הרבי ביקש: “יחסוך לי אם כן את העגמת נפש ויחסוך לי את הטרחה ואת הדאגה”

בסדר יומו של הרבי, כל שעה וכל דקה מחושבת ויקרה מכל יקר, ובכל זאת, כשהיה צריך, הרבי מסר את עצמו ואת זמנו היקר כדי לבצע שורה של תפקידי ניהול שנדרשו, ואפילו סייע בגיוס כספים עבור שלוחיו העומדים בראש מוסדות ליובאוויטש באשר הם • הסיפור המרגש הבא יעיד על מידת המאמץ והעזרה שהשקיע הרבי כדי לסייע לאחד השלוחים בגיוס תרומות עבור הפעילות

אין זה סוד כי בסדר יומו של הרבי, כל שעה וכל דקה מחושבת ויקרה מכל יקר. הרבי בהיותו ראש בני ישראל וראש עדת חסידי חב”ד, עומד ‘בקצה הפירמידה’ שאליה מתנקזים כל עניני ליובאוויטש בפרט ועם ישראל בכלל. אך כשהיה צריך, הרבי מסר את עצמו ואת זמנו היקר כדי לבצע שורה של תפקידי ניהול שנדרשו, ואפילו סייע בגיוס כספים עבור מוסדות ליובאוויטש באשר הם.

כך ראינו בשנים האחרונות עם התפתחות “קרן מחנה ישראל” כאשר הרבי הקצה מזמנו היקר לקבל את פני הגבירים ומשפחותיהם שהתחייבו לסייע לשלוחים ברחבי העולם.

אחד הסיפורים המרתקים השופכים ולו מעט אור על זווית זו בהנהגתו של הרבי - גיוס כספים למען מוסדות ליובאוויטש ברחבי העולם - התפרסם אך לאחרונה מפי רשימה שרשם שליח הרבי באנגליה הרב נחמן סודאק ע”ה, שנפטר אך לפני חודש ימים לבית עולמו.

הרבי ביקש: “יחסוך לי אם כן את העגמת נפש ויחסוך לי את הטרחה ואת הדאגה”

היה זה ביום י”ז בשבט תשמ”א, כאשר אל הקודש פנימה נכנס אחד הגבירים הנכבדים שבקרב יהדות לונדון. הלה הכיר היטב את ממלכת ליובאוויטש שנבנתה בעמל וביזע רב במשך עשרות שנים על ידי הרב סודאק ולצדו צוות רחב של שלוחי הרבי. הוא אף התגורר בסמיכות ל”בית ליובאוויטש”, המרכז החב”די של לונדון ואנגליה כולה. כיוון שהלה הזדמן לניו יורק לרגל נשואי בנו, ביקש להיכנס ליחידות, זאת על אף שבאותה תקופה כבר כמעט הסתיים סדר קבלת יחידות באופן פרטי.

במהלך היחידות דיבר עמו הרבי על שורה של נושאים שהעלה הלה. בין השאר הבטיח לו הרבי הבטחה נדירה: “קיימת הבטחה אשר ‘ארבע הידות יהיה לכם’, כלומר, כשנותנים למשל מאה לירות לצדקה, נותן אחר כך הקב”ה ארבע פעמים ככה, ארבע מאות לירות כנגד זה. ואם נותנים מיליון לירות לצדקה, נותן הקב”ה ארבע מיליון לירות”.

הוסיף הרבי ואמר: “קיימת כעת ההזדמנות - אינני יודע את גודל התיאבון שלו אבל בכל אופן - יקבל ארבע פעמים כנגד נתינתו לצדקה”. הרבי חתם באיחולים “שיעשה זאת מתוך שמחה וטוב לבב”.

כאן ביקשו הרבי בלשון לא שגרתית, אפילו נדירה, שיתן סכום צדקה בעבור פעולותיה של ליובאוויטש בלונדון: “תודה רבה באם בין הצדקות שנותן, יתן גם עבור המוסדות שמתנהלים ברוחו של כ”ק מו”ח אדמו”ר. כי הגם שמצד חיוב הצדקה יכול לצאת ידי חובתו במקום אחר, אבל אז הייתי צריך לחפש מישהו אחר - יחסוך לי אם כן את העגמת נפש ויחסוך לי את הטרחה ואת הדאגה”. הרבי אפוא הפציר בו באופן אישי להסיר ממנו את “כאבי הראש” והדאגות הכרוכים בגיוס הכספים עבור פעילותה של ליובאוויטש.

בטרם יצא הלה מהיחידות ביקשו הרבי למסור לו מדי פעם בפעם פרישת שלום ממוסדות חב”ד בלונדון “ולא כאחד שנמצא מבחוץ, אלא כאחד שנמצא בפנים”. בכך הרבי עודדו להיות שותף וחלק מהפעילות החב”דית בעירו.

חצי שנה חלפה מאז, ובחודש אלול תשמ”ג נקלעו מוסדות חב”ד בלונדון לחובות אדירים. מסתבר שהתרומות והתקציבים השוטפים לא הספיקו לכסות את הגרעונות.

שליח הרבי בלונדון הרב נחמן סודאק זכר היטב את בקשתו של הרבי מאותו גביר לונדוני, ותהה בינו לבין עצמו, האם לא לעת הזאת התכוון הרבי כשביקשו לחסוך ממנו “עגמת נפש” ולתת סכום בסדר גודל של “מיליון לירות שטרלינג”. ליתר בטחון ניגש הרב סודאק אל המשפיע ר’ מענדל פוטרפס שחודשים מספר מתוך חודשי השנה שהה בלונדון והכיר היטב את מפעלותיה של ליובאוויטש בעיר ובמדינה, והתייעץ עמו לגבי העניין. נמנו וגמרו השניים כי אכן לזמן קשה זה התכוון הרבי, וכעת ראוי לטרוח למעונו של הגביר ולבקשו להיות שותף בסכומים ניכרים.

למרבה הצער - בקשתם של השניים נענתה בשלילה על ידי הגביר, שסירב להרים את התרומה הנדרשת עבור מוסדות חב”ד.

באוזניו של הרב סודאק הצטלצלו פתאום המשך דבריו של הרבי “שאם לא יתרום, הוא הרי יצטרך לחפש מישהו אחר כשותף”. מסתבר שדבר מדברי צדיק לא נופלים ריקם, והוא הבין כי עליו לחפש אפוא נדיבים אחרים שיהיו שותפים לרבי במפעליו הקדושים.

שותף ששווה מיליון

מר איתמר גורמן היה איש עסקים לונדוני מוכר ונכבד שניהל מערכת עסקים מסועפת יחד עם אביו ואחיו בעסק משפחתי מצליח. ביתו היה הכתובת הבאה אליה פנה הרב סודאק בהצעה נדירה: להיות שותף של הרבי על ידי תרומה הגונה למוסדות חב”ד בעיר. בדיוק כפי שהרבי אמר ש”יצטרך לחפש מישהו אחר כשותף”.

גורמן שמע על ההצעה והתעניין באיזה סכום מדובר. הרב סודאק הזכיר בפניו את הסכום אותו ציין הרבי כאפשרות: “מיליון לירות שטרלינג”.

גורמן חכך בסנטרו בהרהורים עמוקים. הסכום היה גדול מידי בעבורו, אך מצד שני לא רצה לשלול הצעה כה נדירה ומיוחדת. לאחר מסכת מחשבות הגיב: “בתקופה זו אין באפשרותי כלל לתת סכומים בסדר גודל שכזה, אך מצד שני, בתקופה זו אנו מנהלים עסקים שיכולים להיות בעתיד ‘כלים’ לרווחים בסדר גודל כדי שנוכל לתת מהם צדקה בהיקפים רחבים. אני מבקש אפוא להיוועץ עם אבי ר’ יעקב חיים גורמן, ועם אחי אלחנן צבי, ולאחר מכן נכתוב לרבי עצמו. אם הרבי יאשר שנהיה השותף שזוכה לחסוך ממנו את עגמת הנפש - ניקח אפוא על עצמנו את ההתחייבות הזאת בשמחה”.

הרב סודאק יצא מבית הנדיב גורמן ברגשות מעורבים, כשתקווה וייחול ממלאים את לבו.

לא חלפו ימים רבים, ומר גורמן הגיע לניו יורק. ביום ט”ו באלול תשמ”ג כתב לרבי מכתב בעניני העסקים שניהל באותה תקופה, ובין השאר ציין את ההצעה האמורה.

כבר למחרת, ט”ז באלול תשמ”ג, זכה לקבל תשובה מהרבי.

1. [ על כללות הענין]: ויהא בשעה טובה ומוצלחת.

2. [בעניין עסקיו]: יברר מתי “המארקעט” בהמדינה מתאים לזה.

3. [בענין סכום התרומה]: כל הסכום שתאמר ההנהלה בלונדון בהוספת 36 לירות.

4. [על איחוליו וברכותיו לרבי]: וכל המברך כו’

מצורף בזה לצדקה בלונדון.

בתשובתו הקצרה הרבי יעץ לו למעשה לבדוק את הזמן המתאים, “זמן שוק”, לאותו עסק שאודותיו ציין. לגבי התרומה - הרבי הותיר בידי הנהלת מוסדות חב”ד באנגליה לסכם עמו את סכום התרומה הסופי, אך הרבי כדרכו בקודש ביקש להוסיף מעבר לסכום שיסוכם - עוד 36 ליש”ט.

למחרת, י”ז באלול, שוב כתב מר גורמן לרבי וציין כי לאחר שהתייעץ עם אביו ואחיו, הם החליטו שמקבלים על עצמם את השותפות בשמחה, כולל הסכום המדובר - מיליון ליש”ט.

עוד באותו יום, יום שישי, השיב הרבי: “התקבל ותשואות חן תשואות חן על הבשורות הטובות, והבטיחו רז”ל בכל כיוצא בזה - שהקב”ה עוזר, ושיהיה בשמחה וטוב לבב. אזכיר על הציון”. תשובה זו שיצאה ביום שישי לפני הדלקת נרות, העידה על החשיבות הרבה שהעניק הרבי להסכם זה.

אם לא די בכך, הרי שלמחרת, בהתוועדות של הרבי שהתקיימה בצהרי שבת פרשת תבוא, יום הבהיר ח”י אלול, העניק הרבי בקבוק ‘משקה’ למר גורמן ואמר לו ש”זהו עבור המיזם החדש שלנו”. אין ספק שהייתה בכך מחווה פומבית מצד הרבי לנדיבי הלב.

הרבי עוקב אחר התפתחות הענינים

כבר למחרת בבוקרו של יום ראשון עלה מר איתמר גורמן על מטוס בדרכו חזרה מניו יורק לאירופה. בערבו של יום שני התקיימה אסיפה ראשונה בביתו בהשתתפות אביו ואחיו ובהשתתפותו של הרב נחמן סודאק. במהלך האסיפה סיפר מר גורמן למשתתפים על הקירובים להם זכה מהרבי כמו גם על תשובתו המיוחדת של הרבי אליו בערב שבת קודש.

כעת החלו לדבר עסקים. בני משפחת גורמן הבהירו לרב סודאק, כי כפי שאמרו בהתחלה, אין בידם אפשרות לתת סכום כה גדול בשלב זה. אולם הם עומדים כעת בפני השקעה רצינית ברכישת חברה מצליחה, והם מקווים כי לאחר רכישתה, החברה תניב רווחים, ומתוך רווחים אלו יוכלו להפריש את סכומי הכסף עד שיגיעו לסכום עליו התחייבו - מיליון ליש”ט. ובכל זאת, כדי לחזק את התחייבותם לרבי, הציעו לערוך הסכם בו נכתב כאילו מסרו את כל הסכום לרב סודאק והוא נתן להם אותו בחזרה בתורת הלוואה עד לזמן בו יוכלו להחזיר. כך ההתחייבות שלהם לא תהיה בגדר ‘תרומה’ אלא ‘החזר הלוואה’, מה שיחייב אותם ביתר שאת.

כדמי קדימה מסרו בו במקום 5000 לירות שטרלינג.

בסיום האסיפה שתו כולם ‘לחיים’ מ’המשקה’ שנתן הרבי למר גורמן בשבת האחרונה.

•     •     •

כבר בימים הבאים פתח מר גורמן בחיפושים נמרצים אחר שותפים פוטנציאליים לרכישת החברה המדוברת, כאשר התנאי העיקרי שהציב בפניהם - שמהרווחים שהעסק יניב, יופרשו מיליון לירות שטרלינג לטובת מוסדות ליובאוויטש בלונדון.

בתקופה הבאה התעניין הרבי לגבי התקדמות העסקה שבין מוסדות ליובאוויטש בלונדון לבין משפחת גורמן. כך היה למשל בשלהי חודש תשרי תשד”מ, כאשר הרבי שיגר תשובה בענין מסוים לרבי סודאק, אך בסופה שאל הרבי בשתי מילים: “ההמשך דגארמאן שי’?”

ימים ספורים לאחר מכן עדכן הרב סודאק את הרבי בהתקדמות הענינים, וסיפר כי מאז שדיברו ביניהם לא התקדם דבר ממשי וכי הכול תלוי כעת במציאת שותפים נאמנים וברכישת החברה שעתידה להניב רווחים ממנה יגיעו התרומות. במקום תשובה התקשר הרב חודקוב אל הרב סודאק והתעניין לפשר המילים “מאז שדיברנו”, והוסיף כי הרבי מבקש לברר “מה הם פרטי ההתדברות?”

הרב סודאק החל לסקור את פרטי אותה פגישה שהתקיימה בבית הגביר גורמן מיד לאחר שובו מהרבי, אולם הרב חודקוב עצר אותו במפתיע וביקש ממנו להמתין רגעים אחדים.

בין כך ובין נשמע כי אפרכסת נוספת הורמה. הרב סודאק הבין כי הרבי עלה על הקו והוא מאזין לדברים. הרבי הקדיש זמן, מחשבה ומאמצים מרובים כדי לסייע לשליח הלונדוני בהשגת התרומות, ועקב באופן אישי אחר כל פרט מהתקדמות העניין.

בהתרגשות עצומה החל הרב סודאק לגולל את פרטי ההסכם כפי שסוכם עם משפחת גורמן, כאשר הרבי והרב חודקוב מאזינים מעברו השני של הקו. הרבי לא התערב בשיחה עצמה, רק שמדי פעם נשמע קולו הקדוש שואל: “נו”, “וואס?” וכדומה.

מחווה נדירה מהרבי

קשים הן מעותיו של אדם, וקשים עוד יותר כספי תרומות כדי להחזיק ולבסס מוסדות של תורה וחסידות. לא בכדי דיבר הרבי על עגמת נפש שיש לו כאשר הוא צריך למצוא “שותפים” לפעילותו.

שנתיים וחצי כמעט חלפו מאז אירועים אלו. לאורך תקופה זו השקיעו בני משפחת גורמן מאמצים רבים כדי לקנות חברה, לבסס ולהגדיל אותה מתוך מטרה למכור אותה לאחר מכן ברווחים נאים.

בי”ד באייר תשמ”ו, פסח שני, כתב הרב סודאק לרב חדקוב כי מר גורמן ושותפיו “ביקשוני מאד לעזור להם למסור לידי רבינו את הסכום הנ”ל”. מסתבר שהעסקה הושלמה והרווחים היו נאים, וכעת הם ביקשו לממש את מתן התרומה הנדיבה.

במכתבו של הרב סודאק נוספה בקשה יוצאת דופן - שהרבי יקבל את מר גורמן ושותפיו ליחידות. הרב סודאק מציין כי ידוע לו שהרבי אינו מקבל עוד ליחידות, אך הציע שאולי יקבלם ב’גן עדן התחתון’ או על יד הדלת של ‘גן עדן העליון’, ואם אי אפשר, אז בעת התוועדות - “העיקר למסור לידי רבינו”. הסוחרים הממולחים לא נתנו להזדמנות כה יקרה ונדירה לחמוק מתחת ידיהם, והם ביקשו למסור את תרומתם דווקא לידי הרבי, ולא בידי שלוחיו. הן זו הזדמנות פז בעבורם להיפגש עם הרבי ולבקש את ברכותיו באופן אישי.

כעשרה ימים לאחר מכן טלפן הרב חודקוב לרב סודאק באנגליה והודיע כי הרבי הביע את הסכמתו, ואף הוסיף כי אם יבואו ביום שבו הוא נוסע לאוהל הק’ - הרי שמוכן הוא לאחר או לדחות את הנסיעה. כמו כן הסכים הרבי שהפגישה תתקיים “על יד הדלת בפרוזדור”. הרבי אף אישר את רשימת המשתתפים בפגישה הנדירה: מר איתמר גורמן ושותפיו חנוך שולדנפריי, אריה לייב ליפקין, יצחק צבי וויילדר וזלמן מרגלית - יחד עם הרב סודאק.

הרב סודאק העביר למר גורמן ושותפיו את הסכמתו של הרבי לקבלם באופן אישי, והוסיף להסביר להם עד כמה זו מחווה נדירה, אך היא לא ניתנת בגלל סכום הכסף שהם נותנים, אלא יותר בשביל הציפיה של הרבי מהם להמשיך ולבסס את כל עניניה ופעולותיה של ליובאוויטש באנגליה באופן גדול ורחב, ואפילו להכפיל את תרומתם זו.

הרב חודקוב מיהר להתקשר אל הרב סודאק וסיפר לו כי הרבי הביע תמיהה על בקשתו מהם להכפיל בעתיד את תרומותיו למוסדות חב”ד באנגליה “בוודאי שלא אמר זה בשמי כלל וכלל”, ציין הרבי.

בין כך ובין כך, הפגישה נקבעה ליום שלישי, י”ז בסיון תשמ”ו, כאשר הרבי מאשר “במשך שבוע של פ’ בהעלותך את הנרות … יום ג’ שהופכל בו כי טוב, לאחרי תפלת מנחה, י”ז - טו”ב סיון”.

ימים אחדים לאחר מכן כתב הרב סודאק לרבי דו”ח לקראת הפגישה וכן פ”נ עבור כל אחד מהתורמים. הרבי טרח לציין בראש המכתב כי בוודאי הכול מוכן וסודר כיאות לקראת בואם של האורחים, ואף הדגיש כי יש להכין תכנית מסודרת לפני הביקור ולאחריה “בטח סודר כמתאים להאורחים שי’, הסדר לאחרי פגישתינו (ולפני זה), בכדי שילכו לאהליהם שמחים - וטובי לב. וד”ל. אזכיר לכל הנ”ל על הציון”.

“בשמעי מהלך הענינים שהביאו למסירת השעק”

ביומני התמימים שנכתבו בימים ההם לא צויינה כלל אותה פגישת יחידות בצהרי יום, וכנראה שקבוצת השותפים והתורמים נכנסה בחשאיות ל’גן עדן התחתון’.

כפי המסוכם מראש, לאחר תפילת מנחה נכנסו חברי הקבוצה כולה, חלק אף עם נשותיהם, ל’גן עדן התחתון’.

פתח את הפגישה המיוחדת התורם מר גורמן שהודה לרבי בשם כולם על הזכות הגדולה להיפגש עמו ולהעניק לו באופן אישי את התרומה עבור מוסדותיו באנגליה. מר גורמן הביע תקוותו ותפילתו שיזכו גם להבא לסייע לרבי בעבודתו הקדושה, ואף במידה גדולה יותר.

כאן נתן את ההמחאה לידי הרבי, כאשר את שם מקבל ההמחאה השאירו פנוי, כדי לאפשר לרבי להעביר זאת לאיזה מוסד שיראה לנכון.

הרבי קיבל את ההמחאה בפנים מאירות ובירכם בברכות נאצלות “[שיהיה כל הנ”ל] בבריאות טובה ופרנסה טובה והרבה נחת מכל אחד ואחד מבני המשפחה”.

בהמשך אף זכו והרבי אמר בפניהם שיחה קצרה, כאשר הוא מציין בפתיחתה “תקוותי שאדבר בפניכם באידיש באופן שכולם תבינו, לכל הפחות רגשותיי, אם לא המילים ממש”. אולם בפועל, מיד בהתחלה עבר הרבי לדבר באנגלית, וכך אמר:

בעמדנו בחודש שבו ניתנה התורה, והרי הצדקה היא כללות כל התורה שנקראת בשם צדקה - הזמן מתאים במיוחד להוספה בצדקה, אשר זה גם מביא להוספה בהבנת התורה ולקבלת כל הברכות הקשורות עם התורה.

בתחילת הסדרה של שבוע זה, פרשת “בהעלותך את הנרות” מדובר אודות המנורה הטהורה: שבעת קני המנורה מרמזים על הסוגים השונים שבבני ישראל, מארי תורה ומארי עובדין טבין וכו’, אמנם ביחד עם זה - נעשתה המנורה “מקשה אחת זהב טהור”, והאור שהועלה בהם היה באופן ד”אל מול פני המנורה (נר האמצעי) יאירו שבעת הנרות”; אשר כל זה מדגיש את האחדות שבבני ישראל, וגם מסמל אשר כל אחד ואחד מבני ישראל הוא “זהב טהור” וכל אחד ואחד בכוחו להאיר את עצמו - ועל ידי זה את העולם שמסביבו - באור המנורה הטהורה היוצא מבית המקדש; וכתוצאה מהיותו אור טהור הבא ממקום קדוש, גם מאירה ללא מאמץ וקושי מיוחד.

אור זה, כפי שרש”י מסביר, הועלה במנורה באופן אשר לאחר שאהרן הכהן הדליקה - שוב לא היה צריך בו על מנת שתישאר דלוקה, שזהו “עד שתהא שלהבת עולה מאליה”; וזה גם מרמז, שברגע שמתווים את הדרך לאחד מבני ישראל, שוב אינו צריך לעזרה ועידוד נוסף, כיון שירש את כל הכוחות והאפשרויות להאיר את האור בנפשו ואת העולם מסביבו.

•     •     •

בשמעי מהלך הענינים שהביאו למסירת השעק - כאן התייחס הרבי ישירות לתוכן המעמד - רואה אני שלא היה צורך במאמץ מיוחד לעורר אתכם לנתינת סכום זה, ועוד בלי כל פירסום, פרסומת או קבלת מדליה כלשהי ואף על פי כן תקוותי, וגם בטוחני, שבחפץ לב - וכפי שאמר מר גורמן - תמשיכו גם להבא בכיוון זה, ואף במידה גדולה יותר.

ככל יהודי - מורגל אני שלא להסתפק בקבלת דולר אחד, ובטח זה משמש גם התחלה טובה עבור שני דולרים. והוא הדין לגבי מיליון אחד ושני מיליון לי”ש - ואף יותר - בעתיד הקרוב. וכפי שאמר כ”ק מו”ח אדמו”ר, שכשהקב”ה רואה שיהודי מחליט לתת סכום מיוחד עבור דבר טוב - אף שבדרך הטבע אין באפשרותו להגיע לסכום זה, הקב”ה, שהוא כל יכול, פותח עבורו צינורות ומקורות השפעה בכדי להגיע לסכומים כאלו שלא רק שיוכל לקיים את הבטחתו, אלא אף מבטיח באותו יום ובאותה השעה,  שבעתיד אף יעשה טוב יותר.

הרי רואים הנכם, שלא רק שאיני מסתפק בכפליים, אלא - כמה שרק אפשרי.

השם יתברך יברך את כל אחד ואחד מכם לילך מחיל אל חיל, וכאמור לעיל - מתוך בריאות טובה, פרנסה טובה, והחשוב מכל - מתוך עונג מכל בני המשפחה; והשם יברך את כל אחד ואחד מאתנו שנפגש שוב בקרוב בנסיבות טובות, והטובה מכולם - שיחד עם משיח צדקנו נלך לארצנו הקדושה, ושם גופא בירושלים עיר הקודש, ולאחרי זה בבית המקדש, ושם נחזה במו עינינו - לאורך ימים ושנים - איך שאהרן הכהן או אחד מבניו מדליק את המנורה הקדושה על כל שבעת נרותיה.

תסלחו לי על שאני מקבל אתכם באופן מצומצם זה, שזהו מפני שכולנו נמצאים בגלות, אשר לכן אין לי ברירה אחרת.

בסיום דבריו חילק הרבי שטרות לצדקה עבור כל אחד מהאורחים, וכן ‘משקה’.

עם סיום היחידות הנדירה והמיוחדת, הוזמנו האורחים לאחד הבתים הסמוכים, שם נערכה מעין התוועדות כדי לסכם את הפגישה ולשתף בחוויית היחידות המרוממת.

במהלך ההתוועדות צלצל הטלפון בבית המארחים, ומעבר לקו היה אחד מחברי המזכירות שהודיע לרב סודאק כי התקבלה עבורו הוראה מיוחדת. הרב סודאק הזדרז להגיע לחדר המזכירות, שם עדכנו המזכיר כי הרבי ביקשו להסביר לקבוצה את העניין של “עד שתהא שלהבת עולה מאליה”, נקודה אותה הרחיב הרבי בשיחתו בפניהם.

הרבי מתערב בהחלטות עסקיות

בחודשים הבאים המשיך הרב סודאק ועדכן את הרבי לגבי התפתחות הענינים מאז הפגישה אצל הרבי. כך לדוגמה, ביום כ”ג בסיון תשמ”ו, כתב הרב סודאק לרבי כי אחד מבני משפחת גורמן ואחד השותפים קיבלו על עצמם תרומה כספית נוספת למען מוסדות חב”ד באנגליה בסך שני מיליון לירות שטרלינג, “באופן ההתחייבות הקודמת אשר תודה לא–ל עלה בידם למלאות בשמחה”. הרבי היה שבע רצון והשיב על כך מיד “נתקבל ותשואות חן על בשורות הטובות, ואזכיר על הציון לבשורות טובות בכל זה ובהוספה”.

ואכן, באותם ימים רכשו בני משפחת גורמן עסק חדש, שגם אותו קיוו להשביח ולמוכרו לאחר מכן ברווחים הגונים, כאשר אחוזי צדקה מרווחים אלו יעברו למוסדות חב”ד.

הרב סודאק שוב כתב לרבי והציע שאת סכום הכסף הגדול, יפקידו במקום שבו יוכלו לקבל ריבית הגונה עד שאפשר יהיה להשתמש בכספים אלו.

ביום ט”ו במנחם אב תשמ”ו הוציא הרבי תשובה מקיפה ומדוקדקת בקשר להתנהלות שסביב התרומה:

ב”ה

חמשה עשר באב, שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכו’

הזמן גרמא להמשך שיחתנו כשנפגשנו פנים אל פנים,

ובהנוגע להמעשה (שהוא העיקר), החלוקה בפועל,

ובהקדם הצעתם (על ידי הרב ר’ נחמן סודאק שליט”א) שיהי’ לצרכי חב“‘ד ליובאוויטש במדינתם,

כולל - פרעון דחצי החובות שישנם בהווה למוסדות חב”ד במדינתם (1)

ובהשאר - לעסוק עסק מתאים - שיכניס רווחים לקרן זו (2)

הצעתי: (1) ומובן שכולל כל האי (גם סקאטלאנד כו’)

(2) - אין לעשות עסק בצדקה והקדש (אף שיהיה בטוח לדעת בני אדם) ולכן מופרך, כי אם להכניס הנשאר לבנק באחוזים, עד שיוציאוהו לצרכי חב”ד.

בנוסף על הנ”ל - לייסד בית חב”ד חדש במקום מתאים - על כל פנים אחד.

להוציא לאור ספר חב”די מקרן הנ”ל עתה - על כל פנים אחד.

כיון שחו”ל סניף לאה”ק - נכלל בצרכיהם שילוח סכום לחב”ד באה”ק (מה טוב, על כל פנים עשרת אלפים לירות. ה’ [אלפים] - לרבני חב”ד בירושלים תבנה ותכונן לחלקם למוסדות חב”ד שם. ה’ [אלפים] - לוועד הרוחני דכפר חב”ד לחלקם למוסדות חב”ד שם).

הערה טכנית - אפשר שדמי סרסרות גדולים בטיפול בהשעק שלהם

ויבררו - אפשר מתאים ולויענט [= וכדאי] יותר שיכתוב שעקים חדשים על–שם כל אחד ואחד ממוסדות הנ”ל ישר, ויהיו תמורת השעק שאצלי.

והזירוז בהודעת הבפועל ממש דכהנ”ל ישובח.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר שהעביר את התשובה לרב סודאק, הוסיף בעל פה בשם הרבי, כי יש לקרוא אסיפה מאלו המעורבים בדבר, ולמסור להם את ההצעות שעלו ולקבל החלטות, אם אפשרי בו ביום, מה שיגרום לרבי שביעות רצון רבה.

ואכן, מיד לאחר קבלת התשובה, נפגש הרב סודאק בביתו של מר גורמן עם חלק מהתורמים וקרא בפניהם את תוכן תשובתו של הרבי.

התורמים דנו ושקלו את צדדי הדברים ולבסוף החליטו לשנות את תכנית חלוקת הכספים בהתאם לרצונו של הרבי:

א) לשלם חצי מהחובות של מוסדות חב”ד בכל אנגליה.

ב) לא לעשות עסקים עם חציה השני של התרומה, כיון שמדובר בכספי צדקה והקדש.

ג) הוחלט לייסד שני בתי חב”ד חדשים (וזאת כיוון שהרבי כתב “על כל פנים אחד”).

ד) להוציא לאור שני ספרי חב”ד חדשים מכספי הקרן (גם זאת, כיוון שהרבי כתב “על כל פנים אחד”)

ה) הוחלט לשלוח לארץ הקודש 18,000 לירות שטרלינג.

כמו כן שמו אנשי העסקים לבם להערתו של הרבי על גובה דמי התיווך של פדיית הצ’ק, ומצאו כי הוא עומד על 2 אחוז, סכום נכבד בהחלט. הם החליטו אפוא לכתוב המחאות חדשות היישר למוסדות חב”ד, כאשר הם מבקשים שההמחאה הגדולה שמסרו, תישאר ברשותו של הרבי.

מיד עם קבלת ההחלטות, נמסרו אלו לרבי, והרבי מיהר להשיב:

נתקבל תיכף בחזרתי מן הציון הקדוש.

וגרם כפשוט שמחה רבה.

ודבר בעתו - “חמשה עשר באב” ש”לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכו’”

ובמיוחד שהוסיפו - כציווי היום להיות “מוסיף” ושכרם תיכף ומיד בתיבה השניה לה “יוסיף” “חיים על חייו”.

סיום המשנה והגמרא.

ויהי רצון שיקויים הסיום דהנ”ל ממש “בית המקדש שיבנה במהרה בימינו” ו”כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה הוי’ קיווינו לו גו’ נגילה ונשמחה בישועתו”

- גם הסיום ממש דפרש”י ותוספת שם.

בלי נדר אמסור על הציון הקדוש תיכף לחמישה עשר באב, ויבשרו טוב.

הרבי בראש קשרי המלחמה

כפי שנפתחה רשימה זו - אפשר ללמוד עוד פן אחד מהנהגתו הקדושה של הרבי העומד “בראש קשרי המלחמה” - בכל מלחמה שהיא - על מנת להחיש ולקרב את ביאת משיח צדקנו. אם מדובר במלחמה רוחנית, מלחמה גשמית ואפילו בראש המערכה כדי לסייע לשלוחיו הפזורים ברחבי העולם להשיג תרומות על מנת להעצים את עבודתם בהכנת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.