בית משיח · עברית
מדור הניגון · #1024 · 2016-06-09

הניגון שניגנו בחג השבועות תר”כ, רגעים לפני הסתלקות הבעל שם טוב, כאשר הבעל שם טוב

הניגון שניגנו בחג השבועות תר”כ, רגעים לפני הסתלקות הבעל שם טוב, כאשר הבעל שם טוב מבטיח כי יצטרף לכל מי שינגנו, ויעורר עליו רחמים רבים.

הניגון שניגנו בחג השבועות תר”כ, רגעים לפני הסתלקות הבעל שם טוב, כאשר הבעל שם טוב מבטיח כי יצטרף לכל מי שינגנו, ויעורר עליו רחמים רבים.

ר’  מיכעלע מזלוטשוב (תפ”ו - תקמ”א) היה תלמיד של הבעל שם טוב ולאחר מכן של המגיד, בנו של הצדיק ר’ יצחק מדרוהוביטש, והיה מחדש ניגונים גדול. מורנו הבעל שם טוב התבטא על חוש הנגינה שלו, שהצדיק ר’ מיכעלע הוא מהמבקרים התדירים בהיכל השיר, ובוחר שמה ניגוני התעוררות ותשוקה!

בתקופת לימודיו של אדמו”ר הזקן אצל הרב המגיד, יצא לו לקבל גם מפי ר’ יחיאל מיכל. מסתבר שבאותה תקופה ספג גם מניגוניו שהיו מנגנים לפני הבעל שם טוב, ומשם באה המסורת של רבותינו נשיאינו על הניגון שלהלן.

 

ניגון של געגועים אל הבעל שם טוב

בהזדמנויות רבות היה ר’ מיכעלע נוהג להגיע לרבו, הבעל שם טוב. פעם אחת ר’ מיכעלע נחלש ולא היה יכול ללכת לרבו הבעל שם טוב. מה עושה חסיד שרחוק מרבו ואינו יכול להגיע אליו בגלל מגבלות פיזיות? מחבר ניגון! ניגון זה הוא הידוע בשם “ניגון הגעגועים של ר’ מיכעלע מזלוטשוב”, אשר כ”ק אדמו”ר הזקן הביאו בבואו חזרה ממזריטש.

דרך הניגון אפשר להרגיש את רחשי ליבו של ר’ מיכעלע כפי שבאים לידי ביטוי בניגון:

 [א] החלק הראשון של הניגון (הבבא הראשונה) מתארת את הגעגועים העזים.

[ב] בהמשך הניגון (בבבא השניה) משתקפת השמחה המאושרת בבואו סוף סוף למורו הבעל שם טוב.

[ג] החלק האחרון (והבבא השלישית) מביע התעוררות הדבקות והמסירה והנתינה למורו הבעל שם טוב.

תוך כדי הניגון, כדאי לשים לב למעבר של החלקים ושל הביטוי שלהם (ניתן לשמוע את הניגון באמצעות הקישור שבסוף הכתבה).

עד כדי כך הכניס ר’ מיכעלע את התקשרותו לצדיק בניגון זה, שהרבי הרש”ב התבטא על ניגונו שנרגש בו ה’בעל שם’.

 

ליווי כינורות בהתוועדות אדמו”ר הרש”ב

בח”י אלול תרנ”ז התוועד אדמו”ר הרש”ב בליובאוויטש. במקום נכחו החסידים ר’ יעקב מרדכי מפאלטאבה ור’ אשר גרוסמן מניקולייב שניגנו את הניגון המיוחס לרבי מיכעלע מזלוטשוב. אליהם הצטרף האברך ר’ מענדל בר’ זכריה יפה מיקטרינוסלב - ועוד שני בעלי כלי–זמר מויטבסק, שליוו את המנגנים בכינורותיהם בהתאם לתנועות הניגון, מה שהרעיש את מיתרי לב המסובים העומדים צפופים. אדמו”ר הרש”ב ישב כשעיני קדשו סגורות ומנגן עמם בלחש ובדביקות, כאשר דמעותיו נגרות על לחייו.

שלש פעמים ניגנו את הניגון בזה אחר זה, כאשר בכל פעם הגביהו המנגנים את קולם ביתר שאת, נוסף על כך שכל בבא ובבא מהניגון הייתה בהגבהת הקול כלפי הבבא הקודמת.

כשסיימו את הניגון, פתח הרבי הרש”ב את עיניו, כיבד את המסובים והעומדים ב’משקה’, ואמר: “קבלה בידינו, אשר ניגון זה קראו הבעל שם טוב נ”ע בשם ‘ניגון התעוררות–רחמים–רבים’.

“אודות ניגון זה הגיד לי אבי - הוד כ”ק אדמו”ר מהר”ש - שעל פי הקבלה שקיבל מאביו - הוד כ”ק אדמו”ר הצמח צדק - בשם כ”ק זקנו אדמו”ר הזקן, מה שקיבל ממורו הרב המגיד ממעזריטש, שהוא היה נוכח באותו מעמד, אשר קודם ההסתלקות ציווה הבעל שם טוב לנגן את ניגון התעוררות–רחמים–רבים שחיבר הצדיק ר’ מיכעלע מזלוטשוב, וכשכלו לנגן הואיל הבעל שם טוב לאמר:

[בתרגום חפשי מאידיש]: הנני מבטיח לדורותיכם, אשר היכן, מתי, ומי שינגן את ניגון התעוררות–רחמים–רבים מתוך התעוררות של תשובה, אשמע זאת באיזה היכל שאמצא בו - ישנם מלאכים המעבירים ידיעות ובשורות לנשמות - ואצטרף לשירה, ואעורר רחמים רבים על בעלי התשובה המנגנים.

אדמו”ר הרש”ב היה בחדווה גדולה, והואיל להכריז אשר מכבד הנהו את כל הנמצאים בריקוד, ומבקש אותם לשתות כוס לחיים עם כל הפירושים, ומאפס מקום לצאת במחול כנהוג, הוא מציע לכל אחד לרקוד במקומו. וכל המסובים עמדו ממושבם, ויתנו יד על כתף חברו וירקדו.

 

נשמתו ותוכנו של הניגון:
מהתמרמרות לשמחה

כשכלו לרקוד, הואיל אדמו”ר הרש”ב לומר: “אבי ביאר לי את נשמתם של רוב הניגונים המיוסדים - כוונתו לניגונים התוכניים, ובתוכם ביאר לי גם את נשמתו ותוכנו של ניגון “התעוררות רחמים רבים” המיוחס לר’ מיכעלע מזלוטשוב לאמר:

הנשמה של הניגון היא “אשה קשת רוח אנכי”, ותוכן הניגון הוא “ואשפוך את נפשי לפני הוי’” … ותוכן הניגון - “ואשפוך את נפשי לפני הוי’” - הוא התעוררות רחמים רבים כדי להמשיך את החדווה והשמחה שבכנסת ישראל למעלה, שתהיה שמחה בנשמות ישראל למטה.

הבעל שם טוב מבטיח - ממשיך אדמו”ר הרש”ב בדבריו - שכאשר ינגנו את הניגון מתוך התעוררות של תשובה, הוא יסייע לעורר את הרחמים הרבים. עתה הגיע כבר ח”י אלול, תחילת ההכנה לעבודת ראש השנה. הבה ננגן את ניגון התעוררות רחמים רבים מתוך התעוררות של תשובה.

 

 

כאשר הושר הניגון אצל אדמו”ר הזקן

בשיחת י”ב תמוז תרצ”ב סיפר הרבי הריי”צ, שכאשר אדמו”ר הזקן ניגן את ניגון התעוררות רחמים רבים (בשבת שובה תק”ן, בסעודת היום), נעמדו שלשה מזקני החסידים ממקושרי הבעל שם טוב, הישישים ר’ זלמן לוצקער, ר’ יונה פאלאצקער ור’ שלמה באיעווער ממקום מושבם, עיניהם סגורות, ודמעתם על לחיים, ופניהם לבנים כסיד.

אדמו”ר הצמח צדק נהג לנגן ניגון זה בתפלה, בזמנים הרציניים (אין די ערנסטע צייטן).

 

 

הניגון אצל אדמו”ר מהר”ש

בחג הפסח תרע”ו, ניגן החסיד ר’ מיכאל דווארקין את הניגון הידוע והמפורסם, שהצדיק ר’ מיכעלע מזלוטשוב היה מנגן לפני מורנו הבעל שם טוב.

אבי - אדמו”ר הרש”ב - היה במצב רוח מרומם ביותר, ופני קדשו מאירים בהדרת קדש. ראו ברורות, שבזיכרון קדשו מאיר זכרון חי בקשר לניגון זה.

כאשר ר’ מיכאל סיים לנגן, סיפר כ”ק אדמו”ר הרש”ב, שניגון זה ניגנו לפני אביו - כ”ק אדמו”ר מהר”ש - בליל ב’ של חג הפסח תרל”ח, בשתי נוסחאות, והוד כ”ק אביו בחר בנוסחא כפי ששר עתה ר’ מיכאל.

הנוסחא הנ”ל שנבחרה ע”י אדמו”ר מהר”ש נשתמרה עד היום בהקלטה של הניגון מפי החסיד ר’ מיכאל דווארקין בכבודו ובעצמו(!) הרבי הורה להכליל הקלטה זו בתקליט ניח”ח מס’ 14, כפי שהיא - ללא כלי זמר, זאת, למרות שהניגון הופיע כבר בביצועו של ר’ שמואל זלמנוב בתקליט ניח”ח מס’ 2. (תווי הניגון לנוסח זה של ר’ מיכאל נרשמו בספר הניגונים ניגון קפ”ג).

 

 

מהניגונים הראשונים ב–770

ימים אחדים לאחר בוא הרבי (אז - חתנא דבי נשיאה) לארצות הברית - בקיץ תש”א - נערכה לכבודו התוועדות “קבלת פנים” בבית המדרש - ‘770’. נכחו אז למעלה משני מנינים, ובראשם רבני וזקני החסידים - ר’ שמואל לויטין, ר’ ישראל ג’ייקובסון, ר’ דובער ריבקין, ר’ אליהו סימפסון, ר’ אברהם פאריז, ר’ שלמה אהרן קזרנובסקי, ר’ דובער חסקינד ועוד.

במהלך ההתוועדות שאל הרבי, האם מישהו מכיר את הניגון של ר’ מיכל מזלוטשוב. ואמר שיש בזה שתי נוסחאות - איך שר’ מיכאל דווארקין מנגן, ואיך שאחרים מנגנים. והרבי ניגן את הניגון בשתי הנוסחאות.

בשבת שלאחר מכן - ש”פ קרח, ג’ תמוז - התקיימה התוועדות של כ”ק אדמו”ר הריי”צ. באמצע ההתוועדות שאל אדמו”ר הריי”צ את הקהל האם מישהו יודע את הניגון של הרה”צ ר’ מיכל מזלוטשוב בנוסח של ר’ מיכאל דווארקין, והרבי החל לנגן ניגון זה.

 

 

יש מתפלל בבבא זו ויש מתפלל בבבא אחרת

מספרים כי איצ’ע דער מתמיד היה מתפלל עם תנועה אחת מתוך הניגון של ר’ מיכל מזלוטשב, ור’ מענדל פוטרפאס היה מנגן בתנועה אחרת מתוך הניגון.

ויהי רצון שע”י ניגון הגעגועים לראות את מלכינו, שהוא ניגון התעוררות רחמים רבים, יתקיים בקרוב ממש הייעוד “וברחמים רבים אקבצך”, ועין בעין נראה.

 

לשמיעת הניגון, היכנסו לקיר הניגונים החדש Negina.ravpage.co.il/kir