכבת כשבידיו שוקולד עבור ילדיו הקטנים…

 

מקורות: אגרות קודש אדמו”ר הריי”צ, כ”ק אדמו”ר מה”מ, שמועות וסיפורים, מאחורי מסך הברזל וארכיון המדינה.