כ”ק אדמו”ר הזקן

אוחז בחכמה העליונה

כ”ק אדמו”ר הזקן: החכמה העליונה בלתי ניתנת להשגה, אלא אם כן, מתלבשת היא בדברים גשמיים, שאזי בלקיחת האתרוג, מאחר שהחכמה מלובשת בו, הרי זה אוחז בחכמה העליונה.              (תורה אור, פרשת לך לך, יא, ג)

אור תורת האתרוג

כ”ק אדמו”ר האמצעי: הפסוק “בפיקודך אשיחה ואביטה אורחותיך”, פירושו הוא כך: אשיחה - בלימוד הלכות התורה, שמדבר באופני המצוות, בהלכות אתרוג והלכות סוכה או שבת וכו’.

דהיינו שעל ידי אור התורה שמדבר בדברי תורה בהלכות סוכה ואתרוג, על ידי זה דווקא יזכה להביט באורחות ה’ שבעצמות אור הכתר.              (אמרי בינה, שער קריאת שמע, פ, ד)

ההמשכה האלוקית שעל ידי האתרוג

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: ישנן כמה מצוות, ששרשן על פי התורה, הוא, להיות בחינת המשכת אלוקות בלבד. ולדוגמא: על ידי אתרוג ולולב, נמשכת בחינת חכמה להאיר בספירת המלכות, ועל ידי כך לנשמות ישראל.

(אור התורה, במדבר כרך א, עמ’ קפב)

נמשכים מבחינת האחדות

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: כל ארבעת המינים נמשכים מבחינת האין - בחינת האחדות, שמשם הושפלה הארה, להיות כן בארבעת המינים הגשמיים הללו. כאתרוג הדר באילנו משנה לשנה, קייץ וחורף, קור וחום. והאתרוג דר באילנו משנה לשנה, שסובל את שני ההפכים, מכח בחינת ה”אין” שבו.              (תורת שמואל, תר”ם ח”ב, עמ’ תקפ)

אל תבואני רגל גאוה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: בכל מצווה, יש בה עבודה פרטית המתאימה לתוכנה הפנימי. וכמו באתרוג: אתרוג בראשי תבות: אל תבואני רגל גאווה. לאמור: העבודה הפנימית בלקיחת האתרוג היא שיפעל האדם על עצמו להיות בענווה כנה ואמיתית.

(המשך תער”ב, חלק ראשון, עמ’ תריד)

לקום בבוקר בהשכמה

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: על ידי עבודה כמו בהנחת תפילין, וכדומה, לחכות כבר לקיום המצוה, או במצוות אתרוג: לקום בבוקר בהשכמה, כדי לברך על ארבעת המינים מוקדם ככל האפשר. זוהי עבודה, עבודת ה’. ועל ידי שעבודה זו מתקיימת בפועל, נעשים מקיימיה, בבחינת טפח גבוה יותר מעל הקרקע.              (ספר השיחות - תרפ”ט, שמחת תורה, עמ’ 45)

ה”קטן” שלא הקנה אתרוגו

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: באחת השנים, היה בליובאוויטש מחסור באתרוגים מהודרים. כ”ק מו”ח אדמו”ר שהיה אז נער קודם בר מצווה, הזדרז ובהיותו נער זריז, ורץ מיד אל סוחר האתרוגים, וקנה אצלו שני אתרוגים המהודרים ביותר, עבור אביו ועבור עצמו.

הרז”א דודו של הרבי הריי”צ ביקש ממנו שייתן לו את אתרוגו.

הריי”צ אמר: ייתכן שהייתי מסכים ליתן לך את האתרוג, אבל כיוון ש”קטן” אני, כיצד יכול אני להקנות לך את האתרוג?!

(תורת מנחם כרך ה’ שנת תשי”ב, חלק שני עמ’ רמה)