יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

נראה כי בכל הקשור לעניינים העומדים על הפרק, כוח ההשפעה שלנו אינו גדול, אך ישנו נושא בו הרבי מה”מ מודיע כי אנו יכולים לתקן. למלא את החיסרון בכוח הדיבור, וממילא בחיים לעיני בשר, של נשיא הדור, ולהתגלות מלך המשיח.

כל זה מגיע יחד עם איוולת נוספת, מקוממת וחמורה - שחרור מרצחים. היינו מצפים בימים אלו, ממשיכות להתנהל שיחות, המכונות בשם ‘תהליך מדיני’, כאשר ישנה כוונה להגיע להסכמים וסיכומים שונים ומשונים בכל הקשור לשלמות הארץ, ובמיוחד לביטחון עם ישראל. הנושאים הם קריטיים, וממה שמתפרסם עולה כי גם אם עדיין לא סוכם - הרי נציגי הממשלה כבר הביעו הסכמה לוויתורים כאלו, שאיש לא העלה על דעתו בעבר, כמו בנושא בקעת הירדן. איש לא העלה בדעתו? אולי, אך יש מי שצפה והזהיר על כך - הלא הוא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

כל זה מגיע יחד עם איוולת נוספת, מקוממת וחמורה - שחרור מרצחים. היינו מצפים כי תתעורר מחאה, לפחות מחוגי ה’ימין’, אך למעט הפגנות מעטות, איננו רואים שום דבר שמזכיר אפילו את תקופת הסכמי ‘אוסלו’ הזכורים לדיראון עולם, או הבריחה והגירוש מחבל עזה.

ניתן לחשוב על סיבות רבות לכך שהמחאה אינה בתוקף הרצוי. ישנה המחשבה ששום דבר לא השתנה, שימשיכו לדבר, אך לא יקרה כלום. אמנם הנזק מהדיבורים הוא עצום, אך נראה שיש מעין השלמה שבמצב הנוכחי, זהו נזק בלתי נמנע, כל עוד לא זכינו להנהגה ראויה. מחשבה נוספת היא כי על פי ניסיון העבר, גם מחאה של רוב העם אינה משנה, ואפילו לא הצבעה אחרת בבחירות, ואם כן לשם מה להשקיע כה הרבה?

זוהי גישה מסוכנת, אך לא נראה שניתן לשנות את הטבע האנושי. בני אדם אינם מעוניינים לעשות פעולות חסרות תועלת, ולכן מעדיפים לעסוק בעניינים אחרים. גם אלו שכן מנסים לשנות, מאסו בדרכים המקובלות, מתנערים מכל אפשרות לשתף פעולה או לנסות להשפיע על דעת הקהל, ונוקטים בפעולות עצמאיות כאלו ואחרות.

 
בתור חסידיו של הרבי, היודעים כי יש לנו שליחות ועבודה אחת - ברור לנו שכאן יש לנו יכולת להשפיע.

כאשר מגיעים לשבוע שלפני “היום הגדול והקדוש העשירי ועשתי עשר יום לחודש עשתי עשר הוא חודש שבט” נזכרים כשיחת הקודש  של הרבי.

בשיחה זו מתעכב הרבי, אודות העובדה שאצל אדמו”ר הריי”צ, הייתה הפרעה בדיבור. הוא אינו מסתפק בהצגת העובדות הכאובות בלבד, אלא ב”תיקון ומילוי הדבר בתכלית השימות על–ידי הנשמות בגופים, נשמות בריאות בגופים בריאים, של הדור שלנו, דור התשיעי… על–ידי שמביאים לפועל בדיבור בפועל ובשפע רב, את דברי התורה וההוראות וכו’… עד שהדור  הוא הדור שבו מקויים - ותיכף ומיד ממש - “שלח נא ביד תשלח” שעל–ידי משיח צדקנו  מתמלא בשלימות גילוי האורות בכלי הדבור”.

ואם אז היה ההעלם והסתר על כח הדיבור, הרי שאצלנו ההעלם הוא על ראיית החיים בגשמיות של נשיא הדור, הרבי מה”מ. מובן אפוא כי כאן יש לנו כח להשפיע ולתקן - צריך להתחזק ולפעול, בדיבור ובפירסום, את “העובדה הפשוטה - שהוא בחיים”. אם את החסרון בדיבור ממלאים על–ידי דיבור, הרי שאת ההעלם וההסתר הנוכחי ממלאים על–ידי החיים, חיים עם הרבי, חיים עם משיח, בכך מקיימים את הצלע האחת של המשוואה “זרעו בחיים”, ומרגישים את החלק השני - “הוא בחיים”, כפשוטו ממש.

- יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד