הרבי רוצה שזו תהיה ההנהגה של כל אחד ואחת מאתנו, שחשבון הנפש של חודש אלול צריך לה

הרבי רוצה שזו תהיה ההנהגה של כל אחד ואחת מאתנו, שחשבון הנפש של חודש אלול צריך להיות במיוחד בנוגע למצבנו זה של עקבתא דמשיחא >> התוועדות הכנה לקראת הנסיעה לרבי ולקראת תחילת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה

בהתוועדות חסידים שמעתי סיפור אודות המשפיע הרה”ח ר’ שלום דובער (בערל) קסלמן, בנו של המשפיע המפורסם הרה”ח ר’ שלמה חיים.

ר’ בערל שימש משפיע בישיבה הגדולה בכפר חב”ד, ויחד עם זאת היה מלמד בתלמוד תורה בלוד. בכל מקום שהלך נהג תמיד לחזור על תניא בעל–פה. נוסף להתמסרותו לתלמידיו בישיבה, היה ר’ בערל יושב עם המקורבים שבאו לישיבה ומסביר להם על הרבי מלך המשיח ועל תורת החסידות. הוא היה עושה כך הן בהתוועדויות מיוחדות למקורבים והן באופן פרטני, לכל אחד לחוד. כך היה יושב שעות רבות בסבלנות רבה, בלי להסתכל על השעון, ולא נלאה מלענות על שאלות קנטרניות ולהסביר עוד ועוד לכל מי שרק רצה לשמוע. גם במבצע תפילין עסק ר’ בערל הרבה. בנסיעתו באוטובוס מכפר חב”ד לתלמוד תורה בלוד, היה תמיד מניח תפילין ליהודים שבאוטובוס. כמה פעמים ניסו להציע לו לנסוע בטרמפים עם מי שנסע ללוד, אך הוא סרב בטענה שעליו להיות עם האנשים שבאוטובוס כדי להניח עמם תפילין.

ככל חסיד, ר’ בערל נהג לכתוב ולדווח לרבי שליט”א על כל מה שעשה, ובדרך כלל היה זוכה לתשובות מעודדות.

פעם אחת עברה תקופה ארוכה שבה כתב ר’ בערל לרבי כמה פעמים ולא זכה לקבל תשובה מהרבי. חשב ר’ בערל שבוודאי משהו אצלו לא כראוי, והרבי מרמז לו בכך שעליו לתקן זאת. החליט ר’ בערל להתייעץ עם המשפיע ר’ מענדל פוטרפס. לר’ מענדל הייתה ברכה נפלאה מהרבי לומר תמיד את מה שצריך למי שצריך מתי שצריך ואיך שצריך. ואכן, במקרים רבים שלח הרבי אנשים שונים להתייעץ עם ר’ מענדל, ודברים רבים נפעלו בזכות עצותיו, ויעידו על כך רבים ואני ביניהם.

ר’ בערל סיפר אפוא לר’ מענדל מה שהיה, ושאל אותו מה לדעתו עליו לתקן. ר’ מענדל לא חשב הרבה, ושאל את ר’ בערל מתי היה אצל הרבי בפעם האחרונה? ר’ בערל השיב כי אכן היה נוהג תמיד לנסוע לרבי בתאריך מסוים, ולאחרונה לא עשה זאת מסיבות שונות. “אם כן”, אמר לו ר’ מענדל, “לפני שחושבים מה צריך לתקן, צריך לנסוע לרבי בהזדמנות הראשונה!”

ר’ בערל שמע וקיבל, וההזדמנות הגיעה די מהר. בדיוק אז הי’ ה’ טבת תשמ”ז, הניצחון במשפט הספרים, “דידן נצח”, ור’ בערל, כרבים אחרים, ניצל את ההזדמנות ונסע לרבי. כשהגיע, וכתב לרבי דו”ח על הדברים שעשה לאחרונה ועל נסיעתו, זכה מיד לקבל תשובה מהרבי שכל מכתביו נתקבלו, ות”ח ת”ח, וייקראו על הציון. היה זה כחודש לפני פטירתו הטראגית בתאונת דרכים פתאומית, בז’ בשבט תשמ”ז.

“הרי עניתי במכתבים הכלליים”…

משנפתח הצינור בהתוועדות, סיפר משתתף נוסף על סיפור דומה ששמע בעצמו מהמשפיע הרה”ח ר’ אברהם מייזליש.

גם ר’ אברהם עסק הרבה בתורה בתפילה ובמבצעים. גם הוא נהג לכתוב ולדווח לרבי מידי פעם, ולרוב זכה לקבל תשובות חמות ומעודדות מהרבי. ארע שכתב לרבי כמה פעמים ולא זכה לקבל תשובה. הוא החליט אפוא לנסוע אל הרבי, וכשעבר (כמדומני) בחלוקת הדולרים שאל את הרבי על כך שלא קיבל תשובות לאחרונה. הרבי ענה לו (תוכן): והרי כתבתי כמה פעמים מכתבים כלליים לכל בני ובנות ישראל, ואם כן כתבתי גם אליך ועניתי לך.

ר’ אברהם נרעש מאד מתשובה זו, ובאותו לילה ראו אותו יושב ב–770 במשך שעות רבות ומתעמק ב”מכתבים הכלליים” האחרונים מאותה תקופה. הוא חוזר שוב ושוב את המילים הכתובות ומתעמק בהן, ואף מסמן קוים מתחת לקטעים מסוימים. הוא חיפש, וכנראה גם מצא, היכן הרבי עונה לו כאן על שאלותיו האישיות.

וכבר התפרסם ב’בית משיח’ כתב יד קודשו של הרבי בו הוא עונה למי שטען שהוא וזוגתו כתבו כמה פעמים לרבי ולא קיבלו תשובה. והרבי כותב: “כתבתי לו ולזוגתו תחי’ בהמכתבים המתחילים אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ולא שמעתי שעשה מה בזה. וגם כשחקרתי מאחורי הפרגוד, לא שמעתי שעשה מה בזה”.

ועוד סיפור שקשור למכתבים כלליים: באחד ממבצעי תפילין, עבר במקום יהודי חרדי והוא הסתכל בהנאה בבחורים החב”דיים מניחים תפילין עם העוברים ושבים. בשלב מסוים ניגש אל אחד הבחורים ואמר לו: “אני אמנם לא חב”דניק, אבל כל התקרבותי ליהדות התחילה מהמכתבים הכלליים של הרבי מליובאוויטש. גדלתי במשפחה שלצערי לא שמרו מצוות. הדבר הראשון שהשפיע עליי להתחיל להתקרב לדרך התורה, היו המכתבים של הרבי שראיתי בעיתון “ידיעות אחרונות”, בהם הוא פונה לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם. וזה הרשים אותי מאד: הנה, הרבי פונה גם אליי! מכאן נפתחה הדרך, התחלתי להתעניין ביהדות, הגעתי לשיעורי תורה וכו’, והיום אני ב”ה יהודי חרדי תושב ביתר עילית. אמנם אינני חסיד חב”ד, אולם אני זוכר ויודע שכל התקרבותי ליהדות הייתה בזכות המכתבים הללו של הרבי.

הבחור התרשם מאד מהסיפור הטרי ששמע מבעל המעשה. לאחר מכן אף התברר לו כי את המימון של הדפסת המכתבים הכלליים בעיתונים בארץ ישראל, שילם הרבי עצמו! כשחזר הבחור לביתו, התחיל לעורר את כולם שצריכים גם היום להמשיך ולהדפיס גם בעיתונים את ‘המכתבים הכלליים’ של הרבי. ואז הוא גילה שהדברים כבר נעשים ב”ה על ידי “התאחדות החסידים”. ומכיוון שהעיתונים אינם מדפיסים זאת בחינם, חשוב ונחוץ שכל אחד מאתנו ישתתף בזה כפי יכולתו כדי להביא את דברי הרבי מלך המשיח לכל יהודי.

מסיפורים אלו אנו רואים עד כמה נוגעת וחשובה הנסיעה לרבי וכמה יש לתקן זאת כאשר חשים שהמצב לא כראוי. מאידך, זה גם משפיע ונותן כוחות לכל אחד ואחת. לכן חשוב לעשות הכל, ובפרט בנוגע לתלמידים ותלמידות שנוסעים אל הרבי לחודש תשרי, שייכנסו אל המסגרות המתאימות ולשמור בהקפדה ובזהירות את הסדרים שנקבעו על ידי “הכנסת אורחים” ו”בית מדרש לנשים”, כדי שה”אורות” הרבים שמקבלים אצל הרבי, ייכנסו לכלים, ותהיה אכן תועלת מהנסיעה גם בפועל ממש במעשה שהוא העיקר. ואין צריך לומר להשתתף בכל התפילות וההתוועדויות עם הרבי, שהרי בשביל זה אנו נוסעים.

לדקדק ב’מכתבים כלליים’ האחרונים

בשנת תש”י, לאחר הסתלקות אדמו”ר הריי”צ, אמר הרבי בשיחותיו שוב ושוב כי “דער רבי האט אלץ באווארנט” (הרבי הבהיר את הכל מראש). ו”כל התשובות לכל השאלות ששואלים אני מחפש ומוצא במאמרים והשיחות של השנה האחרונה לעת עתה”. ו”הלוואי היו אנ”ש ובפרט התמימים מדקדקים במאמרים וגם בשיחות משנת ה’שי”ת והשנה שקדמה לה”.

גם אנו, צריכים לחפש ולדקדק במכתביו, ובפרט במכתבים הכלליים של הרבי שנתן לנו בפעם האחרונה לעת עתה, לקראת שנת תשנ”ב ועמם אנו חיים עד שבקרוב ממש נקבל “תורה חדשה מאתי תצא”. מכתבים כלליים אלו מיועדים מלכתחילה לכל אחד ואחת ממש, וגם התוכן של מכתבים אלו מפליא במיוחד, ונראה כאילו נכתב מלכתחילה לימים אלו שאחרי ג’ תמוז. שכן הרבי מדגיש שם כיצד “הכהן אשר יהי’ בימים ההם” אכפת לו והוא משגיח ורואה ובוחן (“גיט אכטונג”) מכל מחשבה, כל דיבור, כל מעשה, כל נקודה במקום, וכל רגע בזמן, של כל אחד ואחת ממש!  

הרבי מעיד על עצמו, ורוצה שזו תהיה ההנהגה של כל אחד ואחת מאתנו, שחשבון הנפש של חודש אלול צריך להיות במיוחד בנוגע למצבנו זה של עקבתא דמשיחא - ובכוחו של יהודי לעורר את עצמו ולעורר יהודים נוספים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב”ה - “בואו ונחשוב חשבונו של עולם” - לפי כל החשבונות (שה’ הראה בתורתו ובניסים שהוא עושה בעולם) היה הקב”ה צריך כבר מזמן להביא את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו! ולכן מקבל יהודי (במקום וזמן זה) את הכוחות הגדולים ביותר, ויש לו את הזכות ואת האחריות הגדולים ביותר, לבקש ולזעוק להקב”ה “עד מתי?!”… - והרי מבואר בשיחה המפורסמת מב’ ניסן תשמ”ח, שכל מה שמרעישים אודות “עד מתי” הוא משום שנדרשת הכרזת “יחי המלך”, שזה מה שצריך במיוחד כדי לפעול את מלכותו של המלך המשיח.

וזה מביא אותנו להכרה עד כמה חשוב עכשיו לעשות הכל, “כל אשר ביכולתכם”, להביא את הגאולה בפועל ממש. ובפרט על ידי שיכירו ויידעו כל יושבי תבל כי הרבי הוא הוא המלך המשיח והוא הוא מי שפועל את כל הנפלאות הללו. עד שכולם יכריזו לפניו מתוך שלום ואחדות ושמחה הכי גדולה - יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.