שלושת ימי חלוקת קונטרס ‘החלצו’

שלושה קונטרסים זכינו לקבל מידיו הק’ של הרבי מלך המשיח ביום כ’ במרחשון, יום ההולדת של אדמו”ר הרש”ב, “הרמב”ם” של תורת החסידות ומייסד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש * לקראת כ’ מרחשון, וכעידוד וזירוז להוספה בלימוד הקונטרסים שאותם העניק לנו הרבי בעצמו, בית משיח מגיש יומן קצר מאירועי החלוקות

הרבי מחלק את הקונטרס “החלצו”החל משנת תשמ”ח ואילך, זכה הדור השביעי לגילוי חדש. בין תשמ”ח ותשנ”ב, חילק הרבי מלך המשיח בידיו הקדושות לחסידיו כעשרים וחמישה קונטרסים, המכילים מאמרי חסידות שונים. אין מתנה גדולה יותר עבור חסיד, מאשר לקבל מהרבי מאמר חסידות, פנימיות התורה, בבחינת “אנא נפשי כתבית יהבית”.

יום הבהיר כ’ מרחשון, יצויין לדורות כיום בו חילק הרבי מלך המשיח 3 קונטרסים שונים ב–3 שנים נפרדות. בהתחשב בכך שבסך הכל חולקו פחות מ–30 קונטרסים, הרי שאפשר ללמוד מכך על ייחודו של היום.

תהא הסיבה אשר תהא: אם משום שיום זה הוא יום הולדתו של “הרמב”ם של תורת החסידות”, ואין זמן מתאים ממנו להוסיף ולעודד לימוד עניינים בחסידות, אם משום שהרבי מלך המשיח ‘מפצה’ את חסידיו על העדר ההתוועדות ביום ההילולא של הרבי נ”ע על ידי תוספת אור ביום הולדתו, ואם משום טעם רוחני כמוס וכביר שאיננו משיגים אותו או מכל טעם אחר — פשוט וברור לכל אשר בשם חסיד יכונה כי אם הרבי מלך המשיח מעניק דווקא ביום זה 3 מאמרים, הרי שיש בכך הוראה עבורנו, להוסיף ולהתייגע, ללמוד ולהבין את ענייניה העמוקים של תורת החסידות, כפי שבארם הרבי הרש”ב, ובפרט את הקונטרסים שאותם זכינו לקבל מהרבי מלך המשיח בעצמו.ח

שלושת ימי חלוקת קונטרס ‘החלצו’

חלוקת קונטרס ‘החלצו’, התרחשה אמנם בכ’ (ולא רק — ראה להלן) מרחשון, אולם אירועי כ’ מרחשון תשמ”ח החלו עוד קודם לכן, בהתוועדות פתאומית בשבת שלפני, בחלוקת דולרים פתאומית בערב כ’ מרחשון, והסתיימה בחלוקת הקונטרס — שבדיעבד התברר שהייתה הראשונה בסידרה.

שבת פרשת וירא, ט”ו מרחשון. כאשר הגיע הרבי מלך המשיח מביתו ל–770, הודיע למזכיר הרב יהודה לייב גרונר את הרש”י שעליו הוא עומד לדבר. ההודעה הפתיעה את כולם, כיון שכבר שנים רבות לא התוועד הרבי מלך המשיח בקביעות שכזו.

הייתה זו התוועדות שמחה ומיוחדת, ובמהלכה דיבר הרבי מלך המשיח על מעלה נוספת ביום השבת קודש המברכת את כל ימי השבוע הבא. ביניהם, כ’ מר חשון שהשנה גם ימלאו 127 שנה להולדתו של הרבי הרש”ב נ”ע כמנין שנותיה של שרה אמנו בפרשת השבוע הבא — “חיי שרה” וכפי שמסביר הרבי נ”ע (עצמו) את תוכן שנותיה של שרה שקאי על ‘כתר’, ‘תענוג ורצון’, ‘חכמה ובינה’ ושבעת ימי הבנין וכולם בשלימות.

היו גם הוראות מעשיות: לכל לראש להתחיל בהכנות הנפשיות — בקבלת החלטות טובות — לקראת היום הבהיר כ’ מרחשון הקרב. החל מלימוד בתורתו של בעל השמחה, על הכתוב “ויהיו חיי שרה”. כמו כן, לארגן ביום זה בכל אתר ואתר התוועדויות אחדות ישראל וכפי שהרבה הרבי נ”ע, לבאר ולעורר בקונטרס “החלצו” תרנ”ט [ובאופן של “החלצו מאתכם אנשים”, “החלצו”, מלשון חלוץ העומד בראש ומוכן לקרב. “מאתכם”, דבר השייך לכל אחד ואחד הגדול כקטן. “אנשים”, בתוקף ובגבורה].

יום רביעי, י”ט מר–חשון. היום לאחר תפילת מנחה נחתה הפתעה….

כמה דקות לאחר שהסתיימה התפילה בבית הכנסת הקטן יצא המזכיר הרב גרונר והודיע על חלוקת דולרים שתתקיים על אתר.

נקל להבין את אשר התרחש באותם רגעים של קבלת הבשורה, התרגשות ושמחה היו נחלת הכל. תיכף יצא כ”ק אדמו”ר שליט”א מפתח ‘גן עדן התחתון’ ובמקום החלוקה של כל יום ראשון הועמד השולחן וכ”ק אדמו”ר שליט”א החל בחלוקה כשהוא מאחל לכל אחד מהעוברים על פניו : “א הצלחה’דיקער כ’ חשון” …

בתחילה אמנם היה אי סדר רב בשל ההפתעה ואי ההתארגנות מראש, אך עד מהרה נוצר תור ארוך ומסודר.

מכל העברים היה ניתן לראות אנשים — אשר דבר השמועה שפשטה חיש הגיעה אליהם — רצים לעבר 770, אנשים באמצע עיסוקיהם עזבו את חנותם ורצו לקבל דולר. היו שהגיעו בריכבם ממקומות רחוקים יותר, שכן מי יוותר על כזה סוג השפעה וברכה לכ’ חשון מוצלח …

לא נודע איך הדבר התפרסם כה מהר אך המציאות הייתה שבאותה מחצית השעה (של אותו יום חורפי מושלג ולאחר שבתפילת המנחה השתתפו רק כמה מנינים ספורים), חלפו במקום מאות רבות אם לא יותר …

יום חמישי כ’ מרחשון. לאחר קריאת התורה הבוקר, המשיך הרבי שליט”א בחלוקת הדולרים שהחל אתמול, כשהפעם כבר אלפים עומדים בתור על מנת לזכות לקבל דולר ולהתברך מפי קדשו בברכת “א הצלחה’דיקער כ’ חשוון”, שהביאה את כולם להתרגשות רבה.

אבל ההפתעה הגדולה יותר באה רק בערב.

היה זה כשחזר הרבי מהציון הקדוש לאחר ששהה בו מהצהריים. תפילת ערבית הסתיימה והרבי חזר לחדרו, והנה נמסרה ההודעה: הרבי שליט”א עומד לחלק עתה את קונטרס ‘החלצו רנ”ט’ של בעל יום ההולדת — לגברים מגיל 12 ולנשים מגיל 11.

דלה העט מכדי לתאר את ההרגשה המיוחדת שאפפה את שכונת קראון הייטס “כאן ציוה ה’ את הברכה” באותה שעה של חלוקה. כל תושבי השכונה נהרו לעבר 770, ועמדו בתורות אין סופיים לאורכם של רחוב איסטערן פארקווי והסמוכים אליו. החלוקה נמשכה כשעה כשלכל אחד מאחל הרבי “א הצלחה’דיקער לערנען”… במהלך החלוקה התעכב הרבי פעמים רבות, ושאל רבים מהצעירים שעברו לפניו אם הם אכן בני 12 או בנות 11.

לכל אחד ממקבלי המאמר — העוסק בזיכוך המידות ובאהבת ישראל — איחל הרבי “א הצלחה’דיקער לערנען [= לימוד מוצלח]”.

החלוקה היתה נמשכת כנראה עוד זמן רב, אילולא כמות הקונטרסים היתה נגמרת. מן המזכירות נמסר כי החלוקה תמשיך גם מחר.

בעיצומה של החלוקה אזלו כל הקונטרסים. הרבי פנה אל המזכירים וביקש מהם שילכו להדפיס עוד קונטרסים. אחד המזכירים אמר שילכו כעת להדפיס 3000 עותקים נוספים. בתגובה הרבי שאל: “מדוע להדפיס 3000?” המזכירים הזדרזו לבית הדפוס על מנת להדפיס 5000 קונטרסים נוספים. כך אפוא נודע כי המעמד המיוחד יימשך גם למחרת, יום שישי, שלושה ימי חלוקה רצופים!

בדפוס הועד להפצת שיחות שמעל 770 (שם כבר רגילים לכל מיני עבודות פתע) עמלו קשות במשך כל הלילה על הדפסתם של עוד כמה אלפי קונטרסים. בינתיים התרכז קהל רב בבית המדרש הגדול ב–770 ללימוד הקונטרס במשותף, בשיעור שנמסר על ידי ר’ יואל כהן.

יום ששי, כ”א מר–חשון. בבוקר עוד בטרם הגיע כ”ק אדמו”ר שליט”א ל–770 כבר צבאו על פתחי הבנין המונים רבים שהמתינו לחלוקה.

מיד לאחר שהגיע כ”ק אדמו”ר שליט”א החל שוב לחלק לכל האלפים הרבים את הקונטרס בתוספת הברכה הנ”ל. מכל ניו יורק ומחוצה לה הגיעו המוני חסידים והחלוקה החריגה והמיוחדת נמשכה עד הצהריים.

מה נעים ומה נחמד היה לראות בכל מקום ופינה אנשים נושאים עמם את ה’קונטרס’ שזה עתה קיבלו, מעלעלים בו או יושבים בפנים בית המדרש ולומדים בו.

החלוקה הביאה עמה גל חדש של התעוררות בלימוד החסידות בכלל ובאהבת ישראל — תוכן ה’קונטרס’ — במיוחד. ומיני אותה חלוקה החלו להקבע ב–770 ובכלל, שיעורים רבים, במשך ימות השבוע, של לימוד ה’קונטרס’ בקבוצות.

היום אחרי הצהריים נודע שבערב יחלק הרבי קונטרס “עץ החיים” (מכ”ק אדמו”ר נ”ע) לכל אחד ואחד. הידיעה הביאה להתעוררות והתעניינות מיוחדת בכל הנוגע לכ”ף מר–חשוון. קונטרס “עץ החיים” הוא כידוע חיבור מופלא שהרבי כתב בשנת תרס”ז עבור תלמידי “תומכי תמימים” בליובאוויטש דאז והוא מכיל ביאור רחב על חובת לימוד החסידות בדורנו כדרך לבוא לידי אהבת ה’ ויראת ה’ ומהוה מורה דרך מפורט לסדרי הלימוד בישיבה, הן בש”ס ופוסקים והן בחסידות.

למקוה נסע ב–12:00 ולאוהל נסע ב–13:20 כשבידו צילום כתב יד קודש של המאמר “אנכי מגן לך תרע”ח”, אשר כפי שנודע אחר כך גם אותו ציוה הרבי להדפיס. חזר ב–17:50.

לתפילות מנחה וערבית התאסף קהל רב עקב הידיעה הנ”ל. ובית הכנסת אף סודר במיוחד, כדי שיוכלו לגשת אל הקודש בסדר מסודר. אחרי סיום תפילת ערבית בשעה 18:20, ירד הרבי מבימת התפילה (ליד המדרגות), וכשהוא עומד על יד שולחן גבוה מרופד — החל לחלק לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף. [היו כמה שביקשו ברכה בשעת מעשה, ובירכם].

הקונטרס נדפס בהוצאה מיוחדת ובעטיפה מרהיבת עין וצורף לו דולר — שליחות מצוה לצדקה. בשעה הראשונה של החלוקה היה הקונטרס בעטיפת פלסטיק מיוחדת.

הדפסת הקונטרס נעשתה בניו ג’רסי, והמשאית הראשונה הגיעה ממש עם סיום תפילת ערבית! המשאית השניה התאחרה מעט, ובאמצע נגמרו הקונטרסים, הרבי פנה להרב גרונר שי’ ואמר לו משהו. עברו כמה שניות ולפתע הודיעו שהמשאית השניה הגיעה… אלא שהיה צורך לחכות כמה רגעים עד שיפרקו את הארגזים מהמשאית. בינתיים עמד הרבי, ידיו על השולחן, והביט לשמאלו לעבר החלון שמשם הביאו את הארגזים מהרחוב, כשהקהל כולו מביט גם הוא לעבר החלון בציפיה לרגע בו ימסרו את הארגזים. שניות של דממה (המחזה מיוחד)! עד שכעבור דקה (שדמתה לשעה!) מסרו מהחלון את הארגז הראשון. מיד הניחו כמה קונטרסים על השולחן, והרבי החל שוב בחלוקה כרגיל.

החלוקה הסתיימה בשעה 21:05. ובמשך כמעט שלוש שעות עברו למעלה מ–6000 איש. לפני שהחל ללכת, לקח ב’ קונטרסים והניחם בסידורו. בצאתו מהזאל שרו ניגון הכנה לאדמו”ר הרש”ב נ”ע, ועודד בידו את הניגון. בדרך חילק לכמה שלא קיבלו עדיין, וכן למעלה ליד המעלית.

הקהל התיישב ללמוד את הקונטרס (עוד בזמן החלוקה), כשחלקו גם עוסק בשקלא וטריא בנוגע להמיוחד שבקונטרס זה וכו’. וכן על המכתב המיוחד של אדמו”ר הריי”צ נ”ע המופיע בראש הקונטרס, בינתיים נודע גם כן שמדפיסים עתה מאמר חדש של אדמו”ר נ”ע שנמצא רק עתה.

לאחר מכן התקיימה ב–770 התוועדות רבתי, שאוגרנה על ידי הנהלת ישיבת “תומכי תמימים” המרכזית. הנחה את הערב הרה”ח ר’ דוד שי’ ראסקין מנהל הישיבה. הרה”ח ר’ יהודה שי’ חיטריק (מזקני אנ”ש) סיפר כמה סיפורים על אדמו”ר הרש”ב נ”ע. המשפיע הרה”ח ר’ שלום שי’ מאראזאוו לימד מקונטרס “עץ החיים”. הרה”ח ר’ שניאור זלמן שי’ גורארי’ סיפר על ה”היסטורי’” של המבוא לקונטרס עץ החיים. חבר הבד”ץ הגה”ח הרב יהודה קלמן מארלאוו שליט”א בירך את הקהל.

במהלך ההתוועדות בשבת הבאה, ש”פ חיי שרה כ”ב מר–חשון, הסביר הרבי מלך המשיח מדוע חילק את הקונטרס:

“וזהו גם א׳ הטעמים להדפסת קונטרס עץ החיים בהוצאה מיוחדת וחלוקתו לכל אחד ואחת מאנשים נשים וטף בסיום וחותם יום ההולדת כ״ף מרחשון . .  אשר, למותר לפרש שהכוונה היא שילמדו בקונטרס זה, ובאופן דלימוד המביא לידי מעשה. וכמו שכתב בסיום וחותם הקונטרס: ״ואחר כל הדברים האלה הנני מבקש אתכם שימו לבבכם אל כל הדברים הנאמרים בקונטרס הזה, והיו הדברים האלה על לבבכם תמיד”.

— כדי להדגיש שכל הדברים האלה נמשכים בתקפם ובשלימותם (וביתר שאת) ע״י כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו, ה״מנהל–פועל״ דישיבת תומכי תמימים, ובפרט לאחר מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, ש״קאי איניש אדעתא דרבי׳״, ובמילא נשלמה כבר העבודה דדור השלישי (לאדנ״ע), דור הגאולה, ״ביום השלישי יקימנו ונחי׳ לפניו״״.

ביום ראשון, אור לכ’ מר–חשוון ה’תשנ”ב, הודיע הרבי לאחר תפילת שחרית, קודם חלוקת הדולרים, שהלילה יחלק את “קונטרס כ”ף חשון” שיודפס מחדש בכריכה מהודרת.

עד אחר הצהרים נשאר הדבר בלי פירסום, אך אז כבר החל להיוודע בבירור ע”ד חלוקת הקונטרס שיכיל מאמר מכ”ק אדמו”ר שליט”א.

חלוקת הדולרים החלה בשעה אחת וחצי, והסתיימה בשעה חמש-שלושים וחמש.

דקות אחדות לאחר חלוקת הדולרים, ירד הרבי לתפילת מעריב. קודם התפילה לא הסתובב לעודד, אלא ניגש מיד למקומו. היתה מחשבה שהרבי יחלק מיד אחרי התפילה, אך לאחר שהכריז הגבאי על סיום הרמב”ם ושחרית מחר, נשאר הרבי לעמוד על מקומו, ומיד ניגש אליו המזכיר הרב גרונר. לאחר שהרבי אמר לו משהו, אמר הרב גרונר לגבאי והגבאי הכריז בשם המזכירות שהחלוקה תתחיל בשעה 18:45.

הקהל שציפה בדריכות לקבלת הקונטרס, הסתדר בתור ארוך מקצה בית המדרש לקצהו השני, ובשעה 18:55 התחיל הרבי את החלוקה כשהוא עומד על פתח היכל קדשו, נשען על גבי הסטנדר. התור עובר מפתח גן עדן התחתון לכיוון פתחו השני (הפתח שממנו יוצא הרבי לאוהל), כשהרבי מביט בפני כל אחד ואחד תוך כדי מסירת הקונטרס.

הקונטרס מכורך בנייר לבן עבה, שעליו נכתב באותיות כחולות בולטות — “קונטרס כף חשוון תשנ”ב”. בתוך הקונטרס מצורף דולר שליחות מצוה לצדקה. לכמה מהעוברים אמר “ברכה והצלחה”, ולכמה “בשורות טובות”.

עורך העיתון ‘אלגעמיינער זשורנאל’, ר’ גרשון בער יעקבסון אמר לרבי שנוסע הוא למדריד. הרבי נתן לו קונטרס נוסף עבור העיתון, ועוד קונטרס להשאיר במדריד.

בסיום החלוקה לקח בידו שני קונטרסים ונכנס פנימה להיכל קדשו. השעה היתה 21:40.

היה זה מראה מלבב מאד, לראות בתום החלוקה את ה’זאל’ הצפוף במאות אנ”ש והתמימים רכונים על דפי המאמר הפתוח שזה עתה קיבלו מידיו הקדושות של הרבי, נוגעים בו בזהירות ובהדרת כבוד, לומדים בשקיקה, ומתפלפלים בדרגות דקות באור שלפני הצמצום.

מאוחר יותר התקיימה ב–770 סעודת סיום הרמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפיים והתחלת הלכות ספר תורה. תחילה לימד ר’ יואל כהן את הקונטרס, אחר כך התחיל וסיים את ההלכות ר’ יהודה קלר, ושוב המשיך ר’ יואל והתוועד עם אנ”ש והתמימים עד שעה מאוחרת.

 

בהכנת הכתבה נעזרתי רבות בספר החדש והמשובח “יום יום עם הרבי — חודש חשון”, שיצא לאחרונה לאור על ידי הסופר החסידי ר’ מנחם זיגלבוים.

קונטרס ‘החלצו’ - מהותה של ‘שנאת חינם’

הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה אדמו”ר הרש”ב בעת התוועדות חסידית, כאשר חסיד מזג לחברו ‘משקה’ בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו”ר הרש”ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר בשמחת תורה תרנ”ט. בהתוועדות של הרבי הריי”צ, הסביר אחד החסידים את הקשר לשמחת תורה מפני שמדובר במאמר זה על מלחמת מדין, שהיתה מוכרחה להתרחש לפני מות משה — ובשמחת תורה אנו קוראים בתורה על מות משה.

מספר שבועות אחר–כך, בשבת פרשת נח תרנ”ט, נכנס הרבי הרש”ב לביתו של הרבי הריי”צ בעת סעודת השבת, ואמר את המאמר בפעם השניה. בסעודה נכח באותה עת רבי לייב מוועליז שהיה ירא שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.

במאמר מסביר הרבי הרש”ב באריכות את מהותה של שנאת חינם:

שנאת–חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא–דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא — ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין עובדי ה’:

כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על–פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה — יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו.

קונטרס ‘עץ החיים’: חיבור פנימיות התורה עם גמרא

‘קונטרס’ זה נכתב בשנת תרס”ד כאשר ציבור הלומדים בישיבה גדל והלך בע”ה, והיה צורך בהוראות מפורטות בכתב מהו החידוש בישיבה זו ומהו סדר הנהגת התלמידים בלימוד התורה, תורת הנגלה ותורת החסידות, והנהגה ביראת שמים על–פי דרכי החסידות.

ה’בריח התיכון’ של ה’קונטרס’ עוסק בביאור החשיבות שבלימוד פנימיות התורה ביחד עם לימוד הגמרא.

בקונטרס זה, מתווה הרבי הרש”ב את מטרתה של הישיבה שהקים:

“תכליתה ומטרתה . לנטוע בהם [=בתלמידיה] איזה הרגש פנימי ביראת ה׳ ואהבת ה׳. . שידעו את ה׳ ומתוך כך יבואו אל יראת ה’ ואהבת ה’”. . היינו, שההתעסקות בלימוד החסידות, ״דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם״ תהי׳ יסוד ועמוד גם בחינוך הצעירים . . באופן שנעשים ״כולן שוין לטובה״.

קונטרס כ’ מרחשון תשנ”ב: דרגות באור שלפני הצמצום

נקודה מתוך המאמר ‘ויהיו חיי שרה תש”ל’ — קונטרס כ’ מרחשון תשנ”ב:

“ויתרון ארץ בכל היא” — שבבחינת “ארץ” (כללות העולם, ובשרשו — חיצוניות המלכות, שרש הנבראים) נמשך בחי’ “כל” (יסוד, סיום האצילות). ובזה ג’ ענינים — המשכת היסוד עצמו, המשכת נו”ן שערי בינה הנמשכים ביסוד, והמשכת הכתר (סובב). ושרשם באוא”ס שלפני הצמצום — אור הגבול (שרש אור הממלא) ואור הבלי גבול (שרש אור הסובב).

“מלך לשדה נעבד” — שבבחינת “שדה” (גן עדן, ובשרשו — פנימיות המלכות, שבה ההמשכה מיסוד אינה יתרון וחידוש) נמשך בחינת “מלך” (תפארת), הממשיך מפנימיות הכתר, המשכה שלמעלה מהשתלשלות ולמעלה גם מסובב, הנמשכת ע”י קיום המצוות. ובשרשה — אור חדש שלא האיר גם קודם הצמצום.

וגם המשכת אור זה היא בשביל השלמת הענין דדירה בתחתונים ע”י עבודתם של ישראל (“מלך לשדה נעבד” כפשוטו, שההמשכה ד”מלך” נעבד כביכול לעבודת השדה, “דירה בתחתונים”).

וזהו “מאה שנה” — פנימיות הכתר, “עשרים שנה ושבע שנים” — מוחין ומדות, שהמשכתם תחלה בבחינת “שדה” (פנימיות המלכות), ולאחרי זה בבחינת “ארץ” (חיצוניות המלכות), ועד “שני חיי שרה” (בי”ע). ועי”ז נעשה עילוי גם ב”מלך” עצמו (“כולן שוין לטובה”).