אברהם ברוך פעווזנער

בשיחה מרתקת עם הרב אברהם ברוך פעווזנער, הוא מדלג בין שערי ההלכה ואגדה, המנהג והמעשה, החסידות וכתבי היד, ושולה פנינים יקרים מתוך ים תורתו של הרבי בנושא השידוכים והנישואין • אבל העיקר הגדול, לדברי הרב פעווזנער, מצוי כמעט בכל שורה ושורה בסט הספרים - שהחתן והכלה יעמידו את הקב”ה והתורה במרכז חייהם, ויתייחסו לכל שאר הדברים, כאל עניינים טפלים • המבט הנכון על חיי הנישואין יקרין כבר בשלב החיפושים והבירורים, ימשיך בהכנות לחתונה והחתונה עצמה, ויעמיד את הבית החדש על יסודות איתנים ויציבים

את הספר “שידוכים ונישואין” מכיר כל אברך חב”די שהתחתן אחרי חורף תשנ”ב, אז הוציא ‘הוועד להפצת שיחות’ את המהדורה הראשונה של הספר, תחת השם “ליקוטי הוראות, מנהגים וביאורים בענייני שידוכים ונישואין”. הספר הפך לפריט חובה ברשימת הספרים והחוברות שכל חתן הצטייד בהם לקראת חתונתו. מאוחר יותר, בשנת תשנ”ח, יצא הספר במהדורה מורחבת יותר, וגדל לכרך עבה של כ–400 עמודים.

כאשר קיבלתי לידי את הסט המפואר של “שידוכים ונישואין” במהדורה החדשה, התפלאתי כיצד הפך הכרך הבודד בן 400 עמודים, לשני כרכים המונים יחד כ–900 עמודים! כאשר פניתי אל עורכי הסדרה - הרה”ח ר’ אברהם ברוך פעווזנער, העורך הראשי, ובנו הרה”ח ר’ ראובן פעווזנער, העורך בפועל - בשאלה מהיכן מצאו כל כך הרבה מאמרים, שיחות, מכתבים ומענות קודש למלא שני כרכים - הם חייכו, וסיפרו לי ששני הכרכים הללו הם רק חצי מהסדרה, שכן הם עוסקים רק בהכנות לחתונה, עד וכולל יום החתונה. בקרוב ייצאו שני כרכים נוספים, הם מגלים, ובהם שפע שיחות, מאמרים ומענות של הרבי על התקופה שמאחרי החתונה ואילך. כל אלה מגיעים עם מאות ציונים ומראי מקומות שנוספו בסדרה החדשה.

עובדה נוספת, שחשוב להדגיש: סדרה זו אינה כוללת את השיחות והמאמרים הבלתי–מוגהים של הרבי, שמהם לבד אפשר כנראה להוציא עוד כרך שלם… חברי הוועד להפצת שיחות, המוציאים לאור של הסדרה, מונו על ידי הרבי להוציא לאור ולהפיץ את תורתו המוגהת של הרבי, כמו לקוטי שיחות ומאמרים מלוקטים, והם מקפידים להיצמד לקו זה גם בסדרת הליקוטים שהחלו להפיק בשנים האחרונות - החל מלקוטי שיחות פרשיות, ולקוטי שיחות מועדים, וכך גם בסדרה זו של “שידוכים ונישואין”.

יוצאים מהכלל הן שיחות בנושאים השייכים למעשה בפועל, כמו ההוראה של הרבי ללמוד ולקבל ‘סמיכה’ לפני החתונה: בהמשך לקטעים משיחות מוגהות שעוסקות בנושא, הובאה בספר גם שיחה בלתי מוגהת מכ”ד טבת תשי”ב, שם התייחס הרבי באריכות רבה לנושא קבלת הסמיכה לפני החתונה. כמובן שצויין במקור השיחה, שמדובר בשיחה בלתי–מוגהת. חריגים נוספים הם שיחותיו של הרבי ביחידויות לחתנים וכלות, שהובאו בשער נפרד, וכן מקבץ מכתבים מתורגמים מאנגלית, שאף הם בלתי–מוגהים.

מבנה הספר דומה לסדרה הנפלאה של “לקוטי שיחות מועדים”, שם מובאות השיחות לפי שערים. בשער ההלכה מובאים ביאוריו של הרבי בנושאים הלכתיים הקשורים לחתונה, כמו גדר קידושי כסף, עדי קידושין וכדומה. שער האגדה כולל הוראות בעבודת ה’ המלווה את תהליך הנישואין. שער הברכה מרכז את שיחותיו של הרבי ביחידויות לחתנים וכלות. בשער נישואי הרבי והרבנית מובאת רשימה שהעתיק הרבי אודות חתונתו, מכתבי רבי לוי יצחק, ויומן החתונה של הרב אליהו חיים אלטהויז, שפורסם לראשונה ב’בית משיח’.

הכרך השני פותח בשער המנהג, בו צוטט מנהגי החתונה מתוך ספר המנהגים, ולאחר כל מנהג - ביאורי הרבי בשיחות ומענות במהלך השנים, הקשורים לאותו מנהג. שער המעשה, כשמו כן הוא, ליקוט כל הוראות הרבי הנוגעים למעשה בפועל, כולל תשובות למאות שאלות שעולות במהלך התקופה שמתחילת החיפוש אחר השידוך ועד לחתונה. שער החסידות מכיל שבעה מאמרי חסידות בענייני חתונה, ושער כתבי יד קודש, המכיל צילומי מענות קודשו של הרבי בנושאי חתונה.

הספר יצא לאור בזכות עזרתו הגדולה של הנדיב החסידי ר’ חיים לפידות מארגנטינה, שזכה להיות שותף אף בהוצאה הראשונה של הספר, בשנת תשנ”ב. בזמנו, כאשר הגיש לרבי את הספר, אמר לו הרבי בחיוך רחב מאוד: נו, חודש כסלו הוא חודש מסוגל לשידוכים! והעניק לו ברכה עבור בתו, שזמן קצר לאחר מכן השתדכה למזל טוב.

אפילו הכלה לא צריכה להיות ‘מונחת’ בהכנות הגשמיות לחתונה

בשיחה מרתקת שקיימתי השבוע עם הרה”ח ר’ אברהם ברוך פעווזנער, עורך הסדרה, שאלתי אותו: לאחר שעברת בעיון על כל שיחותיו ומענותיו של הרבי בענייני שידוכים ונישואין - האם מצאת קו כללי או מאפיין מרכזי שמבטא את גישתו של הרבי לעניין הנישואין?

הרב פעווזנער: העיקר הגדול של תורת החסידות, הוא, שהאלוקות היא המציאות האמיתית, וכל העולם הגשמי צריך להיות בטל לאלוקות. המלים האלה אולי לא מופיעות במפורש בספר, אבל מי שיעבור על השיחות ומענות הקודש שבספר - יבין שהעניין העיקרי בנישואין, הוא גילוי האלוקות שהחתן והכלה יפעלו בעולם. זו המטרה וזו התכלית העיקרית. כל השאר טפל.

זוהי נקודת המוצא, ממנה נובעים רוב הוראותיו של הרבי בנוגע לחתונה. מתחיל בחיפוש אחר שידוך מתאים - בחורים מחפשים כל מיני מעלות ושלימויות, והרבי מבקש למקד את הבחור או הבחורה בעיקר: הצד הרוחני, לוודא שהמיועד או המיועדת חדורים ביראת שמים. זה העיקר. שאר המעלות הגשמיות וכדומה - שייכים לחלק הטפל.

כמובן שהרבי לא מדבר לבחורים שמופשטים לגמרי מהעולם הזה, שיעניין אותם רק הצד הרוחני, ובכלל לא יתעניינו בעניינים הגשמיים. אנחנו שוכני בתי חומר, והצד הגשמי מדבר אלינו. אבל למרות הכל עלינו לדעת, שיש עיקר ויש טפל, ולהתייחס בהתאם. ואגב: הרבי מדגיש פעמים רבות, שכאשר דואגים לעיקר, מקבלים בסופו של דבר גם את הטפל. אבל כאשר מתמקדים בטפל - מפסידים את העיקר.

הנקודה הזאת בולטת בעיקר בלשון ההסכמה של הרבי לשידוכים: “בוודאי החליטו שניהם ליסד את ביתם על יסודי התורה והמצווה”, ועל דרך זה במכתבי הברכה לחתונה “על יסודי התורה והמצווה, כפי שמוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות”. הרבי לא מסתפק בזה שבבית יהיו גם תורה ומצוות, אלא דורש שזה יהיה כל היסוד של הבית.

אמנם שני הכרכים הראשונים לא עוסקים בענייני שלום–בית, אבל כדאי לציין לדברי הרבי, שכאשר הבית מיוסד על עניינים טפלים, הרי מכיוון שבדרך כלל עניינים אלו משתנים ופוחתים במשך הזמן, הרי גם השלום בית עלול להתערער. וכאשר היסוד הוא תורה ומצוות, שהם נצחיים ובלתי ניתנים לשינוי - הרי גם שלום הבית הוא ניצחי ולא משתנה.

הגישה הזאת, של הבדלה בין העיקר לטפל, ממשיכה גם לאחר השידוך, בהכנות לחתונה: דעתו של הרבי היא, שהחתן והכלה צריכים להתמקד אך ורק בהכנות הרוחניות לחתונה, ולהשאיר את כל ההכנות הגשמיות (ובלשונו של הרבי “בעניינים הטפלים”) - עבור ההורים.

חשוב להדגיש, שהרבי תובע זאת לא רק מהחתן, אלא גם מהכלה! הרבי אומר במפורש שהחתן והכלה צריכים להיות מונחים אך ורק בהכנות הרוחניות. אפילו בנוגע לבגדים שלהם עצמם, אומר הרבי שחייבים הרי שהם ימדדו את הבגדים, וגם בזה לא צריכים להיות שקועים… בנוגע לשאר ההכנות לחתונה, כולל בחירת דירה וכדומה - הרבי מגדיר זאת כעניינים ‘טפלים’ ו’חיצוניים’, וקובע שהחתן והכלה לא צריכים לעסוק בזה.

הרבי רוצה חתונה חסידית, בלי בזבוזים!

הקו הזה מתבטא כמובן גם בחתונה עצמה. רצונו של הרבי הוא, שלא יפזרו ממון רב על הוצאות החתונה, אלא בדרך המיצוע. הרבי הדגיש ש”בליובאוויטש לא נקטו בשיטה של ‘גזירות’ - אך לזכותם של החתן והכלה כדאי מאוד למעט בהוצאות, בפרט באלה שהם בגדר ביזבוזים”.

לצערנו, אנשים היום משקיעים את כוחם וממונם בעניינים הטפלים שבחתונה. שוכחים שהחתונה היא בעיקר עניין רוחני–חסידי, והופכים את זה לאירוע נוצץ. ועל כך אומר הרבי ש”מובן שכשיושבים בסדר כזה וטרודים בעניינים כאלו, איזה מין התוועדות חסידית יכולה להיות אז?!”.

את הנקודה הזאת רואים גם בדיוק לשונו של הרבי במענותיו בנוגע לתקופה שבין השידוך לחתונה. הרבי תובע להתנהג ב”אידישען אופן און חסידישע אופן” - זאת אומרת, שבנוסף לדברים הפשוטים, שנדרשים מצד ההלכה, כמו זהירות מקרבה בין החתן והכלה, לימוד ההלכות וכדומה - צריך להיות ניכר על החתן והכלה שהם ‘חסידים’, וזה מתבטא גם בכך שלא שקועים בעניינים הגשמיים. אין איסור הלכתי שהכלה תהיה מונחת בצבע של המפיות בחתונה, אבל לדעת הרבי זה לא מתאים לכלה חסידית להיות עסוקה בשטויות כאלה, בזמן שהרבי מגדירו כ”יקר מכל יקר”.

אגב: בנוגע לזהירות מקרבה בין החתן והכלה, הבאנו בספר את ההוראה המפורסמת, שהחתן והכלה לא ישהו בקביעות באותה העיר. כאשר למדנו בניו–יורק, ידענו שמי שנהיה חתן עם מישהי מניו–יורק, היה נוסע בתקופה שלפני החתונה ללמוד בישיבה במוריסטאון, כדי שלא להיות באותה העיר עם הכלה. כמובן שהיו מגיעים להתוועדויות של הרבי וכדומה, אבל באופן קבוע לא היו יחד בניו–יורק.

מכיוון שהוראות אלו ניתנו לבחורים בניו–יורק, שבדרך כלל קיבלו את ההוראות בעל–פה, אין נוסח כתוב להוראה זו, אבל זכור לי בבירור שבאחת היחידויות לחתנים, בשנה בה הרבי ישב בפתח חדרו והחתנים עבור לפניו - אמר הרבי לאחד החתנים שכלתו התגוררה בניו–יורק, בזה הלשון (תרגום ללשון הקודש): מכיוון שכלתך בניו–יורק, עליך לצאת מניו–יורק. והוסיף הרבי ואמר: ייתכן שזה מדאורייתא! בדומה לכך הבאנו מענה לחתן שרצה להיות במלון מרוחק ממגורי הכלה, אבל עדיין בעיר ניו–יורק, והרבי ענה לו: “כבר אמרתי לו מכבר, שלדעתי, עליו להיות לא בניו יארק עד החתונה (בשעטו”מ) ואין מלון מכשיר ענין אשר על פי שולחן ערוך אין צריך לעשותו”.

מדור כתבי היד - רובו בזכות ‘בית משיח’

מה בעיקר נוסף בסידרה החדשה, על פני הספר הקודם?

הוספנו את שער הברכות, בו הבאנו את ברכותיו של הרבי ביחידויות לחתנים וכלות שנערכו משנות המ”מים המוקדמות. בשער זה לא הבאנו את השיחות לפי סדר כרונולוגי, אלא חילקנו אותם לפי נושאים. באופן כזה, אפשר להבחין בשינויים מעניינים בין שנה לשנה.

כך למשל בהוראת הרבי שהחתן והכלה יתנו צדקה ביום חתונתם - הרבי הולך ומרחיב את מעגל נותני הצדקה. אם בשנים הראשונות הרבי מדבר על הוריהם ובני משפחתם, הרי בתשמ”ז מוסיף הרבי למעגל גם את כל ידידיהם, בתש”נ מוסיף הרבי את השדכנים, בתנש”א נוספים המחנכים והמחנכות, ובתשנ”ב - את כל השייכים אליהם, ומבהיר שבאמת שייכים כל בני ישראל לחתן והכלה!

שער מיוחד הוא שער נישואי הרבי והרבנית. הבאנו את הרשימה הקצרה שכתב הרבי אודות חתונתו. רשימה זה היא למעשה העתק מרשימתו של ר’ שמואל זלמנוב, עם שינויים קלים. מרתק לעקוב אחרי השינויים, ולראות כיצד הרבי השמיט את כל העניינים של הרגשים והתפעלות, ולאידך - הוסיף עניינים שמראים על התקשרות. לדוגמא: ברשימה המקורית היה כתוב שהחתן ישב בראש השולחן, ובהעתקה הוסיף הרבי בין שני מקפים “על פי ציווי כק”ש ולמרות בקשת החתן”.

ואחרון חביב, הוא שער כתבי היד, שנוסף בסדרה החדשה. ברוך ה’ בשנים האחרונות זכינו לגילוי עצום של מענות בכתבי יד של הרבי בנושאים שונים, כולל גם בענייני שידוכים ונישואין. לקראת הוצאת הספר, ליקטנו עשרות כתבי יד, והגענו ל–67 (!) מענות בכתב יד קודשו של הרבי.

אצל חסידים יש חביבות מיוחדת לכתבי יד של הרבי, ורואים בפועל שקריאת המענות מכתבי היד מעוררת רגש התקשרות חזק יותר.

רוב המענות נלקטו מגליונות ‘בית משיח’, בדרך כלל מהמדור ‘מאוצר המלך’. כאן המקום להודות ל’בית משיח’ על המאמץ הבלתי–פוסק להביא עוד ועוד מענות וכתבי יד קודש בשלל נושאים. בזכותכם יכולנו להגיע לכמות עצומה זו של מענות קודש בענייני שידוכים ונישואין, שמותירה רושם עצום על כל מי שמעיין בשער כתבי היד.

[בכרכים הבאים, אגב, יובאו מקורות לשער כתבי היד, שכאמור - רובם מתוך גליונות ‘בית משיח’].

בשער זה מובאים גם מענות בנוגע לנישואי תערובת, ובימינו - כאשר התופעה פושה ר”ל גם בארץ ישראל - חשוב מאוד ששלוחים יעיינו במענות הרבי, וילמדו את גישתו המיוחדת של הרבי לתופעה כאובה זו.

המענות שהרבי עצמו כתב בכתב יד, הן בדרך כלל תמציתיות וחותכות. הרבי לא מכביר במילים מיותרות ונמלצות, וכותב דברים ברורים ביותר. על המענות בנוגע לנישואי התערובת ר”ל, אפשר בהחלט להמליץ את הכותרת “הרבי מליובאווישט כפי שלא הכרתם”: הרבי, שנזהר כל כך מלהתבטא בעניינים של היפך הברכה, לא חוסך כאן במילים הכי קשות, וכותב באחד המענות: “יודיעוהו - כי על פי המבואר בתורתנו הקדושה דבר ברור הוא, אשר באם ח”ו יוצא הנ”ל לפועל, מרה תהיה אחריתו, וגם בעולם הזה - וגם אחריתה. ואין בזה אלא שאלת הזמן”. ובמענה אחר כותב הרבי: זהו סיוע ישיר למטרת היטלער ימ”ש - לחסל את עם בני ישראל”.

לא לשהות בקביעות בעיר אחת

מלבד כתבי היד, יש בספר עוד מענות קודש רבים ללא צילום כתבי היד. במהלך העריכה, האם היו דברים מיוחדים שצדו את תשומת לבכם?

הרב פעווזנער: אכן, נושא מאוד מעניין שאפשר לראות בין השיטין - דאגתו של הרבי לשידוכים של בני ובנות החסידים. בשנים הראשונות לנשיאותו, השקיע הרבי כוחות מיוחדים בביסוס ובניית הקהילה החסידית. כאשר מסתכלים בתמונות על החסידים של פעם, רואים שלא היו הרבה חסידים, וגם אלו שהגיעו - לאו דווקא היו חסידים במלוא מובן המילה, ללא זקן וכדומה. הרבי לקח את אותם בודדים, ואיתם בנה את הקהילה החב”דית הגדולה והחסידית המוכרת לנו כיום.

בשנים ההן, הייתה עניות גדולה, וכתוצאה מכך גם אדישות גדולה בעניין השידוכים. אנשים לא מיהרו להתחתן, וכאשר כבר החלו לברר על שידוך - חיפשו את האדם המושלם… היו הרבה בחורים או נערות, שבכלל לא מיהרו להתחתן, והרבי היה צריך להמריץ אותם לחפש שידוך. במענות הקודש אפשר לראות שהיו בנות שביקשו למצוא את הבחור המושלם בתבל, ופסלו הצעה אחרי הצעה; במכתבים ומענות מסביר להן הרבי שאין מושלמות בעולם, ועליהן להתמקד בעיקר ולוותר בעניינים הטפלים.

בתקופה ההיא, היו בניו יורק הרבה בחורים או בחורות שהוריהם היו מעבר לים, והרבי ממש דאג להם כמו אבא ואמא, בנושא השידוכים בפרט. שמעתי פעם מאשה חסידית, שבהיותה בגיל השידוכים נכנסה ליחידות אצל הרבי, והיא הרגישה שהרבי ממש דואג לה כמו אב לבתו. הרבי עבר איתה על רשימת הבחורים שהציעו לה, ולא רצתה, ובדק אחד אחרי השני, מדוע הבחור הזה לא מוצא חן בעינייך, ומדוע ההוא לא מתאים?… במכתבים, כאמור, אפשר לראות אפס קצהו מאותה התעניינות מיוחדת.

כל זוג חדש - מקרב את הגאולה

בשיחה לכינוס השלוחים תשנ”ב, הורה הרבי שכל עניין צריך להיות חדור בנקודה - כיצד זה מוביל לקבלת פני משיח. כיצד הסדרה הזאת, על שידוכים ונישואין - מובילה לימות המשיח?

בשער הברכה, מעבר לריבוי הברכות בקשר לגאולה - ייחדנו סימן מיוחד תחת הכותרת “להביא לימות המשיח”, ובו מובאים ריבוי שיחות והתבטאויות מהרבי על כך שכל שידוך וכל חתונה מקרבים ומזרזים את ביאת המשיח.

הרבי מדגיש את העובדה, שאחת הברכות בחתונה היא “מהרה ישמע בהרי יהודה”, שמדובר שם הרי על ימות המשיח. מה פתאום קבעו חז”ל לומר דווקא בחתונה ברכה הקשורה לימות המשיח? זה עצמו מוכיח שיש קשר הדוק בין שמחת הנישואין של כל יהודי - לשמחת הנישואין של כנסת ישראל עם הקב”ה.

בשיחות אלו הרבי לא מאריך לבאר את הקשר הפנימי בין החתונה לגאולה. אבל ראיתי מכתב בנוגע לשלום בית, ששופך אור חדש על הקשר של הנישואין לגאולה:

במכתב שנדפס באגרות קודש חלק ד’ עמ’ תכב, כותב הרבי לאחד כמה עניינים שעליו לבצע בתור תיקון, ואחד מהם הוא להשתדל יותר בעניינים של שלום בית. בהמשך לזה כותב לו הרבי כך (ההדגשה אינה במקור):

יש לשער שההעלם וההסתר ביותר יהיה אצלו בנוגע לסעיף הב’, היינו בנוגע לשלום בית; כי ידוע שגדול השלום וכל התורה כולה דרכי’ דרכי נועם וכל נתיבותי’ שלום, ובפרט בגלות זה האחרון שכמרז”ל ביומא ט’ ע”ב בא בסיבת העדר השלום, וכל כמה שמתקרב קץ הגלות הרי ההתאבקות מצד שכנגד הוא ביותר בנוגע שלא להניח לעשות שלום בעולם בכלל ובין איש ואשתו דלמטה שהם בדוגמת איש ואשה דלמעלה בפרט”.

פשוט מדהים. ממכתבו של הרבי אפשר להבין, שכל יהודי פרטי שמתחתן, הרי כאשר החתונה נעשית כראוי, זה עצמו חלק מההתקרבות של הקב”ה לכנסת ישראל! חשוב מאוד שהחתן והכלה יהיו מודעים לתפקיד החשוב שיש להם, לא רק באופן פרטי, אלא כחלק ממהלך כללי שנוגע לכל עם ישראל, ולגאולה האמיתית והשלימה!