אחת מנקודות היסוד של תוכן יום ההסתלקות–הילולא, היא: כשיהודי מחליט לעסוק בהפצת הי

אחת מנקודות היסוד של תוכן יום ההסתלקות–הילולא, היא: כשיהודי מחליט לעסוק בהפצת היהדות, למרות כל הקשיים, הוא ודאי מצליח למצוא כוחות ואפשרויות להתגבר על כל הקשיים >> מכתב כללי, תרגום מאידיש

ב”ה מוצאי שבת קודש מברכים חודש שבט, כ”ד טבת, ה’תשמ”ג. ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בעמדנו במוצאי שבת קודש מברכים חודש שבט, שהיום העשירי שבחודש - “העשירי יהי’ קודש” - הוא יום ההילולא של כ”ק מו”ח אדמו”ר,

ובפרט בשנה זו, שקביעות המועד הנוכחי הוא ביום כ”ד טבת, שהיום יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר הזקן בעל התניא (מורה הדרך בפנימיות התורה ועל ידה) והשולחן ערוך (מורה הדרך בנגלה שבתורה ועל ידה),

שכ”ק מו”ח אדמו”ר היה יורשו וממלא מקומו בדורנו,

ובהתחשב בכך שלכל עניני הזכרון בחיים היהודיים ישנה המטרה להזכיר ולעורר ולעודד ולזרז כל יהודי, להוסיף עוד יותר במילוי היעוד שבשבילו נברא, בהתאם להוראה הברורה של תורתנו, תורת חיים: “אני נבראתי לשמש את קוני”, על–ידי חיזוק והפצת יהדות, תורה ומצוות, אצלו ובסביבתו, במלוא המדה,

- ודאי יתבוננו באחת מנקודות היסוד של תוכן יום ההסתלקות–הילולא, יום הסיכום של “כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו”, והיא: כשיהודי מחליט לעסוק בהפצת היהדות, למרות כל הקשיים, הוא ודאי מצליח למצוא כוחות ואפשרויות להתגבר על כל הקשיים, ומתקיימת הבטחת הקב”ה, בורא האדם ומנהיגו “יגעת ומצאת”.

הרי זו הדוגמא החי’ שבאה לידי ביטוי בחיי יום–יום של בעל ההילולא, כולל עשר השנים האחרונות לחייו בעלמא דין במדינה זו, שגם אז לא חסרו נסיונות קשים מאוד - מבחינות מסויימות אף קשים יותר מאשר במדינה ההיא ש”מאחורי מסך הברזל” - כידוע ומפורסם.

מובן מאליו שאת מה שבעל ההילולא השיג, ובפרט באמצעות ה”יגעת” שלו, קשה, ואולי אף יותר מקשה, להשיג לאדם בערכנו, שאין לו את הכוחות הבלתי רגילים ומסירות הנפש שלו וכו’. ברם, יש לזכור כי לאחר שהוא פרץ את כל המכשולים וסלל את הדרך, ייסד מוסדות חינוך, תורה וחסד, חרש, זרע והפרה במסירות–נפש ובאהבת ישראל בכל תחום של יהדות, ויצר את האפשרויות לכל יהודי, ולכל היהודים, אנשים ונשים וטף ללכת בעקבותיו - לא נותרה שום סיבה להחליש ח”ו את ההתמסרות לעסוק בכל שטחי הפצת היהדות, כל אחד וכל אחת כיד ה’ הטובה עליו, כפי אופן ה”יגעת” שלו,

ובמיוחד לאור העובדה שהקשיים בהם נתקלים עתה, כאן ובמדינות רבות אחרות, הם קטנים וקלים, ללא כל יחס, מאלה שבעל ההילולא נתקל בהם. אדרבה: ניתן לקבל סיוע ועידוד, וכבר נתקבלו ומתקבלים, מממשלות, מוסדות שונים, קבוצות וכו’.

הדבר היחיד הנדרש הוא - הערכה ראוי’ ונכונה של השליחות האלקית - ויחד עם זה של הכוחות האלקיים - שניתנו לכל יהודי, גבר או אשה, כדי להאיר את העולם - העולם העצמי והעולם שמסביב - ב”נר מצוה ותורה אור”, תוך שימת דגש על “המעשה - הוא העיקר”, החל מקיום המצוות המעשיות בחיי יום–יום כדבעי ובהידור, ואת כל זאת לעשות בשמחה ובטוב לבב -

וגם באופן של “ואהבת לרעך כמוך”, ש”רעך” יהי’ “כמוך”, עושה ומשפיע - פנסאי - “כמוך” כפי שהנך אתה, במסירות גדולה ביותר ובשמחה של מצוה.

•    •    •

ויהי רצון, בהתבסס על דברי העידוד והברכות של בעל ההילולא, שהרי “דברי צדיקים קיימים לעד ופועלים לעד”, עד כדי “פועל ישועות בקרב הארץ” - שכל אחד ואחת יפעלו בכל הענינים האמורים ביתר התמסרות ושמחה מאשר עד עתה,

שהרי לכל עניני טוב וקדושה, שהם קשורים עם הקב”ה שהוא אין סוף, אין להם סוף והגבלה, ככל שהם טובים בהווה, אפשר - וממילא חייבים - ללכת בהם מחיל אל חיל.

ונוסף על העיקר - עצם הדבר של מילוי שליחותו של הקב”ה,

הרי כל תוספת השתדלות בכך מהווה תוספת בצנורות ובכלים והרחבה בהם, כדי לקבל וליהנות בפועל מן הברכות האלקיות בכל הדרוש,

ובלשון דוד המלך, נעים זמירות ישראל, שנאמר כבקשה וציווי, אך מכיל גם משמעות ותוכן של הבטחה: “הרחב פיך” - ויהי’ - “ואמלאהו”,

ועל כולם, ולראשונה, הברכה העיקרית שבמהרה בימינו נראה בקיום היעוד שבהפטרת שבת-קודש הנוכחית: “ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל”, שהקב”ה בכבודו ובעצמו יהי’ “אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו” - ומוליכו - יחד עם כל בני ישראל ומוליך אותם בתור “קהל גדול” (בל’ יחיד) - ומוציא אותם מן הגלות ו”מ י ד  הן נגאלין”, בגאולה האמיתית והשלימה.

בכבוד ובברכה להצלחה רבה, ולבשורות טובות בכל האמור

מנחם שניאורסאהן