איך השנים שחלפו מאז, אינם מערערים כלל את התוקף והביטחון בנבואה ובפירסומה? כיצד מ

איך השנים שחלפו מאז, אינם מערערים כלל את התוקף והביטחון בנבואה ובפירסומה? כיצד מתקבל פרסום הנביא ונבואתו בקרב הקהלים השונים? • במה משפיעה הידיעה על עובדת קיומו של הנביא וההתוודעות לנבואותיו על הנהגת אנשי הדור הנחשפים אליה, בחיי היום יום שלהם? והאם באמת בכוחנו לבצע את ההוראה “לפרסם לכל אנשי הדור” ללא יוצא מן הכלל? • השלוחים והפעילים מספרים על פעילותם בנושא, משתפים בתובנותיהם ומסקנותיהם ומעוררים להמשיך ולפרסם - עד ההתגלות בקרוב ממש.

ראיין וערך: משיח פרידמן

שבת פרשת שופטים, ז’ אלול תנש”א. מדווח היומן מבית חיינו: בשעה 1:30 בדיוק, ירד כ”ק אדמו”ר שליט”א להתוועדות. ניגנו “זאָל שוין זיין די גאולה”; כ”ק אדמו”ר שליט”א טעם מעט מה”מזונות”, ואח”כ התחיל לעודד את השירה - תחילה בידו הימנית הק’ ואח”כ בידו השמאלית הק’ בתנועות חזקות הלוך ושוב, וכעבור זמן מה התחיל לעודד בב’ ידיו הק’ יחד, והקהל שר בשמחה.

שיחה א’ ארכה כשעה, ובה דיבר באריכות אודות “שופטים ושוטרים” והחילוק ביניהם. כ”ק אדמו”ר שליט”א קישר זאת לענין “ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה”, וההוראה לזמננו - שזכינו וענין השופט ויועץ ונביא ישנו, והוא נשיא דורנו (שהוא נשיא בהסמכת הנשיא שלפני זה, ועד משה רבינו, ועד לעצמות ומהות), שצריכים לשמוע לו ולציית אליו, ושהוא אומר כעת את הנבואה של הגאולה ושיש לפרסם אודות כך.

בתוך הדברים חזר כמה פעמים על המשפט: “און דאָס איז די הוראה וואָס מ’נעמט פון דעם פאַרבריינגען, אַז מ’גייט מפרסם זיין בכל מקום אַז נשיא דורנו איז דער נביא שבדורנו” [“וזוהי ההוראה שלוקחים מהתוועדות זו, שהולכים לפרסם בכל מקום שנשיא דורנו הוא הנביא שבדורנו”].

מילים ברורות ומדהימות, מופיעות גם בשיחה המוגהית מהתוועדות זו (סעיף י”א): ישנה ההוראה כנ”ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב”ה בחר ומינה בעל–בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי’ ה”שופטיך” ו”יועציך” ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע והנהגת חיי היום יום הכללית, גם ב”כל דרכיך (דעהו)” ו”כל מעשיך (יהיו לשם שמים”) עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש”לאלתר לגאולה” ותיכף ומיד ממש “הנה זה (משיח) בא”.

***

בעקבות שיחה זו, יצא לאור גליון מס’ 7 של עיתון ‘הגאולה האמיתית והשלימה’ (שהחל לצאת לאור אחרי שיחת כ”ח ניסן באותה שנה, הוגש לרבי בחלוקת הדולרים ונלקח ע”י הרבי לאוהל הק’) כשבעמוד השער שלו הופיעה כותרת ראשית זועקת “יש נביא בישראל”. על כך מספר מנהל ‘האגודה למען הגאולה’, הרה”ח זמרוני ציק  שליח הרבי לבת–ים:

“אחרי השיחה בש”פ שופטים בה אמר הרבי במפורש כי הוא נביא, שופט ויועץ הדור - הוצאנו עיתון ‘הגאולה’ נוסף שהתמקד בנבואות הרבי שליט”א ובשורת הגאולה. בעקבות הוצאת העיתון, קיבלנו תגובות לא קלות.. היו שטענו כי לא מתאים לצאת בפירסום כזה והיו גם ששאלו שאלות הלכתיות אודות הנבואה בימינו וכו’, אבל העיתון כבר יצא לדרך והפך לעובדה בשטח.

באותה תקופה שלחנו לרבי כמה מכתבים ושאלות בנושאים חשובים, בעניני שידוכים וכדו’. כעבור זמן, כשהתקשרתי למזכיר הרב גרונר והוא אמר שיצאה עבורי תשובה, חשבתי מיד כי היא קשורה לעניינים השונים על אודותם שאלתי, אבל להפתעתי הרבה, הוא השיב לי שקיבלתי תשובה רק על העיתון. זה היה פלא עבורי, כי היה זה שלושה שבועות לאחר ששלחנו את העיתון…

במחשבה שלנו, באם ננסה להבין: מדוע דווקא על העיתון הזה הגיב הרבי באופן מיוחד? סביר להניח כי דווקא משום שלעיתון הזה היו תגובות שליליות מקרב אנ”ש… כדי שלא תהיה נפילת הרוח, חלילה, וכדי שנבין שאנחנו כן צריכים לפרסם (גם אם אחרים אולי קיבלו תגובה אחרת…) - בא הרבי שליט”א ועונה לנו בצורה הברורה ביותר: “הסכמה וברכה”.

“תודיע שמשיח מגיע”

במלאות חצי יובל להוראת הרבי, פנינו לשוחח עם כמה מהשלוחים והפעילים העוסקים בפרסום הנבואה כבר משנות הנו”נים המוקדמות, על מנת לשמוע מהם על התובנות והמסקנות שלהם בנושא וכיצד הם רואים שהעניין מתקבל בקרב הציבור, וללמוד מניסיונם כדי להמשיך בפרסום הנבואה עד שבאמת נצליח ונגיע לכל אנשי הדור בפרסום זה.

נענו לבקשתנו והואילו לשוחח עמנו:

הרה”ח ירון בר–זוהר מחיפה, שזה למעלה מ–20 שנה הוא עוסק בפרסום הנבואה באופן מאסיבי, בפעילות שטח יומיומית - בתליית שלטים, דגלים, פוסטרים ומדבקות בחוצות הערים ובכבישי ישראל - פרסומים בהם נתקלים כולנו מידי יום ביומו, ביניהם בולט במיוחד שלט הענק המוצב בשנים האחרונות בנתיבי איילון.

זאת לצד חלוקת רבבות עלוני הסברה בין נוסעי הרכבות בכל רחבי הארץ, ופעולות רבות נוספות (כגון: הקמת והפעלת תחנת רדיו באזור חיפה בשנים קודמות, קמפיין הפרסום באוטובוסים שעלה כמה שנים בסביבות י”א ניסן, ועוד ועוד). ראוי לציין כי הרב בר–זוהר עוסק בפרסום זה בעצמו וכמעט לבדו, עומל על התרמת והשגת המימון, מציאת מיקומי השלטים ותלייתם בעזרת כמה מהתמימים.

הרה”ח פנחס ממן, שליח הרבי במערב ראשון–לציון, שלצד פעילות הפרסום, מתמקד יותר בצד ההסברה אודות הנביא ונבואותיו לקהלים השונים, באמצעות הספרים שהוציא לאור במהלך השנים. החל מהספר ‘תורתו של משיח’ (שזכה למענות ברכה מהרבי בשנת תשנ”ג) וממשיך בספרים ‘יום יום משיח וגאולה’.

גולת הכותרת היא כמובן: הוצאת המגזין היוקרתי והמפואר - “אזרחים במדינת המשיח” שפרץ את הדרך להפצת בשורת הגאולה לקהל הישראלי, בשפתו ובסגנונו. חומריו המשובחים של המגזין יצאו לאור בשנים האחרונות בספר צבעוני ומרהיב עין. הרב ממן עוסק גם בפרסום בשורת הגאולה באינטרנט וברשתות החברתיות.

הרה”ח מנחם מענדל הכהן פרידמן, שליח הרבי ויו”ר מוסדות חב”ד באור יהודה, שזכה גם להוראה אישית מיוחדת מהרבי בעניין זה, בעת שנכנס לקבל את הסידור לפני חתונתו (בהמשך לברכתו הקבועה בהזדמנויות אלו “אויס–בעטן אלע גוטע זאכן בשעה טובה ומוצלחת”), אמר לו הרבי באופן יוצא מן הכלל “און מודיע זיין אז משיח קומט” [= ותודיע שמשיח מגיע]. הוראה אותה הוא מקפיד לבצע עד היום הזה.

במהלך שנות הנו”נים הפיק הרב פרידמן עשרות מוצרים מקוריים וחומרי הסברה לפרסום בשורת הגאולה, כגון: קלטות מדברי הרבי בענייני משיח וגאולה בתרגום סימולטני ללשון הקודש, תופי מרים לשמחת הגאולה, שעוני ‘היום בשעה.. מקבלים פני משיח’, מדבקות ‘יין הגאולה’, כוסות, צלחות ומאגדי–ברכונים עם הכיתוב ‘נשארתי רעב לסעודת הגאולה’, מחזיקי מפתחות, מדבקות ועלונים שונים.

והרה”ח רפאל חירותי מי שחיבר את הספר המקיף ביותר על נבואותיו של הרבי - ‘יש נביא בישראל’. בפעילותו לפרסום הנבואה החל הרב חרותי כבר בשנת תשנ”ג, כאשר החל להפיץ עלון שבועי בבתי הכנסת באשקלון, תחת הכותרת “מלך המשיח נביא גדול הוא” סיפר בכל שבוע על אחת מנבואותיו של הרבי שליט”א. עלונים אלו היוו את הבסיס לחומר שבספר ‘נבואת הגאולה’ שלאחר מכן שודרג לספר ‘יש נביא בישראל’.

“אין הסבר לעיכוב הגאולה”

השבת ימלאו 25 שנה להוראת הרבי “לפרסם לכל אנשי הדור” אודות נביא דורנו ונבואתו העיקרית ‘הנה זה משיח בא’. איך השנים שחלפו מאז, אינם מערערים כלל את התוקף והביטחון בנבואה ובפירסומה?

הרב פרידמן: ראשית, ברור כי שנים שחולפות לא מהוות קריטריון כלשהו לתוקפה של נבואת הרבי שליט”א, כשם שהשנים הרבות שחלפו בין נבואתה של מרים, אחות משה “עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל” עד ליציאת מצרים בפועל - לא פגעו באמינות נבואתה, שאכן התגשמה במלואה. אך מלבד זאת, עדים אנו למאורעות המתרחשים בעולם בשנים האחרונות, כגון המהפכות במדינות ערב שסביבנו וכדו’. גם אלו מסימני הגאולה הקרבה.

הרב ממן: אצלנו בבית חב”ד (מערב ראשל”צ) תלוי שלט עם תמונת הרבי שליט”א ולצידה הכיתוב “אין הסבר לעיכוב הגאולה”… אכן, אין לנו הסבר לכך, אך האמת נשארת אמת ואין ספק כי דברי הרבי לא ישובו ריקם, וכשחוזרים אותם בתוקף ובביטחון הם חודרים ומתקבלים.

הרב בר–זוהר: כמובן, לא אנחנו בעלי–בתים על העולם, אלא הקב”ה והרבי שליט”א רק הם אלו שיקבעו מתי תתרחש הגאולה השלימה בפועל. אנו מצדנו, מאמינים וצריכים להאמין שזה קורה בכל רגע, ולעשות את מה שנצטווינו - לפרסם את הנביא ונבואתו. זה מה שמוטל עלינו ובכך עלינו לעסוק, בלי שום פלפולים ושאלות. פשוט לבצע את תפקידנו.

הרב חירותי: לא רק שהשנים שחלפו לא מערערים את הביטחון בנבואה, אלא אדרבה, כשמתבוננים במה שקורה בעולם, רואים במוחש את העניין שהרבי דיבר בש”פ משפטים תשנ”ב - פעולתו של מלך המשיח על כל אומות העולם, בעניין של ‘כתתו חרבותם לאתים’. רואים (כפי שפרסם זאת לאחרונה הרב אבישי איפרגון, עם כל הפרטים) איך שהתהפוכות במדינות הערביות התחילו מהנקודה הזו שהעם יצא לרחובות כנגד השקעת השליטים בפיתוח נשק במקום בכלכלה ורווחה לאנשים.

אגב, דוברת של ממשלת ארה”ב הצהירה כבר ב–2012 שסיימו לבצע וליישם את ההחלטות שהתקבלו בפגישת נשיאי המעצמות בשבט תשנ”ב, אודותיה דיבר הרבי בשיחה. כך שבחלוף השנים אנו רק רואים יותר ויותר את פעולת המשיח על העמים.

ומה שנראה לעינינו כהעלם והסתר - הרי זה עצמו חלק מהתקדמות השלבים לקראת הגאולה, כידוע ש”משיח נגלה נכסה ונגלה” אז גם תקופת הזמן הזו בה איננו רואים את הרבי, אינה נסיגה חלילה אלא התקדמות לקראת הגאולה.

שמעתי פעם מהשליח בהרצליה, הרב ישראל הלפרין שסיפר שבאחד האימונים שעבר בצבא, הם קיבלו משימה לחצות נהר ברגליים יחפות ובחשיכה מוחלטת. אחרי שסיימו לחצות את הנהר, נשאלו חיילי היחידה כמה זמן לדעתם לקחה חציית הנהר? ההערכות הנמוכות ביותר דיברו על שעה וחצי, חלק מהחיילים דיברו גם על שעתיים ושלוש שעות, כאשר בפועל לקח הדבר כמה דקות בלבד. מסיפור זה אפשר ללמוד כי למרות שבתקופת האפילה הכל נראה ארוך וקשה, אך אין מה להתפעל מכך…

גם ‘מקיף’ וגם ‘פנימי’

ספר לנו מניסיונך, כיצד מתקבל פרסום הנביא ונבואתו בקרב הקהלים השונים?

הרב ממן: מוקדם יותר היום, נפגשתי עם מישהי בעירייה בעניין מסוים. בסיום הפגישה, היא שאלה: מה עוד אני יכולה לעשות בשבילך? עניתי לה - להביא את המשיח, והיא אמרה: אני אביא משיח? הלוואי שיבוא. עניתי לה - כן, את יכולה להביא אותו. והיא אומרת: נו, אז מה אני צריכה לעשות בשביל זה?… זו רק דוגמא אחת מני רבים. אנשים בהחלט שמחים לשמוע ולקבל את בשורת הגאולה.

הרב חירותי: ב”ה זכיתי להוציא בשנות הנו”נים את הספר ‘נבואת הגאולה’ וראיתי כיצד הוא התקבל ונחטף בהתלהבות על ידי הציבור, הוא הודפס במהדורות נוספות ולאחרונה במהדורתו המחודשת והמורחבת תחת השם ‘יש נביא בישראל’. הפופולאריות של הספרים יכולים להעיד עד כמה בהסברה נכונה ובהצגת הנבואות והתגשמותן בפשטות - הדברים חודרים ומתקבלים.

במאמר המוסגר אספר כי טרם הוצאת הספר בפעם הראשונה, חששתי כי העובדה שבספר מופיעים בעקביות התארים המתאימים לרבי מלך המשיח שליט”א - עלולה להזיק ח”ו להפצתו ומכירתו. עלתה לי אז מחשבה שאולי כדאי לוותר על התארים ולנסות להכניס זאת ‘בדלת האחורית’ לקראת סיום הספר וכו’…

התייעצתי עם המשפיע הרב לוי”צ גינזבורג והוא ענה לי שלדעתו עליי להשאיר את התארים המתאימים, “אבל אני לא רבי” הוא אמר והציע לי לכתוב על כך לרבי באגרות קודש. התיישבתי וכתבתי לרבי את התלבטותי, שאצלי מונח בפשטות שצריך להדגיש שהרבי שליט”א הוא מלך המשיח וכפי שבאדר תשנ”ג נענע הרבי בראשו ל”הסכמה וברכה” במענה לשאלתו של החסיד ר’ זלמן גוראריה אם צריך להילחם על הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח עד למסירות נפש. אך מצד שני קיים החשש שזה יגרום להפחתת הפצת נבואותיו של הרבי, שהם נושא הספר.

תשובתו הברורה של הרבי התקבלה בכרך ז’ עמ’ רמ במכתב על שלילת פשרות, בו כותב הרבי בין היתר: ” . . שלא יהי’ שם ענינים של פשרות, אשר בכלל כל ענין של פשרה חשוד שיסודה בוויתורים ובאי–אמונה באותו הענין שבו עושים פשרה” כמובן שהספר נדפס עם התארים המתאימים לרבי, וב”ה נחל הצלחה גדולה וזכה להפצה רחבה.

הרב בר–זוהר: האמת צריכה להיאמר: בוודאי שכאשר האנשים הנחשפים לפרסום, עוד לא חיים את הנושא ולא ממש מבינים את העניין של רבי ומשיח - יותר קשה להם לקבל ולהבין על מה מדובר… לכן, לצד הפרסום ה’מקיף’, צריך להשקיע גם בהסברת והחדרת הנושא בפנימיות.

אבל מה שבטוח, ואני בהחלט רואה זאת בפעילותי לפרסום הנבואה לאורך השנים - עצם הפרסום מביא שמחה ואופטימיות לאנשים. כולם היום לחוצים, טרודים ומודאגים, בתוך עולם משוגע של מרוץ בלתי–פוסק, אין דבר יותר מרענן מלהתקל בפרסומת שמעוררת תקווה בלב, שמבטיחה עתיד טוב יותר. הדגלים, שלטי החוצות והפוסטרים של מלך המשיח, הפזורים בכבישי וערי ישראל - עושים טוב לכולם.

הרב פרידמן: מאז זכיתי באופן אישי, להוראת הרבי אליי “און מודיע זיין אז משיח קומט” [= ותודיע שמשיח מגיע] - אני משתדל בכל הזדמנות ובכל מפגש עם מישהו, להעביר את המסר הזה של הרבי. בכל נסיעה ברכב, כשמזדמנת שהות של רגע ליד הרכב החולף לצדי - אני פשוט אומר לו “משיח מגיע” והתגובות תמיד טובות וחיוביות: הלוואי, שיבוא כבר, גם אנחנו מחכים לו… פעמים רבות קורה שאני מגיע למקום והאנשים מעצמם צועקים לעברי “נו, מה עם המשיח?…”.

לאורך כל שנות פעילותי בשליחות הרבי שליט”א באור יהודה, מנסים בכל הזדמנות לעורר על העניין של ‘הנה זה משיח בא’. לקשר את הנושא הזה לכל דרשה ובכל שיעור תורה. ב”ה רואים כיצד זה מתקבל בקרב הציבור בשמחה והתלהבות.

דבר ראשון -
לקיים את הוראות הרבי

במה משפיעה הידיעה על עובדת קיומו של הנביא וההתוודעות לנבואותיו על הנהגת אנשי הדור הנחשפים אליה, בחיי היום יום שלהם?

הרב חירותי: יש לנו היום את העניין הנפלא והמדהים הזה של ‘אגרות קודש’, שבאמצעותו רואים איך רבבות ואלפים, ממש מנהלים את חייהם על פי הוראות וברכות הרבי בכל צעד ושעל, כשהבסיס לכך הוא כמובן האמונה ברבי כנביא דורנו, וכשופטייך ויועצייך - המאיר לנו את דרכנו בכל תחומי החיים.

הרב בר–זוהר: ברגע שאנשים רואים מכל הצדדים את הפרסום על משיח - הם קולטים שהעסק הזה רציני, ואני מאמין שזה משפיע עליהם להיות יותר ‘בני–אדם’ ולהתאמץ יותר בקיום תורה ומצוות. אי אפשר להישאר אדיש לפרסום של מלך המשיח.

הרב ממן: בעניין זה חשוב להזכיר גם את דברי הרבי בהמשך השיחה: ” . . יש לכל אחד מאנשי דורנו אחריות לקבל על עצמו “שופטיך” ו”יועציך”, ולציית להוראות ועצות טובות שלו - ובלשון רבים (“שופטיך” ו”יועציך”), ריבוי משפטים וריבוי עצות, נוסף על כך שזה בא (ומיוסד על ההוראות ועצות) ד”שופטיך” ו”יועציך”, “מאן מלכי רבנן”, ורבותינו נשיאינו בדורות שלפני זה - שאז יש לזה גם התוקף המובן לכל א’ בבחי’ עצה טובה (לא רק בדרך ציווי), שאפילו אם הוא אוחז מעצמו (ואפילו אם יש לו סיבה ע”פ תורה ושו”ע ממה לאחוז מעצמו), הרי יחיד ורבים הלכה כרבים - כדעת ה”שופטיך” ו”יועציך” - רבים”.

כאן מבהיר הרבי ש”כל אחד מאנשי דורנו” - צריך לשמוע בקול הרבי ולהתנהג בהתאם לעצותיו והוראותיו. לא משנה לאיזו עדה הוא משתייך ומהיכן הגיעו אבותיו… למקורבים שמציעים סדרי לימוד אחרים בספרים שונים, חוץ מתקנות הרבי של חת”ת ורמב”ם - אני נוהג לענות כי קודם כל צריך להתחיל בקיום תקנות הרבי, בנוסף לזה תלמדו מה שאתם רוצים, אבל דבר ראשון לקיים מה שהרבי מבקש.

כל אנשי הדור - כפשוטו!

בהוראתו בשיחה, נוקט הרבי במילים מדהימות ובלתי–נתפסות “לפרסם לכל אנשי הדור” - כיצד אתה מבין את משמעות ההוראה?

הרב בר–זוהר: כפשוטו! לפרסם ולפרסם עד שכולם יידעו. הוראת הרבי פשוטה וברורה, הבעיה שאנחנו לא מקיימים אותה.. [אני עוצר בפליאה ושואל: הרי אתה עוסק במרץ בפרסום הזה, יום יום, כבר למעלה מ–20 שנה. אתה אומר שלא מפרסמים? אך הוא עונה לי בהחלטיות: זה לא נקרא לפרסם…] אני זוכר כשאריק שרון נבחר לראשות הליכוד איך מיד למחרת התמלאה הארץ בשלטים לפרסומו, כעבור שבוע רובם ככולם של שלטי החוצות במדינה פירסמו רק אותו - זה נקרא ‘לפרסם’ ברצינות…

הרב חירותי: באמת רואים איך העניין הזה מתקבל בצורה נפלאה אצל כולם. זה לא עניין של פלפולים וויכוחים, אלא פשוט להציג את העובדות הברורות שקרו לנגד עינינו במהלך השנים. כשמספרים ומראים לאנשים כיצד ניבא הרבי את מלחמות ישראל ונצחונם ואת אלפי הסיפורים בהם ניבא הרבי לאנשים פרטיים מה יהיה בעתיד וכו’ - כולם מקבלים זאת.

הרב ממן: במילים הללו ‘מנטרל’ הרבי את ההתחמקויות והתירוצים שלנו, שהיינו יכולים לחשוב שיש כאלו שלא שייכים להבין זאת ועוד לא ‘כלים’ לעניין וכדו’. הרבי אמר “כל אנשי הדור” אי אפשר להוציא אף אדם בעולם ממעגל ההשפעה הזה. המסר הזה יכול וצריך להגיע לכולם ממש, ללא יוצא מן הכלל.

נקודה נוספת שאולי נרמזת במילים אלו, היא שלא ייתכן שחסיד ושליח יסתפק בפרסום למשפחתו, לסביבתו, למקורביו ולשאר האנשים שבתחום השפעתו המוגדר. “כל אנשי הדור” מחייב אותך גם לצאת מהגבלות מקומך הטבעי ואזור פעילותך הקבוע ולהשתדל להגיע לעוד ועוד אנשים מאזורים אחרים, ולחשוף גם אותם לנביא ונבואתו.

הרב פרידמן: שמעתי פעם מהחסיד ר’ משה סלונים ע”ה, שבהזדמנות מסוימת דיבר הרבי על כך שיש לדאוג לחינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש, והרבי התבטא אז כי יש לפעול עד שלא יישאר ילד יהודי אחד בכל ניו–יורק שלא נמצא בחינוך על טהרת הקודש. גם זו נראית לכאורה הוראה בלתי ניתנת לביצוע…

ר’ משה אמר על כך: הרבי הוא אבא של כל עם ישראל, עבור הרבי כל ילד יהודי הוא כמו בן ממש. ואבא לבנים, לעולם לא יסתפק רק בחלקם או אפילו ברובם של בניו, הוא רוצה את כ–ו–ל–ם ואף פעם לא יוותר על אחד מבניו!

זאת עלינו להבין בבואנו לפרסם את נבואת הרבי שליט”א. לזכור בכל רגע, שהרבי לא מוותר על אף יהודי. ובמילא גם לנו אסור לוותר עליו. לא ייתכן שנדלג על מישהו מאלו שאנו באים איתם במגע ומאלו שיש לנו השפעה עליהם - וחלילה לא נפרסם לו אודות הנביא ונבואתו. שלא יישאר יהודי אחד שיחלוף על פנינו, מבלי להיחשף לבשורת הגאולה.

מבחן ההתקשרות

כמה מילים לסיום:

הרב ממן: ניתן לומר כי הוראת הרבי לפרסום הנבואה, היא כעין ‘מבחן’ בו מעמיד אותנו הרבי כדי לראות כמה אנו מקושרים אליו. אסור לשנים שחלפו להחליש או לעמעם את המסר. אפשר ללמוד מ’קוקה–קולה’ שלא מפסיקה לפרסם ולצאת בקמפיינים חדשים מידי שנה, גם אחרי שכל העולם התוודע לקיומה, טעם ממנה וגם שמע שהיא לא בריאה - קוקה קולה ממשיכה לפרסם. כך עלינו להמשיך ולפרסם כל הזמן את הנביא ונבואתו.

הרב בר–זוהר: הנקודה הזו של פרסום הנבואה, צריך להזכיר ולרענן אותה כל הזמן אצל החבר’ה שלנו, החסידים שחיים בפשטות עם האמונה במשיח ובשורת הגאולה, אבל גם הם זקוקים תמיד להתעוררות הזו לפרסם לעולם את האמונה שלנו.

הפרסום זה לא פעולה שעשית פעם אחת וסיימת, הרי למחרת או כעבור שבוע \ חודש אנשים כבר שוכחים… צריך לפרסם כל הזמן, שוב ושוב, אף פעם לא לעצור. ואם לא אנחנו - אין מי שיפרסם. זה לא יקרה מעצמו.

הרב חירותי: אספר לך סיפור. בתקופה בה פרסמתי את העלונים באשקלון, בסביבות שנת תשנ”ה, קרה פעם באחד מבתי הכנסת שמישהו התריס נגדי וזלזל בנבואותיו של הרבי וכו’. באותו רגע, קם אחד המתפללים ואמר בואו ותשמעו על נבואה מהרבי מליובאוויטש, והחל לספר:

לי ולאשתי לא נולדו ילדים כ–8 שנים, באותו זמן אמנם שמעתי על הרבי אך לא היה לי שום קשר מיוחד עמו. בליל שבת אחד ראיתי בחלומי את הרבי שאומר לי - השנה יוולד לכם ילד. התעוררתי בבהלה ומיד הערתי את אשתי לספר לה, אך היא זלזלה בחלום וכעסה שהערתי אותה בגלל ‘שטות’ כזו…

חזרתי לישון והנה שוב אני רואה את הרבי בחלום, והרבי נותן לי סימן שאדע שאכן זה יקרה, שכשאבוא בבוקר לבית הכנסת יקראו לך לעמוד כשליח–ציבור (מה שלא קרה לפני כן). שוב התעוררתי, לא סיפרתי לאשתי והלכתי לבית הכנסת ובאורח–פלא, נקראתי לעמוד כחזן. מיותר לציין כי במהלך השנה הבאה אכן נולד לנו ילד, בדיוק כדברי הרבי.

הרב פרידמן: זכורני בתקופה שאחרי ג’ תמוז תשנ”ד, שמישהו התבטא ואמר כי הלוואי ויכולנו להחזיר את הגלגל אחורה, לזמן בו זכינו לראות את הרבי, לשמוע שיחות ולקבל מענות, דולרים וגילויים… ומיד ענה לו החסיד: מה קורה לך? במקום להשתוקק לחזור אחורה ח”ו, עלינו להשתוקק להתקדם קדימה, לרגע הבא - בו נזכה בוודאי להתממשות הנבואה בהתגלותו המושלמת של הרבי מלך המשיח שליט”א. תיכף ומיד ממש.