בשעות אלה שאתם מקבלים את העיתון לידכם, מסיימים אלפי חסידים את שני הימים של חג הש

בשעות אלה שאתם מקבלים את העיתון לידכם, מסיימים אלפי חסידים את שני הימים של חג השבועות בחצרות קדשנו בהתוועדות גדולה, ובניגון עשרת הניגונים של רבותינו נשיאנו, כפי המנהג שקבע הרבי מה”מ במשך השנים • מה מהותם של עשרת הניגונים? מדוע היו פניו של הרבי משתנות בעת ניגונים אלה? וכנגד מי מכוון הניגון העשירי, הגאולתי?

המנהג לנגן את ניגוני כל רבותינו נשיאינו אצל הרבי, החל כבר בי”א שבט תשי”א, בהתוועדות קבלת הנשיאות. באופן נדיר הפסיק הרבי כמה פעמים באמצע המאמר “באתי לגני”, וביקש לנגן בכל פעם לנגן שניים מניגוני האדמו”רים, החל מניגון ‘הבינוני’ השייך לאדמו”ר הריי”צ, באופן כזה שבמהלך ההתוועדות השלימו את ניגוני האדמו”רים עד לאדמו”ר הזקן.

היו הזדמנויות נוספות בהן הניגונים היו “נשחלים” בין שיחה לשיחה, הרבי היה מורה לנגן כעת ניגון מרבי אחד, אח”כ מהרבי הבא, וכן הלאה. מי שידפדף ב”הנחה” של כל השיחה מתחילתה ועד סופה יגלה, שבעצם הרבי הורה במהלכה לנגן את ניגוניהם של כל האדמו”רים לפי הסדר.

לעיתים, סדר הניגונים הזה התבצע בסדר של מן הסוף להתחלה, כלומר - מניגון של אדמו”ר הריי”צ ועד לניגון של אדמו”ר הזקן. כך היה למשל בי”א שבט הראשון, בשבועות תשח”י ובהתוועדויות נוספות, והוא סדר ה”מתחיל מהקרוב אלינו”, כפי שציין הרבי בראש השנה תשנ”ב.

החל משנת תשט”ו, החל הרבי לעורר בכל פעם ומדבר על הזכרת רבותינו נשיאינו בדיבור, כשהוא מוסיף שההתקשרות על ידי ניגון - שהוא קולמוס הנפש - היא יותר פנימית ועמוקה מאשר על ידי הזכרת דברי תורתם. לאחר מכן היו מנגנים את ניגוני כל האדמו”רים ברצף.

לאורך כל השנים, “סדר ניגונים” זה היה רק בראש השנה ואולם בליל שמחת תורה תשמ”ט, הורה הרבי לראשונה לנגן כך בשמחת תורה, בקשר לאושפיזין החסידיים. לשנה הבאה, בשמחת תורה תש”נ, הניגונים באו בהתוועדות של היום, וכן נמשך בתנש”א ותשנ”ב. בסעודת משיח תש”נ, הורה הרבי לראשונה לעשות כך גם במועד זה. וכן בי”ב סיון תנש”א, בהתוועדות שהתקיימה לכבוד סיום ימי התשלומין של חג השבועות.