בית משיח · עברית
הפרשה החסידית · #979 · 2015-07-12

כ”ק אדמו”ר הזקן:

כ”ק אדמו”ר הזקן: בילקוט שמעוני איתא: “עומדים כאריות חוטפים קריאת שמע”. כי הנה אריה בגימטריא גבורה. לאמור: כשאהבת ה’ היא באופן של יציאה מההגבלות, באופן של בכל מאודך — בלי גבול, שזוהי בחינת עומדים כאריות.

אריה בגימטריא גבורה

כ”ק אדמו”ר הזקן: בילקוט שמעוני איתא: “עומדים כאריות חוטפים קריאת שמע”. כי הנה אריה בגימטריא גבורה. לאמור: כשאהבת ה’ היא באופן של יציאה מההגבלות, באופן של בכל מאודך — בלי גבול, שזוהי בחינת עומדים כאריות.

(לקוטי תורה, ואתחנן, יג, ב)

מלאך רע עונה אמן

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בלק אומר לבלעם: “את אשר תברך מבורך”. וצריך ביאור: מדוע לא אמר: “יבורך”? אלא פירש הרה”צ הרב ר’ מיכל מזלוטשוב: את אשר תברך מבורך הוא מכבר, שכן אי אפשר שתומשך על ידי בלעם שום ברכה, אלא קללה בלבד. ומה שבירך את ישראל והתקיים, הוא לפי שכבר הייתה הברכה לישראל מה’ עצמו. רק שגם מלאך רע ענה אמן בעל כרחו.

(תורת חיים, וירא, עמ’ 220)

כארי

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: ישנם רפ”ח ניצוצות של קדושה שנפלו לעולמנו, ואותם מבררים אנו על ידי קיום התורה והמצוות. והנה, רפ”ח עם הכולל, עולה בגימטריא “טרף”, דהיינו, כמו ארי טורף. שכך הוא עניין “ותתן טרף לביתה” שנאמר על ספירת המלכות — כנסת ישראל: שהנפש האלוקית של כל אחד מישראל, פועלת להתגבר על הנפש הבהמית, להשפילה ולהכניעה ולהוציא את הטוב ממנה, להעלותו.

(אור התורה, בלק, עמ’ א’מח)

שכב כארי

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אף על פי שבגלות, ישראל נקראים “כרע — שכב”, שהם בבחינת שינה כביכול, מכל מקום הם כארי ששוכב. כפי שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן, מכל מקום מתייראים ממנו להגיע אליו. כך נשמות ישראל: אף על פי ש”אני ישנה”, בכל זאת “וליבי ער”.

(ספר המאמרים תרל”ט עמ’ תצז)

שכב — מלשון שכיבת מנוחה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב נ”ע: המדרש אומר ש”כרע שכב” — שכב הוא מלשון שכיבת מנוחה, והכוונה היא על הזמן שבית המקדש היה קיים. שכן מחמת הייחוד העליון שהיה בבית המקדש, היה ריבוי גילוי אלוקות לישראל, שהייתה נבואה ורוח הקדש, ואותות ומופתים, שהייתה אז ראיה באלוקות, וזה פעל גם בגשמיות שתהיה השלוה והשקט, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ולכן נאמר על כך: “כרע שכב”, שהיא לשון שכיבת מנוחה.

(ספר המאמרים תר”ן, הוספות, עמ’ תנד)

הטבע הוא אלוקות

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: בלעם חפץ לקלל את ישראל, וכתוב: “ויהפוך לך ה’ את הקללה לברכה”. דהיינו שיהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות, והשראת השכינה בישראל. והיינו, שההנהגה עם ישראל היא למעלה מן הטבע. וזהו “והוי’ ניסי”: שעל ידי בירור ניצוצי הנסיונות, מתגלה כי הוי’ הוא נס שלנו, שתתגלה האמת והכל יכירו כי הטבע הוא אלוקות.

(ספר המאמרים תרפ”ט, עמ’ 208)

אריה בגימטריא מעקה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: זהו עניין כארי ולביא, שזוהי העבודה של קריאת שמע, וכפירוש רש”י: שקמים משנתם וחוטפים קריאת שמע. וזהו גם מה שאריה בגימטריא מעקה, שהוא השומר את האדם מענייני החולי הרוחניים של הגלות. שהעבודה בזמן הזה, היא, להתגבר על כל המניעות והעיכובים, עד למסירת נפש.

(ספר המאמרים במדבר ח”ב עמ’ קכו)

מהי העצה ‘לחיות’ גאולה ומשיח?

רואים שישנו קושי להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו “לחיות” בעניני משיח וגאולה. והעצה לזה - ע”י לימוד התורה בעניני משיח וגאולה, כי, בכח התורה (חכמתו של הקב”ה שלמעלה מהעולם) לשנות טבע האדם, שגם כאשר מצד הרגש שלו נמצא עדיין ח”ו מחוץ לענין הגאולה (כיון שלא יצא עדין מהגלות הפנימי), הרי ע”י לימוד התורה בעניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה, ומתחיל לחיות בעניני הגאולה, מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש”הנה זה בא”.

(ש”פ בלק, י”ז (טוב) בתמוז, ה’תנש”א).