יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

בצד התפילות לשלומם של החטופים ושל החיילים, ובצל המסקנות בענייני השמירה על בטחון עם ישראל בארץ ישראל, ישנו פתרון אחד ויחיד אשר יכולה להועיל באמת - לקיים את השליחות ולהכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש

בשעת כתיבת שורות אלו, עדיין אין מידע בכל הקשור לגורלם של שלשת הבחורים אשר נחטפו על–ידי מרצחים שפלים בשבוע שעבר, ואין לנו אלא להתפלל, להאמין, לחשוב טוב ולצפות כי עד

לעת קריאת הדברים, נזכה ונתבשר בבשורות טובות, על כך שהקב”ה יעשה את הנס המיוחל, ואותם בחורים יקרים ימצאו בריאים ושלמים, ללא כל פגע ח”ו.

זהו הנושא שעומד על הפרק כל העת, לבנו ולב כל עם ישראל, בארץ הקודש ובעולם כולו, הוא עם הנערים ובני משפחותיהם, כולנו כאחד מתפללים וזועקים, מקבלים החלטות טובות, וגם עוקבים בתקווה ובחרדה אחרי כל דיווח. כל נושא אחר נזנח לקרן זוית ומקבל את הפרופורציות הנכונות, אל מול התזכורת האכזרית שאנו מקבלים על כך שישנו אויב מר, אשר עושה הכל על מנת לפגוע היל”ת בכל יהודי באשר הוא.

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ציין לא פעם כי קיימת מגמה של הסתרת מקרים ואירועים ביטחוניים בידי השלטונות בארה”ק, או לחילופין לגמדם. בעידן התקשורתי של היום, קשה אמנם להסתיר אירועים, אך עדיין אפשר לפעול ולדאוג לתשומת הלב התקשורתית.

כך התפתחה בשנים האחרונות תחושת בטחון, לפיה האיום על אזרחי ישראל כמעט הוסר. אמנם יש דיווחים על ירי של פצצות וטילים, אולם אלו נעשים בניסוחים מעודנים כגון “נורו” (ע”י מי?) “רקטה התפוצצה” (מאין הגיעה?) וכו’. אמנם יודעים כל העת כי ארגוני הטרור מתחמשים, הן ברצועת עזה והן בלבנון, אולם מעדיפים שלא להבליט זאת, שכן מדוע להפחיד את הציבור? ומה ש”חמור” יותר - יתכן שמישהו יתפקח ויראה מה קורה בכל שטח שממנו נסוג הצבא.

רק בתקופה האחרונה התרחשו כמה מעשי רצח, שאמנם דווחו בכלי התקשורת, אך לא הודגשו ולא הפכו לנושא שבראש החדשות לאורך זמן. עוד לפני זה נעשים ניסיונות להסוות רציחות כ’תאונה’, ‘התאבדות’ וכיו”ב, העיקר שלא נאלץ לפעול בהתאם.

בצד התקווה, האמונה והתפילה לשלומם של הנערים, אשר אלו הדברים היחידים שאנו יכולים לעשות. וכמובן תפילות להצלחתם ולשלומם של החיילים וכל אנשי כחות הביטחון אשר מחרפים את נפשם יום ולילה, הן להצלת החטופים, והן בכלל במלחמה מול כל אויבינו. בצד כל אלו חייבת להיות גם מסקנא מעשית מצד מקבלי ההחלטות.

בשעות אלו מתנהלת מערכה לא רק למען שחרור החטופים, אלא מלחמה כוללת כנגד תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. השאלה שחייבת להישאל היא - מה נעשה עד היום? הרי לא נחשף כאן מידע חדש, כל אותם מחבלים שנעצרים, כל הארגונים והבניינים שנהרסים, היו קיימים גם לפני שבוע. האמנם צריך תירוץ להילחם במבקשי רעתנו?

הרבי הדגיש בביאור מאמר חז”ל “הבא להרגך השכם להורגו”, כי לא כתוב כאן שיש להרוג אותו - שהרי ברור מי שמנסה להרוג אותך, עליך להרוג אותו. אולם צריך להיות “השכם להרגו”, יש להיות מוכנים מראש להרוג אותו. עצם הידיעה כי מול האויב עומד עם ישראל מתוך מוכנות ונכונות להשמיד אותו - יגרום לו לוותר על תכניותיו, ובכך תיחסך המערכה מלכתחילה.

 ונושא נוסף וחמור לא פחות - אנו כבר שומעים את המחבלים צוהלים ושמחים, ומצפים לכך שתחתם עסקה לשחרור נוסף של מרצחים. האזהרות כי שחרור האסירים במסגרת עסקאות, כמו גם במסגרת ה”משא ומתן”, יגרום לתיאבון מוגבר ולחטיפות נוספות - מתממשות כולן.

ובינתיים, כאמור - לנו אין הרבה מה לעשות, מלבד התפילות, המעשים הטובים והמחשבה הטובה, שכל אלו הם למעשה כלי הנשק היעילים ביותר, והיחידים שיכולים להועיל. ויחד עם זאת, הרי שבדורנו ובתקופתנו, ישנו פתרון אחד ויחיד לכל צרה וצוקה, לכל מצב בלתי רצוי. עלינו לחזק ולהתחזק עוד יותר בפעולה היחידה אשר יכולה להועיל באמת - לקיים את השליחות ולהכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, ולקיום הייעודים אודות שלום בארץ, שלום בעולם כולו, וכל זאת תחת מלכותו מים עד ים של מלך המשיח, אותה נקבל בהכרזת:

 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!