יום ראשון, כ”ח בתשרי

אחי התמימים, קבוצה ע”ו,
היוצאים לשליחות המלך ברחבי תבל!

יש רגעים ויש רגעים.

יש רגעים של סתם–כך, של שגרה. רגעים שבהם אנחנו ‘זורמים’ עם מה שקורה סביב - בלי לעצור, להתבונן ולעשות חשבון. רגעי השגרה הופכים הרבה פעמים לרגעים של שטות - אותה ‘רוח שטות’ שמכסה על האמת, ומשלה אותנו שאפשר להמשיך כך כאילו לא קרה שום דבר. אז מה.

אבל יש רגעים שלא. רגעים שיוצאים לגמרי מגדר הרגיל. רגעים של זעזוע, של ‘אינגאַנצן צוטרייסלט’. אותם רגעים שבהם - כמבואר בתניא - גם אותו שוטה וקל שבקלים מנפץ את ההרגעה העצמית של ‘עודנו ביהדותו’. הוא מוכן לעשות הכל ולמסור את הנפש, לבטל את מציאותו לגמרי, העיקר - לא להפרד!

ומתי מגיעים אותם רגעי אמת? כאשר הוא מרגיש, אותו קל שבקלים אטום–לב, שיש כאן ניסיון לגעת בעצם נקודת היהדות. רוצים לנתק אותו! רוצים להפריד אותו מחייו האמיתיים! ברגעים כאלו הוא מוכרח להפשיר, הוא לא יכול להשאר אדיש. הנקודה היהודית שלו מתעוררת משנתה וצועקת “לא”!!! - עם אלף סימני קריאה… אני לא מוכן להתנתק!

שנה תמימה של ‘קבוצה’, שנה מעוברת של כמעט ט”ו חודשים ויותר מארבע מאות ימים, כוללת הרבה סוגים של רגעים.

נודה ונבוש: רובם ככולם של הרגעים משתייכים לסוג הראשון. רגעים שבהם חיינו את השגרה, המשכנו עם הזרם, ולאו דוקא הפנמנו את גודל השעה וקדושת המקום. רגעים כאלו שבהם לא היה ממש מופרך אצלנו “שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן”…

אבל עכשיו - עכשיו אלו רגעים מהסוג השני…

ברגעים שבהם שנת הקבוצה שלנו, אותה שנה שהיינו בטוחים שנעביר אותה עמוק עמוק בתוך ההתגלות, עומדת להגיע לסיומה - ואנחנו נמצאים באותו מצב מופרך, ממש כמו בהתחלה - מוכרחים להתעורר. לא, לא נסכים להפרד! לא ניתן לנתק אותנו מבית חיינו! לא נסכים לזוז מכאן בלי הענני שמיא שהובטחו לנו!

אולי באמת הייתי כל השנה קל שבקלים. רוח שטות איומה אטמה לי את הלב ואת העיניים, וגם את המקלדת - ואיפשרה לי לכתוב כאלו מין יומנים מוזרים וגלותיים, כאילו שום דבר לא קרה. אולי עברתי בקלילות משבוע אחד למשנהו, בלי להרגיש שהעיקר עדיין חסר מן הספר.

אבל אולי היומן האחרון הזה יספק לי רגע נדיר של אמת, יטלטל אותי קצת ויוציא ממני את הצעקה: “לא”!!! אני לא מוכן לחתום את התפקיד הזה, בלי לדווח על מה שבאמת הייתי צריך. אני רוצה לכתוב על ההתגלות כאן ועכשיו, בקבוצה שלנו, קבוצה ע”ו…

נשארו עוד כמה שעות, ואני עוד אקבל מהרבי את הזכות הזו - - -

 

החותם בזעקה שהיא תמצית חיינו:
“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”
מענדי
קבוצה ע”ו, 770 בית משיח

היום הוא יום השיא מבחינת המספר הגדול של אורחים היוצאים אל מקומות שליחותם. רחבת הכניסה מול 770 והמדרגות מתמלאים בצפיפות במזוודות, והרחוב כולו מתמלא בהמולה האופיינית של הנוסעים. קצת צובט את הלב כאשר ההמולה היא בכיוון ההפוך - כיוון היציאה מ–770; ועל פניהם של האורחים ניתן לראות את הכאב, את הקושי הגדול להפרד מבית חיינו… אצל כל אחד מהם מקננת עמוק בלב ההחלטה הנחושה, לחזור לכאן שוב כמה שיותר מהר - מי לחנוכה, מי ליו”ד שבט או מקסימום, במקרה המאוחר, י”א ניסן…

גם בימים הקרובים ממשיכים עוד ועוד אורחים לנסוע, כאשר בסדרי הלימוד ובתפילות עם הרבי ניתן להרגיש ממש מתפילה לתפילה את הזאל המתרוקן, ואת הרווחים שנוצרים - למרבה הפלא - במקומות הישיבה או העמידה. בהמשך השבוע, עם המעבר לחודש מרחשון, כבר יסעו רובם ככולם של האורחים ו’מצב תשרי’ יסתיים סופית.

היום, לאחר הסדרים, מתקיימת התוועדות סיכום לעובדי אש”ל הכנסת אורחים, בבניין מלון אש”ל (ראה פירוט במסגרת).

הלילה מתקיימת בקדמת 770 התוועדות חגיגת בר מצוה לת’ שניאור זלמן דרור לבנון שי’ מרמת אביב, בהשתתפות רבים מאנ”ש, התמימים והאורחים.

במהלך הלילה, הזאל כולו מלא וגדוש בהתוועדויות סוערות בכל פינה ועל כל ספסל. אלו מהתמימים שנמצאים כאן, שמועד הטיסה שלהם חזור ביום–יומיים הקרובים - מנצלים את הלילה ככל האפשר להתחמם בין קירות 770 ולקבל עוד ועוד כוחות מהרבי. וכך קורה שגם בשעה 6:00 בבוקר עוד אפשר לראות קבוצות רבות, מכל הגילאים וכל הישיבות, יושבים ומחזקים את ההתקשרות והאהבה לרבי, ומנגנים ניגוני דביקות בשבת אחים גם יחד.

לאחר תפילת שחרית, מתקיימת בקדמת 770 התוועדות חגיגת הבר מצוה לת’ שניאור זלמן דרור לבנון שי’ מרמת אביב.

ביום זה, בשעות אחר הצהריים, מארגנים איגוד התלמידים השלוחים דשנת תשע”ז ‘כינוס השלוחים’, עבור כל התמימים דקבוצה תשע”ו שבעוד שבוע יצאו לשליחות בישיבות תות”ל.

לאחר הסדרים מתוועדים תלמידי התמימים דקבוצה תשע”ז לרגל יום ההולדת של הת’ חיים זאב רוזן שי’, ומאחלים לו שיזכה לשנת קבוצה מנוצלת בכל הענינים, ובעיקר - שנה שרובה ככולה בבית המקדש השלישי.

כמו כן מתקיימות ברחבי 770 התוועדויות נוספות, ביניהן - ההתוועדות השבועית הקבועה בפינה הצפונית מזרחית, בה מטכסים עצה על הפעולות הנדרשות להבאת ההתגלות בפועל ממש.

בשעות הצהריים עוברת מול 770 הלווייתו של הרה”ח שמעון גולדמן ע”ה, מנהל גמ”ח ‘שומרי שבת’ ומזקני החסידים בשכונת המלך.

לאחר הסדרים מתוועדים תלמידי התמימים דקבוצה תשע”ו לרגל יום הולדת של אחינו הת’ שמואל חי חתן שי’. התמימים משתתפים בהתלהבות ומברכים את בעל יום ההולדת - ואת שאר אחינו התמימים המתקרבים לסיומה של שנת הקבוצה - בהצלחה רבה ומופלגה בשליחות, באופן שלא נשכח לעולם את הבית ונשאר קשורים ודבקים ל–770 לעד.

היום מתחדשים השיעורים בלימודי ה’סמיכה’ של ראש הישיבה, הגה”ח שניאור זלמן לבקובסקי שי’, לשנה זו - שיעורים המתקיימים ב’געצל שול’ לדוברי לה”ק בימים ראשון ורביעי, ולדוברי אידיש בימי שני וחמישי. היום פותח הרב לבקובסקי בסקירה כללית על מבנה הטור והשולחן ערוך, כהכנה ללומדי הסמיכה, ולאחר מכן ממשיך בפתיחה לנושאים הנלמדים בהלכות מליחה.

את שיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי, מוסר היום הרה”ח חיים ששון שי’, בנושא ‘הזוהר - והגאולה’. לאחר שהוציא לאור מכבר את הספר ‘זוהר הגאולה’ העוסק בכך, מספר הרב ששון באריכות על הסיבות שהביאו אותו לעסוק בנושא, ומביא כמה וכמה מקומות שבהם מתייחס הרבי ללימוד הזוהר; ובראשם - שיחת ש”פ תזריע–מצורע תנש”א הידועה, בה מורה הרבי ללמוד עניני גאולה ומשיח בכל חלקי התורה, “החל מספר הזהר”.

לאחר מכן מתקיים סדר לקוטי שיחות השבועי באחדות ובהקהל, בהשתתפות בוגרי כל הישיבות מתלמידי שתי ה’קבוצע’ס’ - תשע”ו ותשע”ז, ובליווי שפע רב של ימות המשיח.

 במרכז 770 מארגן הרה”ח מנחם גערליצקי שי’ התוועדות סיום הלכות ברמב”ם במתכונת מורחבת, לעילוי נשמת הרה”ח אהרן אליעזר צייטלין ע”ה שליח הרבי מלך המשיח שליט”א לצפת עיה”ק ת”ו, שהיום היה יום היארצייט הראשון שלו. הגה”ח דוד מאיר דרוקמן שי’, רבה של קרית מוצקין ומחותנו של הרב צייטלין, עורך את הסיום על הלכות דעות ומתחיל את הלכות תלמוד תורה.

בקשר לסיום הלכות דעות - העוסק בעניני אהבת ישראל, ואיסור “לא תקום” ו”לא תיטור” - מספר הרב דרוקמן כמה סיפורים ואפיזודות מרתקות, בהם ניכרת אהבת ישראל העצומה של אביהם של ישראל, הרבי שליט”א. במיוחד מדגיש הרב דרוקמן מקרים שבהם ראו במוחש, שגם אלו שעליהם נאמר בתניא פרק ב’ שאינם מקבלים מתלמידי חכמים בבחי’ פנימיות, אלא וכו’ - גם אלו התקבלו בסבר פנים יפות ובאהבה על ידי הרבי שליט”א.

בהמשך הלילה אפשר למצוא ב–770 התוועדויות רבות וטובות, כיאה לליל שישי בליובאוויטש. על שולחן ההתוועדות עורכים חשבון נפש משבוע העבודה הראשון של תשע”ז, ומגיעים למסקנה אותה קובע הרבי בדבר מלכות - הכל מוכן, הכל נעשה. ועכשיו הכל תלוי “במשיח צדקנו עצמו”!

היום ישנן כמה וכמה סיבות טובות, לתוספת חיות ומרץ ב’מבצעים’ השבועיים: ראשית, זהו השבוע האחרון של שעון הקיץ,  מה שאומר שבשבוע הבא יתקצרו המבצעים משמעותית. זוהי, אם כן, ההזדמנות האחרונה בתקופה הקרובה להתוועד עם המקורבים כהוגן. ובעיקר - השבוע הוא השבוע האחרון כאן של רוב תלמידי התמימים מקבוצה תשע”ו, שיצאו בקרוב לשליחות; הפעם האחרונה שבה נפגשים עם היהודים האהובים שאליהם התמסרו שנה שלימה. מה שמצדיק אמירת ‘לחיים’ הגונה, קבלת החלטות טובות, חיבוקים, נשיקות ופרידה מרגשת.

בהמשך היום, כאשר ישובו התמימים מה’מבצעים’, יתגלגלו המופתים מתחת לשולחן - המון פנינים ואירועים מרגשים שאירעו עם היהודים שמהם נפרדו. גם אלו שבמהלך השנה התייחסו אל שלוחי הרבי ביחס קריר–משהו, היום לא יכולים שלא להפשיר ולהתעורר… ומה שלא הצלחנו לפעול כל השנה - היום קורה בבת אחת, בקלות…

לקראת כניסת השבת מתקהלים התמימים ואנ”ש לבית משיח 770. אוירת ‘השבת האחרונה’ פורשת את כנפיה על תלמידי התמימים דקבוצה תשע”ו, ומעוררת את התמימים לרצינות יתר וניצול מקסימלי של כל רגע. לא זקוקים לדחיפה חזקה במיוחד כדי למלא את הוראת הרבי בדבר מלכות השבועי - לערוך חשבון צדק… הענין מזדעק ומתעורר מאליו.

לשירת ה’יחי’ הפורצת לפני התפילה יש היום טעם מיוחד, טעם של אהבה אמיתית של בנים לאביהם. והשירה רק גוברת ועולה כאשר מסתיים “לכה דודי” - ומתפרצת כמו לבה רותחת, זעקה בקול פנימי מעומק ליבם של התמימים המתכוננים לנסוע מכאן: רבי, “אתך אנחנו בין לחיים ובין למות”! לעולם לא נפרד ממך, בכל מקום שרק נהיה. והעיקר - רוצים כל כך לראות אותך!…

התפילה מסתיימת בסביבות השעה 7:00. ואף על פי שעדיין אין סדר חסידות רשמי מטעם הנהלת הישיבה - דבר שיתחיל רק בשבוע הבא - אפשר לראות רבים מהתמימים שלא ממהרים, ונשארים ב–770 לחטוף עוד שיחה או מאמר, או לשקוע שוב בדבר מלכות השבועי.

שיעור דבר מלכות המסורתי של שבת בבוקר, שהפסיק את פעילותו בתקופת חודש החגים, חוזר השבת למתכונתו. עשרות תמימים משתתפים בלימוד מעמיק בדבר מלכות השבועי, המלווה בשפע רב כיד המלך.

לאחר התפילה מתכוננים אנ”ש והתמימים בחרדת קודש להתוועדות עם הרבי. לקראת השעה 1:30 נעמדים מתוך שירת ‘יחי’ על יד בימת ההתוועדויות, מצפים ובטוחים שהפעם אכן נשמע את שיחותיו הקדושות של מלכנו משיחנו.

וברגעי ההמתנה המוזרים, שבהם איננו זוכים לראות ולשמוע - מחולקות בין הקהל דפי השיחות מההתוועדות המיוחדת בשבת זו בשנת תשנ”ב. רבים מהקהל מעיינים בהם, נכנסים לאוירה הגאולתית של אותה התוועדות ומקבלים מהרבי את הכוחות, או בלשונו הקדושה “נתינת כח מיוחדת למילוי ההוראה - שכאו״א מישראל יוכל לקיים בעצמו תיכף ומיד ממש, עוד ביום הש”ק זה, את היציאה מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה”!

ההתוועדות עם הרבי השבת מתייחדת בכך שנמצאים בה רבים רבים היוצאים למקומות שליחותם בשבוע הקרוב - התמימים דקבוצה תשע”ו, ועוד כאלו “אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי” ונשארו בבית משיח עד אחר ז’ מרחשון. התמימים מנצלים את הרגעים היקרים לשאוב כוחות מהרבי.

בהמשך להתוועדות קדשו של הרבי שליט”א מתיישבים להתוועד עם כמה וכמה חתנים שחתונתם נערכת בשבוע הקרוב, מתוך שמחה רבה.

במוצאי שבת קודש מתקיימת במרכז 770 ההתוועדות המסורתית של מלוה מלכה, יחד עם סיום הלכות תלמוד תורה והתחלת הלכות עבודה זרה ברמב”ם. בין הדוברים - הרה”ח משה אנטיזדה שי’, רב קהילת יוצאי פרס בנתניה, אשר בין השאר מנגן את ניגונו הידוע ‘רבי, אני אוהב אותך מאוד מאוד’; והרה”ח ליאור מלכה שי’, שליח הרבי שליט”א לישובי צפון הנגב, שמספר סיפורי שליחות מענינים - המעידים על כך שהעולם כולו מוכן לגאולה, וכל יהודי באשר הוא רוצה ומשתוקק להתקשר לרבי מלך המשיח.

בפינה הצפונית מזרחית מתוועדים התמימים דקבוצה תשע”ו בשמחה ובשטורעם, לרגל יום הולדתם של אחינו התמימים: אהרן קעניג ומנחם רוזנברג שי’. מה גם, שלא צריכים הרבה סיבות מיוחדות בשביל לנצל את הלילות האחרונים שנותרו לנו לשבת ביחד.

בשעה 2:00 בלילה, חוזר השעון אחורה לשעה 1:00 ומתחלף לשעון חורף.

ביום ראשון, כ”ז תשרי מתקיימת התוועדות סיכום לעובדי המחלקה הגשמית והרוחנית של ‘אש”ל הכנסת אורחים’, במלון אש”ל. התוועדות זו משמשת הזדמנות נאותה להכיר טובה לעשרות העובדים המסורים על הטרחה והיגיעה לאורך כל החודש, 24 שעות ביממה, בתנאים לא אנושיים ולמרות כל הקשיים למען אורחי המלך.

הרה”ח מנחם מענדל הכהן הנדל שי’, יו”ר הארגון, פותח בהודאה לעובדים - תוך שהוא מפרט את המחלקות השונות ואת הקשיים שאיתם התמודדו העובדים - וחותם בתודה למארח הגדול, הרבי מלך המשיח שליט”א, על כך שבניסים גלויים עבר החודש בהצלחה.

הרה”ח מרדכי חן שי’, משפיע בשכונת המלך, סוקר את ההתייחסויות מהרבי מלך המשיח לאורך השנים מאז הקמת ארגון אש”ל הכנסת אורחים, כאשר מהן ניכרת דאגתו האישית של הרבי לאורחים כבנים ממש.

כמה מהתמימים, מנהלי המחלקות, ניגשים לדבר ומזכירים את ההתלבטויות שלהם כאשר נקראו לקחת את התפקיד הכבד, וכן מספרים על מקרי ההשגחה פרטית שנתקלו בהם במהלך העבודה. כולם מגיעים למסקנה הברורה: בעבודה זו של הכנסת אורחי המלך, רואים במוחש את ידו של המלך וברכותיו על כל צעד ושעל.

הרה”ח שלמה ברוך פרישמן שי’, מהנהלת אש”ל, מטלטל את המתוועדים כשהוא מכריז שכינוס זה, ובעצם פעילות הארגון כולה - לא השיגה את המטרה! אין שום ענין לטפוח לעצמנו על השכם ולסכם את הצלחת האירוח, כאשר העיקר חסר מן הספר - הרבי מלך המשיח עוד לא התגלה. ומכיון שההתגלות היא המטרה היחידה של הכל, בשביל מה אם כן הייתה שווה כל העבודה?!…

הרה”ח חיים ששון שי’, ‘מרצה הגאולה’, מספר לנוכחים על ספרו ‘זוהר הגאולה’, הכולל קטעים מדברי הזוהר הקדוש בעניני הגאולה - אשר מחולק לעובדי אש”ל כתשורה מהערב וכהוקרה על התמסרותם.