ל קראת י”ג בתשרי, יום ההילולא של אדמו”ר מהר”ש, אי אפשר שלא יעלה ויתנגן ניגונו הי

לקראת י”ג בתשרי, יום ההילולא של אדמו”ר מהר”ש, אי אפשר שלא יעלה ויתנגן ניגונו הידוע בשם “לכתחילה אריבער” — ניגון שסוחף, עוזר להתגבר על מכשולים, מניעות ועיכובים, מבלי צורך להתכופף.

מאת: הרב לב לייבמן, ‘מכון נגינה לאור החסידות’

הרבי הורה להכניס צילום של תווים אלו בספר הניגונים - והוכנסו שם בתחילת הכרך השני (בהקשר לניגון לכתחילה אריבער)בחודש תשרי, נוגן ניגון זה במספר תחנות ותאריכים: בהתוועדות ראש השנה, בהתוועדות שמחת תורה (בתוך סדר ניגוני הרביים), בהתוועדות י”ג תשרי לכבוד יום ההילולא, ולעיתים קרובות גם בו’ תשרי בתור הכנה לי”ג תשרי (לתאריכים נוספים — בהמשך הכתבה).

נראה שהניגון הזה מיוחד בתנועותיו הסוחפות, ששוברות מחיצות, אכן, אבל לא רק. מאחוריו מסכת שלימה, ועל כך בכתבה הבאה.

הולדתו של ניגון

ר’ עמנואל חי ריקי, בעל ה”משנת חסידים”, חי בערך בתקופתו של הבעל שם טוב, בין השנים ה’תמ”ח — ה’תק”ג (1688–1743). הוא פעל באיטליה ובארץ ישראל, ומנוחתו כבוד בבולוניה שבאיטליה. ספרו העיקרי “משנת חסידים”, הפורש את קבלת האריז”ל כסדר מסכתות המשנה, מקובל בתורת חב”ד ואף מובא ממנו בספר התניא.

בספרו הנוסף, “הון עשיר” — ביאור על המשנה, בסוף הספר, מובא שיר רשום בתווי נגינה. התווים נרשמו על ידי “איש תם וישר”, “הבקי בחכמה זו” של רישום התווים — אברהם קאסירס (קסרס) מאמסטרדם. הלה היה מלחין יהודי מצאצאי מגורשי ספרד. למרות שהספר נדפס לפני כמעט 300 שנה (בשנת ה’תצ”א), כתב התווים נעשה באופן זהה במרביתו לרישום התווים המקובל כיום. אכן, בכמה מקומות כתב התווים קצת בלתי ברור בדפוס, ובכמה תנועות קשה לפענח מה הם הצלילים.

איך הגיע הניגון העתיק אל אדמו”ר מהר”ש?

הרבי סיפר פעם, כי אדמו”ר מהר”ש היה יודע לקרוא תווי נגינה יפה מאד. ב’ספר התולדות’ לאדמו”ר מהר”ש (אותו ערך הרבי עצמו!) מובא הסיפור הבא:

נוסף על גאונותו וגדלו בכל מקצועות התורה, בנגלה ובנסתר, היה בעל חושים נפלאים .. איזה דוגמאות:

בסוף ספר “הון עשיר” — לבעל ה”משנת חסידים” — יש שיר רשום בתווי נגינה. [וכמעט שלא יכלו לקרותם ולהבינם]. אדמו”ר מהר”ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון — ונגן ניגון הידוע מאז בין החסידים בשם “איינס צוויי דריי פיר” — ניגון “אין סוף”. עד כאן לשונו.

כלומר, הניגון הרשום בתווים אותו קרא אדמו”ר מהר”ש בספר “הון עשיר”, עורר אותו להלחין ניגון חדש שמיוסד על הניגון הרשום, והוא הניגון הקרוי בפינו “לכתחילה אריבער”.

יש לציין כי אדמו”ר ה”צמח צדק” כותב בשם אדמו”ר הזקן על אודות בעל ה”משנת חסידים”, שכל דבריו “מסתמא ראה . . בכתבי האריז”ל”. הרבי הזכיר עובדה זו בהקשר לתווים שבספר “הון עשיר”, ולכאורה הכוונה בזה, לא רק שבעל ה”משנת חסידים” הוא בר סמכא, אלא אף הלחן שלו הוא ‘ניגון בר סמכא’.

זהו בקצרה תיאור הולדת הניגון של אדמו”ר מהר”ש, מתוך ניגון בר סמכא קדמון. במילים אחרות, ניגון ‘מיוחס’ הן בזכות עצמו והן בזכות הניגון שממנו נולד.

הניגון אצל הרבי

הרבי למד את הניגון הזה מפי סבו (אבי אמו), הרה”ח ר’ מאיר שלמה הלוי ינובסקי, שהיה בעל חוש גדול בנגינה, והיה מה’יושבים’ אצל אדמו”ר מהר”ש עצמו.

דיוק הנוסחה: ישנן מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון, ניתן להבחין בכמה שינויים דקים — אבל קבועים — בין הנוסח שבספר הניגונים לבין הנוסח של הרבי, כולל שינוי קבוע בבבא הראשונה בניגון.

מועדי הניגון: בהתוועדויות הרבי בהם נגנו את סדר ניגוני האדמו”רים (ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות), היה ניגון זה בא בתורו של אדמו”ר מהר”ש. נוסף על כך, היו מנגנים ניגון זה בהתוועדויות ב’ אייר יום הולדת אדמו”ר מהר”ש ובי”ג תשרי יום הילולא של אדמו”ר מהר”ש, ובתאריכים נוספים אותם היה הרבי מקשר לתוכן של “לכתחילה אריבער”.

חזרה על תנועת ה’אין סוף’: בצורתו של הניגון כפי הרשום בתווים, תנועת ה’אין סוף’ חוזרת על עצמה פעמיים. חידוש מיוחד שהרבי הנהיג בזה: לעיתים הורה בתנועות ראשו לחזור על תנועה זו שוב ושוב. נראה שמספר החזרות לא היה אקראי בבחינת “עד שיבלו שפתותיכם”, אלא במספר מכוון: לעיתים קרובות היו חוזרים על תנועה זו עשר פעמים, ובהקלטה אחת נשמע קולו הנוקב של הרבי החוזר עשרים פעמים (!) ברצף על התנועה, ובחזרה שניה על כל הניגון מתחילתו — עשר פעמים נוספות.

שלשה שמות ושלש בבות לניגון

לניגון זה ישנם שלושה כינויים: “איינס צווי דריי פיר” [אחת שתיים שלוש ארבע], “ניגון אין סוף” כמצוין בספר התולדות, וניגון “לכתחילה אריבער” — כפי שכונה על ידי הרבי לאורך השנים. בהאזנה קשובה לניגון, ניתן להבחין כי כל אחד משלשה כינויים אלו בא לידי ביטוי בחלק אחר של הניגון.

בבא ראשונה: לכתחילה אריבער

תנועה של “לכתחילה אריבער”, קפיצה מעל כל המניעות והעיכובים, ניכרת מיד בפתיחת הניגון, בזינוק אל על — בשונה מניגוני חב”ד אחרים (כמו ניגון ארבע הבבות שהוא בבחינת ‘בניין אב’ בזה לניגוני חב”ד רבים), בהם העליה היא עקבית והדרגתית. אפשר לומר, כי שיטתו של אדמו”ר מהר”ש בפתגמו “לכתחילה אריבער” מתבטאת בפתיחה זו.

בבא שניה: איינס צווי דריי פיר

הכינוי “איינס צוויי דריי פיר” הוא על שם התיבות ה”מרובעות”, בעלות ארבעה צלילים עקביים זהים. “ריבוע” מוזיקלי זה מבטא את הגבול, את מסגרת הבריאה, את סדר ההשתלשלות של העולמות. הצליל העקבי הזה הוא הצליל התחתון ביותר בסולמו של הניגון, המבטא את ה”תחתית” של הניגון. — אותה התחתית ממנה דילגו וברחו בפתיחת הבבא הראשונה.

בבא שלישית: אין סוף

לעומת זאת, כינוי ה”אין סוף” מתאים לשיאו של הניגון בטונים הגבוהים, החוזרים על עצמם שוב ושוב, בתנועה זו ניתן להישאר עד אין סוף. זוהי תנועה נגדית אל תנועת הגבול, תנועה שלמעלה מסדר השתלשלות (ואולי, אפשר לכנותה גם כן ‘לכתחילה אריבער’, היות ותנועה זו מתחילה בצליל גבוה ביותר בניגון, ויוצרת תחושה שעוברים ומדלגים את המחסום “מלמעלה”).

חיבור הפכים בניגון אחד

במבט על התמונה הכללית ניתן להסיק, כי ניגון זה אוצר בתוכו חיבור הפכים, גבול ובלי גבול גם יחד. תכונה זו מאפיינת את דרכה של חסידות חב”ד, המחברת את האדם אל האין סוף, אך יחד עם זה דורשת להישאר בתוך מגבלות העולם ולהשכין את האין סוף בתוכו.

ויהי רצון שבניגון ‘לכתחילה אריבער’ נדלג על חומת הגלות ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

להמשך העיוני של הכתבה בנושא מהות ניגון ‘לכתחילה אריבער’, ניתן לפנות במייל 770leibman@gmail.com