הרב יצחק דוד גרונר

 

היה זה לפני כארבעים ושלוש שנה, בחודש מנחם אב תשל”א, שהה הרב יצחק דוד גרונר, שליח הרבי באוסטרליה, בחצרות קדשנו 770. בטרם שב לביתו, נקרא אל הקודש פנימה, שם נתן לו הרבי 26 שטרות של עשר דולר כל אחד, כאשר כל שטר היה מופנה לאדם אחר, במקום אחר בשליחות שונה! • כששב לביתו באוסטרליה, מיהר לערוך שורה של הרצאות והתוועדויות, לצד שיגור שורה של מכתבים משלימים ליהודים שאותם פגש בשליחותו. בסיום מיהר להכין דו”ח מפורט לרבי, בו סיפר על הצלחותיו בשליחות, יום אחר יום, שעה אחר שעה • בית משיח מפרסם את הדו”ח המיוחד, מתוך תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיד

הרב גרונר בפגישה עם אישים יהודיים בשנים ההן. מארכיון המשפחהבחודש מנחם אב תשל”א שהה בחצרות קודשנו הרב יצחק דוד גרונר, שליח הרבי באוסטרליה, רבה של הקהילה החב”דית במלבורן ומנהל המוסדות. בי”א מנחם אב, טרם חזרתו לאוסטרליה, קראו הרבי לאחר תפילת מנחה ונתן לו 26 שטרות של עשר דולר, כל שטר הי’ בקשר לשליחות שונה. בין השליחויות השונות היו: ביקור במילאנו, לונדון, כמה שליחויות בארץ ישראל, טהרן, בומביי, קלקותא וסינגפור.

בין הדברים שאלו הרבי איפה יהיה קרוב לכ”ף מנחם–אב, וענה שיהיה בארץ ישראל, ואמר לו הרבי (הלשון בערך): “איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין טבריה [יש לי אח שקבור בטבריה] (כן היה הלשון - טבריה ולא צפת).

הרבי בכה, ואחר–כך המשיך: דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ’דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל [תלך לשם ולראות אם המצבה צריכה תיקון, ותקרא שם פתק].

למחרת נסיעתו מניו–יורק, בהיותו בלונדון, קיבל את הבשורה כי נולד נכדו הראשון, ר’ מרדכי שי’ טלזנר. הרב גרונר לא חזר לניו–יורק לברית, כי ידע שהרבי לא יהיה שבע רצון באם יפסיק באמצע השליחות.

לאחר שסיים את מסעו הארוך, כולל כל השליחויות שקיבל מהרבי, כתב הרב גרונר דו”ח מקיף לרבי, על מילוי השליחות.

יצויין, כי החלק הראשון של הדו”ח, המתאר את שליחותו בימים י”ב-י”ח מנחם אב, לא הגיע לידינו.

מעניין לציין, כי אחד מ–26 השטרות נתן לו הרבי כהשתתפות בקניית מתנה עבור זוגתו תחי’, שלא השתתפה בנסיעה.

 

עש”ק כי תצא כ’ אלול תשל”א

כ”ק אדמו”ר שליט”א

כפי שכתבתי במברק ביום שחזרתי לכאן, שהביקור בטהרן, באמביי, כלכותא וסינגפור היה ב”ה בהצלחה רבה, ובגלל שהייתי ב”ה עסוק כל הזמן, לא עלה בידי לגמור הדו”ח שהתחלתי לכתוב בארץ ישראל ת”ו, וגם כאן היה ב”ה הרבה הרבה עבודה, והנני משלים כעת הדו”ח מארץ ישראל.

ביקור מרגש
בקבר אחי הרבי

ביום ג’ י”ט מנחם אב היתה התוועדות בישיבת “תורת אמת” ירושלים עיה”ק ת”ו, זייער געשמאַק פאַרבראַכט [התוועדות מענגת]. באותו יום בקרתי את שאר בשרי הרב ר’ זעליג שי’ סלאנים, ומסרתי לו העשר דולר של כ”ק [להתוועדות].

בלילה כ’ מנחם אב, היתה התוועדות בבית הכנסת “צמח צדק” בעיר העתיקה וב”ה היה קהל יפה. חזרתי על שיחות קודש, וגם קצת מהמאמר. אחדים מהאברכים האָבן זיך געקאָכט [עסקו בלהט] בשיחה אודות הב”ח הוספה [בלימוד התורה] מקומי עד שכבי, קומי.

ביום ד’ בבוקר כ’ מנחם אב, נסעתי יחד עם שני תלמידים מישיבת “תורת אמת”, התמים משה פערמאן יחי’ והתמים מנחם הערשקאף יחי’ לצפת. נסעתי עם מונית ישר לצפת והלכנו לבית הקברות, ומצאתי מיד את הקבר של אחיו ז”ל של כ”ק אד”ש. כולנו עמדנו שם זמן מה, ואמרנו מזמורי תהלים וגם כתבתי צעטיל [הנחתי על הקבר]. כתבתי בקשה לבריאות כ”ק אד”ש, שינהל קהל עדת חב”ד וכלל ישראל עד ביאת גואל צדק בקרוב ממש. וכן בקשה מיוחדת שתבוטל הגזירה של מיהו יהודי, וכל ענייני כ”ק יתמלאו כפי רצון וחפץ כ”ק.

התלמידים לקחו תמונות. המציבה והקבר ב”ה בטוב. רק קצת מהצבע שעל האותיות “האָט זיך אָפגעשפרונגען” [נמחק] וכשחזרתי מסרתי ענין זה להרב [אפרים] וואלף יחי’, ואמר שיסדר תיכף שיתקנו זה, כי בצפת לא מצאתי את מי שממונה. אבל בטח כבר סדרו זה, אבל בכלל המצבה בעמדו בלי שום קלקול. רק אני רוצה להעיר שעל המצבה חקוק יום הפטירה י”ב אייר, וכפי מה שאמרו לי היארצייט ביום י”ג, ובטח כבר מסרו זה לכ”ק מקודם.

לאחר מכן ביקרנו במקומות הקדושים, צפת מירון, טבריה, ובכל הקברים אמרנו קאפיטל “ע”, ובקשנו עבור כ”ק אד”ש שינהל עדת חסידי חב”ד וכלל ישראל עד ביאת גואל צדק, בבריאות הגוף בלי עגמת נפש, ושיעוררו רחמים שיבוטל הגזירה של מי הוא יהודי.

חזרנו בלילה ישר לכפר חב”ד בכדי לקום בלילה לשמוע ההתוועדות של כ”ק ישר מניו–יורק. באו ב”ה קהל גדול לשמוע ההתוועדות בישיבה, ואחר כך חזרתי לירושלים [עם אנ”ש יחי’ דשם שבאו לשמוע ההתוועדות].

השתדלות לפגישה עם ראשת הממשלה גולדה מאיר

בשעה אחד–עשרה בבוקר הייתה לי פגישה עם מר . . יחי’ יו”ר העולמי של קרן היסוד. הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות, כי קיבל מברקים ממעלבארן וסידני אודות השתתפותי בהעבודה שלהם. הצעתי לו את בקשתי שיסדר פגישה בעבורי עם ראש הממשלה [גולדה מאיר]. תיכף אמר לי שקשה מאד, כי גם הוא לא פגש אותה מאז עלתה על המשרה כי היא טרודה, אבל הבטיח שישתדל. הסברתי לו שיהיה טוב עבור אנשי אוסטרליה בנוגע למגבית, והסכים [סיפר לי שביקר ב–770 לפני כמה שנים; הוא בעצמו מקליוולנד, והיה לו עונג רב להתפלל שמה, כנראה שלא נכנס לקודש פנימה, אבל אמר לי שהוא מוקיר חב”ד וכו’]. גם דיברתי עם אחד מסגניו שאמר שגם הוא ישתדל לסדר פגישה הגם שקשה.

ביום ראשון בבוקר טלפן אלי אותו הסגן, ואמר לי שאאמין לו שעשה כל מה ביכולתו לסדר פגישה, אך לא הצליח כי היא עסוקה מאד. הוא דיבר עם הרצוג, מזכירים וכו’ וביקש סליחה, והדגיש שהשתדל באמת, אך לדאבון לא עלה בידו.

עלי לציין שבדרך לצפת עלו אל המונית שלנו, בהסכמה שלנו, [בערך 7 או 8] חיילים להצטרף לנסיעה, וכולם הניחו תפילין.

פגישה טעונה במשרדי הסוכנות

ביום ו’ בבוקר הייתה לי פגישה עם . . יחי’ במשרדו בסוכנות. אותו אני מכיר מ . . , וגם היה בחתונה של בתי תחי’. אמרתי לו שבאתי על חשבון עצמי, כי הענין של ‘מיהו יהודי’ ו’גיור ווינא’ שידוע לנו שהוא המסדר כל העליה והקליטה, כבר הגיע למעלבארן, וגורם לכך שגויים גמורים מקבלים תעודות שהם יהודים, ור”ל זה גורם בלבול וחילול השם. בהתחלה רצה להכחיש הכל באמרו שזה לשון הרע, עד שהראיתי לו באותות ומופתים שבווינא עושים ככה ומקבלים תעודות בלי שום גיור. הגם איך האָב גערעדט שאַרף אָבער ניט מיט חוצפה וגם געבליבן פריינד [דברתי חריף אבל בלי חוצפה, וגם נשארנו ידידים]. אמרתי לו שידידי הרב וולפא יחי’, רבה הראשי של ראשון לציון, היה לו כמה וכמה מקרים שבאו אליו בחורות עם תעודות של יהודיות, ואחרי חקירות ודרישות נודע שהם גוים גמורים שקיבלו זהות [ויכול לטלפן אליו]. ואז אמר לי הנ”ל, מה יכולים לעשות, ומדוע מתערב ליובאוויטש בזה; אם ליובאוויטש אינם עושים שום דבר, צריכים לשתוק, ואם הם צריכים לסרב, צריכים לצעוק על חוק השבות וגיור שלא כהלכה. וגם הוא הסכים שהשרים יצאו מהממשלה, אבל אין לו השפעה על כך.

אמרתי לו: בזה שאמרת שליובאוויטש אינם עושים כלום, קודם כל עליך לעשות “הכסא” שלך [הכוונה שעליך לאיים בהתפטרות], ושאל: ומה יהיה? אמרתי שאני אשב ואקוה בעזרת השם לסדר הכל כדת וכדין כפי הלכה. הביט בי ושאל מה תעשה? הסברתי לו שמקודם צריכים לידע בכללות מהנעשה בסוכנות, ואז נסדר הכל בווינא ולא כמו שעושים עכשיו. מפי דבריו של כבודו נראה שיודע הכל ואינו עושה כלום. אמר לי שהעניין אכן קשה, כי באים ואומרים שהם יהודים.

וגם אמר: מדוע קוראים ל . . עבדים כנענים, והרי הם פעלו כל כך לתורה לתעודה? מסרתי לו מה שכ”ק אמר בהתוועדות כ’ מנחם אב אודות החולה וכו’ [ראה שיחות קודש תשל”א ח”ב ע’ 433 - המעתיק].

הראיתי בידי על רחוב המלך ג’ורג’ כי הסכנות נמצאות שמה; והוספתי כי בעוד זמן לא נדע מי הוא יהודי ומי גוי ר”ל, מתוך אלה שהולכים ברחוב הזה. ולא ענה כלום. הייתי אצלו לערך שעה.

בהיותי בכפר חב”ד וגם לאותם שעושים בענין, הצעתי שיסדרו תיק שלם מכל אותם CASES  [תיקים] שיודעים בכל העולם שגוים גמורים קיבלו תעודות שהם יהודים. וגם פה רב אחד סידר קידושין לבחורה שהראתה לו תעודת זהות מישראל שהיא יהודיה, ואחר כך נודע לו שהיא נכריה ר”ל. [ויש להראות זאת לממשלה, כי אז לא יוכלו לטעון שהכל בסדר כמו שהיה כתוב בעיתונים . ., אחר התוועדות כ’ מנחם–אב, בשם אחד ממשרד הפנים, שבווינה הכל שריר וקיים].

אומרים שהרבה זמן לא הייתה בירושלים התוועדות כזו…

בשבת קודש פרשת עקב, שבת מברכים אלול, התפללתי בבית הכנסת “צמח צדק”, שם היה חתן - ספרדי, והיה קהל גדול [באו אורחים רבים]. בזמן הקידוש נאמתי בלשון הקודש ודברתי על אודות ‘מיהו יהודי’, ומסרתי קצת מתוכן שיחות קודש.

אגב, לציין בליל ב’ אחרי זה חזרתי מתל אביב לירושלים, ישב אצלי אחד . . מרצה באוניברסיטת בר אילן שהיה ב”צמח צדק” ביום ש”ק, וסיפר כי התרשם ממה ששמע.

ההתוועדות ב”צמח צדק” נמשכה כמה שעות והיה זייער א געשמאקער פארבריינגען [התוועדות מאד נעימה]. בהתוועדות חזרו קצת משיחות קודש של כ’ מנחם אב, וגם היה דיבור אודות ‘מיהו יהודי’. מען זאָגט אַז אין ירושלים האָט מען לאַנג אַזוי נישט פאַבראַכט [אומרים שבירושלים כבר הרבה זמן לא הייתה התוועדות כזו].

ביום ראשון נסעתי לראשון לציון להיות בהישיבה שם. קודם לכן נכנסתי לרב וולפא יחי’, לבקש לסדר רשימה מאותן בחורות שבאו אליו בתעודות שהן יהודיות ובאמת נודע לו להיפך, ואמר שישלח זאת לרב וואלף. אחרי זה נסעתי לישיבה. המנהל הרב מרדכי גולדברג הסביר שעכשיו חופש, ובכל זאת באו תלמידים והרמי”ם ומדריכים, גם הרב ראסקין יחי’ היה שמה; וחזרתי על שיחות בלשון הקודש וגם דיברתי אודות ‘מיהו יהודי’. הדגשתי לפני התלמידים שהם צעירים על אודות חיזוק בלימוד התורה נגלה ודא”ח. הייתי זמן מה, מען האט געזונגען [שרו] חסידישע ניגונים, יצאנו בחסידישע מחול, התפללנו מנחה ומעריב ונסעתי לכפר חב”ד להתוועד עם התושבים שמה.

ההתוועדות בכפר חב”ד נמשכה כמה שעות [התחלנו בערך שמונה וחצי ונמשך עד אחר אחד עשרה]. באו ב”ה קהל גדול בבית הכנסת החדש, יחד עם הרב ר’ שניאור גארעליק [רבה של כפר חב”ד] יחי’, שהיה נוכח כל הזמן. מסרתי שיחות קודש [משבת פ’ פנחס] ומאמר של איכה [ודברים בעיקר אודות ‘מיהו יהודי’], ובכלל היתה התעוררות על אודות ענין ‘מיהו יהודי’ לטכס עצה מה לעשות לביטול הגזירה. הצעתי לסדר תיק עם כל ה–CASESממה ששמעו. כי אחד התושבים אמר, שרב אמר לו שגם לו היו מקרים בנוגע לזה, ואז אי אפשר להם אפצולייקענען [להכחיש] הדבר. והיה הצעה שיאמרו תהלים בליל ה’, ערב ר”ח אלול לביטול הגזירה.

ביום ב’ בבוקר בקרתי הרב גרליק יחי’ בביתו, ואחר כך נסעתי לתל אביב עם הרב אפרים וואלף יחי’ לבקר השגריר האמריקני. הוא קיבל אותי בטוב, זכר את השלוחים שהיו אצלו. דברתי על כך שיתנו בלי קישויים וויזעס לנסוע לכ”ק עבור אותם שבאו זה עכשיו מרוסיא. גם אני וגם הרב וואלף יחי’ דברנו עם הממונה על זה למטה.

אחרי כך נסעתי לביתו של מר [יהודה] פלדי יחי’ [שעסק רבות בנושא מיהו יהודי והיה יו”ר ועד שלימות העם]. הוא היה מלא רגש מהביקור ובפרט שכ”ק שלח שליח אליו וגם העשרה דולר [וגם מה שכ”ק אמר לי למסור]. ראיתי בו א אויסערגעוויינליך אויפגעלייגטקייט וגם התרגשות. הוא הסביר לי כל מה שהוא עושה בנוגע לביטול הגזירה, ואמר שכותב הכל לכ”ק. רואים אַז ער לעבט אין דער זאַך, ער טוט און מהותו איז אין דעם ענין [שהוא חי בדבר, ועושה בכל מהותו בעניין].

משם ביקרתי במשרדי הרבנות בתל אביב על אודות ענין פרטי בשביל אחד ממקורביי במעלבארן. ביקרתי את הרב דוד צבי יחי’ זילבערשיין שאני מכיר אותו, וגם נכנסתי בענין זה להרב גורן, הרב הראשי, שאני מכירו בהיותו פה וגם בקרתי אותו בארץ ישראל ת”ו. נתתי לו יישר כח עבור הנאום במזרחי בכינוס אודות ‘מיהו יהודי’, שם נאם לביטול החוק, (כי) גיסו הרב שאר ישוב כהן יחי’ שאל אותי בירושלים ת”ו אם כ”ק יודע ממה שגיסו הרב גורן נאם. הרב גורן יחי’ קבל אותי בסבר פנים יפות.

באותו היום ביקרתי בבית הרב ידידיה פרנקל יחי’ מתל אביב, כי עליו לסדר קידושין אצל בת ידידי … ממעלבארן, והנ”ל ביקש שאבקר עמו הרב להודע הפרטים. הרב פרנקל אמר לי שביקר אצל כ”ק [הרבי], וגם הראה לי המכתבים שכ”ק שלח אליו. דברתי עמו אודות ‘מיהו יהודי’.

ביום ג’ בבוקר הייתי נוכח בברית המילה של בן ר’ . . בירושלים. הוא כיבד אותי שאמסור משיחות קודש של כ”ק, ונאמתי בלשון הקודש ודברתי ממה שכ”ק דבר בפרשת פנחס. וגם ענין של ‘מיהו יהודי’.

בלילה נסעתי להרצליה לחתונה של בת ידידי . . באמצע הסעודה נאמתי, וגם הדגשתי הבעיה של ‘מיהו יהודי’.

הרב הראשי המתין בשדה התעופה של טהרן

בליל ד’ נסעתי מארץ ישראל ת”ו לטהרן. הגם שבאתי בשעה מאוחרת, אבל בשדה התעופה כבר חיכו החכם הראשי ר’ ידידיה שופט יחי’ וחכם אוריאל יחי’, ושני אנשים מהקהילה, כי הרב וואלף יחי’ שלח להם מברק אודותי.

הייתי בטהרן יום ה’, ו’, וש”ק פרשת ראה, ר”ח אלול.

במשך הימים באתי בדברים עם סגנו של השגריר הישראלי מר . . במשרדו. השגריר עצמו היה בארץ ישראל. דברתי אליו אודות ‘מיהו יהודי’ ואמרתי לו שעליו ועל חבריו להתעניין בבעיה רצינית כזו. גם ביקרתי בסוכנות כמו שיבקרו השלוחים. האיש העיקרי שמה הוא מר . . יחי’, ודברתי עמו באריכות שעליו לשלוח נערי טהרן [ובפרט הדתיים] למוסדות חרדים, כי באם לאו, יוצאים ר”ל לתרבות רעה. כמו שסיפר לי חכם ידידיה יחי’, שאחדים נסעו ארצה שהיו קצת דתיים וחזרו להיפך ר”ל.

בקרתי מר . . יחי’, סגן יו”ר של הקהילה. הוא קירב אותי מאד. לו נתתי ה–10$ של כ”ק בהסברה כפי שאמר לי כ”ק. והבין קדושת הדבר. נתתי לו כי הוא מעסקני הקהל.

באתי בדברים עם מנהל בית ספר של אליאנס איזראליט מר . . יחי’. הראו לי המקוה היחידה שהרב . . ז”ל בנה [הצעתי איזה תיקונים], גם ביקרתי בבית החולים הישראלי.

בשבת קודש בערב התפללנו אני וחכם ידידיה בביתו של אבל ר”ל שאביו ע”ה נפטר, איש מכובד. בשבת קודש בבוקר מתפללים בשעה 6 בבוקר. באו קהל גדול, בערך 500 אנשים ונשים בלי עין הרע כן ירבו. ביקשו ממני שאנאם, והחכם אמר שאני אדבר בלשון הקודש והוא יתרגם לשפה שלהם. דברתי על אודות לימוד התורה, כשרות, טהרת המשפחה, וכו’.

מנחה התפללנו בבית כנסת אחר, ואחרי התפלה כיבד אותי החכם ידידיה לנאום. פגשתי בהרבה בני נוער, הן בבית הכנסת והן בחוץ, ודברתי אתם על אודות תפילין. כולם ידעו שאני מחב”ד.

בקהילה היהודית בבומביי

בליל מוצאי ש”ק נסעתי לבאמביי, ובבוקר יום ראשון באתי שמה, וכבר חיכו אחדים מחשובי הבעלי בתים. כי מארץ ישראל ת”ו שלחו מברקים שאני בא.

בלילה התפללתי מנחה ומעריב בבית הכנסת כנסת אליה, והזמינו אותי לסליחות באשמורת הבוקר.

אחרי התפילה הייתי מוזמן לסעודה בדזושאיס קלוב [במועדון היהודי] לכבוד הקונסול הישראלי החדש. באו כל האנשים ונשים הכי מכובדים. הסעודה הייתה כשרה כי יש להם שוחט. הדגשתי בדבריי שמה את החינוך הכשר ופעולות חב”ד, וכ”ק שלח אותי רק לבקר הקהילה.

בבוקר ביקרתי בבית הספר  . . שמה יש הרבה תלמידים יהודים לפי ערך, הגם שמספר יהודים הולך וחסר כי הם עולים ארצה, אבל יש לערך שמונים. דברתי עם המנהלת, והיא מעוניינת מאד שתלמידים היהודים יקבלו חינוך. שמה יש מר . .  ושתי בנות שנסעו מטעם . . לירושלים לשנתיים, בתנאי שיחזרו לבאמביי ויהיו מורים. דברתי עמם בארוכה והבטחתי להם חומר של ‘צעירי אגודת חב”ד’ ו’מרכז לעניני חינוך’. דברתי לפני התלמידים, ביקרתי בכל הכתות, בקשתי אותם התלמידים שכבר היו ברי מצוה שלא הניחו תפילין, שיבואו להניח, והנחתי עם כולם, בערך י”ב תלמידים. שאלתי אם יש להם תפילין משלהם, ורק שנים אמרו שיש להם, לשאר אי אפשר לקנות מטעמי עניות. המורה אמר שהביא איתו י”ד זוגות תפילין, נתתי לו $150 וקניתי ממנו 10 זוגות תפילין, ונתתי לכל תלמיד מתנה, בתנאי שיניח תפילין כל יום.

היו תלמידים אחדים שהניחו בבית או בבית הכנסת. הייתי באותו בית ספר הרבה זמן. אחר כך ביקרתי בבית ספר . . שמה אין הרבה תלמידים יהודים כי עזבו, וגם שמה המנהל הנכרי קרא לכל התלמידים והתלמידות היהודים, וגם מורות ומורים יהודים, והנחתי עם כולם - כלומר הברי מצוה - תפילין. נאמתי לפניהם, הסברתי את הנחיצות של לימוד תורה וקיום מצות, וגם המורה היהודי מבית ספר . . בא עמי, ובקשתי שיתנו רשות שהוא יבא לפעמים ללמד . . וגם יסדר שיעורים חוץ זמני לימוד.

כפי הוראת היו”ר, בערב בא בנאי לקבל הוראותי בקשר לתיקון המקוה שנמצאת למטה בבית הכנסת כנסת אליה.

ביקרתי בבית הכנסת הכי חשובה מ”בני ישראל” - “מגן חסידים”, דיברתי עם היו”ר וגם המזכיר אמרו לי כי ביום ב’ אלול היה בערך 150 כן ירבו אנשים לסליחות. הראו לי המקוה שלהם.

“בכיתי לדעת כי גם בכלכותא שומעים דברי תורה”

ביום שני, אור ליום שלישי, נסעתי לכלכותא. באתי שמה וחיכתה עבורי מכונית והביאו אותי למר . . יחי’. שמה סדרו שהעסקן הכי חשוב מר . . יחי’ יקח אותי לבתי הספר וגם לבתי הכנסיות. בעבר היו שם 2,000 יהודים, אבל עכשיו נשארו 310 כ”י, ולכן התרוקנו  בתי הספר היהודים שלהם. ביקרתי מקודם MEYERS סקול, שמה נשארו רק 20 יהודים ודיברתי עם כולם. אלו שכבר היו ברי מצוה מבקרים בבתי הכנסת בכל בוקר, ומקבלים שכר כדי להשלים מנין ולכן כבר הניחו תפילין. ביקשתי מאחדים מהנוער שיבאו גם בערב לבית הכנסת “בית א–ל” כדי לסדר איזה ארגון מהם.

אחר כך ביקרתי . . בית ספר יפה עם פנימיה יפה. בבית ספר לנערות היו 25 לערך. הם אמרו לי איזה תפילות ומזמורי תהלים, ובאמת בכיתי לדעת כי גם בכלכותא שומעים דברי תורה. דברתי בפניהם בארוכה אודות יהדות. הם אמרו שקשה לסדר איזה ענין [ארגון] של נוער כי יש פחד לצאת בעיר, כי לדאבון יש הריגות . . כל יום ר”ל, אבל . . משתדלים.

דיברתי עם ה[מורה] ללימודי קודש מרת . . תי’, וגם הבטחתי לשלוח ספרים מפה. דברתי בארוכה עם המנהלת שישימו לב לתלמידות היהודיות. ביקרתי בכל הכתות, נתנו לי מתנות ואני לקחתי שמות של התלמידים בכדי לסדר PEN FREINDS [חברות לעט] עם תלמידות “בית רבקה”.

בלילה התפללתי בבית הכנסת “מגן דוד”, בנין מפואר מאד. בערב דיברתי עם אחדים מהנוער שיסדרו איזה ארגון לנוער. בבית הכנסת “בית א–ל” ראיתי המקוה. למר . . מסרתי ה–$10 כי הוא העסקן במקום. וגם למר . . יחי’ בבאמביי מסרתי 10$, ולכולם כתבתי הכתובת של כ”ק לשלוח תודה.

ביקור מיוחד בסינגפור

ביום רביעי נסעתי לסינגפור. בלילה טלפנתי למשפחת . . יש להם ארבעה בנים יחיו, ואודות שני הגדולים מעוניינים לשלוח למעלבארן. ראיתי אותם. נמצאו שמה רק 500 יהודים כן ירבו, 130 מהם מארץ ישראל שהגיעו לסינגפור, ולדאבון לב, רובם ככולם אין להם שייכות ליהדות.

דברתי עם מר . . יחי’, הוא מהחשובים אודות ספרים [עתיקים], ואמרו שאין שמה. ספרי תורה יש להם הרבה והיו אחדים פסולים. בבוקר ביקרתי בבית כנסת שלהם ובדקתי הספרי תורה ואחדים טובים. ביקשתי ממר . . שישלח אחדים לכאן, ואמר שעלי לכתוב מכתב להקהילה והוא ישתדל.

גם בטהרן ראיתי בהקהילה ספרים, בקשתי מסגן היו”ר מר . . אך אמר שאי אפשר לתת כי זה ממון של צבור. בבומביי אמרו שהיו הרבה ספרים, ובא אחד ולקח כמעט הכל. וכן בכלכותא חיפשתי ולא מצאתי וגם בסינגפור.

למנחה באתי בבית כנסת ברחוב WATERLOO. נאמתי לפני המנין, והייתי שם זמן רב כי שאלו שאלות. גם הזמנתי קצת מהנוער וביקשתי שיסדרו עבורי נאומים. דיברתי עם המורה של הת”ת, כי בית ספר אין, רק ת”ת, ואותו היום, יום חמישי, אין לימודים, אבל אני דברתי והבטחתי לשלוח ספרים להם וגם יסדרו נאומים ושיחות. וגם עבור הנוער, ביקרתי המקוה; שמה גם יש מעיין וכל פעם מתמלא המקוה עם מי המעין.

השלמת השליחות באוסטרליה

חזרתי הביתה יום ו’ עש”ק.

בשבת קודש פרשת שופטים התפללתי בבית הכנסת של הרב חיים גוטניק יחי’, כי היה בר מצוה של בנו יחי’. בקידוש נאמתי ומסרתי תוכן משיחות קודשו וביחוד אודות ‘מיהו יהודי’. מנחה התפללתי בישיבה ברחוב האטעם 92. בסעודה שלישית מסרתי עוד שיחות והדגשתי ענין של ‘מיהו יהודי’.

מאז שחזרתי כבר כתבתי מכתבים לטהרן, לבומביי, כלכותא, סינגפור וגם שלחתי חבילות ספרים באנגלית לאותם המקומות כפי שהבטחתי. גם התלמידות של “בית רבקה” כתבו מכתבים לתלמידות בכלכותא.

שלחתי למר . . אודות המקוה בבאמביי אם תקנו אותה.

•     •     •

ביום ח”י אלול פה, בליל ג’, היתה התוועדות בישיבה גדולה ומסרתי ה–10$ של כ”ק. חזרתי איזה שיחות וגם הדגשתי ענין של ‘נרות להאיר’, שצריכים להיות נר, כלי, שמן, פתילה, הוספה בלימוד התורה. ביום ד’, ח”י אלול, היה “אסמבלי” בישיבה, שמה מסרתי אודות הביקור אצל כ”ק, המתנה של 10$, הדגשה בלימוד התורה.

וכן ב”בית רבקה” וכן ב”אהל חנה” והיתה ב”ה בהצלחה.

בלילה כפי הוראת כ”ק, ברוב עם הדרת מלך, הגם שלא היה זמן רב לסדר, אבל באו ב”ה קהל יפה כן ירבו. הרב פערלאוו דיבר וגם אני על אודות חיזוק לימוד התורה. ביום ג’ העבר דיברתי B.Y.M.H.A. ובליל ה’ לפני HILLEL סטודענטס בנושא חיזוק בלימוד התורה ‘מיהו יהודי’ וכו’. בשבת קודש פרשת כי תצא היה קידוש וגם שמה מסרתי תוכן משיחות פרשת פנחס ו’מיהו יהודי’. וגם נתתי אינטערוואיו [ראיון] למערכת [העיתון] “דזושאיס ניוס” וגם שמה הדגשתי ענין הוספה בלימוד התורה ו’מיהו יהודי’.

השי”ת יתן שאזכה למלאות שליחות כ”ק במילואה

התלמיד יצחק דוד בן מנוחה רחל