ניסי חיים פעם אחר פעם

ר’ דורון ורעייתו יעל הגי החליטו להטעים מושגים מתורת החסידות לקהלים רחוקים מיהדות, הם בחרו להשתמש ב’מילה האחרונה’ של עולם המדיה - סרטוני אנימציה בתלת מימד » הסרטונים שלהם עוברים במהירות רבה ומגיעים לכל קצוות תבל, אפילו לאיראן. » איך מדברים אלוקות בשפת האנימציה, כיצד מקרבים את הגאולה באופן כזה, ומה הרמה המקצועית הנדרשת לשם כך? על שאלות אלה ועוד - בכתבה המרתקת שלפניכם

קטע האנימציה הראשון שהפקנו המחיש את סיפור הרבנית חיה מושקא לקראת יום פטירתה - כ”ב בשבט. האנימציה ביטאה בצורה יפה מאוד את הסיפור המפורסם חס״ד הלברשטם והמשפחה היהודית שרצו להוציאה מביתה והרבנית שילמה את חובה. הכותרת שנתנו לסרטון הייתה ‘הכול בהשגחה פרטית^,.

“את הסרטון העברתי בדיוור ישיר לכל מי שנצא אצלי בסלולרי. בחלוף כמה דקות אני מקבל הודעה מאחד המספרים: ‘תודה על הסרטון, הצלת אותי, וגרמת לי לשמוח’.

“ביררתי מי עומד מאחורי ההודעה, והסתבר שמדובר בקצינה שהגיעה בעבר להתארח במכון ‘אסנט’ בו אני מעביר שיעורים. הייתי סקרן והתקשרתי לשאול על מה ולמה התגובה הזו. היא התרגשה וסיפרה בקול נשנק שאיבדה את אביה בתאונת דרכים מחרידה לפני שנה, והנה, ביום שהיא מכינה את האזכרה לציון שנה למותו, עלו בה הרעורים עזים של כפירה, שמא רח״ל אין בורא לעולם ואם יש, אזי הוא לבטח נטש אותה. איך שמחשבות אלו צפות אצלה, קיבלה את הסרטון, צפתה בו והוא השיב לה את האמונה ביד ההשגחה”. 

את הסיפור הזה מספר הרב דורון הגי שהחל להפיק סרטוני אנימציה בנושאים חסידיים. מאז אותו סרטון ראשון, הספיקו הרב דורון ורעייתו יעל הגי להפיק עוד עשרות סרטונים בשש שפות שונות. הם גם אחראים על הפקת פרויקט אנימציה המתיימר להקיף את ספר התניא. הפרויקט נמצא בשלב הזה בפרק ו^,. בסרטונים של לא יותר משתי דקות, מצליחים סרטוני האנימציה להמחיש בצורת מופלאה מושגים עמוקים מספר התניא.

פרויקט נוסף של סרטוני אנימציה, עוסק בסיפורים שונים, ממחיש מושגים ביהדות ומבטא את רעיונם של תאריכים מיוחדים על פני השנה, כשהכול מתובל בתבלינים מתורת החסידות.

אך למותר לציין, כי הסרטונים כולם מבוימים בצורה מוקפדת, הן ברמת העריכה והתוכן והן ברמת הגרפיקה וההפקה. בעבודת צוות מחוללים בני הזוג

הגי מהפכה בהפצת המעיינות. ביום יום, הרב דורון מרצה בתורת החסידות ואחראי על תוכן הסרטונים וביומם, בעוד רעייתו יעל, אמנית אנימציה וגרפיקה, האחראית על החלק הטכני.

“התגובות שזורמות אלינו מכל רחבי העולם ועשרות אלפי המנויים, ברובם כאלה שאינם דתיים ומקבלים כל סרטון חדש שיוצא לאור, מעידים כאלף עדים שהייתה ציפייה בקרב רבים לסגנון כזה של למידה והפנמה בלימוד תורת החסידות - והמהפכה הזו רק בתחילתה”, מבטיח הרב הגי בפתח הראיון.

ניסי חיים פעם אחר פעם

כדי להבין איך הגיעו בני הזוג הגי לשליחותם הנוכחית באמצעות האנימציה, צריכים לנדוד הרחק אל ערש ילדותו ובגרותו, כמו גם אל תקופת התקרבותו של דורון אל תורת החסידות.

דורון נולד בנווה מונוסון בבית רחוק לחלוטין מתורה ומצוות. “שלוש פעמים פגשתי את חב”ד בילדותי ובשלושתם הייתי אנטי חריף”, נזכר הרב הגי, “בפעם הראשונה - כששכבתי חולה והדלקתי טלוויזיה, ויום אחד הביאו קטעי וידיאו מניו-יורק, היה זה בג’ תמוז תשנ”ד. אני זוכר שבתור ילד גיחכתי על אמונתם ומסירותם של החסידים. לא הבנתי את פשר הערצה שניבטה מהם לרבי.

“בפעם השנייה היה זה כשחזרתי מבית הספר וגיליתי שבתיבת הדואר שלנו הכניסו פליירים שהזמינו אותנו לתהלוכת ל”ג בעומר בשכונה. כעסתי ורטנתי. לא הסתפקתי בהשלכת הפלייר לאשפה, אלא יצאתי למבצע של כמה שעות במהלכו עברתי בניין אחר בניין, הוצאתי את כל הפליירים, קרעתי אותם לגזרים והשלכתים אל פחי האשפה. כשאמי שמעה על כך, כעסה ושאלה למה זה כל כך אכפת לי? כעסתי עוד יותר והתרסתי: ‘שהדוסים לא יבואו לכאן’.

“בפעם השלישית פגשתי את חב”ד במהלך הטירונות. היינו באמצע אימון מתקדם בבסיס שריון אי שם בנגב כאשר קבוצה של חסידי חב”ד עם סופגניות באו לבקרנו באחד מימי חג החנוכה. כשהגישו לי סופגנייה כמו לשאר הטירונים, שמחתי, קצת מתוק לא יזיק. אבל אז פנה אלי האברך והציע לי לברך. הוא לא הספיק לסיים את המשפט, והסופגנייה הוחזרה לקרטון שבידו, תוך שאני מסנן לעברו: ‘יש לך מזל שאני טירון, אחרת כל הריבה שבתוך הסופגנייה הייתה מרוחה על הזקן שלך’…”

השנאה של דורון בילדותו לדרך התורה ולשומרי המצוות הייתה יוקדת. “הפרופגנדה האנטי דתית שנשמעה מדי יום בתקשורת, כנראה חלחלה לתוכי”, מסביר דורון לאחר שמבהיר כי הוריו לא חינכו אותו לשנוא דתיים. לא ידעתי אז מה זה יהדות, לא הייתה אף מצווה ששמרנו בבית, לא פסח ולא יום כיפור ובטח לא כשרות, כל מה שידענו על היהדות - זה שיש רבנים שגונבים את המדינה”.

בשנות ילדותו הקדיש דורון שעות רבות לכתיבה. כל מה שלמד, ראה וחווה, היה מתרגם זאת לכתיבה. בעתות הפנאי היה כותב שירים וחורז מחרוזות. בכיתה היה ידוע כילד שלשונו חדה, שיודע לשורר ולהמציא מעשיות.

כשהגיע לגיל גיוס, כמו שאר חבריו ביקש לשרת שירות משמעותי והתגייס לחיל השריון. “צה”ל ישב אז ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנת תשנ”ט. הייתי אז מפקד טנק והושיבו אותנו במוצב ‘דלעת’ שנקרא גם ‘מוצב המוות’ בשל החיילים הרבים שמצאו בו את מותם מירי המחבלים”.

דורון מספר שהשירות בלבנון העלה אצלו בפעם הראשונה בחייו מחשבה שמא יש השגחה עליונה בעולם. “פעם אחר פעם ראיתי בעיניי מסים ונפלאות כאשר פגז מרגמה נפל מטרים ספורים ממני. עמדתי אז מחוץ לצריח של הטנק, כל הפלדה של הטנק חוררה ואני אפילו לא נשרטתי. כשהבטתי מאוחר יותר על כמות הרסיסים שפגעו בטנק ופספסו אותי בסנטימטרים בודדים, הייתי מוכה הלם.

“נס רודף נס, ומאוחר יותר חוויתי על בשרי עוד נס מפעים. היה זה כאשר שכבנו במארב אי שם בדרום לבנון, המחבלים הארורים כנראה חשפו את מיקומנו והמטירו עלינו אש תופת. במהלך חילופי האש, ירו לעברנו טיל סאג’ר שהתעופף עשרים סנטימטרים מעל ראשי. הרגשתי ממש את הדף מעופו. לו הייתי עומד עוד קצת יותר גבוה, לא הייתי מדבר אתך כעת. בהזדמנות אחרת ירה לכיווני צלף וגם הוא החמיץ במילימטרים. במהלך השירות שלי בלבנון, איבדתי חברים רבים וביניהם שניים קרובים מאוד ועוד רבים שנפצעו. במהלך כל השירות ירו עלי מאה שבעים וארבע פצמ”רים, ארבעה עשר טילים נגד טנקים וכדור מצלף שלמרבה הנס לא פגע!…”

הדבר הטוב שקרה לו במהלך שירותו הצבאי, זה שהוא חדל להאמין בתיאוריות כמו ‘המפץ הגדול’ ועוד תאוריות אתאיסטיות. לראשונה בחייו חווה את יד ההשגחה העליונה והבין שכנראה יש מנהיג ובורא לעולם. “לקח לי עוד שש שנים להבין מיהו אותו כוח עליון ומה הוא רוצה ממני. רק שלא שיערתי בנפשי שהוא רוצה שאהפוך להיות ‘דוס’. האמנתי שהדתיים מתנהגים הפוך מכפי שאדם מאמין צריך להתנהג”.

כשסיים את שירותו הצבאי, התקבל לעבודה כקצין ביטחון בספינת טיולים. “סגן רב-החובל התגלה מהר מאוד כאנטישמי לא קטן. יום אחד כשירדתי לחדרי לאחר משמרת, נדהמתי לראות שאלמונים ריססו על דלת הכניסה לחדרי ציור אנטישמי. אצתי אל סגן רב-החובל ודרשתי שימחקו זאת מיד ואף יבררו מי עשה זאת. הוא צחק: ‘אתה רוצה שאנחנו נמחק ציור כה יפה? עשה זאת בעצמך, אף אחד לא פראייר שלך’.

“הייתי בהלם. ‘מה הבעיה שלך?’ שאלתי אותו. ‘אני נראה איטלקי בדיוק כמוך, מדוע אתה שונא אותי?’ הוא הביט בי במבט ארסי ואמר: ‘לא יעזור לך כלום, אתה יהודי’. יצאתי מחדרו פגוע וכועס ומאז התחילו אצלי הרהורים רבים על יהדותי. ראיתי שלא משנה מה אעשה ואיך אתנהג, תמיד אומות העולם יראו בי יהודי. אבל מהו יהודי? שאלתי את עצמי ולא ידעתי לענות. איש לא טרח להסביר לי אף פעם את המשמעות של היותי יהודי, מה זה אומר? איך אמורים להתנהג? ומדוע שונאים אותנו.

“כבר באותו שבוע עזבתי את העבודה בספינה ושבתי ארצה. עברתי לגור בירושלים”.

דורון התקבל ללימודים במגמת יחסים בין לאומיים, לתומו חשב ששם יקבל תשובות לתהיותיו. הוא רצה להיות דיפלומט ולהסביר את ישראל בעולם. בשעות הפנאי מהלימודים לא זנח את האג’נדה השמאלנית שלו, והיה שותף למאבקים והפגנות רבות נגד המתיישבים ביהודה ושומרון. הוא אף היה פעיל בולט בארגון ‘ארבע אימהות’ שדרשו להוציא את חיילי צה”ל מלבנון. “כשאני חושב על-כך כיום, אין לי מושג איך דעותיי יכלו להיות מעוותות כל-כך, מדי יום הייתי מפגין לצד ערבים שפלים כנגד מדיניות הממשלה וכנגד אחיי, בני עמי”.

תפיסתו השמאלית התרסקה יום אחד אל קרקע המציאות, לאחר אותו לינץ אכזרי שעשה המון ערבי בשני חיילי מילואים שנכנסו בטעות לרמאללה. “זה שמט את כל האידיאולוגיה שלי ברגע אחד. הבנתי שהערבים פשוט שונאים אותנו ולא משנה מה ניתן להם וכמה.

“בכלל, השנים הללו היו סוערות מאוד. בכל פעם שחשבתי שמצאתי את מנוחת הנפש והצדק איתי - הכל קרס בבת אחת. כשעשיתי חושבים עם עצמי פעם אחר פעם, גיליתי שאיפה שלא אפנה, הכול רקוב”.

עם התחושה הזו סיים דורון את לימודיו באוניברסיטה בירושלים ועבר לתל-אביב שם נכנס ללמוד באוניברסיטת תל-אביב במגמת תולדות האומנות. “בספסלי האוניברסיטה נפגשתי בפעם הראשונה בחיי עם התורה. היה לנו קורס מאוד מעניין אותו מסר הדיקן תחת הכותרת ‘תחנות בתרבות המערב’. את התחנות הראשונות לקח המרצה מהתורה, עקדת יצחק, סיפור קין והבל ועוד. אני זוכר שלאחר שסיפר על עקידת יצחק, יצאתי מהחדר והייתי נסער. התחלתי לחפש בספריית האוניברסיטה ספרים שמפרשים את סיפור עקידת יצחק וגיליתי פירושים רבים ומגוונים. התחלתי להבין שליהדות יש רבדים עמוקים מאוד. לאט לאט הפנמתי שכל מה ששטפו לי את המוח בשיעורי תנ”ך, היה הבל הבלים. כשההבנה הזו קנתה מקום בראשי, הדברים זזו במהירות”.

באותה תקופה עבר להתגורר בצריף על גדות נחל הירקון אותו שכר מזוג יהודים ממוצא תימני, מסורתיים. בשבת הראשונה הזמינו אותו לאכול איתם ‘ג’חנון’. לראשונה מיודענו נחשף ליופי שבשולחן השבת. “כשראו בני הבית שאני מתעניין ומתלהב, השאילו לי ספרי ביוגרפיה על אליהו הנביא ודוד המלך. שקעתי בקריאה ורוחי נפעמה; משם התגלגלתי לישיבה ברמת אביב אליה הגעתי בהמלצת חבר טוב”.

דורון נכנס הישר אל שיעורו של ראש הישיבה הרב יוסי גינזבורג על פרק א’ ב’שער היחוד והאמונה’. “השיעור הזה הפך אותי לגמרי. אני זוכר שאמרתי לעצמי אם כך העולם עובד, זה מדהים. פתאום כל החיים שחייתי עד אז, נראו לי שטחיים לחלוטין. בתום השיעור השלישי החלטתי להישאר בישיבה ולעזוב את האוניברסיטה. את כל חלומותיי משנות הילדות, גנזתי בבת אחת”.

אנימציה - מה זה?

לאחר שנתיים של לימודים בישיבה ברמת אביב, הגיע דורון לפרק ‘האיש מקדש’, והוא נשא לאישה את רעייתו יעל, עסקו השניים בהפצת המעיינות בכמה מוקדים בארץ ישראל ובעולם. לאחר כמה שנים טובות החליטו לשוב ארצה, וכשהם מלווים בברכותיו של הרבי, קבעו את משכנם בצפת, והרב דורון השתלב במוסדות השונים בעיר כמוסר שיעורים בחסידות.קרה ביום בהיר אחד שהתחלתם לערוך, לביים ולהפיץ סרטוני אנימציה על מושגים בחסידות?

“בברכתו של הרבי בי”א ניסן ה’תנש”א, מציין הרבי ש”ישנו לימוד התורה באופן של ראיה, עד ראיה באלוקות, בנותן התורה. וזה מביא לכך שהקב”ה עצמו נמצא בהתגלות ו”עסוק” כביכול להראות לכל אחד ואחד מישראל נפלאות”.

מסתבר שיש עניין להפוך את התורה לבחינה של ראיה, מעין גם מה שיהיה לעתיד לבוא. בזאת קבע הרבי כי הדור שלנו הוא דור כזה השייך לבחינת ראיה, וזו המציאות שאנו גם רואים מולנו. כל מי שמתעסק בהוצאה לאור יודע שהדור השתנה; אנשים היום פחות קוראים ספרים, לאנשים כיום יש פחות סבלנות לקרוא בצורה המסורתית והם שואבים את האינפורמציה שלהם יותר דרך הראיה, מחשב, סרטים, מצגות והמחשות ויזואליות.

“כשהבנתי שאנחנו צריכים להפיץ את המעיינות באמצעים של ראיה, התחלתי להשקיע בזה רבות. תמיד ידעתי את העוצמה הגדולה שיש בזה.

“בתחילה חשבתי להשקיע בכיוון של ילדים. רעייתי היא גרפיקאית בחסד עליון ורתמתי את כישוריה. כך הפקנו סדרת ספרים שנקראת ‘סדרת אפרוחי’, במסגרתה הוצאנו עד היום ארבעה ספרים ועוד כמה ספרים מחכים להדפסה. הרעיון מאחורי הספרים הללו הוא שבאמצעות חידודי לשון והפשטה מתאימה, אנחנו מלמדים ילדים מושגים עמוקים בחסידות כמו ‘מורח ודאין’ ועוד.

“כל השנים הספרות לילדים הייתה סיפורים יפים והחדרה של מושגי יסוד חסידיים בעקיפין. אנחנו הכנסנו בספרים מושגים בחסידות בצורה ישירה. לאחר סדרת ‘אפרוחי’ הוצאנו ספר ילדים נוסף בשם ‘שופר עמוק’, ובו משל מהבעל-שם- טוב המבאר מהי תקיעת שופר. אנשי חינוך ומביני עניין נפעמו מיכולת ההפשטה של המשל עבור ילדים קטנים. אך כאן חווינו משבר - בניגוד לסדרת ‘אפרוחי’, את הספר הזה קנו רק מעט ונותרנו בעלי חוב.

“בד בבד התחלתי להפנים יותר ויותר כי הצעירים של היום שואבים את רוב המידע שלהם מהמחשב או ממכשירים סלולאריים. נכון שזה פופולארי לצקצק בלשון נגד מגמה זו, אבל זו עובדה קיימת. מה עושים אפוא כדי להגיע גם אליהם? החלטנו להתחיל להפיק סרטוני אנימציה חסידיים, קצרים וברורים, מבלי להתפשר על איכות ומקצועיות. לראייה יש השפעה גדולה, וממחשבה למעשה - והסרטון לקראת כ”ב בשבט היה הראשון.

“כשהחלו לזרום תגובות חיוביות, החלטנו לפתוח בסדרת סרטוני אנימציה שיבארו את ספר התניא בצורה פשוטה וקליטה. התחלנו בהקדמה לספר התניא, עברנו לשער היחוד והאמונה וכעת אנו נמצאים ב’ליקוטי אמרים’ פרק ו’. מדי שבוע אנו מוציאים לאינטרנט סרטון נוסף המבאר את המושג החסידי שמובא באותו פרק. לעיתים יש כמה סרטונים על פרק אחד ונותנים לצופים גם לעשות שיעורי בית ולהגיע מוכנים לסרטון הבא.

“בד בבד עם סרטוני התניא, אנחנו מוציאים גם סרטוני אנימציה על תאריכים חסידיים; הסרטון האחרון היה על ט”ו באב ולפניו הוצאנו סרטון על ט’ באב.

“אנו עושים עבודה קשה ואחראית; אנחנו מחפשים משלים טובים וקליטים שיהוו הלימה ברורה למושג אותו אנו מבקשים ללמד כדי שגם כאלה שאין להם מושג בחסידות, ילד ומבוגר כאחד, יבינו את מושגי החסידות”.

תן לי דוגמאות לעבודה שאתם עושים?

“על פרק ו’ הפקנו כמה סרטונים. באחד מהם ביקשנו להמחיש את אופייה של הנפש הבהמית. הקריין ברקע מסביר שהפעם נלמד על הבהמה וברקע רואים פרה מלחכת עשב. כשהקריין מסביר שכעת ננתח אותה, רואים על המרקע צוות של מנתחים עם צפרדע על שולחן הניתוחים, ואז נכנס הפרופסור ושואל כיתה של סטודנטים בעודו מראה על הלוח דמות של בהמה ודמות אדם ומבקש מהם למצוא הבדלים בין השניים. אחד הסטודנטים קופץ ואומר ‘אני יודע, בהמה הולכת על ארבע ומביטה למטה ואדם הולך על שניים ויכול להביט למעלה’.

“לאורך הזמן הזה רואים בהמה ואדם על המרקע. הפרופסור נהנה מתשובת הסטודנט, מחרה אחריו ומחדד, ‘הבהמה כל היום חושבת מה אני רוצה, רוצה לאכול ולשתות; אדם לעומתה, חושב מה צריכים ממני ולא רק מה אני רוצה, ובזה שונה הנפש הבהמית מהאלוקית. כל מה שמניע אותה זה רצונות בלבד’. שיעורי הבית בסוף הסרטון הוא לבדוק האם אני עושה את מה שאני רוצה או את מה שצריכים ממני?

למרות, ואולי בגלל שהטקסט הוא קצר, נדרשת השקעה עצומה, גם לכתוב טקסט ברור וקצר, גם לחפש סיפור מתאים, שלא לדבר על עיצוב הדמויות, הרקעים והמוסיקה שתתנגן ברקע”.

אנשים לא שאלים אותך האם זה מיועד לילדים?

“אכן, ואני עונה שזה מיועד ‘גם לילדים’. הרעיון הוא להפשיט את המושגים כך שכל אחד, בכל גיל, יבין אותם. אתן עוד דוגמה: בסרטון האחרון בסרטונים על התניא, מובאת אמרתו של אדמו”ר הזקן שכל ‘רע’ נובע מ’אני’. זהו דבר שקצת קשה לבאר אותו, בוודאי בסרטון של אנימציה. לבסוף בחרנו בתזמורת שלמה של נגנים שבתוכם יש נגן אחד שמזייף, וכששואל אותו המנצח מדוע הוא מזייף הוא עונה שלא שמעו אותו, לכן השמיע נגינות חזקות משל עצמו כדי שכולם ישמעו אותו… כשהמנצח מורה שוב למקהלה לנגן שוב, הוא חורג ומנגן נעימות משל עצמו. כשנשאל שוב מדוע חרג? הוא עונה שפתאום התחשק לו לנגן ניגון אחר כי זה נשמע לו מעולה. המנצח נוזף בו ומסביר לו שיש מנצח והוא אומר מה לנגן ולא כל אחד מנגן מה שבא לו באמצע קונצרט. הנגן מנסה להסביר שבסך הכול הוא ביקש לתת ביטוי ל’אני’ שלו, אך המנצח מבהיר לו שהנגינה היא ביחד, ואם יש צליל לא במקום, כל היצירה נהרסת וההרמוניה נפגמת”.

נוסף על עבודת הגרפיקה, אתה עושה עבודה מופלאה של הפשטת מושגים מספר התניא, ספר לי בבקשה על העבודה הזו.

“זה החלק הכי קשה. לפני שלב העריכה אני יושב שבוע שלם ולומד את המושג פעם אתר פעם מכל הכיוונים ולא מתבייש לשאול ולהתייעץ, ומתפלל שהקב״ה יעזור לי שאציג אותו הכי מדויק וטוב שיכול להיות. בסרטון האחרון כבר ביימתי את הסרטון על פרק ו’, ואז לפני עבודת הגרפיקה הבריק לי פתאום רעיון אחר, ואז שינינו הכל”.

מה הקשיים שבהפקת סרטון אנימציה?

“אני כותב את התסריט עד לרמה של מילה ואות, ולאחר מכן בוחר את הדמויות שישחקו בו, כמה דמויות יהיו, ומה כל אחד מהם יאמר. בנוסף מוסיפים רקעים מתאימים. אם מדובר בחדר ‘יחידות’ למשל, אז נביים חדר יחידות עם כל המשתמע מכך, ואם מדובר בתיבת נח, אשתי תעצב גרפיקה של תיבה. היא מקבלת ממני את התסריט מוכן ואת הבימוי, והיא עושה את העבודה האמנותית המורכבת - להפוך את המחשבות והתוכניות למשהו קיים.

“אנחנו יושבים על סרטון לפעמים יום ולפעמים יומיים עד שיהיה מושלם, חזותי ומוסיקאלי. גם לפני ההפצה עדיין אנחנו עורכים סימולציה מחשבתית נוספת, האם אפשר לשפר עוד את הגרפיקה ואת המלל כדי שיובן בצורה מקסימלית”.                   

      ספר על התגובות שאתם מקבלים?

“התגובות לא פוסקות והן מפתיעות כל פעם מחדש. יום אחד מישהו יצר איתי קשר באמצעות היווטסאפ^, ומבקש שאצרף אותו. אני רגיל לקידומות מארצות הברית, צרפת, ברזיל, אך הפעם היה זה מספר שהחל בפלוס תשעים ושמונה. הסתקרנתי מהיכן הוא, והוא ענה לי שהוא כותב לי מאיראן… הוא סיפר שהסרטונים הללו עוברים מאדם לאדם בקרב הקהילה היהודית, והוא היה רוצה להיות מנוי, כך הוא הגיע אלי.

“אני חושב שהסרטונים הללו הם שיעור התניא הכי גדול בעולם ובו רבבות משתתפים. אני פוגש את הסרטונים באתרים רבים בכל העולם. לפני ט’ באב העלו את הסרטון בערוץ שבע והוא זכה לאלפי צפיות. מדהים לראות אנשים שמנויים אצלי בווטסאפ, רובם אנשים שבחיצוניות נראים רחוקים מאוד משמירת תורה ומצוות”.אתה רואה בזה נדבך נוסף במוכנות העולם לביאת משיח?

“חד וחלק, כן. היום האינטרנט שבוי בידי ה’חיצונים’, והרי אנחנו יודעים שכל מה שברא ה’ לא ברא אלא לכבודו. כולם מדברים היום רק על הסכנות שיש במדיה הזו, אבל היא קיימת כעובדה מוגמרת. מי שמבין בתחום יודע שבלתי אפשרי להתעלם מהמהפכה הזאת. האינטרנט כבר כבש את העולם, ועלינו מוטלת החובה להפוך את המדיה הזו למדיה טובה וחיובית (ולא שאני מעודד את השימוש במדיה הזאת, אלא מול מי שמשתמש בה ממילא). לדעתי זה צו השעה, אנחנו צריכים להתקדם בזה מהר יותר, להקים צבא של חיילים שיודעים להתעסק עם תלת ממד, שזו המילה האחרונה בתחום, ולערוך סרטונים חסידותיים כדי להפיצם לכמה שיותר אנשים בכמה שיותר מקומות.

“יש בחב״ד כמה מומחים גדולים למשחק מחד, ולמדיה מאידך, עלינו לחבר בין השניים ולהפוך את הכול לבחינת לימוד באופן של ראיה”.

 מה התוכניות שלכם לעתיד?

“מטרתנו היא להיות נדבך נוסף מאלו שהופכים את התורה לבחינת ראיה כהכנה לעתיד לבוא. שיחותיו של הרבי, ובייחוד אלו שבידבר מלכותי, מלאות בעצות וברעיונות מדהימים ואנחנו רוצים להפשיט אותם ולהפוך אותם לסרטונים קצרים.

“למעשה, אנחנו מתפרנסים מסרטוני תדמית לארגונים ובתי חב״ד, ומכל סרטון שאנחנו מקבלים עליו כסף, אנו מפיקים עוד כמה סרטוני יהדות וחסידות שמופצים בחינם - הפצת המעיינות של ממש.

“התוכנית שלנו בסייעתא דשמיא היא להפיק כמות גדולה של סרטונים במגוון נושאים כדי שנוכל לעשות ערוץ שירוצו בו סרטונים עשרים וארבע שעות ביממה. בשנה האחרונה התחלנו להפיק סרטונים גם בשפות רוסית, פורטוגזית, אנגלית וצרפתית. אנחנו שמים לב שבחוץ לארץ הצימאון למסרים יהודיים באנימציה גדולים יותר; במקומות רבים זה פחות או יותר המסרים היחידים שיש להם ביהדות. נשמח לשתף פעולה עם שלוחים ברחבי העולם או פעילים בהפצת יהדות כדי להכין את מקומם לקבלת פני משיח צדקנו”.