פרסום ראשון ב’בית משיח’:
מדוע יש בארץ ישראל הרבה כתבי חסידות של אדמו”ר האמצעי דווקא? באיזה שידוך רצה האדמו”ר האמצעי, מדוע היה אומר ‘שא שא’ באמצע אמירת המאמר, ולמי שלח את המבקשים ברכה לילדים?
מדוע יש בארץ ישראל הרבה כתבי חסידות של אדמו”ר האמצעי דווקא? באיזה שידוך רצה האדמו”ר האמצעי, מדוע היה אומר ‘שא שא’ באמצע אמירת המאמר, ולמי שלח את המבקשים ברכה לילדים?
— לקט סיפורים שסיפר הרבי מה”מ מספר על אדמו”ר האמצעי –
מסירת פ”נ לאדמו”ר האמצעי
בהתוועדות שבת–קודש פרשת ויצא, ט’ בכסלו תשי”א (‘תורת–מנחם — התוועדויות’ תשי”א, חלק ראשון עמ’ 106–105), אמר הרבי מה”מ:
באחד ממכתביו מבאר כ”ק מו”ח אדמו”ר גודל העניין דשמירת יום ההילולא של צדיק בלימוד והתוועדות, ובו מספר אודות יום ההילולא ט’ כסלו שנת תרנ”ז, שחל בשבת פרשת ויצא (כקביעות שנה זו), ואז אמר כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע מאמר ד”ה “והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים”, ובהתוועדות שהתקיימה אז אמר כ”ק אדמו”ר נ”ע: שמירת יום ההילולא בלימוד תורתו של בעל ההילולא ובעריכת התוועדות, היא פדיון נפש שנותנים לבעל ההילולא.
נקל לשער שאילו היתה אפשרות להיכנס עתה אל אדמו”ר האמצעי וליתן לו פדיון, היה בוודאי כל אחד ממהר להיכנס (“ער וואלט גארניט געקלערט און וואלט באלד אריין”) וליתן פדיון.
ועל–פי האמור ישנה האפשרות עתה ליתן פדיון לאדמו”ר האמצעי — בהתוועדות שמתקיימת עתה, ובלימוד תורתו (לאחרי ההתוועדות, כשכל אחד יחזור לביתו), ללמוד עניין באחד מספריו של אדמו”ר האמצעי, בעל ההילולא.
התפתו על–ידי חסידות
ידוע שרבותינו נשיאינו היו שולחים שלוחים — כפי שהיה בימי אדמו”ר האמצעי, ששלח שלוחים לארץ הקודש, וכמסופר שבתחילה לא רצו לנסוע, עד שהבטיח לשלוח להם את מאמרי החסידות, והיה שולח להם המאמרים בכתב יד קדשו. וזוהי הסיבה שבארץ ישראל נמצאו הרבה ביכלאַך מתורתו של אדמו”ר האמצעי.
(תורת מנחם כרך כד עמ’ 232)
להשקיט תוקף נביעת המוחין
בהתוועדות שבת–קודש פרשת וארא, מברכים החודש שבט תשי”א (‘תורת–מנחם — התוועדויות’ תשי”א, חלק ראשון עמוד 178) הסביר הרבי פשר הנהגה מסויימת אצל הרבי האמצעי ואגב כך סיפר על הסדר בעת חזרת המאמרים על–ידו: מסופר אודות אדמו”ר האמצעי שבעת אמירת חסידות היה אומר לפעמים “שא שא”.
[אף שבוודאי לא היה צורך להשקיט את הקהל, שכן, בשעה שאדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות שרר שקט מוחלט, עד כדי כך, שבין כל הקהל הגדול שהיה נוכח בעת אמירת חסידות לא נשמע אפילו קול שיעול, כיחה וניעה כו’ (גם אצל אלה שהיו רגילים להשתעל מצד מצב בריאותם); הקול היחידי שנשמע היה קול המאמר חסידות, שחדר את כולם (“עס האט אלעמען דורכגענומען”), הן אלה שהבינו את המאמר והן אלה שלא הבינו את המאמר.
— פעם ביקר בליובאוויטש ה”אינספעקטאר” הייבנטאל, ועבר סמוך לחצרו של אדמו”ר האמצעי בעת אמירת חסידות, ובראותו את ריבוי האנשים העומדים בשקט מוחלט וללא תנועה כו’, התפלא מאוד על היכולת לרתק (“נעמען”) אנשים רבים כל–כך].
והסביר כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע שאמירת “שא שא” היתה כדי להשקיט את תוקף נביעת המוחין, אשר לאחרי הבנת העניין ניתוסף מיד עומק חדש בהעניין שמביא סברא הפכית, כהלשון הרגיל במאמרי אדמו”ר האמצעי: “דלא כנ”ל”.
קיום מצוות במסירת נפש
בשנותיו האחרונות של אדמו”ר האמצעי התחילה כבר הגזירה של חטיפת ילדים יהודיים לצבא. ובעניין זה ישנו מאמר מאדמו”ר האמצעי — ד”ה “להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נכרים”.
ושם מבאר, שאף שאין ביכולתם לקיים מצוות רבות, מכל–מקום, היוקר שיש למעלה מאותן מצוות מועטות שהם מקיימים במסירת נפש [שהרי בנוגע לשאר המצוות לא תועיל אפילו מסירת נפש, כיוון שאין זה בגדר האפשרות כלל, ורק מצוות מעטות מקיימים הם במסירת נפש], הרי זה שוקל ומכריע (“וועגט איבער”) את כל שאר העניינים שאינם מקיימים.
(תורת מנחם תשי”ד כרך ב עמ’ 135)
מאמר לחתונה..
לאדמו”ר האמצעי הציעו כמה שידוכים, ואמר, שיבחר בשידוך שיוכל לבוא אל הפועל בהקדם יותר, כיוון שמשתוקק כבר לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אדמו”ר הזקן בחתונה.
(תורת מנחם תשי”ד כרך א עמ’ 203)
שיחה על “יחודא עילאה”
בהתוועדות שבת–קודש פרשת ויצא, ט’ בכסלו ה’תשי”ב (‘תורת–מנחם — התוועדויות’ תשי”ב, חלק א’ עמוד 160) אמר הרבי:
אדמו”ר האמצעי אמר שהוא מאחל לעצמו (“ער ווינטשט זיך”) שאברכים בלכתם ברחוב ישוחחו ביניהם אודות ייחודא תתאה וייחודא עילאה.
וסיים הרבי ואמר:
ברכה של צדיק ונשיא בישראל — בוודאי מתקיימת, וכיוון שכן, אין הדבר תלוי אלא באברכים עצמם, שבלכתם ברחוב, בברוקלין, כאן, בוויליאמסבורג וכיוצא בזה, ישוחחו ביניהם אודות יחודא תתאה ויחודא עילאה.
רחובות הנהר
באחת משיחותיו אמר הרבי, על “עניינו המיוחד של אדמו”ר האמצעי”, בליל ד’ דחג–הסוכות תשמ”ג (‘התוועדויות’ תשמ”ג, כרך א, עמ’ 199):
עניינו המיוחד של אדמו”ר האמצעי בתורת חסידות חב”ד הוא “רחובות הנהר” דבינה; כפי שרואים בפועל שמאמרי דא”ח של אדמו”ר האמצעי הם באופן של הרחבת ואריכות הביאור — “רחובות הנהר”, ועד שעניין זה מתבטא גם בריבוי מאמרי חסידות שנדפסו בחייו על ידי אדמו”ר האמצעי.
“כך התנהג אביו”
בי’ בסיוון תש”נ התבטא הרבי (‘התוועדויות’ תש”נ, כרך ד, עמ’ 325):
“ההנהגה של ליובאוויטש (שזוהי אגב גם ההנהגה של בעלז) בעניין שינה בסוכה ידועה ומפורסמת לכל יותר ממאה שנה, עוד בזמנו של אדמו”ר האמצעי, שנוסף לכך שהיה בעצמו למדן גדול, התנהג כך מפני שכך התנהג אביו, אדמו”ר הזקן, בעל התניא והשולחן–ערוך!”.
בן חסיד
כאשר היו פונים לאדמו”ר האמצעי בבקשת ברכה עבור בנים, היה לפעמים שולחם לאחיו ר’ חיים אברהם, והיה חובש את השטריימל ומברך שיתפקד בבן זכר, בתנאי שיהיה בן זכר וחסיד.
(תורת מנחם תשי”ד כרך ב עמ’ 70)
פרסום ראשון ב’בית משיח’:
רשימת דרושי כ”ק אדמו”ר האמצעי שאמר בחיי אביו כ”ק אדמו”ר הזקן שלא היו ידועים עד עתה
ידוע כי אדמו”ר האמצעי החל לומר מאמרי דא”ח עוד בחיי אביו, רבינו הזקן. וכפי שמתואר במכתב מהרי”ל מייאנאוויטש: ,,וכידוע בחיי הרב אדמו”ר נ”ע שעל בנו כ’ הרב מוהר”ד שי’ הסכים מאוד שידרוש וגם דרוש דרש במקומו ובפניו, ואפי’ דברים שהם כבשונו ש”ע [של עולם] שלא רצה רבינו הק’ [ז”ל] נ”ע לגלותם לפני כל ובנו הרב מוהר”ד שי’ דרשם שלא ברצונו ואמר ע”ז מה אעשה דור דור ודורשיו אמרו ואפשר שהגיע הדור לדורו של בני ובדורותיו לא הייתי דורש כו”. (בית רבי בלה”ק ח”ב פ”ב ע’ 190 [במהדורת צילום, תל-אביב] המכתב בשלימותו נדפס בהיכל הבעש”ט גליון כז. וראה גם תורת מנחם רשימת היומן יום ב’ י’ אייר רצ”א, ריגא).
רשימת הדרושים שלפנינו, וכן הדרושים עצמם, נמצאים בבוך כת”י, “הבא לטהר” [נמצא לעת–עתה בשבי בארכיון הצבאי במוסקבה], וברשימת כתבי היד של רבותינו נסמן ביכל זה במספר 17. הכת”י כולל דרושי כ”ק אדמו”ר הזקן; דרושי כ”ק אדמו”ר האמצעי (ואחיו הר’ משה?); והר”א סג”ל שנאמרו בחיי כ”ק אדמו”ר הזקן. וראה להלן בהערה בשולי הגיליון.
הכת”י הי’ גם אצל כ”ק אדמו”ר הצ”צ. באוה”ת וישלח כרך ה ע’ תתעב נרשם ד”ה ביום השמע”צ דתקס”ב. מאמר זה נמצא כאן עם איזה הגהות וחלוקת סעיפים בגוכתי”ק הצ”צ. וכן ד”ה והי’ עקב תקס”ג סעיפי ב; ג צויינו על ידו.
א. קרא לשמש ויזרח אור
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] שנת הנ”ל [תקנ”ח].
ב. להבין אותיות הוי’
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] שנת הנ”ל [תקנ”ח].
ג. הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] שנת הנ”ל [תקנ”ח].
ד. אין ערוך לך ואין זולתיך
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] שנת הנ”ל [תקנ”ח] בדרך מטרקטור ללזני’ בחזירתינו מלוי’ את ר”א דיסנער לאה”ק.
ה. דע את אלקי אביך ועבדיהו בלב
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] שנת הנ”ל [תקנ”ח] בנסעינו אחר הרב לשקלאב בקרעצי’ ברדדאווש[?]
ו. ד”ה להבין שאו”א זיווג תמידי
מדברי ב”ה [=בן הרב] על תורת לא זרוע ששמעתי מפי מוהר”י הלל”ר[?]
ז. להבין ענין האמור בס”י חקור דבר להעמיד דבר על מקומו
דב”ה [=דרוש בן הרב] ששמעתי מרי”ל פירעראססער[?]
ח. להבין בתוספת ביאור תורת החצות
דב”ה [=דרוש בן הרב] על תיקו ששמעתי ממוהרי”ל הנ”ל
ט. הטיבו נגן בתרועה
מבן הרב בחודש[תשרי ושנת הנ”ל [תקס”ב]
י. גדול אדונינו ורב כח
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] ביאור על תורת ש”ת הנ”ל שנת תקס”ב הנ”ל
יא. גדול אדונינו ורב כח
עוד שנת הנ”ל ביום א הקודם מהנ”ל מב”ה [=מבן הרב] ביאור על תורה הנ”ל ששמע וכתב ר”י ה’ [רי”ה?] מלמד
יב. להבין ג’ תשובות
ביאור א’ מב”ה [=מבן הרב] על התורה מה טובו הנ”ל [תקס”ב]
יג. וידעת היום והשבות אל ללבך
ביאור ב’ מב”ה [=מבן הרב] על תורה מה טובו הנ”ל [תקס”ב]
יד. להבין ההבדל בין ברכה לתפילה
דרוש מב”ה [=מבן הרב] תקס”ב הנ”ל בחודש אב ביאור בין ברכה לתפלה
טו. תלת קשרין דמתקשרין כחדא
ד”ד [=דרוש ד] מב”ה [=מבן הרב] בחודש ובשנת הנ”ל
טז. להבין ב’ בחי’ תשובות קדש עצמך
ביאור מב”ה [=מבן הרב[ על תורת פ’ מטות הנ”ל תקס”ב
יז. להבין מה שאמר הרב בתורת שבת
ביאור ב’ מב”ה [=מבן הרב] על תורת מטות הנ”ל מטות, זה הדבר וכה וכו’ עש”ק חזון בלילה תקס”ב
יח. להבין בחי’ נצח נצחון
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] בשבת חזון תקסגימ”ל
יט. דע מאין
דמב”ה [=דרוש מבן הרב] [אור?] יום ה’ ך מ”א תקס”ב
כ. ואהי’ אצלו שעשועי’
זכרון דרושים מתקסגימ”ל מפ’ מסעי עד כי תצא. מב”ה [=מבן הרב]
כא. בבדד יש ב’ בחי’
ליקוטי דברי’ מב”ה [=מבן הרב] שי’
כב. שמעו ענוים וישמחו
עוד מב”ה [=מבן הרב] שי’
כג. אתה הראת לדעת
זכרון דברי דרושי’ מב”ה [=מבן הרב] תקסגימ”ל מפ’ מסעי עד כי תצא
כד. להבין הקושיא מ”י בר”א אל”ה
אור ליום א’ ר”ח מ”א תקסגימ”ל ביאור מב”ה [=מבן הרב] על תורת אלה מסעי דשנת הנ”ל
כה. שמע שם ע’
זכרון דרוש ששמעתי מב”ה [מבן הרב] בהאמיי”ל על שבירת הכלים תקסגימ”ל
כו. הללו אל בקדשו
דרוש מב”ה [= מבן הרב] תקס”א מה שכתב ר’ ליב פירעראסטר ששמעו
כז. הבא לטהר?*
כח. ושאבתם מים בששון?
אור ליום ד’ תקס”ה ליל הושענא רבה
כט. שערי’ שעיע שערי רכיבין*
דרוש מהרב ר’ דובער ביום הוש”ר קודם תפלת השחר
ל. ושאבתם מים בששון*?
לא. טוב לחסות בה’?*
יום ג’ פרשה נח תקס”ה
לג. אני לדודי?
*) הבא מכאן ואילך אינו ברור אם הוא מאדמו”ר האמצעי פרט לדרוש א’ כדלהלן:
בתכריך הכת”י נרשמו 5 דרושים והם:
א) שערי’ שעיע שערי רכיבין (משום מה לא נרשם דרוש זה במפתח הכת”י). נדפס ב’בית משיח’.
ב) הבא לטהר.
ג) טוב לחסות בה’ - יום ג’ פרשה נח תקס”ה.
ד) ושאבתם מים בששון - אור ליום ד’ תקס”ה ליל הושענא רבה.
ה) ושאבתם מים בששון.
בבוך 104 ע’ קצט נמצא הדרוש (לעיל א) ,,שערי’ שעיע שערי רכיבין” בכותרת: ,,דרוש מהרב ר’ דובער ביום הוש”ר קודם תפלת השחר” (ולא נסמנה השנה). כיון שמצינו כאן (לעיל ד - ושאבתם מים בששון) דרוש מ,,אור ליום ד’ תקס”ה ליל הושענא רבה”. הנה כנראה שהדרוש ,,שערי’ שעיע שערי רכיבין” נאמר בסמיכות לזה. ועפ”ז אולי גם השאר דרושים הם מאותה השנה, ונאמרו ע”י כ”ק אדמו”ר האמצעי. וסודרו כאן בפנים ע”פ סדר השנה.