קטע משיחת ש”פ בלק, י”ז תמוז תשמ”ה (בלתי מוגה):

קטע משיחת ש”פ בלק, י”ז תמוז תשמ”ה, בה מקשה הרבי מדוע כתב הרבי הריי”צ בכותרת המאמרים שמקום אמירתם הוא ב’פטרבורג’, לאחר ששם העיר שונה ל’לנינגרד’ - לצד קטע משיחת ש”פ קרח ה’תשנ”א, בה מסביר הרבי כי שינוי שם העיר חזרה ל’פטרבורג’ קשור עם פעולת הגאולה של י”ב-י”ג תמוז

תשמ”ה
מדוע כתב הרבי הריי”צ בראש המאמר, כי הוא נאמר ב’פטרבורג’, כאשר העיר נקראת מזה שנים ‘לנינגרד’?

קטע משיחת ש”פ בלק, י”ז תמוז תשמ”ה (בלתי מוגה):

ישנו קונטרס שבו נדפסו כל המאמרים שנאמרו בימי הגאולה דשנת תרפ”ז, ולקראת ימי הגאולה י”ב־י”ג תמוז בשנה זו — חזרו והדפיסו קונטרס זה.

. . בקשר לקונטרס הנ”ל — יש לעורר על דבר פלא, אשר, כרגיל בכגון דא, אין שמים לב:

לא רק המאמרים עצמם נכתבו על ידי בעל הגאולה, אלא גם הכותרת, שבה מופיע התאריך והמקום שבו נאמר המאמר, נכתבה אף היא על ידי בעל הגאולה בכתב יד קדשו.

ובכן, ב”כותרת” דשני המאמרים האחרונים שבקונטרס הנ”ל, המאמר ד”ה ברוך הגומל (הב’) והמאמר ד”ה שאו ידיכם קודש, שנאמרו בשבת שלאחרי ימי הגאולה י”ב־י”ג תמוז, לאחרי שחזר לביתו — כתב בעל הגאולה שמקום אמירתם ב”פעטרסבורג”.

ולכאורה, תמוה הדבר:

בימים ההם הי’ שמה של העיר “לענינגראד” ולא “פעטרסבורג”, וכן הוא על פי תורה — בנוגע לכתיבת שטרות על פי תורה, שיש לכתוב בשטר “לענינגראד”, כפי שנקראת בזמן כתיבת השטר, ולא “פעטרסבורג”, כפי שהיתה נקראת לפני זה.

ובפרט שבנדון דידן ישנה הקפדה מצד מלכות המדינה על שם זה — שלא יקראו למקום זה בשם “פעטרסבורג” על שם הצאר “פעטר”, כי אם בשם ”לענינגראד”, על שם “לענין”, כלומר, אין הכוונה שעיר זו נקראת בב’ שמות, ובמילא, יכולים לכתוב איזה שם שרוצים, אלא יש הקפדה על שם זה, ומכיון שכן, בודאי צריכים לכתוב בשטר שם זה דוקא, ולא השם שהי’ נקרא בעבר.

ומכיון שכן, דרוש ביאור: מדוע כתב בעל הגאולה ב”כותרת” של המאמרים שמקום אמירתם הי’ ב”פעטרסבורג”?!

ותמיהה זו גדולה יותר — כאשר מעיינים בהתחלת הקונטרס, ששם הובאו “ראשי פרקים של המאסר והחופש בהנוגע להמאמרים שנאמרו בימים ההם”. ובהקדמה:

רשימה זו, תחת הכותרת “המאסר והחופש”, שהתחלתה “ראוי הי’ לקבוע בדפוס כל פרשת סדר הליכות עניני העבודה וכו’”, וכן הרשימה מדברי בעל הגאולה שאמרם בג’ תמוז — נכתבו גם הם על ידי בעל הגאולה עצמו, בכתב יד קדשו, אלא שמטעם הידוע לו כתבם בסגנון המשתמע כאילו נכתבו הדברים על ידי אחר.

והנה, כאשר מעיינים ברשימה זו — רואים שבעל הגאולה עצמו מזכיר את העיר בשם “לענינגראד”, ובנוגע לאמירת המאמרים — “ויבוא לביתו ללענינגראד ביום ועש”ק י”ד תמוז, ובש”ק פ’ פנחס עלה לתורה ויברך ברכת הגומל, ובעת הקידוש אמר המאמר ברוך הגומל הב’ ובסעודת שבת קודש בסעודת הודאה אמר המאמר שאו ידיכם קודש”.

ואם כן, גדולה התמיהה עוד יותר: מכיון שבהתחלת הקונטרס כותב בעל הגאולה שמאמרים אלו נאמרו לאחרי שחזר לביתו בלענינגראד — אם כן, מדוע כותב ב”כותרת” של המאמרים שמקום אמירתם הוא “פעטרסבורג”?!

ובפרט על פי הידוע עד כמה הקפיד בעל הגאולה לספר כל דבר עם כל הפרטים ופרטי פרטים — בנוגע לזמן ומקום כו’, אף שלכאורה לא הי’ הדבר נוגע לתוכן הסיפור. ועל אחת כמה וכמה — בענין השייך לאמירת המאמרים כו’.

וכרגיל לאחרונה — ישאירו שאלה זו לעיונם של המשתתפים בהתוועדות, כדי לבחון ולראות עד כמה שומעים את הדברים, ועד כמה נוגעים הדברים לשומעים, עד כדי כך, שימצאו אחדים שישתדלו למצוא ביאור והסבר בדבר.

תנש”א
החלפת השם מ’לנינגרד’ ל’פטרבורג’ היא תוצאה מהגאולה די”ב תמוז

קטע משיחת ש”פ קרח ה’תשנ”א (מוגה):

…ביחד עם זה שהנס דג’ תמוז הי’ נס שלמעלה מהטבע, היתה לו השפעה בהטבע גופא, שהוא “הסכים” להנס [ובפרט שמלכתחילה הי’ זה נס המלובש בטבע, ובמיוחד בערך להנס ד”פרח מטה אהרן” ו”שמש בגבעון דום”], כידוע שאותם אנשים שאסרו את בעל המאסר והגאולה, הם גופא (בעודם בתקפם) נאלצו לשחררו, עד שהיו צריכים לסייע בשחרור והגאולה.

ויש לומר, שלכן לא בא הנס בבת אחת (בגאולה שלימה), אלא התחלק לשלבים בדרך הטבע - בהתאם למצב הצד שכנגד (שהי’ בתקפו), שהם מצד מצבם (“טבעם”) יגיעו להכרה שצריכים לשחררו, החל מביטול הגזירה דהיפך החיים ר”ל להגלותו לעיר מקלטו בקאסטראמא, עד - ששחררו אותו לגמרי.

אבל גם אחר כך נשארה המדינה ההיא בתקפה, כולל - בשייכות להתנגדות לדת ישראל וכו’, ולכן נמשכה שלימות הגאולה דבני ישראל (במדינה ההיא) משך זמן, עד שהם עצמם (במשך השנים) יגיעו סוף סוף להכרה ויתחילו משם להרשות לבני ישראל להתנהג בחפשיות בכל עניני יהדות, וגם להתיר יציאת יהודים ממדינה ההיא (ואף לסייע להם בכך),

כולל גם - בימים אלו ממש - השקלא וטריא והרצון דכמה וכמה במדינה ההיא להחזיר את שם העיר “לענינגראד” (שבה הי’ המאסר והישיבה בבית האסורים) - השם שהם נתנו לה (על שם מנהיגם) - בחזרה לשם “פעטערבורג” (שם העיר בזמן המאסר והגאולה דאדמו”ר הזקן) - השם שהצאר קרא לה בזמן בניית העיר (שמייצג את ההיפך הגמור מהקומוניסטים). והגם שאף תחת שלטון הצאר היו מניעות ועיכובים ליהדות - אין זה מגיע למה שנעשה על ידי אלו שאסרו את בעל המאסר והגאולה; ויש לומר, שבהשקלא וטריא והרצון להחזיר את שם העיר מ”לענינגראד” ל”פעטערבורג” - רואים בגלוי יותר את הפעולה הנמשכת מהגאולה בי”ב–י”ג תמוז, הגאולה הכללית דכל בני ישראל ממנגדיהם בכלל, ובפרט במדינה ההיא.