בית משיח · עברית
הפרשה החסידית · #914 · 2014-02-06

שמן מורה על תכלית הביטול

חינת חכמה היא בחינת השמן הנעשה על ידי כתישת הזית. והנה השמן נשרף כליל שלא כפתילה שנשאר ממנה מעט אפר. משום כך השמן מהווה משל על ביטול בתכלית, שזהו הביטול של בחינת החכמה.

שמן מורה על תכלית הביטול

כ”ק אדמו”ר הזקן: בחינת חכמה היא בחינת השמן הנעשה על ידי כתישת הזית. והנה השמן נשרף כליל שלא כפתילה שנשאר ממנה מעט אפר. משום כך השמן מהווה משל על ביטול בתכלית, שזהו הביטול של בחינת החכמה. זהו שנאמר “ויקחו אליך שמן זית זך” אשר זוהי בחינת חכמה. שכן איזהו חכם הרואה את הנולד - את התהוות העולם בכל רגע מאין ליש תמיד. וכאשר ישים זאת האדם אל ליבו יהיה תמיד בביטול אליו יתברך. וכשילמד תורת ה’ בתכלית הביטול, יזכה להתאחד עם דבר ה’ זו הלכה.

(אור התורה, תצוה פב, א)


שמן למאור

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בחינת החכמה נקראת שמן, שהוא בחינת כח–מה שבנשמות ישראל, שעל ידו יאיר האור האלוקי בכל הנשמות. זהו שאחרי “ויקחו אליך” שזו עבודת המטה - אתערותא דלתתא של בני ישראל, בכל נשמה לפי ערכה, כמו שכתוב “ושמן על ראשך לא יחסר”, - אזי מתקיים “למאור” - דהיינו המשכת האור בנשמות ישראל באתערותא דלעילא הנפעלת על ידי משה רבינו.

(שערי אורה שער החנוכה נא, ב)


במה התקשה משה?

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: נאמר “וזה מעשה המנורה”. דרשו חז”ל שזהו אחד מהדברים שנתקשה בהם משה, עד שהורהו הקב”ה באצבע. ויש לבאר מה הוקשה לו: כי הנה במדרש רבה (תצוה פל”ו) הובא: “אמרו ישראל: ‘כי אתה נרי, ואתה אומר שנאיר לפניך’?! וזהו מה שהוקשה למשה. אך מבאר המדרש שנתאוה הקב”ה למעשה ידיו, ואמר לישראל ‘ויקחו אליך שמן זית כתית למאור’, משום ש’למעשה ידיך תכסוף’. והביאור בזה: על ידי עבודתם של ישראל בבירור העולם והעלתו לקדושה, ממשיכים בעולם אור אין סוף מפנימיות הכתר, מה שמסר ה’ לישראל שרק על ידי עבודתם יומשך לעולם אור כה נעלה. זהו שעל–ידי ויקחו אליך” מסר ה’ הכח לישראל להמשיך יותר ממה שמאיר מבחינת ‘כי אתה נרי’.(אור התורה במדבר כרך ב עמ’ שנו)

 

להעלות נר תמיד

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: לכאורה צריך להבין: מדוע במשה נאמר “להעלות נר תמיד” ואילו באהרן עליו נאמר “בהעלותך את הנרות”, לא נאמר הביטוי ‘תמיד’ אלא רק “מערב עד בקר”? אלא שמשה עליו נאמר ‘ויקחו אליך’ - עניינו תורה. והתורה קיומה וההמשכות שעל ידה, תמידיים הם ביום ובלילה. שהרי כל הלומד תורת עולה כאילו הקריב עולה”. ואילו המצוות וההמשכות שעל ידן תלויות בזמן, ועניין המצוות לעורר את ישראל לקיימן בעבודתם למטה, שייך לאהרן. לפיכך נאמר בו “מערב עד בקר”, שכן המצוות תלויות בזמן החיוב, ולא ‘תמיד’.

(תורת שמואל תר”ם ח”א עמ’ רצו)

 

שמן המנורה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שתי בחינות הן בשמן ושתי בחינות הן בחכמה. שמן המנורה מורה על בחינת שמן משחת קדש. קדש היא בחינת חכמה. שמן משחת קדש - עניינו שמושח את בחינת ‘קדש’ שהיא ‘חכמה דאצילות’ (שמן למנחות), שכן נעלה הוא ממנה בהיותו חכמה דאין סוף. לאמור: ישנה ‘חכמה דאצילות’, ולמעלה ממנה ‘חכמה סתומה’ - חכמה דאין סוף (שמן המנורה). וכך יתבאר עניין “ויקחו אליך ” כפי שהוא בשמי רום: כשיקחו אל משה שבחינתו היא ‘חכמה דאצילות’ וימשיכו בו המשכה חדשה מבחינת שמן המנורה שהיא החכמה הסתומה דאין סוף, אזי יוכל אף הוא להאיר לבחינות המקבלות ממנו - דהיינו שמ’חכמה דאצילות’ יומשך למידות ואחר כך לעולמות בריאה יצירה ועשיה.

(סה”מ תער”ב ח”ב עמ’ תתצא)

 

ויקחו אליך - אל משה דוקא

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: נאמר “ואתה תצוה את בני ישראל”. שרק משה רבינו הוא שיכול לחבר את כל המדריגות שבישראל ואפילו הפשוטים ביותר, לעורר גם בהם את הרצוא והתשוקה להתכלל באור אין סוף. ולכן הבאת השמן היא למשה דוקא. כי הנה מכל דבר גם הפשוט ביותר ניתן לעשות שמן. וזהו ‘ויקחו אליך שמן’, דהיינו הטוב שנמצא בכל אחד ואחד גם הפשוט ביותר, שכן כל ישראל יש בו טוב בעצם, אף כי נעלם. זאת משום שהינו “חלק אלוקה ממעל ממש”.

(סה”מ תרפ”ט עמ’ 175)

 

ויקחו אליך - תוספות אור במשה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: לאחר שמשה מחבר ומאחד את בני ישראל בינם לבין עצמם ובינם לבין בוראם, הנה בכח זה מוסיפים בני ישראל תוספות אור במשה. הוא שנאמר ‘ויקחו אליך שמן זית” וגו’, דהיינו שמוסיפים תוספות אור במשה על ידי עבודתם.

(מאמר “ואתה תצוה” ה’תשמ”א)