נציג הג׳וינט בפריז מבין שהרבי נגד לימודי חול במוסדות חב״ד, וכותב לעמיתתו בניו-יו

נציג הג׳וינט בפריז מבין שהרבי נגד לימודי חול במוסדות חב״ד, וכותב לעמיתתו בניו-יורק: “תהיתי אולי יהיה ניתן להפעיל השפעה מסוימת דרך העסקנים של ליובאוויטש״..

סוגיית לימודי החול בבתי ספר חב”ד במרוקו הייתה סוגיה סבוכה בין ארגון הג’וינט ובין הרב בנימין אליהו גורודצקי, בא–כח הרבי באירופה ובצפון אפריקה.

בפרק זה נגולל את ניסיון הג’וינט למצוא מישהו “לשכנע” את הרבי לשנות את דעתו בענין לימודי חול; האישור למחצה של הרב גורודצקי ללימודי חול בבית הספר לבנות, והוויכוח על הפיקוח של ארגון הג’וינט על מוסדות חב”ד.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

 

הג’וינט: חב”ד פועלת “ביושר, בצורה נקייה, במסירות ובכנות”

ב–8 בפברואר 1955 (ט”ז שבט תשט”ו), מר סטנלי אברמוביץ (ג’וינט - פריז) כותב מכתב לגב’ הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק) על מצב הארגונים השונים במרוקו, ומפרט את הליקויים עם ארגון “אוצר התורה”, ולאחר מכן כותב על בתי–ספר חב”ד:

הליובאוויטש מהווים בעיה אחרת. הם עובדים ביושר, בצורה נקייה, במסירות ובכנות. הבעיה היחידה שלנו איתם היא כיצד להשתלט ביעילות על השיטות החכמות והחמקמקות של הרב גורודצקי ואנשיו…

שאלת לימודי חול בבתי הספר היא לא קלה. אבל אף אחד מאיתנו כאן אינו מאפשר לעניין זה לרדת מסדר היום. כשם שהשאלה של חינוך יהודי בגני ילדים חייבת זמן בכדי להיפתר, כך גם שאלה זו דורשת יותר זמן בכדי לאפשר לאנשים השונים הנוגעים בדבר להכניס שיפורים ושינויים…

 

הג’וינט: האם מישהו יכול לשכנע את הרבי?

יותר משנה אחר כך, ב–21 במרץ 1956 (ט’ ניסן תשט”ז), מר אברמוביץ כתב מכתב לגב’ בוכמן ובו דן שוב בנושא לימודי חול:

יש לנו בעיה עם בתי הספר לבנים של ליובאוויטש במרוקו. את בטח יודעת מדו”חות קודמים כי ליובאוויטש מתנגדת לתת שום השכלה כללית בבתי הספר שלהם לבנים. היו לנו דיונים שוטפים איתם על הצורך ללמד קצת צרפתית כדי שהבנים יוכלו לחתום את שמם, יוכלו לקרוא ולדעת פעולות חשבון בסיסיות.

נראה כי הרבי מתנגד לחינוך כזה. תהיתי אולי יהיה ניתן להפעיל השפעה מסוימת, דרך העסקנים של ליובאוויטש.

הצילומים של החלטות של קבוצות שונות מליובאוויטש שאנו מקבלים מדי פעם, גרמו למר קצקי ולי לחשוב שהאנשים האלה יבינו את החשיבות של לימוד קרוא וכתוב בבתי הספר ליובאוויטש לבנים. אנחנו לא יכולים להתערב בתכנית החינוכית שלהם. ניסינו לשכנע אותם, עד כה ללא הצלחה יתרה.

האם את חושבת שזה אפשרי לעשות משהו דרך העסקנים בוועדה של ליובאוויטש? זה יהיה בעל ערך עצום למאות נערים בבתי ספר אלה אם הם ילמדו קרוא וכתוב.

 

“בלתי אפשרי”
לשכנע את הרבי

כמה שבועות לאחר מכן, ב–11 באפריל 1956 (ל’ ניסן תשט”ז), גב’ בוכמן השיבה למר אברמוביץ ותיארה פגישה שלה עם הרב גורודצקי, ואת שיטתו בענין לימודי חול בבתי ספר חב”ד במרוקו:

היתה לי שיחה ארוכה עם הרב גורודצקי לפני כמה ימים בנוגע למכתבך מה–21 במרץ. כפי שאתם יודעים, הרב גורודצקי בעצמו אינו מתנגד כל כך להכנסת קצת לימודי חול בבתי הספר לבנים במרוקו. זהו הרב שניאורסאהן המתנגד בעקשנות, והרב גורודצקי מבטיח לי שזה בלתי אפשרי בשלב זה לשכנע אותו לשנות את עמדותיו. התקווה היחידה שלי היא כאשר נוסיף אחד מעסקני לובאוויטש בתור חבר בוועדת התרבות שלנו, ואולי התקדמות מסוימת תתבצע בעתיד.

עם זאת, אני חייבת לומר לך כי על פי הרב גורודצקי, לימודי חול - אריתמטיקה, קצת גיאוגרפיה והיסטוריה - נלמדים בבית ספר לבנים, אבל כמובן בעברית ואידיש. הרב גורודצקי אמר לי כי בנוסף לקריאה וכתיבה באידיש ובעברית, רוב הנערים יודעים מספיק צרפתית בכדי לחתום את שמם. יותר מכך, אם חייבים להכניס שפת חולין בבית הספר, זה צריך להיות ערבית ולא צרפתית, היות שמקווים שבנים אלה יעלו לארץ ישראל, שבה לשפה הצרפתית לא יהיה שימוש מעשי עבורם.

הרב גורודצקי הסביר כי בבתי ספר לבנות לומדים צרפתית. הוא גילה כי זו הייתה אחריות שנטל על עצמו ללא התייעצות עם הרבי מראש, וקיבל מורת רוח ניכרת מן הרבי. החלטתו להכניס צרפתית לבתי הספר לבנות התבססה על שיקולים ענייניים, ובהם העובדה כי אין צורך להקדיש זמן רב לנושאים תורנים לבנות, והידיעה הצרפתית נתנה להן שימוש עבור אפשרויות תעסוקה וכו’.

 

הג’וינט: אנחנו
לא מתערבים בחינוך

כמעט שנה חלפה, וב–29 בינואר 1957 (כ”ז שבט תשי”ז) מר אברמוביץ כתב מכתב לגב’ בוכמן ובו דן בסירובו של הרב גורודצקי לאפשר פיקוח של הג’וינט על בתי הספר של חב”ד במרוקו במהלך שעות הלימודים. במכתב זה הוא מזכיר כבדרך אגב את סוגיית לימודי החול, ויחס הג’וינט כלפיה:

עיקר הדיון עם הרב גורודצקי יהיה בנוגע הפיקוח על הכיתות וכן של המתקנים הפיזיים. אין לנו שום רצון להתערב בנושאים שהם בוחרים ללמד, למרות שיש לנו דעה על החלטתם שלא לאפשר לילד יהודי ללמוד איך לחתום את שמו בצרפתית. אנחנו מעולם לא הטלנו בספק בתוכן החינוך שלהם. אף על פי כן, אנחנו לא יכולים להסכים להחלטה של  הרב גורודצקי כי נציגי הג’וינט לא יכולים לבקר במוסדות חב”ד ובכיתות בכדי להשיג מידע שאנחנו מחשיבים כחיוניים לעבודתנו.

 

השלוחים כפופים להוראות של הרבי

כמה שבועות לאחר מכן, ב–13 בפברואר 1957 (י”ב אדר א’ תשי”ז) מר אברמוביץ כתב מכתב נוסף לגב’ בוכמן ובו דן שוב על סוגיית הפיקוח וכן דן בנושא של לימודי חול, בהמשך לשיחה שהיתה לו עם הרב גורודצקי בנושאים אלה:

הרב גורודצקי אומר לי שהוא מעולם לא התנגד לביקורים של נציגי הג’וינט במוסדות ליובאוויטש, אם בקזבלנקה או בכל מקום אחר במרוקו. הוא מכיר בזכות המלאה, וכן באחריות ארגון הג’וינט לבדוק בענינים הנוגעים להכנסה תקציבית והוצאות, כמו גם לבדוק את המקום הפיזי והציוד בבתי הספר, הנקיות שלהם, מתקני המטבח ופינת אוכל, הסידורים בכיתות, מספר התלמידים. יותר מכך, הוא אומר כי אין לו התנגדות לביקורים בכיתות כאשר התלמידים נמצאים, ובלבד שלא יתערבו בתכנים או באופי ההוראה, אותה הוא רואה לחלוטין באחריות ליובאוויטש. כל ניסיון מצד נציג הג’וינט להתערב בתוכן או בשיטת ההוראה הוא - לשיטתו - התערבות בנושא החינוך…

המדיניות של ליובאוויטש שלא לכלול שפות זרות, כגון צרפתית או ערבית, היא עניין של עיקרון יסודי שמכתיב הרבי, ונציגיו בחו”ל, בין אם זה יהיה הרב גורודצקי או כל אחד אחר, כפוף לה. הרשות לכלול צרפתית בבית–רבקה של ליובאוויטש הושג לאחר מאבק ממושך, כפי שאתה בוודאי יודע.

כמובן אין ספק לגבי הכללתם של לימודי חול בתכנית הלימודים של בתי ספר לבנים ובנות. אני מבין שלימודי גיאוגרפיה, חשבון, והיסטוריה מלומדים בכל בתי הספר. לפי הרישומים שלנו כאן, ליובאוויטש היו בין הראשונים שביקשו תמיכה לישיבות למלאכה שלהם, לא רק בצרפת, אלא גם בישראל. אני מניח שהם עושים את אותו הדבר במרוקו, למרות שלא קבלנו כמעט שום דו”ח מאז 1955 מהנציגים שלנו בכל הנוגע לעבודת מוסדות חב”ד בצפון אפריקה.

 

•

במהלך הפרק הוזכרו “העסקנים בוועדה של ליובאוויטש”, שנציגי הג’וינט קיוו שיש להם השפעה על העמדה החב”דית. מיהם אותם עסקנים, ועל איזה וועדה מדובר?

בפרק הבא נציג את “הוועדה הבלתי–מפלגתית עבור ההישרדות הרוחנית של יהדות מזרח אירופה”, ארגון שנוסד בשנת תש”ט על ידי עסקני חב”ד בארצות הברית תחת הנחייתו של אדמו”ר הריי”צ, עם סניף בקנדה, שהיו בקשר עם ארגון הג’וינט ועזרו לאסוף כסף עבור פעולות חב”ד של הרב גורודצקי.