תוכנית מיוחדת לכבוד כ”ד טבת

יוסי גיל, מהשדרנים הבולטים ביותר במגזר החרדי, הוא עיוור, אבל זה לא מונע ממנו להגיש תוכנית יומית שבה הוא עוסק בניגוני חסידים • אהבתו הגדולה נתונה לניגוני חב”ד בכלל וניגוניו של האדמו”ר הזקן בפרט. הם מצליחים להרטיט את נימי נפשו ולנגוע עמוק בנשמתו, פעם אחר פעם • “לפעמים אני שומע ניגונים, ודמעות זולגות על לחיי”

תמונות: רדיו ‘קול ברמה’

יוסי גיל היה עסוק, כאשר סוף כל סוף הצלחתי לתפוס אותו השבוע. “תאמר לי את המספר שלך ואחזור אליך אחר כך”, הבטיח. “אתה בטוח שתזכור?”, שאלתי. “כן, זו לא בעיה. אני טוב בזה”, אמר בקול שהביע כעין התנצלות. בלי לרשום על הדף, בלי לשמור בזכרון הטלפון. הכל בראש. ככה זה כשיוסי, אחד השדרנים הפופולארים ביותר במגזר החרדי, אינו רואה מאומה. מהסיבה הפשוטה: הוא עיוור. זכרונו הפנומנאלי עומד לצידו ומסייע לו בכך.

יממה לאחר מכן הוא התקשר. “אני מתחיל כעת את התוכנית ‘בשירי זמרה’ ברדיו, אבל אוכל לשוחח איתך בין לבין”. הסכמתי, כמובן. הוא ביקש את סליחתי בנימוס, ופנה לעבר המיקרופון באולפן השקוף של תחנת הרדיו ‘קול ברמה’ בירושלים. דרך הטלפון הפתוח יכולתי לשמוע אותו בקי בחומר, ושולף מילים ושמות כאילו הוא מקריא אותם. הוא חילק מחמאות למלחין, למעבד ולמנצח, סיפר בשבחו של השיר החסידי שעומד להתנגן ברקע - והכל תוך כדי אזכורם של מספר אישים, שנת הוצאת האלבום לאור, ועוד ועוד. כשיוסי הזכיר את השמות והתארים, היה נשמע כאילו הוא מכיר היטב את הנפשות הפועלות; מי שלא מכיר את סיפורו האישי לא היה מאמין שאת כל עשרות השמות של האנשים שעיבדו, הלחינו וניצחו, כמו גם את שמות הדיסקים של השירים שהתנגנו במשך אותה שעה - הוא דלה ממעמקי זכרונו. כשהוא שומע צליל, שיר או קול - זה נחקק בו לנצח. רבבות פריטים נאגרו בזכרונו והם נשלפים בעת הצורך, כל אחד בשעתו.

שם המשפחה שלו הוא בכלל קרישבסקי, ו”גיל” הוא השם המושאל לצורך תוכניות הרדיו שהוא משדר ב–15 השנים האחרונות. תחילה ב’קול שמחה’ הפיראטית, אחר–כך ב’קול חי’ וכיום ב’קול ברמה’.

יוסי נולד לפני 38 שנים, למשפחה ירושלים שורשית. כיוון שנולד בחודש השביעי הוכנס לאינקבטור, שם, בעקבות תקלה, התעוור. לנצח. מאז היותו רך בשנים נהג להאזין למוזיקה, שהיוותה עבורו מרפא לנפש. הוא גדל על שיריהם של בן–ציון שנקר ודוד ורדיגר, פרחי לונדון והמוזיקה שהושמעה במצעד הפזמונים של ‘קול ישראל’.

כך הגיע גם, להבדיל, לניגוני חב”ד. “כבר בגיל צעיר, למעשה מאז שאני זוכר את עצמי, האזנתי לניגוני ‘ניחו”ח’. אחר כך, כשלמדתי בישיבה קטנה ‘נזר התורה’, היה לי מגיד שיעור שהיה מחובר מאוד לליובאוויטש, ודרכו נמשכתי עוד יותר לעולמה הפנימי של חב”ד. בהמשך למדתי את התניא והלכתי להתוועדויות, קניתי את כל סדרת ‘מעשה רב’ - סיפורים שהרבי סיפר ולימים, כשהייתי בן 12, קניתי את כל הקלטות של ‘ניחו”ח’.

“השירה דיברה אלי מאוד מאז ומעולם, בפרט המוזיקה החסידית ובמיוחד הניגונים החב”דיים יש להם מקום חם אצלי, בזכות התקליטים של ‘ניחו”ח’. השירה האותנטית של הבעלי מנגנים דיברה אלי מאוד. התקליטים הללו אמנם החלו לצאת לפני 53 שנה, ולכן אין להם את אותו הסאונד המעולה ואותם האפקטים להם אנו רגילים היום, אבל לדעתי כל הורה - חסיד חב”ד או מי שאינו כזה - חייב לתת לילדיו לשמוע את הסדרה המופלאה הזו כדי להבין כיצד התוועדו חסידים אמתיים; כדי להנחיל להם ערכים יהודיים. הניגונים של ‘ניחו”ח’ אינם סתמיים: הם פותחים את הלב והערך שלהם עצום. דבריו של הרבי הריי”צ נ”ע על הניגונים, מקבלים באמצעותם משמעות מיוחדת. היום אמנם לא ניתן לשבת עם משפיעים מהדור הקודם, אבל מי שבאמת רוצה להתרשם איך שרו בדור הקודם - שיקשיב ל’ניחו”ח’. זו הדרך הכי מקורית ואמיתית”.

תוכנית מיוחדת לכבוד כ”ד טבת

יוסי, כאמור, הוא חסיד גדול של ניגונים חב”דיים, אך למרות שהוא אוהב מקצועיות ואיכות, הוא טוען שעדיף תקליטורים של ניגונים “אמיתיים” ואפילו שאיכותם אינה מן המשופרות, על פני ניגונים “מודרניים”, העלולים לאבד מערכם. הוא מספר “אני אישית מאוד מחובר לדיסק החדש שהוציא לאחרונה ר’ מרדכי ברוצקי מ’היכל הנגינה’ ברחובות, ביחד עם הרב מענדל עמאר מאשדוד. זה הדיסק השני בסדרה, הראשון נקרא ‘בן יקיר’ והחדש ‘הניגון שלי’, והם מאוד מיוחדים ומקוריים. מי שמחפש ניגונים בצורה פנימית - ‘זה זה’. יש לדיסק הזה תרומה אדירה לניגונים, ואין ספק שצריך להמשיך להוציא עוד אוצרות מעין אלו: מצד אחד לשמר את האותנטיות והמקוריות ושהניגונים לא ישמעו מודרניים מדי, אלא יהיו עם הלב החסידי; מצד שני יש הקפדה על איכויות, סאונד והפקה טובים”.

הוא, כהרגלו, מחפש תמיד לדבר רק חיובי, ומעדיף שלא להרחיב בנושאים שליליים, כמו מה שהוא רואה כפגיעה בקדושתם של ניגוני חצרות החסידים - דבר שצורם לו מאוד. הוא משבח רבות, פעם אחר פעם בשיחה המיוחדת שערכנו איתו את ר’ אברהם פריד, “שעשה עבודת קודש. מבחינתי, הוא אחד השלוחים הגדולים של חב”ד. מלבד היותו אברך חסידי שראוי לחיקוי, הוא מנגיש את ניגוני חב”ד האוטנטיים לקהלים רחבים מאוד - שלא היו נחשפים אליהם בלעדיו”.

אין ספק שהשוק פורח בכל הקשור עם הנגינה החב”דית האוטנטית. פתאום כולם מגלים את העוצמה והמיוחדות שבניגוני חב”ד. “גם אלבומו החדש של המלחין ר’ משה לאופר, כהמשך לדיסקים הקודמים של ניגוני חב”ד, מוצלחים מאוד וממש מפיצים את מעיינות השירה החב”דית”.

בתוכנית היומית שלו, ‘בשירי זמרה’, הוא משמיע שירים וניגוני חסידים, אם כי עכשוויים. “אני רוצה שתסביר שלא מדובר בשירים ריקים מתוכן, כפי שנפוצו מאוד בדורנו. כולם שירים חסידיים אמתיים ומיוחדים, אבל ניגונים של ר’ זלמן לוין, לדוגמא, לא אוכל להשמיע, כי התוכנית ‘קלילה’ יותר, מה גם שיש בה מקום לשיקולי סאונד. לעומת זאת, בתוכניתי המשודרת מידי ליל שישי בין חצות ל–2 ושלושים, אני שם הרבה מניגוני ‘ניחו”ח’, כי אז זו תוכנית בסגנון התוועדותי.

“בכ”ד טבת הקרוב, אני מאמין שאקדיש חלק נכבד מהתכנית לניגוני חב”ד בכלל ולניגוניו של אדמו”ר הזקן מייסד חסידות חב”ד בפרט. אשמיע אותם, בעז”ה, גם בתוכנית היומית, ואני בהחלט רואה בכך סוג של שליחות. נכון אמנם שאני נהנה ממוזיקה, אבל כשאני זוכה ביומא דפגרא להשמיע ולשדר את ניגוניהם של הרביים, זו שליחות ממש; להביא את ניגוניהם של צדיקי הדורות, של נשיאי חב”ד, זו זכות גדולה עבורי, ואני יודע שכך ניתן להגיע לאנשים שאלמלא כן לא היו זוכים להיחשף לניגונים אלו. הרי ‘כל מה שברא הקב”ה - לכבודו הוא ברא’, ואם יש אפשרות להעביר ניגונים כל כך מיוחדים באמצעות הרדיו, וודאי שאעשה כך. הרבי הרי רוצה שיהיו שיעורי תניא ברדיו, וזה מאותה הסיבה. זה מן הסתם מקרב יהודים לתורה ומצוותיה ומכין את העולם לגאולה”.

לומד חסידות בכתב ברייל

קרישבסקי–גיל מכיר על פה את התאריכים החשובים בחסידות חב”ד. כ”ד טבת, הוא אפוא, יום מיוחד עבורו. “על אדמו”ר הזקן שמעתי רבות בשיחות של הרבי, להן האזנתי. כבחור, הייתי מקשיב לקלטות, וכיום אני מתקשר כמעט מידי שבוע ל’קול החסידות’, שומע את ‘השיחה היומית’, סיפורים חב”דיים ועוד. אני יושב מרותק לשמע שיחותיו של הרבי, ואוהב במיוחד את ההוראה למעשה בפועל - מה שנוגע אלינו”. הוא גם נוהג “להאזין ל’היכל הנגינה’, שם מסבירים באידיש על כל ניגון. היהודי שעומד מאחורי המפעל הזה עושה עבודת קודש”, הוא אומר, נרגש.

בהיסטוריה של החסידויות הוא מתעניין בעיקר בגלל הניגונים. “כיוון שאני חי את זה, מעניין אותי לדעת כמה שיותר על אותם אדמו”רים ושושלות שלניגוניהם אני מאזין דרך קבע. אני לא חושב שאני המומחה הגדול ביותר בתחום”, הוא ממהר להצטנע”, אבל אני לומד ככל שאני יכול. מה שכתוב בכתב ברייל, אני קורא לבד, ומה שלא - אני מבקש שיקריאו לי. אימי, משפחתי וחברים מסייעים לי בכך.

יוסי נעזר בשירותיו של מכון מיוחד בשם ‘מסילה’, אותו הקים אברך עיוור. “יש שם גמרות, תניא, הגות, מחשבה וכו’ - והכל מתורגם לברייל. המכון הזה שינה את ההתנהלות של ציבור שלם של אנשים עיוורים בארץ ישראל ובעולם, שיכולים לקרוא ולהחכים”.

הדיסקים החדשים, שכמותם נשלחים אליו מידי שבוע, עוברים תחת אוזניו הכרויות. בנוסף, “מישהו מקריא לי מי המלחין וכדומה, ופעם אחת זה מספיק. יחד עם זאת, אני יושב בבית במשך שעות לפני כל תוכנית, עובר על כל הדיסקים שאותם בכוונתי להשמיע, ומאמת שוב את זהותיהם של המלחינים, המעבדים, המנצחים, כמו גם שנות הוצאות האלבומים וכו’. אני בונה את זה המון זמן, זה לא בשליפה, אלא מצריך עבודת הכנה מאוד מדוקדקת לפני שאני יוצא לאולפן”.

ביקשנו לשמוע ממנו איזה ניגון חב”די הוא אוהב יותר מכל. “מי אני שאחווה דעה על ניגונים כל כך קדושים של הרביים?”, הוא משיב, נרתע.

“אבל אם ניקח לדוגמא את ניגוני האלטער רבי, נראה נקודה מאוד מעניינת: כל עם ישראל - מכל החוגים והעדות - קיבלו אותם ומקבלים מהם חיות. כשאני שם ברדיו ד’ בבות, לדוגמה, אין מאזין שהנשמה שלו אינה מרגישה כי מדובר כאן בניגון קדוש. שזה לא ‘עוד משהו’. לא רק חסידי חב”ד, שיודעים שמדובר בניגון שמכוון כנגד ארבע עולמות וכו’ מתרגשים מכך, אלא כולם: מפשוטי העם ועד החכמים הגדולים ביותר”. לדבריו, “אתה רואה שגם שאר ניגוניו של אדמו”ר הזקן, כמו ‘א–לי אתה’, ‘קול דודי’ ו’אבינו מלכנו’ נפוצו בכל תפוצות ישראל. ‘קלי אתה’ אפילו מוקלט על ידי אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. אין ספק שהם עושים משהו. מזעזעים את הנפש”.

איזה ניגון חב”די אתה אוהב יותר מכל? “זה תלוי בהרבה מאוד דברים: באיזה זמן, באיזה מקום וכיוצא בזה. אין דבר כזה ‘הניגון החב”די שאתה הכי אוהב או מתחבר אליו’. כל אחד הוא עולם מלא ולכן אין לי סדר עדיפויות. זה לא כמו שתשאל ‘איזה צבע אתה אוהב’, שזה משהו גשמי. כאן מדובר על דבר שהוא הרבה מעבר לכך. יש לחסידי חב”ד אוצרות ענק בידיים, אל תחמיצו אותם”.

למרות זאת, הוא הסכים לספר לי כי “יש כמה ניגונים ששמעתי אותם ודמעות זלגו על לחיי מרוב התרגשות. כששמעתי לראשונה את ‘תשב אנוש’ או ‘קול ביער’ של הסבא משפאלע - המשתפך בתיקון חצות על גלות השכינה - הרגשתי קרבת אלוקים. אתם, שזכיתם להיות חסידי חב”ד - נצלו את הזמן והאזינו לניגוני אדמו”ר הזקן בפרט ולניגוני חב”ד בכלל וזה פשוט ירומם אתכם.

“אני לא אומר את זה כמשפיע, אלא כיהודי פשוט שרואה על עצמו כמה זה עוזר”.