צבי הירש לוגובינסקי

סגן נשיא מועצת האיחוד האירופאי וחבר הפרלמנט האוקראיני, בראיון ראשון ובלעדי על המענה של הרבי מלך המשיח שהוביל אותו לשמש בשליחות ציבורית בחזית הבינלאומית * מיהו הילד בן ה12 שהגיע לכפר חב”ד ומאז מטפס במהירות מטאורית בפוליטיקה האירופאית? * הכירו את צבי הירש לוגובינסקי או בכינויו “גיאורגי” אם תרצו, שלא עוזב את המדריך מהקעמפ שהכיר לפני הבר מצווה בקייב ומלוה אותו עד עצם היום הזה * לרגל פתיחת כינוס השלוחים העולמי בחצרות קודשנו, הוא ניאות לשוחח עם “בית משיח” ולחשוף את הקשר החם והלבבי לרבי, ומרגיש שליח בעצמו* “כל יהודי הוא שליח של נשיא דורנו”

אהליאב אבוטבול 

נושא דברים בקהילה היהודית, לצד הרב משה אסמן | במעמד הכנסת 18 ספרי תורההבניין הגבוה המתנשא במורד הגבעה שליד הפרלמנט האירופאי במרכז בריסל בבלגיה, צבוע בצבע טופי להחריד. סביב הבניין האפור בחיצוניותו מתגודדות קבוצות של אנשים בעלי אינטרסים שונים, מה שהופך אותו לאחד המגדלים המשפיעים ביותר בעולם. לבד מחברי פרלמנט ועוזריהם שמקום עבודתם הוא “מועצת האיחוד האירופאי”, סקרנים ואורחים רבים מגיעים להציץ לתוככי הבניין על מנת לחזות בנציגיהם הפוליטיים בפעולה. 14 הקומות מלאות במסדרונות, מסודרות בשורות תיבות ברזל השייכות למשלחות השונות, מלאות בנייר ומקושטות בפוסטרים.

התיאום עם מועד הראיון לא היה פשוט. כשהוא צועד בלובי הבנין, חברי פרלמנט רבים לצד ראשי ארגונים גדולים ניסו לתפוס איתו רגע של שיחה, ולולי כוורת עוזריו החרוצים המקיפה אותו, ספק אם היה אפשר להשתלט על קצב הפניות. בין פגישה ודיון, ובין נאום להצעת חוק, הצלחנו לשבת לשיחה חמה ולבבית שנקטעה לא אחת עקב פניות דחופות, אך הייתה מרתקת במיוחד. “אני מתנצל שהיית צריך להמתין, הייתי עסוק בהגשת הצעת חוק חדשה שתעזור ליהודי אוקראינה”.

הכירו את צבי הירש לוגובינסקי, או  כפי שמכנים אותו חבריו ‘גיארי’ אם תרצו ספק אם השם של המרואיין מוכר לקוראים שלנו, אך למליוני תושבים באוקראינה ואירופה כולה הוא מוכר היטב. מזגו השקט ונועם הליכותיו אינם מסגירים את סיפור חייו השזור בפריצות דרך בכל שלב, החל מילדותו ועד למקום בו הוא נמצא היום. הרוח חדורת מטרה בשליחות הביאה אותו לתפקיד ההיסטורי, פעמיים. הראשון: בפעם הראשונה שהפרלמנט האוקראיני זוכה לנציגות נכבדה של סגן נשיא מועצת האיחוד האירופאי, לוגובינסקי הראשון לחנוך את התפקיד. ובפעם השנייה: לראשונה בהיסטוריה יהודי גאה, שומר מצוות ממונה לתפקיד הרם כנציג מדינה כלשהי, החברה במועצת האיחוד האירופאי.

מפתיע, לא? 

 לוגבנסקי צוחק. “כל החיים שלי הורגלתי לעבוד קשה על מנת להגיע להישגים, אבל כאן זה בודאי הרגשה אחרת לגמרי, זה כח אחר. הרבי שלח אותי לסייע ליהודי אוקראינה וזה הכח להצליח ולהתקדם”.

אך לפני שנקדים את המאוחר ביקשנו לחזור לילדותו, שם החלה מסכת חייו המרתקת.

 “הימים הם ימי קיץ תש”נ, כארבע שנים לאחר אסון פיצוץ הכור הגרעיני בצ’רנוביל. במהלך הניסוי שהתרחש בכור, התפוצץ ריאקטור בתחנת הכח הגרעינית שהיתה ממוקמת במרחק של 25 ק”מ מהעיר, ושיחרר כמות רדיואקטיבית גדולה. העולם כולו למד אז על האימה לראשונה, בעת שנרשמו כמויות חריגות של קרינה לא ברורה. עד כה קשה לשער את ממדי האסון והשלכותיו על הסביבה והאנשים”.

באותה תקופה אוקראינה הייתה עדיין תחת מה שכונה אז “ברית המועצות”, וכילד בעיר הבירה קייב לא היה לנו הרבה אפשרויות כיהודים להיכן ללכת. הארגונים הרבים שמציפים היום את המדינה לא פעלו בה וייתכן שאף פחדו להסתכן בפעילות, לצורך ההמחשה, הג’וינט והסוכנות היהודית לא היו שמות שהכרנו אז, שלא לדבר על שגרירות ישראלית שלא הייתה.

אבל דבר אחד היה ברור וידוע לכולם שיש: חב”ד. שלוחי הרבי הפעילו תכניות מיוחדות של יהדות ואליהם גם אני נמשכתי. לאחר תקופה בה השתתפתי בתוכנית, הוצע לי ולעוד מספר חברים לעלות לארץ ישראל ולהתחיל ללמוד בכפר חב”ד.

ההתלבטות לא הייתה קשה, וכך מצאתי את עצמי כנער, מגיע ללמוד בארץ ישראל. “כל תקופת הלימודים והשהייה בכפר חב”ד זכורה לי כחוויה עצומה מאוד, ויש לי המון זכרונות טובים מאוד מהימים האלו”.

לאחר שסיימתי את המסלול בקבוצת ‘ילדי צ’רנוביל’, המשכתי ללמוד בישיבת ‘אור שמחה’ בכפר חב”ד עוד מספר שנים.

“אחת החוויות הזכורות לי במיוחד, הייתה בחגיגת הבר–מצווה שלי” מתרפק לוגבינסקי “בחור צעיר ודינאמי במיוחד כבש אותי בקסמו ומאז אנחנו צועדים יחד”. הצעיר הוא לא אחר מאשר הרה”ח ר’ משה אסמן שלימים מונה להיות השליח ורבה הראשי של אוקראינה.

באותם ימים, בקבוק “קולה” היה חלום רחוק של כולנו… אך מה רבה הפתעתי שלחגיגת הבר מצווה שלי הביא לי הרב אסמן שתי בקבוקי קולה. זו הייתה מתנת בר מצווה הכי גדולה שיכלתי לבקש באותה תקופה.

על השפעת הסביבה החב”דית הוא מספר: “לפני הבר מצווה שלי, כמובן שלא היה לי כסף או אמצעים לרכוש תפילין בעצמי, ולא הייתה לי השערה מהיכן אשיג. באחד הימים התגלגל לאוזניו של הרב יוסף יצחק ניימרק מכפר חב”ד ששימש כמלמד בחדר, שישנו ילד שעומד לחגוג בר מצווה ואין לו תפילין. הרב ניימרק הזמין אותי לביתו ואמר לי כי הוא מוכן להעניק לי תפילין במתנה.

“אבל יש לי שני תנאים” הוא אמר, וכדי לאושש את הרצינות שלו “אתה תצטרך לחתום לי על חוזה” הוסיף.

התנאי הראשון שאני מתחייב להניח את התפילין כל יום. התנאי השני - והמפתיע יש לומר, היה להתחייב שכשיתאפשר לי המצב הכלכלי ארכוש לעוד יהודי שאין באפשרותו, תפילין.

הרב ניימרק הוציא מהמגרה שלו חוזה גדול שעליו רשומים התנאים בבירור, ומה רבה הייתה הפתעתי כשגיליתי שעל החוזה חתומים עוד כמה עשרות ילדים ואנשים שהתחייבו לחוזה כמו שלי במהלך השנים..

“את החוזה הראשון בחיים שלי, חתמתי בגיל 13” מסכם בחיוך.

אך כאן לא נגמר הסיפור.

לימים, כשמונתי לתפקידי כחבר פרלמנט אוקראיני, ראיתי חבר פרלמנט יהודי, כהן, שליבו חם ליהדות, אך לא היה לו תפילין משלו. נזכרתי בסיפור האישי שלי ומה שהיה איתי, נסעתי בעצמי לרכוש תפילין חדשות עבורי, ואת התפילין שקיבלתי מהרב ניימרק העברתי לכהן. “עם התחייבות וחוזה כמובן”… כך סגרתי מעגל שהחל לפני יותר מ 25 שנה.

איך מגיע בחור צעיר, יהודי, לתפקיד של סגן נשיא מועצת האיחוד האירופאי?

לוגבינסקי הצעיר עמד בפני סיום לימודיו והתלבט כיצד להמשיך את דרכו בחיים. ההתלבטות לנער צעיר ללא הוריו העמידו אותו בצומת שתשפיע על ימי חייו: האם להמשיך במסלול ה’ישראלי’ הרגיל, או לחזור למדינת הולדתו ולפעול שם לעזרת בני מולדתו. “האופציה שעמדה לי מול העיניים הייתה ברורה: לכתוב לרבי מליובאוויטש מכתב ולשאול בעצתו, כיצד לנהוג ומה לעשות בהמשך חיי”.

המענה והברכה שקיבל מהרבי באמצעות האגרות קודש, היה לנסוע לאוקראינה. לוגבינסקי לא היסס וחזר לארץ מולדתו, אוקראינה והחל מיד לפעול למען יהודי הקהילה והתושבים בכלל .

הצלחתו המטאורית הגיעה מהר משציפה. לאחר התמודדות על תפקידים שונים, הוא מונה להיות חבר פרלמנט, שימש כחבר נמרץ בוועדות השונות עד שמונה לאחרונה לתפקיד ההיסטורי של סגן הנשיא של פרלמנט מועצת האיחוד האירופאי.

באילו מקרים מיוחדים אתה משמש לעזר ליהודי אוקראינה?

“כמובן שאם נתחיל למנות את הדברים הרבים, לא נסיים את הראיון… אבל אספר לך נקודה אחת שהתרחשה לאחרונה: ישנו יהודי אחד בקייב שהסתבך והגיע לסכנת מוות ממש. לא ארחיב בסיפורו רק אומר שהוא ישב במעצר עם האנשים הכי מסוכנים במדינה שלנו. בשבילו כיהודי, זו הייתה סכנת חיים ממשית.

התחלתי לפעול בענינו והופעלו לחצים אדירים על בית המשפט לשחרר אותו למעצר במקום אחר. במהלך המשפט שלו הסכמתי לקחת חסות, ולראשונה בהיסטוריה של בית המשפט האוקראיני (ואולי גם בעולם כולו, לא בדקתי) הסכימו שיעבור למלא את ימי המאסר שלו בבית הכנסת שלנו. לקחתי עליו חסות והשופטים הסכימו למהלך.

היהודי הזה שהיה בשאול תחתית, מתעורר כל בוקר ללמוד תורה, לשמור מצוות ולעלות על מסלול החיים היהודי. זו לא רק הצלה רוחנית, הייתה כאן הצלה גשמית של ממש.

זו אחת מהדוגמאות שאני זוכה לסייע בהם

•

בשנים האחרונות אף מונה להיות יו”ר הוועדה לידידות בין ישראל לאוקראינה “רק בתפקיד הזה, אני יותר מראש הממשלה בארץ ישראל” הוא צוחק. “בוועדה חברים 130 ידידים חברי פרלמנט, זה כבר יותר מה 120 בבנין הכנסת בארץ ישראל”.

לאחרונה, בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת אוקריאינה מר ולודימיר גרויסמן, הוא פתח את דבריו בברכה אלי. הפעילות שלי עבור ארץ ישראל היא חלק מהתפקיד שלי, ואני רואה בו שליחות.

גם בחזית הארץ ישראלית אינו טומן את ידיו. “הצלחתי לעורר מודעות גבוהה לקשר התנכ”י בין ארץ ישראל ליהודים. רק לפני שבועיים חזרתי עם משלחת של חברי פרלמנט בביקורם בארץ ישראל. זו הפעם הראשונה שמשלחת רשמית מגיעה למקום כלשהו המוגדר על ידי האומות המאוחדות “כבוש”.

לקראת סיום ביקשנו לחזור ל’מדריך שלו’ הרב משה אסמן. “הרב אסמן הוא התמונה של החיים שלי. בגיל 12 פגשתי אותו ומאז אנחנו בקשר מתמיד. גם כשהייתי בארץ ישראל ובפרט לאחרי שחזרתי לכאן והוא מונה להיות הרב הראשי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק.

לפני כשנה, לאחרי מאמצים ותחקירים רבים החזרנו 18 ספרי תורה עתיקים שהיו אצל גויים, והכנסנו אותם לארון קודש בבית הכנסת. אגב, בתוך האוצר הגדולה הזה ישנה מגילת אסתר עתיקה בכתב של רבינו הזקן, זה מוצר נדיר שגם אותו זכינו להשיב.

גם במהלך כל הקמת הכפר היהודי אנטבקה חוללנו מהפכה. הכפר הוקם כיוון שממשלת אוקראינה נמצאת במשבר כלכלי, ואינה מסוגלת להעניק סיוע לאותם פליטי מלחמה באיזור, ביניהם יש מבוגרים וילדים הזקוקים לטיפולים סייעתי לו רבות לקחת על עצמו את הטיפול בפליטים היהודים שנותרו בחוסר כל. תוך חודשיים הצליח הרב אסמן יחד עם הצוות שלו, להעמיד במקום בתי מגורים, בית כנסת, מוסדות חינוך - בית ספר לבנות ו’חדר’ לבנים ומרכז קהילתי. המבנים כולם נבנו מעץ בסגנון ייחודי שמטרתו לשחזר את הכפר העתיק. בהמשך מתוכננים להיבנות בית יתומים לילדים שאיבדו את הוריהם במלחמה ובית אבות לקשישים.

לסיום, היכן אתה מרגיש את הברכה של הרבי בחיים שלך?

 תראה, אנחנו כיהודים מאמינים יודעים מה זה “השגחה פרטית”. אני יודע שהרבי ידע מה מטרתי בחיים ולשם הוא מייעד אותי. אני שמח שזיכיתי שהמטרה שלי וההתעסקות שלי היא לעזור ליהודים, וההצלחה וההתקדמות בתפקיד הגיעו בהכוונתו וברכתו של הרבי, זו זכות גדולה.