מרקע דתי-לאומי

הוא בא מרקע דתי-לאומי, למד הלכה בכולל מר”ץ במבשרת ציון, ועסק בהוצאת ספרי “שו”ת היכל שלמה”. ואז החל לשמוע מחמיו את שיחות הרבי ב’דבר מלכות’. הוא צלל לעומק השיחות, התקשר לרבי דרך תורתו, והחל לפרסם עניני גאולה ומשיח בספרי ההלכה שלו • סיפורו המרתק של הרב עדאל קידר

ראיין: גיא קנטור; הבאה לדפוס: ר’ ירון צבי

 בכל שנה ניגשים לבחינות הרבנות הראשית כחמשת אלפים איש במטרה לזכות בהסמכה לרב יישוב או עיר. על מדף ספרי ההלכה שמהם מתכוננים הנבחנים לקראת המבחנים, ניתן למצוא ספר אחד בולט: ‘שו”ת היכל שלמה’. בספר זה מקבץ הרב עדאל קידר מאות רבות של שאלות שהיו במבחני סמיכה קודמים לצד תשובות מפורטות, ובכך מספק הספר תמיכה משמעותית לכל הרוצה להיבחן. בחיבורו זה בעצם ממשיך הרב עדאל את דרכו של אביו, הרב שמואל אליקים קידר, ששימש כרב וראש כולל שחיבר לראשונה את  השו”ת ‘היכל שלמה’. הרב קידר אף זכה בפרס ירושלים לתרבות תורנית על חיבורו ‘אהלי שלמה’.

מאחורי איש ההלכה הנודע הזה, שמגיע מרקע דתי–לאומי, עומד סיפור התקרבות עמוק ומרתק לנושא של ‘משיח גאולה’ והתקשרות לרבי מה”מ. התקרבותו לא נעשתה דרך שלוחי הרבי, אלא ישר מהמלך עצמו - מתוך העמקה בלימוד שיחות הרבי. לימוד זה הביא אותו לכתוב ולפרסם נספח מיוחד בספרו ההלכתי בחלק הנוגע לחופה וקידושין, לגאולה ומשיח ועל היות הרבי נביא ישראל בדורנו.

בשיחה בבית מלון ירושלמי בשעת צהריים, חולק אתנו הרב קידר את הרקע להתקרבותו לרבי ולחב”ד.

רקע תורני

הרב קידר גדל במשפחה “תורנית לאומית” (סגנון “מרכז הרב”) ולמד במוסדות הנחשבים ביותר בציבור זה. לאחר חתונתו למד בכולל מר”ץ במבשרת ציון, שם לימד אביו ז”ל במשך שנים רבות. בכולל למד הלכה בעיון במסגרת הלימודים לבחינות הרבנות. “רק בשלב מאוחר יותר נכנסתי לעולם הכתיבה ההלכתית”, מסביר הרב קידר את השתלשלות העניינים שהביאה אותו להמשיך את הכתיבה ההלכתית של אביו.

“אבי מורי חיבר כמה סדרות של ספרי הלכה. הסדרה הידועה ביותר נקראת “שו”ת היכל שלמה”. סדרה זו, כאמור, מכינה את הלומדים להצלחה בבחינות הרבנות. לאחר פטירתו הוסיפה הרבנות נושא חדש לבחינות - “חופה וקידושין”. ציבור הלומדים רצה מאוד שייצא כרך של “שו”ת היכל שלמה” גם על נושא זה. בחסדי שמים הצלחתי לעמוד במשימה ולכתוב את הספר הנוסף לתועלת הנבחנים. לאחר מכן כתבתי גם על נושאי “מקוואות” “מילה” ו”גירות”. כמו כן, אני מעדכן את הספרים של אבי מורי בתשובות חדשות על נושאים: שבת, נדה, איסור והיתר וכו’”.

בכך מסכם לנו הרב קידר את חייו ופעלו בקצרה, ואת הדרך בה הגיע לכתיבת ספריו ההלכתיים בהם נעזרים המוני ‘פרחי רבנות’ בדרכם לבחינות של ‘היכל שלמה’ ברבנות הראשית בארץ ישראל. 

הכמיהה למשיח
וניפוץ האשליה

הרב קידר עובר לספר על כמיהתו למשיח וגאולה ועל התקרבותו לרבי מה”מ, למרות הרקע שממנו הגיע: “מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי כמיהה למשיח. גם מצד סקרנות בנוגע לגאולה מה יהיה ואיך יהיה, וגם מצד רגש פנימי שמילא אותי תמיד. אני זוכר את עצמי כילד, עובר על נוסחאות התפילות של ראש השנה בימי חול כשהעיניים נעצרות במשפטים “מלוך על העולם כולו בכבודך”, “וידע כל פעול כי אתה פעלתו” וכו’, בהם ראיתי כוונה מיוחדת לזמן הגאולה בו תתגלה מלכותו של הקב”ה לעיני כל.

“כבר בגיל תיכון היה לי קשה עם ההשקפה התורנית–לאומית בנושא. לאחר נישואיי, בעידודו של חמי מורי הרה”ח בנימין טאוב ז”ל, התחלתי ללמוד את שיחות ה”דבר מלכות” (מהשנים נ”א–נ”ב), שם קיבלתי תשובות לכל השאלות שתמיד הציקו לי. יותר מכך: קיבלתי מסכת סדורה וערוכה בנושא הגאולה. הרגשתי בתחושה פנימית ברורה שהגאולה היא הרבה יותר גדולה ומופלאה ובאין ערוך למה שיש כאלה שקוראים “אתחלתא דגאולה”. הבנתי שאין קשר בין מה שאומרים שזה “אתחלתא דגאולה” לבין הגאולה האמיתית והשלימה וממילא לא נכון לראות בקום המדינה כאילו היא התחלה של גאולה, משתף הרב קידר בספקות שהתעוררו לו בדרך האמונית שעל ברכיה גדל וחונך”.

השאלות, מסתבר, ניקרו בו זמן רב. “שאלתי לא מעט רבנים ומורי דרך, איך מהמדינה נגיע לגאולה? איך המדינה תביא את מלכות דוד? ואף אחד לא סיפק אותי בתשובתו, עד שהבנתי שאין תשובות אמיתיות. היום כבר רוב אנשי הציונות הדתית  מבינים שהמשיח יבוא פתאום (‘בהיסח הדעת’) וזהותו נקבעת על פי כללים ברורים שכתב הרמב”ם בהלכות מלכים שלו, ולא מתוך המציאות הקיימת של המדינה המבוססת על רעיונות ואידיאולוגיה זרים ליהדות תורנית אמתית. מאוחר יותר למדתי שהרבי מתבטא לגבי המצב הזה במילים “חושך כפול ומכופל”, ומסביר שכך עושים מהאור חושך ומהחושך אור, ואנשים רק מבלבלים את עצמם ומרחיקים את הגאולה האמתית והשלימה”.            

היום שקישר
אותי עם החסידים

בגיל עשרים ואחת בא הרב בקשרי שידוכין עם רעייתו, גם היא ממשפחה חרדית–לאומית מכובדת. חמיו, עורך הדין הרה”ח ר’ בנימין (בני) טאוב ז”ל היה זה שהכיר לו את שיחותיו של הרבי שליט”א לראשונה. ר’ בנימין, יהודי שאמנם חבש כיפה סרוגה לראשו אך היה חסיד בלב ונפש, לא פסק מלספר ולדבר בלהט על הרבי מלך המשיח בכל הזדמנות, מה שנתפס בתחילה אצל חתנו כדבר מרתיע.

בכל שבוע בסעודות שבת חזר חמיו על רעיונות מתוך שיחות הדבר–מלכות ובעקבות זאת החל הרב קידר להתוודע לתורתו של הרבי, לאורכה ולרוחבה ובעיקר לעומק והשיטתיות שיש בה; שיטה שנותנת הבנה והשגה בכל תחום תורני, ובפרט בנושא הגאולה.

בעקבות זאת מצא הרב עדאל את עצמו משקיע שנה תמימה בלימוד מעמיק של כל שיחות ה”דבר מלכות” על בוריין כפי סדר מעגל השנה. בנוסף קרא ולמד עוד ספרי גאולה ומשיח עיקריים כמו אלו שנכתבו על ידי הרב שלום דובער וולפא, הרב לוי יצחק גינזבורג, ‘ליקוטי שיחות גאומ”ש’,  ‘מגולה לגאולה’, ‘יחי המלך’, ‘משיח עכשיו’ ועוד. הלימוד המעמיק והזמן שהשקיע בהבנת משנתו של הרבי מה”מ גרמו לו לראות כיצד הדברים מתיישבים ומתחברים לתורה שלמה ומסודרת. עולם חדש ומלא נגלה בפניו.

התהליך הזה גרם לו בסופו של דבר לשינוי מעשי שהתבטא בקבלת אורח החיים החב”די. כאיש הלכה שלמד את שיחת  שבת פרשת שופטים תנש”א, בה מוכיח הרבי על פי הלכה את פרטי החיוב לשמוע בקול הנביא בדורנו, התקבלה אצלו ההחלטה להתנהג על פי הוראות הרבי בכל התחומים, כולל בעניין של הפצת המעיינות.

את החיבור הזה שבין נגלה וחסידות, מביא הרב קידר גם לספריו: “החיבור בין נגלה לחסידות מרתק אותי באופן אישי; כלומר, לראות איך החסידות היא הפנימיות של הנגלה לא רק באופן כללי, אלא איך כל הפרטים מתאימים. אני חושב שזו גם דרך טובה לחבר יהודים ללימוד חסידות. בספרי ההלכה שחיברתי או שערכתי עד כה, השתדלתי להוסיף הקדמה או נספח עם ביאור הנושא הנלמד כפי שהוא מבואר בחסידות. לדוגמה: בהלכות שבת הוספתי מאמר שפותח ברשימה של שאלות פשוטות בנגלה (כגון: איך יתכן שמצד אחד אנו פורשים בשבת מכל העיסוקים הגשמיים, ומצד שני עונג שבת הוא בדברים גשמיים?), ואני ממשיך בביאור ענין השבת על פי חסידות. לאחר ביאור כל השאלות מתורצות, אני מחבר את העניין לנושא הגאולה. בהלכות מילה כתבתי הקדמה המבארת את מהות מצות מילה בעיקר על פי הספר “שערי מילה” של הרבי, תוך שימת דגש על הבנת פרטי המצווה. כך גם בהלכות עירובין ובנושאים נוספים”.

איך אתה רואה ומבין את סגנון ההלכה כפי שמובא בלשונו הזהב של אדמו”ר הזקן בשו”ע שלו, ומה דעתך על האופן בו מכנה הרבי את אדמו”ר הזקן ‘פוסק בנגלה ופוסק בנסתר’?

“בשו”ע אדמו”ר הזקן, כל הלכה מבוארת בטעמה. זוהי הייחודיות על פני ספרי הלכה אחרים. כחסיד, כשאני רואה פסק או סברא של אדמו”ר הזקן - ברור לי שזו האמת לאמיתה גם אם כל הפוסקים האחרים חולקים על כך. מצד שני, לימוד צריך להיות על פי השכל. אני משתדל להביא את הפסקים של אדמו”ר הזקן וגם קצת של אדמו”ר ה”צמח צדק”, אבל עד גבול מסוים. “פוסק בנגלה” זה דבר פשוט אולם “פוסק בנסתר” זה ביטוי מעניין שאפשר להתוועד עליו”…

התקרבות מיוחדת לרבי, ישירות דרך תורתו

מעניין לציין כי בתהליך הלימוד וההתקרבות שלו, ועד לשלב בו ממש קיבל על עצמו הנהגות חב”ד, הרב קידר כמעט לא הכיר או נעזר בחסידי חב”ד או בשלוחי הרבי. המוטיב העיקרי שהניע את התהליך לכל שלביו הוא הרבי ותורתו באופן הישיר והפשוט ביותר. ככל שלמד יותר, התיישבו בלבו יותר ויותר דבריו של הרבי והתקבלו אצלו כמשנה סדורה ומבוססת, וכמובן מחייבת.

מאחר והתהליך קרה באופן זה, נשמרה אצלו אובייקטיביות מיוחדת בחיבור שלו לחב”ד ולרבי. הוא לא מספר על מופתים של הרבי או על שליחים שהכירו את הרבי ומהם שמע דבר–מה; הוא לא מספר על חלומות או על כתיבה באגרות הקודש. הוא מדבר על קשר עצמי, פשוט וברור, שנוצר דרך לימוד תורתו של הרבי מה”מ.

“התקרבתי לחב”ד על ידי לימוד השיחות של נ”א–נ”ב באופן עצמאי ללא רקע מקדים בלימוד חסידות (מלבד מעט תניא). השיחות האלו נתנו לי תשובות לשאלות שהציקו לי שנים רבות, ופרשו בפני שיטה מקיפה ובנויה לתלפיות של הסתכלות על ענייני גלות וגאולה, עקבתא דמשיחא, מיקומו של הדור שלנו וכו’, כאשר הכול מיוסד על דברי חז”ל והראשונים. האמת זועקת מתוך הדברים של הרבי. ניכרים דברי אמת. אני חושב שזה מה שמשך אותי, אם כי, במבט לאחור, ברור לי שזה לא רק ענין שכלי, אלא השגחה פרטית מובהקת.

“אחרי שלמדתי שיחות רבות, כבר היה ברור לי מתוך הדברים מיהו המשיח. אף על פי שחבשתי כיפה סרוגה זה לא הפריע לי; אדרבה, ששתי על כל גילוי כזה כמוצא שלל רב. למרות זאת אני סבור שאצל רוב האנשים זה לא עובד ככה. רוב האנשים לא מסוגלים לעכל את זהותו של משיח לפני שמסבירים להם את עניינו של משיח כפי שזה מבואר בתורה שבכתב ושבעל פה באופן המתקבל אצל כל אחד לפי הבנתו. לא בכדי הרבי קבע שההפנמה של הנושא זה הוא באמצעות לימוד ענייני משיח וגאולה באופן של חכמה בינה ודעת (כלשון הרבי בש”פ חיי שרה תשנ”ב). רק אחרי שזה נעשה, ניתן להגיע לעניין זהותו של הגואל. יש חסידים שקופצים ישירות להסברת זהות הגואל ובכך מחטיאים את המטרה פעמים רבות; מאידך גיסא, יש חסידים שלא מתחילים כלל להסביר את עניינו של משיח מחשש שזה לא יתקבל - דבר שאינו נכון כלל”.

במסגרת שיעוריו בתורת החסידות של הרבי, התעמק לראשונה כאמור בשיחות הדבר–מלכות ובספרי גאולה ומשיח, כאשר לאחר מכן המשיך ולמד את כל ספרי ה’מאמרים מלוקט’. הלימוד הזה יצר אצלו מיקשה אחת שלמה עליה נשען והסתמך גם כאשר פירסם בספרו המפורסם נספח שלם העוסק בענייני גאולה ומשיח, פעולה שביצע מתוך המחויבות האישית שלו לנצל את מעמדו והשפעתו להפצת המעיינות.

על תחילת הלימוד במשנת הרבי מספר הרב קידר: “בהתחלה חמי היה קורא בשולחן שבת את האות הראשונה או שתי האותיות הראשונות של הדבר מלכות. למדתי בעיקר לבד. היו דברים שלא הבנתי והמשכתי הלאה. במשך הזמן הבנתי יותר”.

אשתו של הרב קידר, הילה, התקרבה אף היא לחסידות ולרבי במסגרת קורס תורת הנפש של הרב המקובל יצחק גינזבורג, וכך נוצרה גם אצלה, עם הזמן, הזדהות עם עולם החסידות שנגלה בפני בעלה. “בהתחלה היה לה קצת ‘אנטי’ לחב”ד אבל לאחר לימוד משותף שלנו היא הפכה ליותר חבדניקי”ת ממני”, מספר הרב. במהלך השיחה שלנו, שבה גם היא נכחה, ציינה שלפני שהיא מגדירה את עצמה כחסידת חב”ד, היא מגדירה את עצמה כחסידה של הרבי!

כיום מספר לנו הרב קידר על קשר נרחב למדי שיש לו עם שלוחי המלך: “יש לי קשר עם שלוחים באזור שבו אני מתגורר כיום (קריית משה בירושלים), ובאזורים שהתגוררתי בעבר או בסמוך להם”. הוא עומד בקשר עם משפיע (“למרות שאני צריך לשמור איתו יותר על קשר”). בעבר היה משתתף בשיעורים של המשפיע הרב זלמן נוטיק ורבנים נוספים. “המשפיע שלי קישר אותי עם ר’ בועז קלי (מארגון 7 ל–70) ור’ לוי יצחק ביסברג על מנת להוציא לפועל רעיון מהפכני של כתיבת קיצור שולחן ערוך לבני נח (בתרגום לשפתם). אקווה שהדברים אכן יגיעו לידי פועל”.

מסר מיוחד על הרבי
בספרי הרב

השפעתו של הרב קידר, היא עצומה. ספרו “שו”ת היכל שלמה” מגיע לאלפי תלמידי חכמים שמבקשים לקבל תואר רב שכונה או רב עיר מהרבנות הראשית לארץ ישראל. כשבעים אחוז מהניגשים לבחינות רוכשים את השו”ת, ושלושים אחוז הנותרים משאילים מהראשונים… הרב מספר לנו שכאשר הוא עומד בדוכן ספריו בימי הבחינות, הוא רואה נציגות חב”דית מכובדת מאוד שניגשת למבחנים, ומברך שיתווספו עוד ועוד חסידי חב”ד לנחת רוחו של הרבי ולמילוי רצונו, כפי שהתבטא כמה פעמים בעבר - שנכון וטוב להגיע למשרה רבנית ודרכה להשפיע את עניני הרבי מלך המשיח.

מי שרוכש או לומד בספר ‘שו”ת היכל שלמה’ העוסק בעניני חופה וקידושין, נתקל להפתעתו בנספח מיוחד שהכניס שם הרב בענייני גאולה ומשיח. הרב מביא שם עניינים שונים בנושא, כולל נושא זהותו של הרבי כנביא וכמלך המשיח, כאשר בסיום הוא קושר את הנספח עם נושא חופה וקידושין כפי שהוא מובא בחסידות - חתונת הקב”ה וכנסת ישראל.

כשנשאל הרב קידר מה הניע אותו לכתוב ולשלב נספח כזה בספרו ההלכתי, השיב:

“מה שהניע אותי לכתוב זה כמובן הבקשה והדרישה של הרבי לפרסם את בשורת הגאולה, ובעיקר להסביר את הנושא באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד בשכלו. לצערנו, חלק גדול מהציבור - כולל אברכים מלומדים ואף רבנים - אינו יודע דברים בסיסיים בנושא המפורשים במקורות, וכל שכן שאין לו מסכת סדורה אלא רק ידיעה מפה ומשם באופן של ערבוב הלכה באגדה וכדומה”.

כמו כן, ניתן למצוא הקדמות חסידיות לנושאים הלכתיים שונים בהם עוסק הרב קידר בספריו, הקדמות שחיבר בהתבסס על תורת החסידות תוך ציון מקורות ואשר אותם הוא מביא כרקע על–פי פנימיות, לנושא הלכתי מסוים. הקדמות כאלו אפשר למצוא בספריו למשל לפני הלכות עירובין, מילה, שבת ועוד.

אלו תגובות קיבלת לנספח הגאולתי המיוחד?

“קבלתי מספר תגובות רב. הנה לדוגמה התקשר אלי אברך מישיבת בית א–ל וסיפר שהמאמר חיזק אצלו את הציפייה לגאולה, ושאל אם הוא יכול לצלם את המאמר כולו ולתלות בלוח המודעות של הישיבה… אברך ספרדי אמר לי שהספר מצויין, אבל המאמר בסוף שווה יותר מכל הספר! ועוד תגובות רבות מעין אלה”.

הרב קידר מוסיף ומסביר בלהט: “בתקופתנו, הפתיחות והרצון לשמוע על משיח הוא עצום, ומי שקצת מוכן להקשיב, עלינו לספק לו את חומר הלימודים. כבר כמעט לא שומעים משפטים כמו ‘קודם שכולם יחזרו בתשובה’ וכדו’. כולם יודעים שצריכים משיח וזה מה שחסר עכשיו”.

כדוגמה מוחשית לצורך ללמוד ענייני גאולה ומשיח וההשפעה שיש ללימוד מסודר, מספר לנו הרב קידר: “למדתי עם החברותא שלי בכולל, תלמיד חכם מזרם החרדי–לאומי, דבר מלכות באופן מסודר וקבוע, והנה עבר זמן וכשאנו משוחחים היום על כך שהרבי מלך המשיח, הדברים מתקבלים אצלו. זאת לעומת מצב בו אנשים שומעים שביבים וחצאי מאמרי חז”ל ומסיקים מיד שמדובר בחבדניקי”ם שמנסים כביכול רק לרומם את הרבי שלהם.

“אין ספק שכל אחד יכול לרתום את כישרונותיו, מעמדו ואמצעיו לתמיכה, הסברה ולימוד בעניין קבלת פניו של  הרבי מלך המשיח ולקיים את העניין המפורסם ‘לכשיפוצו מעינותיך חוצה’. העיקר זה לדעת דברים בסיסיים לגבי תכלית הבריאה, עניינים מהתנ”ך ומהרמב”ם על מלכות בית דוד, ציטוטים וביאורים מתוך התפילות על נושא המשיח והגאולה. במקומות שבהם חוזרים כל שבוע על שיחה של הרבי, אפשר לקשר ולהוסיף עוד נדבך של גאולה ומשיח. והעיקר, באופן של דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב”.

הרב קידר מוסיף ומסביר לנו איך דברי הרבי עצמם הם כבר משנה סדורה שנוגעת בכל הנקודות הרלוונטיות באופן שכל יהודי יכול להבין ולקבל, ורק צריך להשתמש בכלים שהרבי הכין: “הדרך הטובה ביותר להסביר היא באמצעות תורת הרבי עצמה שכבר נבנתה על בסיס הלכתי מוצק באופן שכל אוזן יכולה לשמוע. למשל, בעניין סדר התגלות משיח וזיהויו, ידוע שהיחיד שפסק בענין זה, הוא הרמב”ם, ואם אף אחד לא חולק עליו, סימן שכל  שאר הפוסקים מסכימים אתו. כאשר מראים ליהודי על פי סימני הרמב”ם שהרבי בחזקת משיח, כולם מסכימים לכך. והרי כולנו מאמינים שמשיח מגיע או טו טו מיד, אז מי הוא יהיה אם לא האחרון שפעל כמשיח לפני ביאתו?!” מסכם הרב קידר.