גם אחרי ח ” י שנים בהם איננו רואים את הרבי מה ” מ בעיני בשר , אנו יודעים כי כמו
גם אחרי ח”י שנים בהם איננו רואים את הרבי מה”מ בעיני בשר, אנו יודעים כי כמו בימים ההם, כך גם בזמן הזה, הכל חלק מהגאולה האמיתית והשלימה, אותה רואה כעת הרבי, ואותה נראה בעיני בשר מי”ד.
גם אחרי ח”י שנים בהם איננו רואים את הרבי מה”מ בעיני בשר, אנו יודעים כי כמו בימים ההם, כך גם בזמן הזה, הכל חלק מהגאולה האמיתית והשלימה, אותה רואה כעת הרבי, ואותה נראה בעיני בשר מי”ד.
בימים אלו, שבין חגי הגאולה ג’ בתמוז לי”ב וי”ג בו, מטבע הדברים, עיקר העיסוק הוא בעניינם של ימי סגולה אלו. כאשר עברו כבר ח”י שנים, בהן איננו רואים בעיני בשר את כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, וכאשר נכתבים מאמרים, כתבות וראיונות שתוכנם הוא “ספדו ספדייא וקברו קברייא”, הרי שיש להתבונן על המציאות האמיתית, כפי שהייתה בעבר, וכפי שהיא בהווה.
הגאולה אותה אנו מציינים בג’ י”ב וי”ג בתמוז, גאולתו של נשיא הדור ועמו “כל אשר בשם ישראל יכונה”, לא הייתה בצורה ברורה וגלויה, כמו למשל הגאולה של י”ט בכסלו, בה התברר מיד הנצחון של אדמו”ר הזקן ותורת החסידות על המקטרגים. כאן, ניתן היה לראות את הגאולה בגלוי רק זמן רב אחרי שהיא התרחשה, או לחלופין, במבט של מי שרואה לרחוק – הרבי.
לא רק ג’ בתמוז בשנת תרפ”ז, לא ניתן היה לראות את שלימות הגאולה, שכן עדיין היה מצב של גלות, אלא אפילו בי”ג בתמוז, כאשר הגאולה הפכה להיות עובדה מוגמרת, עדיין לא ניתן היה לדעת בבירור מה היא צופנת בחובה. המצב היה כזה, שגם אחרי שהשתחרר הרבי הרייצ מבית האסורים, הוא נשאר עדיין בתוך הכלא הגדול יותר, המשטר הסובייטי.
עדיין היו רדיפות, עדיין הצרו את צעדיו של הרבי, המשיכו במלחמה כנגד דת ישראל וכו’, הדברים הגיעו לידי כך, שהרבי נאלץ לעזוב את המדינה ההיא, ולעבור למדינות אחרות. לכן באותם ימים אי אפשר היה לראות את הגאולה והנצחון השלמים, בוודאי שהייתה שמחה גדולה ועצומה, אך זו הייתה מהולה בהרבה חשש ואי וודאות.
רק ששים שנה אחר-כך – כך אומר הרבי מה”מ שליט”א – ניתן לראות את שלימות הגאולה והנצחון. כאשר התבררה עוצמתה של הפצת היהדות שהתחילה כתוצאה מהמאסר והגאולה והגיעה עד לחצי כדור התחתון, ובסופו של דבר הנצחון השלם על הקליפה ששלטה במדינה ההיא, רק אז ניתן היה לראות בגלוי שג’ בתמוז וי”ג בו הם ימים של גאולה שלימה.
והימים האלו נזכרים ונעשים, כיום אנו נמצאים בתוך הזמן של ימות המשיח, של הגאולה. אלא שכאז גם היום, לא תמיד ניתן לראות זאת בעיני בשר ברגע זה. גם היום אנו מציינים את ג’ בתמוז, ברור לנו שזהו חלק מרכזי בגאולה, למרות שאיננו יכולים להבין זאת בשכלנו, למרות שאסור לנו להבין ובוודאי להסכים למצב שנוצר מאז.
ולמרות שאיננו רואים ואיננו מסכימים, הרי אנו יודעים כי בסופו של דבר נראה את הגאולה, נבין ואף נודה “אודך ה’ כי אנפת בי” על מה שנראה כל כך לא ברור. נראה כיצד מה שנראה כעת כהעלם והסתר, מהווה המשך ישיר לבשורת ונבואת הגאולה אותן שמענו מהרבי.
כל מה שמתרחש כעת, יכול להכנס לקטגוריה זו, של דברים שאינם מובנים לנו כרגע. אולם, אנו יודעים כי מה שנראה לא ברור כעת, הרי יש מי שרואה את הכל במבט אמיתי, במבט שרואה קדימה. כאשר אנו שומעים מהרבי את בשורת הגאולה, אנו יודעים כי היא כבר מתקיימת. המצב כרגע אמנם הוא שאיננו רואים זאת בעיני בשר, אך אנו יודעים שזהו מצב זמני, ואנו בטוחים שמי”ד ממ”ש נראה את הרבי כפי שהוא בגוף גשמי, כאן בעולם הזה, למטה מעשרה טפחים, ונכריז לפניו יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!