מה מאפיין את סגנון הבניה שלכם, והאם באמת זה חוסך בזמן הבניה?

בהלה אחזה באלפי המטיילים שמילאו את טרמינל 3 בשדה התעופה בלוד. מבעד לחלונות הענק של הטרמינל, הבחינו בענן גדול שהנמיך טוס, ובתוך שניות נחת על הקרקע בקלילות מרשימה.

רגעים חלפו, והתופעה חזרה ונשנתה ואף שולשה. בזה אחר זה החלו להגיע עוד ועוד עננים עמוסים ביהודים. אף על פי כן, המקום אינו צר מהכיל. גלי עננים החלו לנחות על מסלולי המטוסים רחבי הודיים וביניהם, ממלאים כל פינה בשטח הענק המשקיף על כפר חב”ד.

חדי עין יכלו להבחין בתכונה רבתי מבעד לזכוכיות מגדל הפיקוח. משהו קורה. הכל משובש. איש לא מבין מה, איך, איפה למה ומתי. עם כל התנועה הסואנת, שקט מוזר, לא–מוכר ריחף בחלל האוויר.

הרב נחמן מיידנצ’יק, מנהל בית חב”ד בשדה התעופה בעשרות שנות הגלות האחרונות, התעשת מיד, ופתח בריצה מהירה למשרדי מנכ”ל שדות התעופה. מבלי לדפוק פתח את הדלת וזעק בהתרגשות: “משיח התגלה! תעצור את כל תנועת המטוסים!” המנכ”ל הביט בר’ נחמן בעיניים קרועות לרווחה. הוא מכיר את ר’ נחמן כיהודי חביב, נעים הליכות, לא ככזה המתפרץ ללשכת המנכ”ל. מבלי משום קם המנכ”ל ממקומו והניח כיפה מזדמנת על ראשו: “כן, מרגישים משהו באוויר, אבל למה לעצור את תנועת…” טרם סיים את המשפט, ומהחלון הנשקף על מסלולי המטוסים, נראו גלים גלים של עננים ועליהם יהודים מכל רחבי תבל.

המנכ”ל, איש קר–רוח, קצין ביחידה נבחרת בעברו, התעשת מיד. הוא פתח את קבוצת הוואטסאפ של בכירי שדה התעופה, וכתב בקצרה: “קיבוץ גלויות החל! העננים כבר זורמים! לעצור את כל הטיסות באופן מיידי!”

הרב מיידנצ’יק לא המתין. כל עוד נפשו בו נחפז למתחם המסלולים שכבר היה גדוש באלפי יהודים. אלו הראשונים שהגיעו מצרפת, דרום אפריקה, אלסקה והונג קונג1, הבינו מיד את גודל השעה כשראו את העננים במדינותיהם. הם לא התמהמהו בביקור אריזה בביתם, אלא קפצו מיד על העננים. הם לא ממתינים לאוטובוסים שיקחום לבית המקדש, אלא מתחילים ללכת רגלית לכיוון ירושלים. משהו בהליכה הפך לקליל יותר, סוג של דילוג. הם מקווים להגיע בהקדם כדי לתפוס מקומות במטרה לפגוש את הרבי מלך המשיח.

על ענני שמים

עוד ועוד עננים ממשיכים לזרום במהירות רבה2, כשלפתע רעש אדיר. ענן גדול במיוחד מגיע ועליו נראה 7703, וסביבו עוד כשבעים בתי הכנסת הפזורים ברחבי שכונת קראון הייטס4. בעין חדה אפשר להבחין בבנייני “אהלי תורה” ו”חובבי תורה”, ועוד רבות. מהענן הענק נשמעת היטב שירת עולם מתוקה, כולם כאחד “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”5.

עוד העיניים נשואות לשמים, ומאות עננים גדולים עוברים ביעף ועליהם בתי כנסת מבלגיה, תוניס, מרוקו, קנדה וממדינות רבות נוספות. אין צורך במגדל פיקוח; ניתן להרגיש במוחש כי יד שמיימית מנווטת ומנהלת את התכנית האלוקית המופלאה הזאת. עננים רבים ממשיכים לעבר העיר ירושלים, שם הם נוחתים, מביאים עמם יהודים, בתי כנסת, ישיבות ומרכזי תורה. המרכזים שהיוו מגדלי אור בתקופת הגלות, מגיעים כעת להיות סמוכים ונראים לבית המקדש, בצמוד לבית רבנו שבבבל.

בגל העננים הבא מופיעים גם בתים פרטיים. כל אותם יהודים שקיימו בזמן הגלות את הוראתו של הרבי להפוך את הבתים הפרטיים לבית תורה ותפילה ומעשים טובים - קיבלו כעת שידרוג, וכמו בתי הכנסת שמגיעים לארץ ישראל על ענני שמייא, גם הם מגיעים הנה…

אחד הרבנים מביט בנעשה בעיניים מפיקות הנאה ושמחה. הוא מלטף את זקנו ההדור ואומר בידענות: “זה יקח עוד הרבה זמן”, אמר בהצביעו על העננים, “זה יימשך ויימשך עד שיגיע הנה אחרון נדחי ישראל6, גם הפושעים והנקלים ביותר, ואפילו אלו שלעולם לא ידעו על יהדותם - גם הם יגיעו עם ענני השמים. עד שלא יתקיים ‘הגאולה השלימה’, כלומר, מושלמת, שבה כ–ו–ל–ם יגיעו, זה לא יסתיים7”.

יוסי ויזל, חניך באחד מתלמודי התורה בערי הפריפריה שעמד משתומם כולו, התנער בבת אחת. כתגובה לדברי הזקן, פנה לאביו ואמר בידענות, זה הרי למדנו בחומש “ושב ה’ אלוקיך את שבותך… ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה’ אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה’ אלוקיך ומשם יקחך, והביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך”.

גל עננים נוסף מתקרב, הפעם נדמה כגל גדול במיוחד. מסתבר שהללו מביאים עמם מיליוני יהודים, בני ‘עשרת השבטים’ אשר התפזרו ואבדו בשנות הגלות הראשונות לאחר גלות בבל. הנה כעת, הקדוש ברוך הוא מביאם מירכתי ארץ היישר אל בית הבחירה8.

ברוך הבא מלך המשיח

רבותינו נשיאינו עומדים כבר סביב הרבי מלך המשיח היושב על כסא מלכותו הארגמני. בסמוך עומדים גדולי עם ישראל לדורותיהם: משה ואהרן, שבטי י–ה, נשיאי הדורות. בשעות הבאות נוספים צדיקי הדורות באשר הם, אשר זכו לקום לתחיה כבר בשלב הראשון של הגאולה9. הללו מקבלים בשמחה את היהודים מכל העדות והחוגים שהגיעו מכל רחבי תבל. אפשר לחוש באור המיוחד הזוהר על פניהם של היהודים הפשוטים דווקא.

קולות חצוצרה רמים מגיעים מהר הבית, מבין חומות העזרה. משמע כי הכהנים והלווים מתחילים להתארגן לקראת הקרבת הקרבנות10.

שטחה של ירושלים, שהולך ומתרחב מרגע לרגע11, מכיל כמות בלתי–נתפסת של יהודים שזורמים מכל עבר. מישהו מדבר על תור שאמור להתחיל במטרה שכל יהודי יוכל לעבור לפני המלך המשיח, ולומר לו “ברוך הבא מלך המשיח”. רבים מבקשים מהחב”דניקים לעיין בכרטיסי חמש הברכות שבכיסם, משננים את הברכות הנדירות בטרם יברכום כשיעברו מול המשיח12.

“לעמוד בשורה”, צועק מאן דהו שהחליט כי הוא בוועד המסדר. מישהו שואל אם הרבי יחלק דולרים, והנוכחים מסביב תמהים: “דולרים? עבור מה? את ענייני הצדקה השארנו בגלות. כעת אנחנו בשלב אחר”. אחר טוען ש”אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד” ועדיין יש מקום לכסף ולצדקה… ניכר כי הבלבול עדיין גדול.

כך או כך, תור ארוך מאד נוצר, כולם רוצים לעבור לפני מלך המשיח ולקבל ברכה. פה ושם פורצים ויכוחים. מסתבר שיש הסבורים כי בושה לעבור לפני המשיח, נוכח כל מה שעשינו ולא–עשינו בתקופת הגלות. הם סבורים שצריך להתחבא במערות כדי שמשיח לא יצטרך לראות ולהריח אותנו ואת מעשינו. “באיזה פנים נראה את עצמנו לפניו?!13”

אפשר להבחין כי משהו מתחיל לזוז. מישהו עדכן כי כעת עוברים בפניו יהודים הסבורים כי הם מיוחסים לשבטי כהונה ולוויה. הם מבקשים שהמשיח יודיע להם מי מהם כהן מיוחס ומי מהם לוי מיוחס14. הזמן קצר, לכל אחד מהם יש תפקיד לבצע - אך אף אחד מהם לא יכול לעשותו ללא ידיעה ברורה המאשרת את זהותו השבטית. את זה רק משיח יכול לדעת בוודאות.

אומרים שלאחר הכהנים והלווים, יוכלו לעבור כל השאר. כל מי שרוצה לדעת לאיזה שבט הוא מיוחס, יוכל לקבל את מלוא המידע האמין והמדויק ביותר, ללא פקפוקים15.

“ומה הלאה?” יוסי ויזל כמו התנער לרגע מהקסם בו היה שרוי, בהפנותו את השאלה לאביו.

“אינני יודע עדיין, אך חשוב שנדע לאן אנו שייכים כדי שנוכל לגשת לחלק שלנו בארץ ישראל, החלק המיועד לשבט שלנו.

התברר כי מלך המשיח, חילק את ארץ הקודש לשלושה עשר חלקים, שנים עשר לפי שבטים כולל שבט לוי, ואילו החלק השלושה עשר - מוקדש למקום משכנו של מלך המשיח16. לכתבנו נודע כי בנחלת החלק השלושה עשר נמצא 770 בית אגודת חסידי חב”ד בכפר חב”ד. דמותו של החסיד ר’ זושא ריבקין שקם לתחייה, כבר נראתה במקום עם פועלים, כשהוא מראה להם תוואי הארמון שצריך לקום, כביתו הפרטי של המלך המשיח.

 

בניה מהירה למיליוני יהודים

“אבא”, הוסיף יוסי ויזל לשאול.

“כן”.

“לדעתי לא צריך להמתין לשכונות החדשות שיוקמו באחסימך או בהר יונה או בחריש. אפשר להשתמש גם במקומות שוממים שרגל אדם לא דרכה בהם שנים רבות”.

יוסי לא התאפק, ושוב שש ושמח להפגין את ידענותו. “זה הרי כתוב במפורש “ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות [=שוממות] וישבו… ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם”17.

אמנם יש מן הדברים שלא נדע איך יהיו עד שיתגלה המשיח. ברור שכולם יצטרכו בתים למגורים, כל אחד בשבט נחלתו כפי שנקבע. כיצד בדיוק יכינו מיליוני בתים בפרק זמן קצר? אכן, לא נדע עד שיהיה.

ובכל זאת, פנינו למר עודד המאירי, המוכר לחסידי חב”ד מהתקופה בה כיהן כראש עיריית צפת. מזה עשרות שנים הוא מנהל את חברת ש.ק.ד., המתמחה בבניה קלה ומהירה. מר המאירי ניאות להתראיין במיוחד ל’בית משיח’ במטרה להבהיר כיצד ניתן לבנות בנייה מהירה ואיכותית עבור היהודים הרבים שיגיעו לארץ הקודש בביאת משיח.

מה מאפיין את סגנון הבניה שלכם, והאם באמת זה חוסך בזמן הבניה?

“אנחנו בונים בתים מחומרים יבשים ולא רטובים כמו בטון. הבניה שלנו מתבססת על עץ בתוספת צמר, זכוכית, וטיח קל. בתוצאה אנחנו מקבלים קיר מבודד במיוחד הנבנה בתהליך בניה מהיר המתבצע בתוך המפעל, כאשר רק ההרכבה נעשית בשטח. לעומת בניה רגילה הכוללת הצבת כל בלוק במקומו, יציקות בטון רבות, ועבודה רבה על פיגומים, הרי אצלנו רוב העבודה מתבצעת במפעל במהירות רבה.

 אם אפשר תנקוב בדוגמאות ומספרים מדוייקים.

בית שגודלו כ–200 מ”ר, אפשר לבנות בתוך ארבעה חודשים, אבל אם מדובר בבניה רוויה שבה הבתים נבנים אחד ליד השני - ניתן לבנות בית בגודל 120 מ”ר בתוך יומיים, דהיינו, יום אחד במפעל ויום אחד בשטח. נשאר רק לחבר מערכות חשמל אינסטלציה ותקשורת.

בקרוב יתגלה המשיח, ואז יהיה צורך לבנות בתים וערים עבור יהודים שיגיעו מכל רחבי העולם. לפי הניסיון שלך, האם אתה רואה אפשרות לבנות כמות כה גדולה של בתים בפרק זמן כה קצר?

אנחנו נשלב אלפי עובדים זרים בבנייה המהירה והמאסיבית. הרי נאמר שלכל יהודי יהיו אלפיים ושמונה מאות משרתים18, והם יכנסו לעבודה במפעל ובשיטות עבודה שלנו. זהו לימוד קל ביותר וכל אחד יוכל לעבוד במהירות. אלפים רבים יעבדו על ייצור בתים, בעוד אלפים אחרים יעמלו על הרכבת הבתים בשטח, ותוך זמן קצר היהודים שזה מקרוב הגיעו מכל העולם, יוכלו לאכלס את הבתים תוצרת ש.ק.ד.. אין ספק שכך האיכלוס יהיה מהיר עוד יותר.

שיטת הבניה של ש.ק.ד., מהירה ביותר, ובכל אופן עד האיכלוס בבתים היפים שלכם, איפה יגורו כל היהודים?

אני בונה בתים מעץ, אך ההשערה שלי, שיהיה צורך מיידי לבנות אוהלים רבים בכל רחבי הארץ, ואלו יהיו מגורים זמניים בלבד כמובן.

 

“לערך צען אַ זייגער”

לילה. הלילה הראשון של ימות המשיח ירד על העולם.

רכבות מהירות ושיירות אוטובוסים פיזרו מבעוד מועד מליוני יהודים לערים השונות. בתי הוותיקים נפתחו בהרחבה בפני האורחים. אין עוד הבדלי שפה, אין מנטליות שונה. לפתע פתאום מתברר כי יהודים ממרוקו ומאוסטרליה, מצרפת מקוצ’ין ומדרום אפריקה, כולם מדברים בלשון הקודש.

המשפחות הראשונות שנכנסוה לביתן, גילו הפתעות לרוב - בחצר הבית ניצבו קבוצת גויים שעמדו הכן לשרת את המשפחה. הבית מאובזר היטב במקררים, בתנורים, במיטות רבות, כיאה למצב בו האוכלוסייה עומדת להתרבות במהירות שיא. השפע נמצא בכל מקום.

“יוסי”, פנה אבא לבנו בטרם על משכבם.

“כן אבא”.

“היום ברוך השם הספיקו לבנות את המזבח ולחנוך אותו, וכבר מחר השכם, מתחילים להקריב קרבן תמיד של שחר. לאחר מכן תתקיים תפילת שחרית עם מלך המשיח ב’בית חיינו’ הסמוך לבית המקדש”.

“באיזו שעה תתחיל התפילה?”

“לערך צען א זייגער”, מלמל האב כמתוך שגרה, בטרם נפלה עליו תנומה.

חבר ועדת הקליטה חבר הכנסת מוטי יוגב:
ארוץ לראות פני משיח

 

איש אינו יודע כיצד יתנהלו הדברים לאחר התגלות הרבי מלך המשיח. האם יהיה צורך בכל גלגלי הביוקרטיה. כך או כך, אולי יתברר שהגדרת הרמב”ם “עולם כמנהגו נוהג” תשאיר על כנה גם את משרדי הממשלה, שיעסקו בניהול הטכני של מדינת המשיח - מעניין היה לשמוע מחבר הכנסת מוטי יוגב, חבר ועדת הקליטה של הכנסת, כיצד אפשר לקלוט את מיליוני ה”עולים החדשים” שיגיעו לפתע לארץ הקודש.

אנו מצפים לגאולת ישראל בכל רגע, ולבית המקדש השלישי שייבנה מחדש. כחלק מסממני הגאולה זה קיבוץ גלויות, כשמיליוני יהודים מכל רחבי העולם יגיעו לארץ הקודש. איך לדעתך ניתן יהיה לקלוט כל כך הרבה יהודים בפרק זמן כה קצר?

אפשר כמובן להביא לפה הרבה סינים, הם זריזים בבנייה. באופן זמני נוכל לשכן את ה”עולים החדשים” בביתנו, כמו גם בקראוונים ואולי אפילו באוהלים. בכל אופן, כחבר בוועדת הקליטה אני סבור שיש לנו את היכולת לקלוט גם מיליוני יהודים חדשים בארץ הקודש.

עם יד על הלב, אתה שומע שמשיח התגלה ובית המקדש נבנה. מה תעשה? תרוץ להכנסת כדי להיפגש עם חבריך, חברי ועדת הקליטה לדון כיצד לקלוט עולים? או תרוץ לבית המקדש כדי לפגוש את המשיח?

באבות דרבי נתן מובאת ההתלבטות בין נטיעת עצים בארץ הקודש והקבלת פני משיח: “הוא היה אומר (רבן יוחנן בן זכאי) אם היתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואחר כך צא והקבילו”. [אבות דרבי נתן, פרק לא]. מכאן ברור שיש לדאוג לנטיעה ופיתוח של ארץ הקודש, ובמיוחד כאשר מגיעים מיליוני יהודים חדשים. באופן אישי, כמובן שארוץ לראות את פני משיח; כי כגודל הצפיה כך גודל השמחה. כפי הידוע, וכפי שהזכרת את דברי הרמב”ם, לא נדע עד שזה יקרה, וכאשר יקרה בעזרת ה’ נדע לעמוד באתגרים ולעשות את הטוב ביותר.

                  

1)  “והיה ביום ההוא יוסיף ה’ שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים, ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ” (ישעיה יא, יא–יב).

2)  “ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו - באופן ד’אחישנה’ ‘וארו עם ענני שמיא’ טיסה מהירה יותר מטיסה של ‘מטוס’, כי טסים ‘עם ענני שמיא’, עם ‘מטוסו’ של הקב”ה - לארצנו הקדושה”. (שיחה לילדי צ”ה, ד’ תשרי תשמ”ג).

3)  קונטרס בית רבינו שבבבל.

4)  מגילה כט, א.

5)  כפי הנהגת קהל אנ”ש חסידי חב”ד החל משנת תשנ”ג.

6)  דברים ל, ג–ד.

7)  שמואל ב, יד יד.

8)  יחזקאל מח. ובסנהדרין “עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר “וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים”, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: “כיום הזה מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים שאפלה להן כך עתידה להאיר להם”. (סנהדרין קי, ב).

9)  ערוך לנר נדה סא, ב הוכיח מדברי הגמרא ביומא דף ה, ב: “כיצד מלבישן לעתיד לבוא? לעתיד לבוא נמי לכשיבואו אהרן ובניו ומשה רבינו יבוא עמהם”; “הרי פשיטא לגמרא דלכשיבנה ביהמ”ק וישוב העבודה יקומו משה ואהרן ובניו בתחיית המתים, אף שזה עדיין אינה עת התחייה לכל העולם, שהרי אין בין העוה”ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, וכן איתא בזוהר…”

10)  להעיר משיחת שבת מקץ תשכ”ח, ומאגרות קודש ח”ו אגרת א’ תרמ, שם מבואר כי מוכרח שקודם ייבנה המקדש ורק לאחר מכן יהיה קיבוץ נדחי ישראל, וזאת על פי פסק דין הרמב”ם הלכות מלכים, פרק יא הלכה ד’. אבל ראה שיחת ש”פ חיי שרה תשמ”ז הערה 36, שהרמב”ם בספרו פסק סדר המוכרח על פי הלכה בכל אופן, מה שאין כן הסדר שיהיה רק אם אכשור דרי ויהי’ כלו כל הקיצין לגמרי, שאז יבנה בית המקדש מלכתחילה בתכלית השלימות (על  ידי כל ישראל וכשכל יושבי’ עלי’, וכו’).

11)  ילקוט שמעוני, ישעיה תעב “אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק”. וראה בשיחות קודש תשל”ד, ח”א.

 

12)  ראה מנחת שלמה להגרש”ז אוירבעך זצ”ל, קמא סי’ צא סקכ”ז. ובאריכות בגליון ‘התמים’ תמוז תשע”ז עמוד 53.

13)  שיחת פורים תש”ב.

14)  רמב”ם, הלכות מלכים פרק יב הלכה ג’.

15)  שם.

16)  יחזקאל מח.

17)  עמוס ט יג–טו.

18)  התוועדויות תשמ”ב כרך ג, עמ’ 1697.