בט”ו בסיון, מראה וממחיש לנו כ”ק אדמו”ר מה”מ כיצד יש לחשוב, לראות ולהרגיש נכון, כ

בט”ו בסיון, מראה וממחיש לנו כ”ק אדמו”ר מה”מ כיצד יש לחשוב, לראות ולהרגיש נכון, כיצד יש לחיות את הגאולה, ימות המשיח ובניין בית המקדש כמציאות אמיתית ומוחשית.

בימים אלו אנו מציינים תאריך מיוחד - ט”ו בסיון. תאריך חסידי מיוחד במינו, שלא מצינו כנראה דוגמתו בדברי ימי החסידים.

אנו מכירים ימים בהם מציינים נסים שארעו לעם ישראל או לקהילה מסוימת, כמובן ימי הגאולה של רבותינו נשיאנו, ובמקומות אחרים הצלה וישועה של מנהיגי וגדולי התורה. אנו מציינים ימי הולדת ואפילו את ימי הנישואים של רבותינו, אולם לציין (שלא לומר לחגוג) את התאריך שבו נכנס הרבי לבית האסורים, זה כבר נראה מרחיק לכת בהחלט!

אך לפי הוראת כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ושיחותיו הקדושות, איננו מסתפקים בכך שאנו חוגגים את חגי הגאולה ג’ וי”ב–י”ג בתמוז, אלא מציינים ועורכים התוועדויות בט”ו בסיון, היום שבו החל המאסר של כ”ק אדמו”ר הריי”צ. לשם מה עלינו לציין זאת, כשבועיים לפני שאנו מציינים כאמור את הגאולה שלו, שהיא הסיבה לחגוג?

לשאלה כזו יש מקום בהסתכלות שטחית מוגבלת. הרבי מלמד אותנו לחיות גאולה, ואז הדברים נראים לגמרי אחרת. נכון אמנם שבשעת מעשה הייתה זו עת צרה ליעקב. אך, משעה שהייתה הגאולה, הוכח שכל עניינו הפנימי של המאסר היה עבור הגאולה, ולכן כל מה שקשור לאותו אירוע, הוא חלק מהגאולה.

כך, בהסתכלות גאולתית, ניתן לראות במבט אמיתי, את כל מה שהתרחש בימים ההם, בתקופתו של בעל הגאולה. בשעת מעשה, המאבק של הרבי ריי”צ נראה על פניו כחסר סיכוי, אולם שוב ושוב הוכיח הרבי, כי ‘דידן נצח’, הוא לא רק השתחרר מידיהם הטמאות של השלטונות, אלא שכתוצאה מכך הוא הגיע בסופו של דבר עד ל’חצי כדור התחתון’, בו התחוללה מהפכה של ממש בהפצת היהדות והחסידות, במימדים שאיש לא יכל לדמיין. מהפכה שמתחזקת לאין ערוך תחת נשיאותו של כ”ק אדמו”ר מה”מ, אשר הופך את העולם כולו ומכין אותו להתגלות מלך המשיח ולגאולה האמיתית והשלימה.

גם ב’מדינה ההיא’ לא נפסקה ולו לרגע הפצת המעיינות והתורה, היא נמשכה ככל שהיה ניתן, בכל זמן ומקום לפי עניינו. גם כשהיה נראה שאין סיכוי בדרך הטבע לשמר את היהדות, ואיש לא חשב על תחייתה המחודשת באותן מדינות, הרי שבסופו של דבר הגיע הניצחון המוחץ, כאשר עבר השלטון הקומוניסטי מן העולם, עם ישראל נותר חי, ובכל רחבי בריה”מ לשעבר, פורחת ועולה היהדות האמיתית עליה מסר הרבי את נפשו. הכרזתו המפורסמת ‘נשמותינו לא הלכו בגלות, זכורה ומהווה עד היום את הסמל לכך, כי את האמונה והנשמה של עם ישראל, איש לא יצליח לנצח.

את ההסתכלות הגאולתית, את מחשבת הגאולה אל מול מה שנראה בעיני בשר לאנשים ‘גלותיים’ ניתן לראות בכל עניין. בעניין העיקרי שאותו פועלים, הבאת הגאולה והתגלות הגואל, הרי שיש לכך הדגשה מיוחדת. לא תמיד ניתן לראות בעיני בשר - עיניים שהתרגלו למבט גלותי, מבט בו העולם הוא בפשיטות, ואילו אלוקות, וממילא גם גאולה ומשיח הם בהתחדשות - את המציאות עליה מדבר הרבי, אולם גם אם לעיתים העולם מראה אחרת, אנו יודעים כי נשמותינו לא הלכו בגלות, הן שייכות לגאולה, הן קשורות למלך המשיח.

אנו יודעים כי הכוונה של ההעלם וההסתר היא הגילוי, הכוונה של הגלות, ושל החושך בו מצויים כעת, היא הגאולה. ולכן ימינו אלו, זמן השיא של ימות המשיח, הם ימים בהם עלינו לראות ולחיות משיח וגאולה.

מניעות ועיכובים יכולים לבא רק מעניינים חיצוניים ביותר, אך הפנימיות והאמת היא אחת - הרבי מה”מ וכל דבריו, חיים וקיימים לנצח, כפשוטם ממש, ומה שנותר לנו כעת הוא להכין את עצמנו ואת העולם כולו לראות בהתגשמות הנבואה והבשורה, מתוך הישועה והגאולה,

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!