ה”ישיבה ליום אחד” היא מסגרת של יום שכולו עיסוק מאסיבי בענייני גאולה ומשיח. זו “ה

ה”ישיבה ליום אחד” היא מסגרת של יום שכולו עיסוק מאסיבי בענייני גאולה ומשיח. זו “הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה להביא התגלות  וביאת המשיח בפועל ממש”. חובה וזכות לכולנו לבוא ולהשתתף כי זהו חלק חשוב מ”עשו כל אשר ביכולתכם” להביא את משיח בפועל ממש.

את הסיפור הבא שמעתי מהרב יוסף יצחק שי’ חיטריק, ששמע זאת מהנגיד ר’ לוי הלוי לויוב:

אביו של ר’ לוי, ר’ זבולון הלוי לויוב ע”ה, התגורר בסמרקנד שבבוכרה, כאשר חלק גדול מחסידי חב”ד הגיעו לשם. ר’ זבולון התוודע אל החסידים, הכיר את האמת שלהם, והתרשם מכך מאד. הוא שלח את בנו לוי ללמוד ב’חדר’ המחתרתי שיסדו החסידים, אצל החסיד ר’ משה ניסלוויטש (ובזכות זה יש לר’ לוי מחויבות וזכות לפעול ולהשתתף ולעזור בענייני הרבי מלך המשיח שליט”א, ובפרט לשליחות ברוסיה).

ר’ זבולון היה משתתף בעצמו עם החסידים ויושב כמעט בכל ההתוועדויות שנערכו ביניהם. דא עקא, שר’ זבולון לא הבין כמעט אף מילה באידיש, ואילו החסידים לא דיברו בשפה הבוכרית. ובכל זאת המשיך ר’ זבולון להשתתף שעות רבות בהתוועדויות אלו, מבלי שהבין מאומה ממה שדיברו שם. שאלו אותו פעם: מדוע הינך יושב בקביעות בהתוועדויות אלו, הרי אינך מבין מאומה ממה שמדברים שם?

השיב ר’ זבולון בסיפור: הייתה פעם חבורת גנבים ושודדים שהפילו את חיתתם על המקום. מידי פעם קרה איזה אירוע שהקפיץ את אנשי המקום ושם ללעג ולקלס את המשטרה. פעם נועדו הגנבים והשודדים יחדיו באיזה ‘קרעטשמע’ לתכנן את צעדיהם הבאים. המשטרה קיבלה על כך מידע מוקדם, ובשיא המפגש פשטו המשטרה על המקום, עצרו את כל הנמצאים באותו ‘קרעטשמע’ והכניסו אותם לבית האסורים, לחקירות ממושכות מלוות בעינויים, כדרכם. איתרע מזלו של יהודי אחד, שלא היה לו שום קשר למעשיהם. אולם הוא נכנס לאותו ‘קרעטשמע’  ללגום כוסית משקה ולטעום משהו. הוא נעצר יחד עם כל הגנבים והשודדים, ועבר את כל מסכת הייסורים שהם עברו. לא הועילו כל ניסיונות ההסברה שאין לו שום קשר אליהם והוא נקלע למקום ממש במקרה. אמרו לו חד וחלק: לא יעזור לך מאומה, אם ישבת  ב’קרעטשמע’ ושתיית וודקה בדיוק כאשר ישבו שם הגנבים, סימן שאתה שייך אליהם!

סיים ר’ זבולון: “כשאבוא לפני בית דין של מעלה, ויראו שאני יושב יחד עם כל החסידים ואנשי האמת באותה ‘קרעטשמע’, יהיה ברור להם שאני שייך לחבורה הזאת. ולא יועילו כל הטענות שהם אינם מדברים בוכרית ואני אינני מבין אידיש. אם ישבת ב’קרעטשמע’ ושתית וודקה בדיוק כאשר ישבו שם החסידים, סימן שאתה שייך אליהם. ואני אכן רוצה להיות שייך אליהם…”

•

הנמשל לא כל כך דומה למשל, כי אכן לא מדברים שם רק באידיש, ואנו לא מבינים רק בשפה הבוכרית. אולם העיקרון קיים ותופס בנוגע לכל דבר טוב שעושה מישהו בדבר העומד במרכז חיינו, והוא כל חיינו ונפשנו, “הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. חשוב ונחוץ להשתתף בגופו ולעודד ולחזק את כל מי שעושה משהו בענין זה, ולהשתדל תמיד להיות חלק מהעניין, גם אם נדמה לי לפעמים, שיש לי דברים חשובים יותר לעשות.

ביום שני כ”ה במנחם אב מתקיימת ה”ישיבה ליום אחד” שעל ידי “מרכז ממש”. יום שכולו עיסוק מאסיבי בענייני גאולה ומשיח. שזו “הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה להביא התגלות וביאת המשיח בפועל ממש”. חובה וזכות לכולנו לבוא ולהשתתף, ללמוד ולעסוק ולהיכנס לתוך העניינים הללו ולהשקיע את עצמנו בהם. זהו בוודאי חלק חשוב מ”עשו כל אשר ביכולתכם” להביא את משיח בפועל ממש.

כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כך צריך להיות בכל דבר טוב שעושים - אם זה הקהל גדול לקבלת פני משיח ביד אליהו או “משיח בכיכר”. אם זו “שבת שכולה משיח”, אם ועידת “מקושר בכל”, וכיוצא באלו. אם זהו ספר או פירסום או דגל וכיוצא באלו. להשתדל עד כמה שרק אפשר להשתתף בגופו, לחזק ולעודד ולהיות חלק מהעניין. להראות לרבי מלך המשיח שליט”א שאכפת לנו, שאנו משתדלים ומשתתפים בכל פעם שרק אפשר בכל מה שקשור עם “הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. ובוודאי שהנהגה זו תמהר ותזרז ותביא סוף סוף את ההתגלות בפועל ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.