במהלך מעמד הנעילה החגיגי של כינוס השלוחים העולמי תשנ”ג - עלה אחד משלוחי המלך באר
במהלך מעמד הנעילה החגיגי של כינוס השלוחים העולמי תשנ”ג - עלה אחד משלוחי המלך בארה”ק לשאת דברים אודות הפצת משיח ובשורת הגאולה • נאומו הנוקב והמעורר - עודנו זכור ומהדהד, ויהיו גם מי שיאמרו כי נאום זה סימן את המהפך הגדול בנושא פרסום זהותו של הרבי שליט”א כמלך המשיח • הבה נאזין לדברים ונקבל את האמת ממי ש
במהלך מעמד הנעילה החגיגי של כינוס השלוחים העולמי תשנ”ג - עלה אחד משלוחי המלך בארה”ק לשאת דברים אודות הפצת משיח ובשורת הגאולה • נאומו הנוקב והמעורר - עודנו זכור ומהדהד, ויהיו גם מי שיאמרו כי נאום זה סימן את המהפך הגדול בנושא פרסום זהותו של הרבי שליט”א כמלך המשיח • הבה נאזין לדברים ונקבל את האמת ממי שאמרה.
מאת: משיח פרידמן
1
חצי יובל שנים חלפו מאז נשא אותו שליח את נאומו הנוקב, ודבריו עדיין מהדהדים בזיכרון. היה זה במהלך מעמד הנעילה החגיגי של כינוס השלוחים העולמי תשנ”ג. השליח הוזמן אל הבמה לדבר בעניין “דרכי התעמולה” להפצת משיח ובשורת הגאולה. וכעת, קוראים יקרים, הבה נאזין לדברים ונקבל את האמת ממי שאמרה:
“לפני שמדברים על דרכי התעמולה” פתח השליח ואמר “צריך לחשוב ולדבר על התעמולה עצמה, מה אנחנו רוצים עם כל העניין הזה? מהי המשימה שאנחנו מקבלים על עצמנו? עד עכשיו הייתה הסיסמא הזו של “היכונו לביאת המשיח”, נראה שהעניין הזה - כסיסמא, מיצה את עצמו. הולכים לשלב נוסף, מהו השלב הנוסף?
אנחנו עומדים כיום בפני שינוי מדהים: אותו הרבי שליט”א, שבשבת בראשית ה’תשמ”ה, זעק כשהתחילו לשיר שיר מסויים… אותו הרבי שליט”א - עכשיו אנחנו עדים לכך שהרבי מעודד ובצורה הנמרצת ביותר שכרוכה במאמץ אדיר, מעודד את כל אחד מהיושבים כאן: כן! כן! כן! “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח…” כן! כן! כן! עם הסתכלות אישית לכל אחד בעיניים.
ואנחנו נחזור הבייתה, ועדיין נמשיך עם השיר הזה של “היכונו” והיכונו והיכונו… העניין הזה, כסיסמא - מיצה את עצמו, גמרנו! (אי אפשר גם לנפנף במופתים של 48, סליחה, של שנת הנפלאות - ה’תנש”א, אבל זה מזכיר לי את 48 כבר… מדברים על הנפלאות של אז, כשאתה רוצה להחיות אנשים היום. זה טוב כשאתה בא להוכיח את הנושא, מבחינת דיון הלכתי אם הרבי הוא נביא - אז אתה יכול להשתמש בזה. אבל להלהיב אנשים עם העניין הזה, אתה לא יכול להלהיב…).
הרי אנחנו צריכים להביא לידי כך שלא (רק) 500 או 1000 איש, כמה שהיו היום, יצעקו “יחי אדוננו” אלא אנחנו צריכים שכל העם היהודי יצעק את זה! שתושבי בת–ים בכינוס הקרוב יצעקו את זה, שתושבי בית שמש ובית שאן ובכל מקום. זו המשימה שאנחנו צריכים להביא את העם היהודי היום, ובעקבות זה העולם כולו. להביא לידי כך, שכולם יצעקו שאכן הרבי הוא משיח. זוהי המשימה!
אחרי שאנחנו מקבלים על עצמנו את העניין הזה, אז אפשר להתחיל לחשוב על דרכים, ואני לא מחזיק שבאמת צריך לבוא לנקר למישהו את העיניים, בכדי לנקר לו.. תחשוב לאחר מכן איך לעשות את זה שיהיה באופן המתקבל, אבל תתמודד עם המשימה הזאת!”
2
“רבותיי, השתנו כאן דברים, ואנחנו חייבים לקחת את הדברים האלה בחשבון. הרבי חשף את עצמו, הרבי אמר: אני הוא המשיח. בשירה הזאת, המוקלטת בווידיאו ומשודרת ברחבי העולם - הרבי ניצב בחזית לפנינו! לא אנחנו אמרנו, הוא אומר את זה. ואנחנו עומדים מהצד ואומרים לרבי: נו, תסביר את עצמך, אנחנו לא נסביר. בטלוויזיה, חב”ד לא מסבירה למה הרבי הוא משיח, אז מי רוצים שיסביר את זה?…
הרבי אמר פעם: מה שאני אומר ליד השולחן שלי, אפשר לפרסם את זה בכל העולם. את העניין הזה, שהרבי הוא המשיח, הרבי אמר, לא בשולחן שלו ביחידות, אלא בפומבי. זוהי הוראה ברורה! תתמודד אתה עם זה, איך לעשות את זה - באופן המתקבל.. אל תתחמק מהמשימה!
אחרי שאנחנו מקבלים על עצמנו, שאכן זוהי המשימה - להסביר שהרבי הוא משיח, אזי באמת, בואו וניתן את הדעת, על כמה מן הדרכים. זה לא סוד, לכל אחד יש קצת רגש של ביישנות, ולעמוד בפני כנס \ קבוצה של אנשים, שלהערכתנו, רחוקים כאילו מהנושא הזה, של להכיר ברבי שהוא משיח, ולומר להם: “רבותיי, הרבי מליובאוויטש הוא משיח צדקנו”. לפעמים זה קצת קשה.
אז יש כאלה שבאים לעזור לך, יש לך חומר בכתב. יש מעלה נפלאה בחומר כתוב: הוא לא מסמיק, הוא לא פוחד, האותיות כתובות. אם אתה מפיץ חומר כתוב, ששם כתוב שהרבי מליובאוויטש הוא משיח, הרבה יותר קל לך לאחר מכן להתמודד עם זה, ומדוע? מכיוון, שאז הם השואלים: “תגיד לי, מה כתוב כאן, זה נכון? זה לא נכון?” ואז אתה אומר: “אתם רוצים לשמוע? בבקשה! אני מוכן לתת לכם הסבר”.
כאשר אתה בא, ואתה הוא האומר: “חבר’ה, תשתקו רגע, אני רוצה לומר לכם”. אז, יכול להיות שיש כאלה, שאין להם עדיין את האומץ הנפשי. לשם כך, יש לנו את התעמולה הכתובה. אם בדברים שקיימים כרגע בפועל, אחד מהם הוא עיתון ‘הגאולה’, שהוא מכשיר נפלא, ליצירת המפגש הזה שדי קשה לפעמים ליצור אותו, להביא לידי כך שהקורא ישאל את השאלה שאני כל כך רוצה שישאלו אותה: “תסבירו לי, למה אתם אומרים בחב”ד, שהרבי הוא משיח?” ואז אתה באמת הולך ומסביר לו”.
3
“באמת, מן הראוי היה, שיהיו כאן שתי רמות של מסע הכיבוש הזה. כשם ש’סיור’ - אין ענינו לכבוש. ענינו של הסיור זה אולי לקבל מידע ראשוני, אולי לפעמים לגרום לאיזה פיצוץ קטן, כדי לדעת איפה האוייב וכו’, לאחר מכן, צריך לבוא הצבא הבסיסי.
ובנושא הזה, באמת אני חושב שמי שהיה צריך לצאת עם חומר, עדיין לא יצא… אבל לאור ההוראות של הרבי, גם אי אפשר לשבת בשקט. הציבור הוא בתרדמה כזו גדולה, שהדרך היחידה לעורר, נראתה לי, ולפי התוצאות בשטח, גם ראיתי שזה די עובד, על ידי פעולות כאלה שגורמות לו באמת להתחיל להתעניין.
והציבור הוא רב–גווני. העיתון הרי לא מופץ באופן מלאכותי, אלא מופץ בהתאם להזמנות, ורוב רובם של התגובות הם שהעיתון “נחטף”, ומדוע הוא נחטף? מכיוון שרובו מגיע לאנשים שהנושא הזה באמת מגיע אליהם פנימה, כך שזה באמת כן מעניין אותם.
את אותו ציבור מסויים, שהוא מתנגד - אין לנו היום שום אמצעי אחר, להביא אותו בכלל לחשיבה על הנושא. הנושא כל כך רחוק לגביו, אני אומר שהוא יתקומם (כביכול) אבל הוא יחשוב על הנושא הזה. ואז באמת, צריך לבוא מי שממונה על חומר ל’אינטלגנטים’ או מי שממונה על חומר לבני תורה, או מי שממונה על חומר לאנשי בוהמה, ושיתן להם את התשובה! אבל זה שזה לא נעשה, חס ושלום, אז שגם זה לא ייעשה?
בכל אופן, אם כבר מדברים על העיתון, ובוודאי שהוא רק פרט, מתוך המערך שצריך לעשות. לדעתי (לא מהבחינה האישית אלא לאור התגובות שהתקבלו וע”פ הזמנות), העיתון מעורר עניין, העיתון מספק אינפורמציה מסויימת, העיתון מעורר מוטיבציה לקחת חלק בהתרחשויות בנושא הגאולה, העיתון מהרבה בחינות עושה את העניין מלמעלה מעשרה טפחים, לקצת למטה מעשרה טפחים”.
4
יש לנו את המשימה שאנחנו לוקחים על עצמנו: להביא את הרבי לתודעה שלנו ושל הציבור. נקודה די בסיסית היא, שהציבור חש את מידת הביטחון שאנחנו הולכים בעניין הזה. אם ח”ו את מבצע תפילין היינו עושים באותה הססנות שאנחנו עושים את מבצע משיח, אני לא יודע מה היה המצב שלנו… במבצע תפילין הרבי אמר, יצאנו לרחוב, אולי יום ראשון ושני היתה קצת הססנות, וזהו!
במה שנוגע למבצע הזה, להביא את הרבי לתודעת הציבור, כאן ישנה לפעמים הססנות, הציבור מריח את ההססנות הזאת והרבה מהשאלות הם תוצאה מאי הביטחון שלנו. אבל אם אצלנו, בפשטות ובתמידות לאזכור הרבי שליט”א, יופיע בהתמדה, התואר, ואי אפשר לרדת מזה! התואר: משיח צדקנו, רבינו מלך המשיח, התואר הפשוט הזה, בכתובים ובאמירות.
אחת הסיבות המרכזיות לקושי אצל חלק מהאנשים לקבל את זה - כי הם רואים את מי שאחראי על הפירסום אצלם שהוא מפחד מהם, אז אם אצלך זה לא פשוט - מניין זה יהיה פשוט אצלם? זה הא בהא תליא! באיזכור הרבי שליט”א בכתיבה ובדיבור, מן הראוי שזה יהפוך להיות אצלנו כמושכל ראשון - זה מיד עם התוספת: הרבי שליט”א מלך המשיח”.
את נאומו חתם השליח בפניה למרכז צא”ח בארה”ק, שבהחלטתם תלוי מימוש העניין וגיבוש הכלים המעשיים לביצועו בפועל. “במידה והכלים המעשיים ייווצרו שלא באמצעות צא”ח - יהיה זה לחצאין, לשליש ולרביע” סיכם השליח במשפט, שלצערנו עם השנים - הוכיח את עצמו…
“כשיש את ההחלטה” זעק השליח “אז מזיזים דברים וזה העניין, אבל כשאין את ההחלטה, ואני ישבתי במרכז צא”ח והרב… נמצא כאן ושמע את זה, הם טענו שאין להם כסף… אמרתי להם: לא זו הנקודה, הנקודה היא החלטה! לבית חב”ד בת–ים וודאי שאין כסף, אבל אם ההחלטה היא שהולכים על העניין הזה, וזה המרכז, כי זה מה שהרבי רוצה - אז פשוט עושים את זה!
ולכן רבותיי, זה ה”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד” לא ח”ו עניין של דבר בלתי נעים, אלא אך ורק כדי שהדברים יבואו באמת לעניין, לתיקון ולהשלמה הנכונה שלהם. בוודאי שכל הדברים שאמרתי הם על פי ראות עיני. ואדרבה, “מכל מלמדי השכלתי”. והלוואי שאנחנו באמת נגיע לכוון לאמיתת הכוונה בדברי הרבי שליט”א. יהי רצון שנזכה כולנו, עוד היום להיגאל על ידי הרבי שליט”א, גאולת עולמים בקרוב ממש”.
לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com