בית משיח · עברית
הפרשה החסידית · #1117 · 2018-05-09

חטה בגימטריא כ”ב כ”ק אדמו”ר הזקן: הפסוק “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד” וגו’, נר

כ”ק אדמו”ר האמצעי: רבינו הזקן היה בעצמו קורא בתורה. פעם אחת לא היה בליוזנא בשבת פרשת תבוא, ושמע אדמו”ר האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - את הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביום הכיפורים נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו”ר האמצעי: הרי בכל שנה קוראים פרש

חטה בגימטריא כ”ב

כ”ק אדמו”ר הזקן: הפסוק “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד” וגו’, נראה כמו שאר דברי התוכחות שבפרשה, כקללות. ברם לפי האמת אינן אלא רק ברכות. וזאת הברכה: התורה נקראת לחם חטה, חטה בגימטריא כ”ב, שהן כ”ב אותיות התורה. והנה, אדם שלומד תורה מבלי שהיא אפויה בקרבו הרי הוא והתורה הם כשני דברים בפני עצמם, כפי שהאוכל לחם שאינו אפוי, אינו מתעכל במעיו ואינו נעשה דם ובשר כבשרו.

אולם כשיאפה האדם את התורה בשלהבת האהבה אליו יתברך, בזה יבלעו דברי התורה במעיו ויהיו לאחדים עימו. זהו “ואפו לחמכם בתנור אחד”: תאפו את התורה בתנור חמימות אהבת ה’ הבאה בהתבוננות של “אחד”, דהיינו ביחידו של עולם.

(לקוטי תורה, פרשת בחוקותי)

כשאבא קורא אין נשמעים קללות…

כ”ק אדמו”ר האמצעי: רבינו הזקן היה בעצמו קורא בתורה. פעם אחת לא היה בליוזנא בשבת פרשת תבוא, ושמע אדמו”ר האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - את הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביום הכיפורים נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו”ר האמצעי: הרי בכל שנה קוראים פרשה זו? ענה: כשאבא (אדמו”ר הזקן) קורא “אין הם נשמעים קללות”.

(היום יום לי”ז אלול)

התבוננות בגדולת ה’

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: “בתנור אחד”: כלומר, שיעורר בליבו רשפי אש אהבת ה’, מחמת בחינת “אחד”, דהיינו כתוצאה מהתבוננותו בגדלותו של מלך מלכי המלכים הקב”ה.

(אור התורה במדבר כרך ב, עמ’ תקמב)

שר האופים שבקדושה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: כשם שישנה בחינת שר האופים בקליפה, כפי שהיה במצרים, כך ישנה בחינת שר האופים בקדושה. שכן שר האופים הוא בחינת תורה, כי התורה נקראת חטה - בגימטריא כ”ב, כ”ב אותיות התורה. וכדי לעשות מחטה לחם, צריך לכך אפיה, כמו שכתוב “ואפו וגו’ בתנור אחד”. פירוש הדבר: “אפיה” בחמימות האהבה הבאה מהתבוננות בתוכן של אחד - יחידו של עולם. זהו שר האופים שבקדושה.

(תורת שמואל תרל”ב ח”א עמ’ נה)

אפוי באהבת ה’

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: כשם שהלחם הגשמי, כשהוא אפוי היטב, אזי הוא מתעכל ונבלע באברי האדם, ונעשה ממנו דם, ומתאווה אחר כך לאכול עוד, כמו כן הוא בלחם של תורה, שכאשר הוא אפוי באהבה של רשפי אש, על ידי ההתבוננות בגדולת ה’ איך שהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, והכל לפניו חשוב כלא, או אז לימוד התורה שלו, נבלע באברי נפשו, ומתאחד עימו ממש.

(המשך תער”ב חלק שלישי עמ’ א’ רנח)

שר האופים בעבודת ה’

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שר האופים בעבודת ה’, הוא כמו שכתוב “ואפו וגו’ לחמכם בתנור אחד”, שכן לחם הוא תורה, כמו שכתוב לכו לחמו בלחמי. ולחם זה צריך להיות נאפה בתנור אחד, דהיינו בחמימות האהבה הבאה מההתבוננות של “אחד”, שזה מתבצע על ידי עבודת ה’ בתפילה, שכן בקדושה, הדיבור בתורה ותפילה וריבוי תחנונים לה’, גם נכלל ב”שר האופים” - שכן על ידי הדיבור בקדושה, מתרבה החום שבקדושה.

(ספר המאמרים תרצ”ב, עמ’ תמה ואילך)

“ואפו עשר נשים לחמכם”

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בלקוטי תורה של פרשתנו מבואר שכל ענייני התוכחה הם באמת ברכות. לדוגמא: “ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד” - פירושו שכל עשר כוחות הנפש ישתתפו באפיה בתנור ובחמימות הבאה מהתבוננות ב”אחד” - אלא שלהיותן ברכות נעלות ביותר אין ביכולתן לבוא בגילוי, לכן נאמרו באופן זה. זוהי הסיבה לכך שרשב”י פירש לבנו שתמה על כך שחכמי ישראל איחלו לו עניינים שלכאורה הם היפך הברכות, שלמעשה הן ברכות שלמעלה מגילוי, והדרך להמשיכם לעולם הזה היא רק באופן הנסתר, כפי שעשו. ואכן רשב”י שתפקיד נשמתו הוא לגלות את פנימיות התורה, רשאי היה להסביר לבנו ולפרש בגלוי, את הברכות שנמסרו באופן של העלם.

(תורת מנחם, כרך טז, שנת תשט”ז, חלק שני, שיחת ש”פ בהר בחוקותי, עמ’ 284)