אחיי התמימים היקרים שביקרים , שלום וברכה מבית משיח ! חורף חם במיוחד עבר על עם יש

אחיי התמימים היקרים שביקרים, שלום וברכה מבית משיח!

חורף חם במיוחד עבר על עם ישראל בשנת ה’תשנ”ב. מעל גג בית המקדש, מבית משיח-770 נשמע קולו של הרבי מלך המשיח שליט”א המבשר לעם ישראל את בשורת הגאולה שהלכה והדהדה מסוף העולם ועד סופו: הנה זה משיח בא! במקביל לבשורה והנבואה, החסידים והשלוחים בעולם כולו, “משלימים את החסר”.. הם מספרים ומפרסמים לכולם מי הוא המשיח הזה – הלוא הוא הרבי מליובאוויטש שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש!

כך, שבוע רודף שבוע כשהאמונה והציפייה הולכת וגוברת, בהתוועדויות השבת ובשיחות הקודש במשך השבוע, הביטויים הולכים ומסלימים, הרבי ממש מקפיץ את החסידים אל תוך ימות המשיח, ומעורר אותם לעשות את הפעולות האחרונות ”להכריע את הכף” ולראות כבר את הגאולה האמיתית והשלימה.

ופתאום, באמצע כל האקשן, ממש משום-מקום, בכ”ז אדר ראשון ”נוחת” עלינו העלם והסתר איום ונורא, רק מהמחשבה על כך מזדעזעת נפשו של כל חסיד. חולף יום, ועוד יום ועוד יום והחסידים לא רואים את הרבי, לא שומעים שיחות וגם תשובות ומענות לא מקבלים, המצב בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת בכלל. עוברים לשנת ה’תשנ”ג בה זוכים החסידים לראות את הרבי יוצא אל הקהל פעמים רבות למטרה אחת ויחידה: עידוד שירת ‘יחי אדוננו..’, עידוד שמחיה ומחזיק את האמונה הפשוטה ברבי מלך המשיח ובבשורת הגאולה שלו, אותה ממשיכים החסידים להפיץ בעולם כולו, בעידודו והסכמתו הנמרצת של הרבי שליט”א.

אבל זמן נוסף חולף וחושך הגלות רק הולך וגובר, הרבי מתכסה ונעלם מעינינו הגשמיות. כך חלפו להם כבר עשרים שנה(!) שנראים אולי בחיצוניות (רק למראה עיניים) כירידה, כנסיגה אחורה…אבל אנחנו לא מתבלבלים! כמאמינים בני מאמינים אנו בטוחים ללא כל ספק ש’משה אמת ותורתו אמת’ ודבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם! הצעד לאחור, הוא אך ורק לקחת תנופה וכוח – הוא ממש חלק מהעלייה, רגע לפני הזינוק הגדול ביותר – העלייה שכמוה לא היה מעולם – גאולה נצחית שאין אחריה גלות.

וברגע שלפני, אסור לנו לנוח, ובטח שלא לשקוע בייאוש ועצבות. בשביל הרגעים האלה, רק בשבילם, נתנו לנו רבותינו נשיאנו והרבי מלך המשיח שליט”א את כל הכוחות האדירים. אלה הם רגעי השיא להם מצפה עם ישראל והעולם כולו – שלא נברא אלא למשיח, לאלה שיכריעו את הקרב האחרון והקשה מכולם – ויביאו את ההיסטוריה היהודית למטרתה. בואו וננצל את הרגעים האחרונים שלפני הזינוק הגדול ונתמסר במלוא המרץ לעבודה והשליחות היחידה שנותרה כעת: להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו – הרבי שליט”א מליובאוויטש. נפרסם, נכריז, נשיר, נרקוד, ונשמח: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

יום ראשון, י”ז אדר

לא כל כך נעים לפתוח שבוע חדש ב-770 בשמיעת הידיעה המצערת על פטירתו של א’ מחשובי החסידים בדור השביעי, ר’ זושא ריבקין מכפר חב”ד, חסיד מיוחד במינו שהיה מסור לרבי שליט”א בכל נימי נפשו ונמנה על אותם חסידים שזכו כבר לפני שנים רבות להכיר ברבי כמלך המשיח ולפעול לגילוי המושלם. אותו חסיד שאיבדנו היום, זכה גם להתעסק בתוכנית לבניית הארמון לרבי מלך המשיח, תכנית שאושרה על ידי הרבי שליט”א, אבל לצערנו הרב עדיין לא יצאה אל הפועל.כאן ב-770, אנו מקווים שלפחות כעת – תחל כבר בניית הארמון ונזכה להתגלות מלכותו של הרבי מלך המשיח על העולם כולו.

יום שני, ח”י אדר

בקריאת התורה עולים חתני הבר-מצווה, חלקם הגיעו לכאן מארץ הקודש, במיוחד כדי לחגוג בביתו של הרבי מלך המשיח שליט”א. בשעות הערב, חוגגים התמימים בא’ מבתי השכונה את שמחת ה”ווארט” של הת’ יעקב לנדא בהמשך הערב מתוועדים חסידים ואנשי מעשה משכונת המלך. ביניהם: ר’ פינחס קארף, ר’ אברמק’ה קוזלינר והשליח במייל בייסין ר’ יהודה פרידמן ההתוועדות הסוערת נמשכת עד לשעות הקטנות של הלילה.

יום שלישי, י”ט אדר

אחרי תפילת שחרית נפתחת התוועדות מיוחדת לכבוד חגיגת הבר-מצווה לת’ לוי כהן-אלורו שהגיע לכאן במיוחד מאה”ק,  אביו ר’ שלמה המכהן כסגן הרב הראשי לשב”ס יושב ומתוועד עם התמימים המשתתפים בשמחה.

ימים אלו מתאפיינים בהכנות קדחתניות לקראת החג הגדול והקדוש שבפתחנו – היום הבהיר י”א ניסן בו ימלאו 110 שנים להולדתו של מלכנו משיחנו שליט”א.

בימים אלו, אנו עדים גם להכנות לימי הפסח כשכמעט מידי יום אנו נתקלים במראה של תמימים או אנ”ש השואבים “מים שלנו” בחצר בית חיינו עבור אפיית המצות המתקיימת בימים אלו. בעקבות המצב בארץ הקודש, עולה הרב יקותיאל ראפ אחרי תפילת מנחה ואומר יחד עם כל הקהל פרקי תהלים, לסיום הוא מוסיף את פרק ק’ “מזמור לתודה” על הניסים הגלויים המתרחשים בשטח האש.

יום רביעי, כ”ף אדר

באולם ‘חובבי תורה’ מתקיימת הלילה חגיגת ‘חתונה’ מיוחדת לת’ מוטי קיי שאחיו מתחתן היום בארץ ישראל, והוא נשאר כאן ב’קבוצה’ עם הרבי שליט”א. חבריו חוגגים לו בשמחה גדולה ובריקודים סוערים במשך שעות ארוכות. בשעות הלילה המאוחרות, אנו פוגשים כמה פועלים גויים המחליפים חלק מרצפת 770, כמובן שמייד נוצרת התגודדות במקום והתמימים ‘חוטפים’ כל פיסת רצפה של בית המקדש, להשתאותם של הגויים המתפלאים מה כל כך מיוחד ברצפה הישנה הזו… לך תסביר לקיר.

יום חמישי, כ”א אדר

במקביל להכנות הרוחניות שעושה כל אחד לקראת יום מלכנו, דואגים התמימים גם להכנות ה’גשמיות שברוחניות’ לפעילות הגדולה בקרב תושבי ניו-יורק ביום הבהיר י”א ניסן.

כמידי שנה, עמלים התמימים על ארגונו של כינוס מיוחד לישראלים לכבוד יום הולדתו של הרבי שליט”א, כמו גם ‘שיירת הטנקים’ המסורתית שתכבוש את העיר בפירסום בשורת הגאולה והגואל.

אחרי ריקודי השמחה של חודש אדר, נפתחת ‘התוועדות ליל שישי’ מיוחדת, בה נחגג גם יום הולדת להרה”ת יוסי כהן שיחי’, התמימים משתתפים בשמחתו ויושבים להתוועד בפינה הצפונית-מזרחית.

יום שישי, כ”ב אדר

במהלך ה’מבצעים’ היום, מתחילים להכין את המקורבים לקראת החג הגדול המתקרב אלינו ומעוררים על ההכנות המתאימות בהוספה בתורה ומצוות לקבלת פני משיח.

‘ועד חיילי בית דוד’ מוציא קובץ מיוחד לשבת מיני’ה מתברך ז”ך אדר. בקובץ מובאים שיחות, אגרות, התוועדויות ומכתבי חסידים מרתקים לצד יומני התקופה הסוערת, כל אלה מעוררים את לב התמימים הער לעניני משיח וגאולה ולתנופה מחודשת בעבודת השליחות היחידה.

קבלת שבת מתחילה ואיתה הרגעים המיוחדים של ליל שבת, בהם אנו עומדים אל מול המלך במשך שעה ארוכה של דרישת ההתגלות בשירה אדירה של ‘יחי אדוננו..’. אלה הם רגעי נצח שנחרטים בליבו של כל חסיד, רגעים שאף פעם לא מחכים שהם יחזרו שוב – כי אנו רוצים כבר לראות מלך ביופיו מתגלה וגואלנו – נאו ממש!

שבת מברכים ניסן – יום התוועדות, פרשת ויקהל-פקודי-פרה-חזק

אורך הכותרת מעיד כמאה עדים על השבת עמוסת התוכן והמאורעות אותה חווינו כאן – במקום המקדש דלעתיד. הבוקר נפתח באמירת כל התהלים בהשכמה, תפילת שחרית המלווה בניגונים מיוחדים, קריאת התורה הארוכה המלווה בעליות חתנים לרוב וסיום ספר שמות – ספר הגאולה בהכרזה אדירה “חזק חזק ונתחזק”.

התוועדות של הרבי שליט”א מתחילה בשעה 1:30. בהמשך עולה א’ החסידים החוזר קטע משיחת קודש בעניני משיח וגאולה ומסיים בהכרזה אדירה של ‘יחי אדוננו..’ השבת ממשיכה בהתוועדויות החתנים שהלכו והתארכו עקב המעבר לשעון הקיץ, כשתפילת מנחה מתחילה בשעה 6:30.

עם צאת השבת, אנו צופים במראות קודש מעידוד שירת יחי בשנת ה’תשנ”ג ובתוכנית השבועית ‘לראות את מלכנו’. בהמשך הלילה מתקיימת חגיגת הבר מצווה לת’ מענדי כהן שהגיע לכאן מארץ הקודש יחד עם אביו, התמימים משתתפים ושמחים איתו ביומו הגדול. במקביל  מתקיימת התוועדות ‘סיום הרמב”ם’ במרכז בית הכנסת.

אחים, תמימים אהובים!

תקופה זו משלימה עשרים שנה לאירועי החורף החם והסוער של שנת ה’תשנ”ב, תקופה מופלאה שנקטעה לפתע, בהעלם והסתר שנחת עלינו בכ”ז אדר ראשון… זעקות ייזעקו, עלוני פרסום ומודעות ייתלו ומאמרים מאלפים יתנו את אותותיהם במפה החב”דית בטקסי זעזוע, חרדה והתעוררות שיצוינו בכל רחבי העולם. אבל לפני הכל, אנחנו יודעים שיש משמעות אחת לציון דרך הזה, שהלוואי ולא היינו מתעכבים עד אליו…

זה לא הזמן ליללות ובכיות, לא הזמן להתרפקות על העבר ובטח לא ליאוש, עצבות או נפילת רוח ח”ו. “עשרים שנה לכ”ז אדר” זה אומר לנו להתחיל לפעול! לצאת מהתרדמת והשיגרה האפורה ו”להיזרק לענינים”! הכוונה כמובן לעניני המשיח והגאולה ולעיסוק במלוא המרץ בעבודת השליחות היחידה שנותרה: להכין את העולם לקבלת פני הרבי שליט”א משיח צדקנו!

עלינו להטעין את המצברים שלנו – למלא את מוחנו וליבנו בשיחות הקודש, ההתוועדויות, חלוקות הדולרים, המענות והאווירה של אותה תקופה מופלאה של קיץ נ”א וחורף נ”ב. כשנהייה מונחים בזה, כשאירועי הימים ההם “יחיו” אצלנו בזמן הזה – בדרך ממילא הם פשוט “יבעירו אותנו מבפנים” לצאת ולכבוש את העולם כולו במלכותו של הרבי מלך המשיח שליט”א. עצם ההחלטה בכיוון הזה – ראויה לפעול כבר את ההתגלות המלאה והמושלמת בגאולה השלימה עכשיו נאו!

חודש ניסן טוב ומבורך

לא לשכוח את הנשיא!

והעיקר שיתגלה כבר

תיכף ומייד ממש , מענדי.

*

“משולחנות הפארברייגענ’ס”

פנינים, סיפורים, אמרות וניצוצות משולחנות ההתוועדויות שהתקיימו השבוע בבית חיינו.

סיפורים מדהימים ומיוחדים שסופרו בהתוועדות ה”ווארט” של הת’ יעקב לנדא שהתקיימה ביום שני בשבוע האחרון:

“הנחת עצמותו” בשווי מליון זהובים…

המשפיע הרה”ח פינחס קארף שיחי’ סיפר: א’ התמימים, מראשוני הבוגרים של ישיבת ‘תומכי תמימים’ אחרי חתונתו החל לעסוק במסחר וראה הצלחה רבה. אחרי שסגר עסקה גדולה וגרף רווח עצום, הוא נכנס לרבי הרש”ב והניח על שולחנו את כל סכום העיסקה: סך של מליון זהובים(!) הוא נתן את הכל לרבי. הרבי הרש”ב הגיב על כך באומרו: “זה נקרא ‘הנחת עצמותו’…”

ספר כזה – צריך לזרוק מהבית…

הרה”ח אברמק’ה קוזלינר סיפר על אביו, החסיד ר’ מרדכי בזמנו הוא קנה ספר שבו לוקטו סיפורים אודות הבעל-שם-טוב. כשהראה את הספר לסבו ר’ חיים זלמן (חז”ק) הוא כעס מאד וצעק עליו: “איך אתה מכניס כזה ספר לבית?” הוא סילק את הספר מלפניו בזעם מבלי לפרש את הסיבה. אבי נבהל מאד והלך לשאול את ר’ מענדל פוטערפעס על הספר. אחרי עיון בספר, ענה לו ר’ מענדל שבאמת אסור להחזיק כזה ספר בבית, מכיוון שמבין כל סיפורי ומופתי הבעל-שם-טוב – מובאים שם אך ורק סיפורים המתקבלים על הדעת ונתפסים בשכל… ספר כזה המעלים ומצנזר את הסיפורים ש’למעלה מטעם ודעת’ – לא מתאים לבית חסידי!

דמי שדכנות: שמחה ובטחון!

עוד סיפר ר’ אברמק’ה על חסיד שנכנס לרבי שליט”א לפני חתונתו וביקש לתת לרבי “דמי שדכנות” על הברכה שנתן לו לשידוכו. הרבי ענה לו שאת דמי השדכנות הוא ישלם לו על ידי: שמחה וביטחון.