גם אם לא תמיד אנו בטוחים כיצד יתקבל ויובן המסר, כיצד יפרשו אותו הילדים, המקורבים

גם אם לא תמיד אנו בטוחים כיצד יתקבל ויובן המסר, כיצד יפרשו אותו הילדים, המקורבים, העולם ובעיקר ה’חלל השמאלי’ - נחפש את המילים הנכונות והאופן המתאים, אך בוודאי שלא נסלף ונשנה ח”ו. אי אפשר לשנות את האמת, או לטעון שהיא לא מתאימה למצב הנוכחי, שהרי האמת היא נצחית בלי שום שינוי.

כל אחד מאתנו, שותף מלא בשליחות ובכוונה להעביר את המסר הנכון, המסר האמתי של התורה, כפי שהיא מוארת בתורת החסידות, ואת המסר הנכון לדורנו, כפי שמבטא אותו כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. כולנו - כהורים לילדים, כמי שמדברים עם אנשים, כמחנכים, שלוחים או כל תפקיד ותואר אחר, מחפשים את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לעשות זאת.

לא כולנו יכולים ואמורים לעשות זאת באותה צורה, שהרי אי אפשר להשוות בין דרכי החינוך לילדים בגילאים השונים, בני נוער ומבוגרים. כך גם בין אנשים השייכים לקהלים שונים, רמת ידע ושייכות שונה בענייני תורה ומצוות, מגזרים שונים וכו’. גם הכלים עצמם הם שונים, שהרי אין דינו של שבועון המיועד למטרת הפצת בשורת הגאולה, כדינו של אתר אינטרנט, עיתון כללי, שיעור או הרצאה, או שיחה אקראית. יש מסרים שעוברים בצורה טובה בגיל מסוים, ויש בגיל אחר, וכך לגבי כל ההבדלים אותם ציינו.

אנו בוחרים איפוא את המסר אותו נבקש להעביר, בהתאם לנסיבות, אולם כיצד ניתן יהיה לוודא, כי הניסיון להתאים את המסר ליעד ולכלי, לא יפגום במסר עצמו, בהיותו הנכון והאמתי? מהי הבחינה לכך שאיננו אומרים “חצי אמת” שכידוע אינה אמת כלל, אלא את האמת עצמה, ואילו ההתאמות הן רק באופן העברתו?

את הדרך לכך מורה לנו הרבי, פעמים לא מעטות, האמת היא נצחית, והיא נמצאת וקיימת בלי שינוי בכל מצב. לכן, כאשר מדובר בפרשת השבוע על לידתו של משה, בוחר הרבי להצביע על המיוחד שבלידתו - התחלת פעולתו בעולם הזה הגשמי, בגשמיות, ולכן מאחר ו”משה אמת ותורתו אמת” - הרי שחייו נמשכים ו”לא מת משה” - גם בגשמיות!

לכן, כאשר נאמר בפרשת השבוע שעבר על יעקב אבינו ש”לא מת”, וש”חי היה”, הרי שאי אפשר להסתפק ב”חיי נפש”, חיים הנמשכים ברוחניות, מידתו של יעקב היא אמת ולכן חייו נמשכים באותו אופן גם בגשמיות.

לכן, גם אם לא תמיד אנו בטוחים כיצד יתקבל ויובן המסר, כיצד יפרשו אותו הילדים, המקורבים, העולם ובעיקר ה’חלל השמאלי’ - נחפש את המילים הנכונות והאופן המתאים, אך בוודאי שלא נסלף ונשנה ח”ו. אי אפשר לשנות את האמת, או לטעון שהיא לא מתאימה למצב הנוכחי, שהרי האמת היא נצחית בלי שום שינוי.

לא נטען כי יעקב אבינו “לא מת” רק מבחינה רוחנית, או שחייו מתקיימים רק ע”י ש”זרעו בחיים”, משום שבכך מעוותים את הפירוש הפשוט, ומבחינתנו הפירוש האמתי, דברי הרבי “בפירוש רש”י דהא דחנטו חנטייא כי נדמה היה להם שמת אבל חי היה, והיינו שלא מת גם בגוף” “ואם משום העניין ד”זרעו בחיים” - הרי גם אצל צדיקים אחרים מצינו דוגמת ענין זה..” כך אצל יעקב, כך אצל משה ולכן כך הוא אצל נשיא הדור, אצל הרבי מה”מ.

זוהי האמת, וזהו המסר היחיד שיכול להתקבל, וזוהי הדרך לראות בגלוי את התממשות הדברים “שלא זקוקים להפסק ח”ו בין “כל ימי חייך” ו”ימות המשיח” אלא “כל ימי חייך” דכל אחד מבני ישראל, חייו הגשמיים נשמה בגוף כוללים גם בפשטות גם “ימות המשיח”.

הדרך שלנו לחיות זאת, לחנך כך, ולהכין את עצמנו והעולם כולו למצב זה, היא ההכרה בחייו הנצחיים של הנשיא, של משה שבדורנו, של יעקב שבדור, הגואל הראשון והאחרון, הידיעה כי מציאותו היא אמתית, ואין בה שום שינוי גם בעולם הזה הגשמי, למרות שבעינינו הבשריות איננו יכולים לראות זאת, את הביאורים על כך, ניתן למצוא בשיחות ובמאמרים, אך את האמת עצמה אנו מבטאים באותה הכרזה שלא משנה את התוכן וגם לא את המשמעות, ההכרזה על נצחיות חייו של הרבי מה”מ:
 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.