בתי הכנסת מתמלאים בבעלי בתים מאנ”ש שיושבים ועוסקים בלימוד תורה, מתפלפלים בסוגיות

בתי הכנסת מתמלאים בבעלי בתים מאנ”ש שיושבים ועוסקים בלימוד תורה, מתפלפלים בסוגיות בנגלה בחסידות ובהלכה כבחורי ישיבות צעירים >> לקראת שבת נח בה לומדים את מאמרי החסידות על ענין ‘מים רבים’ שהם טרדות הפרנסה שלא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת שיש בכל נפש מישראל, יצאנו לבדוק את היקף התופעה וחזרנו עם תמונת מצב מעודדת על עשרות שיעורים וכוללי ערב לאנ”ש הפזורים בכל קהילות אנ”ש << על המהפך בחייו של האברך מכפר חב”ד, כי הם חיינו ואורך ימינו

אולם התפילה של ‘מענדל’ס שול’ בכפר חב”ד דמה יותר ל’זאל’ ישיבתי. עשרות אנשים יושבים בחברותות, רוכנים על גבי ספרים ומרוכזים לגמרי בלימוד. קול התורה מהדהד בין כתלי בית הכנסת שהפך לבית מדרש. מידי פעם הבהונות מתנפנפים, הקולות עולים, דיונים מתלהטים, עוסקים בהוויות אביי ורבא. בחלל האוויר מתפשטת אווירה חמימה של ריתחא דאורייתא.

רק החולצות הצבעוניות שבצבצו פה ושם, הזקנים המלבינים בדרגות שונות והפדחות המדלדלות, העידו כי חבורת הלומדים עברה זה מכבר את גיל הנעורים. חלקם אבות לבנים שממלאים בעצמם בקול תלמודם את היכלי הישיבות הקדושות.

בין הלומדים בכולל ערב של כפר חב”ד פגשנו את שמואל או שמא ראוי לכנותו ר’ שמואל. תושב כפר חב”ד. כבר שנה שניה שהוא יושב ולומד מידי ערב עם החברותא, הוא לא מוותר על הלימוד. על פי עדותו, במהלך השנה האחרונה כמעט שלא פספס אפילו ערב אחד. הלימוד הזה חשוב לו ביותר. מידי בוקר עושה שמואל את דרכו ברכבת לעיר הגדולה. לפרנסתו הוא עובד בחברה גדולה בתל אביב בתחום הפיננסים. בערב הוא טוען את הנשמה במצבורים של רוחניות ואנרגיה קדושה.

ר’ שמואל שומע שהגענו בשביל כתבה לבית משיח ומבקש לשוחח איתנו אחרי הלימוד. אחרי תפילת ערבית אנחנו יושבים לשיחה. הוא מבקש שלא להזדהות בשמו. “הכולל הציל לי את החיים” הוא אומר. “שומע? ממש הציל אותי, היום אני בן–אדם אחר בזכות הכולל”.

“בישיבה, לא הייתי מהלמדנים הגדולים” הוא מספר, “כשהתחתנו, הייתי בצבא, ומיד אחרי השחרור התחלתי לעבוד. החיים שלי נעו במעגל של עבודה בית ומשפחה הייתי מבקר בבית הכנסת בשבתות. ולפעמים גם למנחה–מעריב בקיץ.

“בהתחלה ניהלנו חיים של זוג צעיר, אבל אחר כך החלו לבוא הילדים, והחיים החלו להיות תובעניים יותר. השגרה של עבודה, בית, משפחה, עבודה, שחקה אותי. פתאום הרגשתי סוג של ריק ושיממון. הרגשתי כאילו אני עובד ומתאמץ והכל לחינם. פתאום הכל הפך אצלי לעול. לא היה לי חשק לכלום. אפילו הטיפול בשלשת הילדים המתוקים שאני אוהב אותם אהבת נפש, ואהבתי לטפל בהם, פתאום נראה לי כמו משימה קשה מנשוא. פשוט לא הרגשתי שום טעם בחיים.

המצב הזה כמובן לא השפיע לטובה על הבית. לא על החינוך ולא על הזוגיות. אשתי לא הבינה מה קרה לי פתאום, בהתחלה חשבנו שאנחנו צריכים להשקיע בעצמנו. התחלנו לצאת בערבים באינטנסיביות, יצאנו לשבתות, לחופשים, זה עזר קצת, אבל זה היה כמו לתת אקמול לחולה שזקוק לטיפול רפואי.

יום אחד נכנסתי לפיצה של שיינברגר, וראיתי פרסום על הכולל, נתתי תרומה ואז ניסיתי להיזכר מתי פעם אחרונה פתחתי ספר. היינו נשואים כבר שבע שנים. היה נראה לי שהמאמר של החתונה היה הדבר האחרון שלמדתי. חוץ מחת”ת ורמב”ם שאמרתי מידי פעם כשיצא לי להיות עם קבצי הלימוד ‘דבר מלכות’ ברכבת.

לא יודע למה, אבל חשבתי שיהיה זה רעיון טוב לנסות להתחיל ללמוד. דיברתי עם חבר, הוא זרם עם הרעיון והחלטנו לנסות ללמוד בחברותא. הגענו למענדל’ס שול, ידענו שיש כאן אווירה של לימוד, הצטרפנו לאחד השיעורים של ראש הכולל הרב מנחם והבה ואחר כך ישבנו וחזרנו על החומר ממש כמו בישיבה.

באותו ערב חזרתי הביתה בריחוף. אני לא מגזים, הרגשתי שהתמלאתי אנרגיה. זו הייתה תחושה מרוממת מאוד שהרבה זמן לא חוויתי. התחושה המופלאה של ההתחלה לא נשארה לאורך זמן. אבל אשתי שראתה כמה טוב זה עשה לי, לא וויתרה וממש דחפה אותי לצאת לכולל.

היום ברוך ה’, אני יכול לומר שסיימתי כבר מסכת. כמה מאמרי חסידות. כל הבית השתנה לגמרי. זה השפיע גם על האווירה החסידית בבית. לילדים שלי יש אבא שלומד תורה. הם גדלים באווירה הזו. הם יודעים שאבא יוצא כל ערב ללמוד תורה ואני גאה ושמח בזה.

תופעה מבורכת

מסתבר ששמואל לא לבד. התופעה של אברכים שקובעים עיתים לתורה, מתפשטת בשנים האחרונות כאש חיובית בקהילות אנ”ש. בכל קהילות אנ”ש ניתן למצוא היום שיעורים מגוונים ללימוד תורה ברמות שונות המיועדים לאנ”ש. ממשכימי קום ועד למאחרי שבת. בבוקר ובערב.

לקראת פרשת נח, בה אנו לומדים את מאמרי החסידות המדברים על העניין של ‘יגיע כפך כי תאכל’ על החשיבות של לימוד התורה על ידי בעלי העסק יצאנו לבדוק את מצב לימוד התורה בקהילות אנ”ש וגילינו תופעה מבורכת שמתרחשת בכל ריכוזי אנ”ש בשנים האחרונות. כוללים לבעלי בתים ומערכים של עשרות שיעורים בכל מקום. מסתבר כי מהפכת לימוד התורה אינה פוסחת על קהילות אנ”ש והיא סוחפת אחריה המונים הצמאים לדבר ה’.

אם בקהילות הקטנות ובקהילות ‘בתי חב”ד’ מדובר בעיקר בשיעורים שבועיים, הרי שבקהילות הגדולות לקחו את העניין צעד קדימה והוקמו כוללים של ממש, חלקם אפילו מציעים מלגה כלשהי עבור בעלי בתים שעובדים לפרנסתם. במשך היום הם מייגעים את כפיהם בפרנסה ובערבים או בבקרים הם מייגעים את ראשם ומוחם בלימוד התורה.

כך זה בכפר חב”ד, בנחלת הר חב”ד, בלוד, בצפת וכך זה גם בקהילות הקטנות יותר. מידי ערב ניתן לראות בעלי משפחות מאנ”ש מכל הגילאים והסוגים שוקדים על התורה, בנגלה, בחסידות, בהלכה או בפרשת השבוע.

למשל בקרית מלאכי, ניתן למצוא היצע מרשים ביותר של שיעורים שמתחילים מהשעה שבע בבוקר עם שיעור של המשפיע הרב מנחם מענדל וועכטער שיעור חסידות שמתקיים כבר שנים רבות אליו מגיעים עשרות רבות של משתתפים מכל האזור ולא רק חסידי חב”ד, אלא גם תושבי הישובים מסביב שמגיעים מידי בוקר למנת חסידות יומית.

לאחר מכן מתקיים שיעור עם הרב נדב כהן במאמרי חסידות של הרבי גם שם בהשתתפות עשרות, לאחר מכן מתקיים שיעור של הרב שלמה ליפש מכפר אחים, לאחר מכן שיעור גמרא עם הרב ברגר עד אחד עשרה. שיעורי הערב מתחילים כבר מארבע אחר הצהריים בשיעור של הרב יוסף הרטמן ולאחר מכן נמשך רצף של שיעורים עד שעות הערב.

“המגוון העצום של השיעורים, גם בנושאים, גם במגידי השיעורים וגם בשעות מאפשר למרבית אנשי הקהילה להשתתף בלימוד התורה. כל אחד בוחר את השעה שנוחה לו ואת הנושא או הרב שהוא מתחבר אליו וכך יוצא שמרבית שעות היום ישנם שיעורי תורה פעילים בבית הכנסת”. אומר ישראל יעקובוב, תושב השכונה ומי שעומד מאחורי השיעורים של הרב וועכטער.

מעבר לכך ישנם עוד שיעורי תורה שמתקיימים בבתים ובבתי הכנסת האחרים של קרית מלאכי. “רק מנינים לצעירים יש איזה ארבעה, ובכולם יש לפחות שיעור שבועי אחד שאליו כולם מגיעים”, אומר ר’ ישראל, “מעבר לזה יש את הכולל שמפעיל הרב בומי פרידלנד ואת השיעור של הרב ואת בית הכנסת של הרב בועז לרנר ע”ה גם שם מתקיימים שיעורי תורה פעילים מידי יום ו’בית משיח’ בהנהלת הרב שלום פש שמקיים גם הוא סדרה מרשימה של שיעורים. לימוד התורה המשותף גורם קודם כל לגיבוש ואיחוד הקהילה. וכשהאיחוד הוא סביב לימוד התורה אז הוא גם רוחני יותר”.

כאמור, אחד השיעורים הבולטים שהפך לאבן שואבת ללומדי תורה ומבקשי ה’, הוא שיעורו של הרב וועכטער. לרב וועכטער שני שיעורים יומיים כל בוקר בחסידות ואחר הצהריים בגמרא ושיעור שבועי בחסידות אליו נוהרים אנשים מכל הארץ.

הצימאון ללימוד החסידות והמוניטין שיצאו לשיעוריו של הרב וועכטער הביאו את מארגני השיעור לנסות ולהביא אותו לקהלים רחבים הרבה יותר באמצעות המדיה הדיגיטלית. השיעורים מוקלטים בוידיאו ומועברים על גבי המרשתת לכל העולם. כך שמעבר לעשרות שגודשים את בית הכנסת, משתתפים בכל שיעור עוד מאות ואלפים מכל רחבי העולם. פלאי הטכנולוגיה.

מי שעומד כיום מאחורי הארגון הלוגיסטי של השיעור הוא ר’ ישראל יעקובוב אברך מקרית מלאכי. “נשאבתי לתוך זה בלי כוונה”, הוא אומר, “התחלתי לעזור ופתאום מצאתי את עצמי מארגן את השיעור ואת כל מה שמסביב. אבל אני עושה את זה בכיף ומתוך שמחה. ברוך ה’ כשצריך ישנה גם התגייסות של משתתפי השיעור במה שצריך”.

מר שי בר הוא איש עסקים תל–אביבי שעושה כל שבוע את הדרך מתל אביב לקרית מלאכי להשתתף בשיעור של הרב וועכטער. הוא משתדל שלא לפספס אף שבוע. “השיעור הזה נותן לי אנרגיה לכל השבוע”, הוא אומר. “הסגנון של הרב וועכטער מאוד מיוחד. בהתחלה קצת קשה להבין, אבל ברגע שאתה קולט, זה פשוט דבש. עבורי זו שעה שבועית של התעלות והנאה רוחנית רצופה - כמו ביקור בגן עדן” הוא אומר.

מה ההשפעה של לימוד התורה על החיים שלך?

“אני משתדל ללמוד גם חוץ מהשיעור של הרב וועכטער, גם בבית חב”ד בנאות אפקה עם הרב עידו הלוי רהב, וגם משתדל ללמוד בכוחות עצמי. אני גם מעביר שיעור במשרד לשותפים ואנשי עסקים שעובדים איתי. אין ספק שללימוד התורה יש השפעה עצומה על החיים, זה מתבטא גם בעסקים ובכל ההתנהלות היומיומית. כשאתה לומד תורה, ובפרט חסידות, על בסיס קבוע זה הופך את האישיות שלך”.

ר’ שמואל חיים פרנקל הוא איש חינוך שפרש לאחרונה לגמלאות. הוא משתתף בשיעור כבר הרבה מאוד שנים מידי יום ביומו. גם הוא מספר על ההשפעה המבורכת של השיעור בפרט ולימוד התורה בכלל: “לימוד חסידות בכלל משנה את האדם”, אומר ר’ שמואל חיים, “ובפרט שלומדים עם רב שיש לו ידע כל כך נרחב בחסידות, וכשרון הסברה, כל שיעור הוא משפיע. אין שיעור שאתה יוצא בלי שלקחת משהו אתך הביתה.

כאיש חינוך, מדבר הרב פרנקל על ההשפעה של לימוד התורה על הבית ועל חינוך הילדים: “כשילד רואה שאבא שלו קם בבוקר מוקדם ויוצא לשיעור חסידות, זה משפיע על כל החינוך של הילד. הילד לא מתחנך על ידי דיבורים, אלא על ידי מעשים. הוא מתבונן היטב סביבו ומושפע ממה שהוא רואה. וכשזה מה שהוא רואה, אז כל החינוך הוא אחרת. מה גם שכשאבא חוזר הביתה ויש לו גם תובנות מהשיעור, איזה ווארט חסידי, או אפילו סיפור והוא חולק אותו עם האשה או עם בני הבית, אז אין להעריך את עוצמת ההשפעה החיובית של זה”.

גם כפר חב”ד הפך בשנים האחרונות לאימפריית לימוד תורה. זה החל עם הכולל ערב בראשות הרב מנחם והבה ביוזמת ר’ זלמן שיינברגר במענדל’ס שול והועתק לשאר בתי הכנסת. כיום פעילים בכפר חב”ד מספר יוזמות ופרוייקטים של לימוד תורה לבעלי בתים כמו ‘תא–שמע’ ביוזמת המרא דאתרא הגר”מ אשכנזי שליט”א כולל חסידות של הרב אלפרוביץ ועוד יוזמות שונות של לימוד תורה.

מי שעומד מאחורי הכולל ערב המרכזי בכפר חב”ד הוא ר’ זלמן שיינברגר, תושב הכפר המוכר לכל בזכות חנותו הפיצה שלו ‘זלמנ’ס פיצה’ הממוקמת בלב כפר חב”ד. “אנשים אומרים שאני הפיצה הכי יקרה בארץ ישראל, אתה בא לקנות משולש פיצה וזה עולה לך 200 ₪” הוא אומר בצחוק, כשהוא מתכוון לקמפיין גיוס הכספים לכולל שהוא מפעיל בין היתר גם מחנותו.

בכולל בכפר חב”ד לומדים כשלושים איש במשך שעה וחצי כל יום. כמה פעמים בשבוע יש שיעור מפי ראש הכולל הרב מנחם והבה. בשעה הראשונה הם לומדים גמרא, בשעה השנייה הלכה, בדרך כלל הקשורה לנושא הנלמד בגמרא. פעמיים בשבוע הם לומדים גם חסידות. “האברכים הרשומים בכולל כולם תושבי כפר חב”ד מגיל 25 עד גיל 70 רובם עמלים לפרנסתם בשעות היום וקובעים עיתים לתורה בשעות הערב וזוכים למלגה צנועה בסוף החודש. לא שהם צריכים זקוקים לכסף, אבל זה עוזר למחויבות של הלומדים. תלמידי הכולל מתחייבים להגיע בזמן מידי ערב, לעמוד ביעדים ובהספקים. במקום מתנהל רישום מסודר ונערכים מבחנים מעת לעת”.

מסתבר שהרעיון להקמת הכולל נולד בכלל במקרה. “במהלך בנית המקווה שבנינו בשכונה החדשה, יצאנו כמה פעמים לסיורי מקוואות במקומות שונים בארץ ישראל כדי ללמוד, ולקבל רעיונות. באחד הסיורים הללו הגענו לבית מדרשו של האדמו”ר מבעלזא. אחרי הסיור במקוה עלינו לבית המדרש וראינו כמה אולמות מלאים בחסידים בעלי בתים שיושבים ולומדים. מארחינו הסבירו לנו שיש להם תקנה של האדמו”ר שכל אחד מהחסידים חייב להגיע כל ערב לשעה לבית המדרש וללמוד תורה.

הרעיון מצא חן בעיננו וחשבנו שיהיה זה טוב להעתיק אותו לכפר חב”ד. עד אז, היו בכפר שיעורים פה ושם, אבל לא הייתה מסגרת מאורגנת של לימוד תורה אינטנסיבי.

תוך כדי בניית המקווה נפגשנו עם הנגיד ר’ יצחק מירלאשווילי. אחרי שהוא אישר את התרומה הוא שאל בדרך אגב: “נו, מה הפרוייקט הבא”? כיון שהיה לי את הרעיון הזה בראש, מיד שלפתי והסברתי לו את הרעיון של הקמת כולל ערב לבעלי בתים שילמדו תורה. הרעיון מצא חן בעיניו והוא מיד אישר תרומה מכובדת על מנת שנוכל להתחיל את השנה הראשונה.

השנה התחלנו את השנה החמישית של הכולל והוא נתמך על ידי תרומות של אנשים טובים שלימוד התורה חשוב להם. ישנם רבים מתושבי הכפר ומחוצה לו שיש להם הוראות קבע וישנם כאלו שמקדישים ימים מסויימים לעילוי נשמת או לזכות יקיריהם ומבקשים להחזיק את הכולל ליום זה.

את ההשפעה המיוחדת של הכולל בכפר חב”ד ברמה הקהילתית אפשר לראות כיום ביוזמות הלימוד הרבות המתחוללות בכפר, וברמה הפרטית אפשר ללמוד מהסיפור המפעים שבפתיחת הכתבה.

“המודל הראשוני שעבדנו לפיו היה המודל של הכולל בלוד”, אומר שיינברגר. “בלוד קיים כבר שנים כולל הלכה של הרב אברהם אלאשווילי בהצלחה רבה בהשתתפות מכובדת של תושבי השכונה. הרב אלשווילי הדריך אותנו וליווה אותנו בשלבי ההתחלה עד שעמדנו על הרגלים בכוחות עצמנו”.

גם בבירת הגליל המצב דומה. “בצפת, ברוך ה’ בשנים האחרונות הדבר תופס תאוצה גדולה והנושא של השיעורים רק הולך ומתרחב”. אומר ר’ יהודה דישראלי תושב קהילת חב”ד בצפת. “זה מתחיל כל בוקר מהשעה שש עם שיעורי חסידות למשכימים, במעגלים של עשרים דקות. כל 20 דקות מתחיל שיעור חדש עד לשעה 10 בבוקר ואפילו מאוחר יותר. אחרי הצהריים יש עשרות שיעורים בשבוע לבעלי בתים שיעורי גמרא וחסידות. שיעור בעין יעקב של הרב גרשוביץ, שיעור תניא של הרב חיטריק ועוד. בערב יש כולל לבעלי בתים שיושבים ולומדים בחברותות. גם בשבת יש המון שיעורים בבוקר ובצהריים. לא פעם אפשר להיכנס לבית הכנסת ולראות את האולם מלא מפה לפה בחברותות של בעלי בתים שיושבים ולומדים.

זהו רק קצה הקרחון שנפרס בפנינו בקהילות חב”ד הגדולות בארץ ישראל. אבל אין ספק שהתופעה רחבה הרבה יותר. היא כוללת בתי חב”ד שמפעילים ימי לימוד וכוללי ערב למקורבים ופריסת שיעורים נרחבת בקהילות קטנות יותר.