“קונטרס אחרון”

בהשגחה פרטית שבועון “בית משיח” הגיע לגיליון מספר 900, ובדיוק עכשיו בשיעורי התניא היומי לומדים על המעלה של קריאת סיפורי התורה דווקא, סיפורי התורה ולא הלכות, שדוקא אתם אפשר לשבור את ה’נפש הבהמית’. למה ומדוע?!

מאת הרב נדב כהן

השבוע אנחנו נכנסים לחלק החמישי והאחרון של ספר התניא - “קונטרס אחרון”. הקונטרס מחולק לתשעה מאמרים העוסקים ברובם בביאור מאמרים קבליים שהובאו בספר התניא, ובתיווך כמה סתירות בין ספרי קבלה שונים (כתבי האריז”ל והזוהר).

אין זה סוד שחלק זה בתניא הוא קשה יותר להבנה משאר החלקים, בעיקר בגלל היותו מלא במושגים קבליים שלא כולנו מבינים. זכור לי שמישהו פעם ביקש מאחד המשפיעים בישיבה שימסור שיעורים בחלק זה של התניא כדי שנבין קצת את מה שקוראים. המשפיע ענה לו שעכשיו סוף סוף מבינים תניא. מה הכוונה? עד עכשיו קראנו וחשבנו שהבנו אבל באמת לא הבנו, עכשיו קוראים ולא מבינים וסוף סוף יודעים את האמת. כמו שהיו אומרים אצל חסידים שההבנה שלנו בתניא היא כמו של עז בירח.

בהשגחה פרטית שבועון “בית משיח” הגיע לגיליון מספר 900, ובדיוק עכשיו בתניא היומי לומדים על המעלה של קריאת סיפורי התורה דווקא, סיפורי התורה ולא הלכות.

לומדי החסידות יודעים בוודאי עד כמה כל סיפור בתורה מסתיר מאחוריו תילי תילים של סודות. בספרים “תורה אור” ו”ליקוטי תורה” לאדמו”ר הזקן למשל, ניתן למצוא מדי שבוע מאמר על פרשת שבוע בו מקבלים ‘תמונה חדשה’ והסתכלות חדשה לגמרי על הפרשה ומשמעותה. פתאום מבינים כי אברהם הוא בחינת חסד, יצחק גבורה, יעקב תפארת, לבן הוא לובן העליון וכן הלאה. כל סיפור פשוט מואר פתאום באור חדש לגמרי. אי אפשר שלא לראות ולהרגיש איך התורה היא אלוקות. התורה אינה סיפור היסטורי, אלא היא חכמתו של הבורא. התורה לא רק מרמזת על העניינים כפי שהם בעולמות העליונים, היא מדברת על העולמות העליונים, הרמז הוא על העולמות התחתונים.

החידוש הגדול בתניא שנלמד השבוע הוא, שאפילו אם אדם קורא בסיפורי התורה ולא מבין את העומק שלהם, גם אז הוא מתחבר לחכמה העליונה של הבורא, רק שזה נעשה על ידי שורש הנשמה שלו ולא בחושיו הגלויים והמוכרים. החידוש אף גדול מזה: אפילו אם הוא ‘קורא עם העיניים’ בלי לבטא בשפתיים, דבר שבדרך כלל מדגישים את החשיבות שלו, גם אז שורש הנשמה מתחבר לחכמה העליונה.

למה דווקא סיפורי צדיקים

ידוע אצל חסידים המעלה של סיפורי התורה וכן של סיפורי צדיקים, שהרי התורה מתחילה בסיפורי צדיקים (האבות) דווקא ולא במצוות ובהלכות, בפרט בזמן האחרון לאחר שהרבי אמר בשיחה וישב תשנ”ב, שפירסום הניסים מביא את הגאולה.

בעבר, בליובאוויטש, לא כל כך היה נהוג לספר סיפורי ניסים; זה נתפס כמשהו ששייך לאנשים פשוטים שזקוקים לחיזוק האמונה, וחב”ד הרי עוסקים בהשכלות נעלות, חקר האלוקות, ואינם זקוקים לסיפורי הצדיקים.

הרבי מה”מ מסביר במאמרים שכאשר רוצים להתגבר על הנפש הבהמית, יש לעשות זאת בשני אופנים. מצד אחד צריך להסביר לה בשכל (חב”ד) מה היא האמת. “אין עוד מלבדו”, “מלא כל הארץ כבודו”, כשהיא תקלוט את זה - היא בעצמה תרצה קדושה.

אך יש בכך חיסרון. אכן הנפש הבהמית קלטה מעצמה מה האמת, אך היא נשארה בהמה. לכאורה מה הבעיה בכך? הרי היא באמת בהמה, ולפחות שתקלוט את האמת?! אך הרבי מסביר, כי צריך להיות אופן נוסף שעמו צריך להוציא את הבהמה מהבהמיות שלה, צריך שתהיה קפיצת מדרגה, לפחות בהתחלה, בכך שהיא מפסיקה להיות בהמה על ידי שהיא יוצאת מעצמה. עניין זה צריך להיות בטרם היא מתחילה להבין ולהפנים אלוקות. אם ההבנה שלה באלוקות מגיעה ממנה, והיא נפש בהמית שמבינה אלוקות, לאו דווקא שזה יחזיק מעמד, יש כאן ‘הבנה’ אבל חסר ב’קבלת עול’. ראשית העבודה היא קבלת עול, הנפש הבהמית צריכה להתבטל לאלוקות לפני שהיא מבינה אלוקות.

כדי להוציא אותה מהמציאות שלה, צריך להראות לה איך כל העולם הזה שנראה כל כך גדול ואמיתי, אינו אלא שקר גמור, איל כל העולם לא קיים ללא הכוח האלוקי שמחייה אותו.

כאן נכנסים סיפורי הצדיקים. כשאנחנו קוראים סיפורי צדיקים ונוכחים לראות כיצד ביכולתם לשנות את סדרי הטבע ללא מאמץ כלל, העולם כבר לא נראה גדול וממשי כל כך… כשנחשפים לניסים שחולל הרבי ושידוד מערכות הטבע, מפסיקים להתפעל מן העולם. הנפש הבהמית מתחילה לקלוט שהיא לא כזו א גרויסע מציאות. בכך מוציאים את הנפש הבהמית מהמציאות שלה.

ואז היא מוכשרת לשלב הבא - אפשר להתחיל להסביר לה אלוקות שגם תבין את זה בשכל ותפנים, אבל הסיפורים גורמים לה להתבטל עוד לפני שהיא בכלל מבינה.

סיפורי הצדיקים היו מגיעים להודו…

ברוך השם שבשבועון “בית משיח” שמביא את בשורת הגאולה לעשרות אלפי אנשים מדי שבוע, אפשר למצוא תמיד סיפורי צדיקים (וגם סיפורי שליחים). אפשר לקרוא ולחוש כיצד המציאות אינה כזו מציאותית; אפשר לחוש את ה’למעלה מהטבע’ ולעזור לנפש הבהמית לצאת ממציאותה.

כמובן שהשבועון לא מסתפק בכך, וגם דואג ‘להאכיל’ את השכל של הנפש הבהמית עם הסברים בחסידות וכמובן בענייני ‘גאולה ומשיח’.

בנימה אישית, רציתי לשתף את הקוראים בכך שמהיום שהתחלתי להתקרב לתורה ומצוות, נחשפתי לשבועון “בית משיח” שהיה מגיע לבית חב”ד (בהודו - אמו של השליח הייתה שולחת בדואר כל שבוע מהארץ, וכדי להפחית משקל, הייתה גוזרת את הצד של האנגלית…), ואכן היה לעיתון חלק בהתקרבותי ליהדות ולחסידות.

לקרוא את בשורת הגאולה בשבועון, ובכלל לקרוא שבועון שלא מתבייש לומר את האמת בלי להתפעל מהעולם, ועוד בעיצוב יפה ובמילים ברורות, לצד סיפורים מדהימים מהרבי ושלוחיו - אין ספק שזה פועל את הפעולה ובעזרת ה’ יביא את הגאולה תיכף ומיד ממש.

הכותב הנו מחבר הספר “מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא”

להערות והארות: tanyavideoart@gmail.com